בית אפרים צג

וכן מבואר בשו"ת ח"צ סי' ל"ז וז"ל ואיך שיהיה הדבר פשוט דבמחיצה העשויה בידי שמים אתו רבים ומבטלי המחיצה אבל העשוי' בידי אדם לא אתו רבים ומבטלי המחיצה וע"ש לעיל מינה שכתב וז"ל צא ולמד מירושלים עיר הקודש וארץ ישראל בכללה דאמרינן דמקיף סולמא דצור כו' תיעשה רשות היחיד וכ"ת הכי נמי הא אמרינן ירושלים אלמלא כו' וראיה זו צ"ע דהא להדיא אמרינן דהך אליבא דר"י איתמר אבל אליבא דרבנן באמת ירושלים היא רה"י אף בלא דלתות מצד מחיצות שלה ואפשר דגם כל א"י באמת לרבנן הוי רה"י משום דמקיף כו' וכמו דס"ד בש"ס לומר כן אליבא דר' יוחנן וכתבו התוס' דמדר"י דאמר ירושלים כו' אין קושיא דהתם לר"י והכא קאמר לרבנן אך בעיקר הדבר קושטא קאמר שהתוס' שם לא משמע להו דא"י תיעשה רה"י וגם דקשיא כל העולם נמי וע"כ לומר דמחיצה בי"ש רבים מבטלו לה ומלתא אגב אורחא ראיתי שם בשו"ת ח"צ שהקשה על התוס' שהקשו מבבל ולא הקשו מכל העולם ולענ"ד דודאי התוס' כוונתם בזה לקושי' הש"ס בבל נמי כו' וחסר בתו' תיבת וכו' וקיצרו בדבר וכמו דנקטי בבל דמקיף לה דגלת ובש"ס אמרינן דמקיף לה פרת כו' רק דנקטי קו' הש"ס בקצרה כיון שהקושי' מבוארת על אתר וראיתי בירושלמי פ' כיצד משתתפין ר"ל אמר אין רה"ר בעוה"ז אלא לעתיד לבא שנאמר כל גיא ינשא כו' ועיין לקמן מה שאכתוב בזה. אך מ"ש התוס' ולר"י דאמר קרפף כו' צ"ע למאי מייתי לה שהרי ממקומו הוא מוכרע דהא הש"ס קאמר משום דמקיף לה כו' וא"כ הראיה מקרפף הוא אך למותר וראיתי לאא"ז מהרש"א שכתב על דברי התוס' שר"ל לפי שיטתו של ר"י כו' לאפוקי מדר"ה בר חיננא דסבר התם לא שמי' מחיצה ולא הוה א"י רה"י בהנהו דסולמא דצור כו' כיון דלא הוקף לדירה עכ"ל וצ"ע דהא גם ר"ה בר חיננא דפריך התם מברייתא היינו דשם איתא דלא הוה רה"י רק כרמלית אבל מ"מ גם הוא מודה דמיקרי מחיצה לענין דלא הוה רה"ר ועיקר קושי' התוס' הוא דאם כן לא משכחת רה"ר כלל וזה א"א וכמו שכתב גם כן הריטב"א עיין שם וא"ל דאע"ג דר"ה בר חיננא סבירא ליה דהוה כרמלית היינו משום דלא בקעי רבים אבל אי בקעי רבים שפיר הוה רה"ר גם אנו נאמר אליבא דר"י אע"ג דמחיצה שלא הוקפו לדירה מהני לעשות רה"י היינו אי לא בקעי רבים אבל אי בקעי רבים אף רבנן מודו דבטלו מחיצה אלו שלא הוקפו לדירה וכעין שכתבו בתירוצם לחלק בין מחיצה הנעשית בידי אדם דאם נעשית בי"ש גם רבנן מודו דרבים מבטלי וע"כ לומר דמסתבר להם להתוס' דכל שהם חשובים מחיצות אף שלא הוקפו לדירה אליבא דרבנן דרבים לא מבטלי אין חילוק בין הוקפו לדירה או לא (ובאמת שזה צ"ע לענ"ד דכיון דלענין מחיצה בי"ש ניחא להו לחלק אליבא דרבנן בין בקעי רבים או לא אע"ג דקי"ל מחיצה העשויה מאליה שמה מחיצה כמבואר שם דף ט"ו גבי תל ונקע אם כן גם לענין מחיצות שלא הוקפו לדירה ביותר מב' סאתים יש לחלק בכך) אם כן גם לר"ה בר חיננא נמי מה"ת לומר שהמחיצות בטלו רק שאין דינם לדידיה רק ככרמלית ולא מהני למשוי רה"י ואפשר דסבירא ליה דלר"ה בר חיננא כיון שהוא יותר מבית סאתים בטלו מחיצות לגמרי רק דממילא הוי כרמלית כיון שהוא בתוך הים שהוא כרמלית וצ"ע ולענ"ד כוונת התוספ' דלולי הך דר"י דאמר קרפף כו' באמת כך היינו מפרשים קו' אביי דקאמר אי לימא משום דמקיף סולמא כו' א"כ ע"כ דסבירא ליה דאין שיעור להקף מחיצות ואף אם הוא טובא נפיק מכלל רה"ר אם כן בבל נמי כו' אלא ע"כ דכל שהוקף יותר מבית סאתים בטלו המחיצות והוי רה"ר וכן משמע מהריטב"א שם שכתב ולהכי פרכינן כיון דאמרת אפילו המחיצות מרוחקות כל כך יש לו דין רה"י א"כ אין ר"ה בעולם וזה א"א כו' ור"ל דאביי אתי להוכיח דיש שיעור לריחוק המחיצות ולכך הביאו התוס' מדר"י דאמר קרפף דבאמת לדינא כן הוא דאפי' לאלף כורין הוה רה"י דמה שיעור יהי' וא"כ תיקשי לרבנן דבטל ליה ר"ה מא"י ובבל וכל העולם נמי ולכן כתבו לחלק בין מחיצה שאינה עשוי' בידי אדם ואמנם הריטב"א שם כתב וז"ל וק"ל מ"מ עד אימתי יהיו מרוחקין שיהיו חשובין מחיצות לשוי' רה"י דהא אמרינן קרפף כו' אומר רבינו הגדול ז"ל דהיינו כל שרואה עצמו תוך המחיצות כו' ע"ש ולפי"ז אין הכרח לתירוץ התוס' אליבא דרבנן לחלק בין מחיצה שאינה בידי אדם מודו רבנן דרבים מבטלי דשפיר י"ל דאין חילוק בזה כלל אלא דלמסקנא דר"י מעלות ומורדות קאמר לא מחשב סולמא דצור וכיוצא מחיצות כלל כיון שאין רואה עצמו תוך המחיצות ולפי זה בעיר גדולה מאד שימה חומתה או שהים רחוק מהעיר ומקיף אותה אין לסמוך כי המים להם חומה כיון שאין רואה עצמו תוך המחיצות והיכא שהמחיצות שאין עשויה בידי אדם סמוכין לעיר אעפ"י דבקעי רבים והיא אינה עשויה בידי אדם מכל מקום לא מבטלי מחיצתא להריטב"א בשם הרמב"ן והמגן אברהם ובתשובת האחרונים תופסין בפשיטות כדברי התוס' ולפי שאינו מענינינו ראיתי לקצר: ועכ"פ מבואר מדברי הח"צ שתופס בפשיטות דהלכה כרבנן במחיצות שבידי אדם לא אתו רבים ומבטלי וכן מבואר בדבריו שם סי' ה' שכתב וז"ל ומ"ש להכריע מכח התוס' דעושין פסין אינו ענין לכאן דודאי היכי דשכיחי רבים מבטלי מחיצה שאינה עשויה בידי אדם כו' וכן גידוד שעושין סביב לעיר ודאי וברור דמחיצה גמורה היא ואין כח ביד רבים לבטלה וכן בשו"ת כנסת יחזקאל מבואר דסובר הלכתא כרבנן וכן נראה שם גם דעת הגאון מהר"ש אאילון האבדק"ק אמשטרדם וע"ש בדף ט' ע"ב שכתב להדיא דכולה סוגיא דרחבא אליבא דר"י אמנם לרבנן כל הארצות שוין דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא אף דניחא תשמישתיה והלכה כרבנן ע"ש וכ"כ בשו"ת מים רבים סי' ל"ד ד"ה ואשא עיני אל ההרים כו' אבל אנן קי"ל כרבנן דר"י כו' וכן כתבו שם בסי' ל"ה שלשה רבני אמשטרדם וז"ל ואיכא למידק אמאי האריך תלמודא ושקיל וטרי אליבא דר"י מאחר דלית הלכתא כוותיה אם לא שנא' שבא לגלויא כשם שאליבא דר"י כו' כך אם המצא תמצא מחיצות גרועות דמודו רבנן לר"י וע"ש מה שהשיב המחבר בסי' ל"ז בד"ה והשתא דאתינן להכי כו' (וצ"ע שלא הזכירו מדברי התוס' בעירובין דף וא"ו שכתבו גם כן הך מלתא דהא דפריך מר' יוחנן דאמר כר"י משום דמדר"י נשמע לרבנן והרבה יש לפלפל בדברי התשוב' הנ"ל וקצרתי) וכן מבואר בספר תוספת שבת סי' שס"ג ומבואר מדבריו דכרבנן קי"ל בהא ע"ש: כלל העולה ממה שכתבנו הוא שמסוגיית הש"ס דשבת דף וא"ו דקאמר זו היא רה"י גמורה ושם דף ק' לענין תל המתלקט ומש"ס דעירובין דף ח' בענין מבוי שנפרץ ונפרצה חצר כנגדו כו' ומסוגיית הש"ס דף כ"ב דסתמי דמשניות טהרות מתניא אליבא דרבנן למאי דפשיט רבא לרחבא מבואר שיש לפסוק הלכה כרבנן דהיכא דאיכא שם ד' מחיצות לא אתו רבים ומבטלי וכן נראה מהרי"ף והרא"ש שפסקו בפשיטות בהך דמבוי שנפרץ כו' דחצר מותרת וכבר כתבתי דהיינו אפילו זה כנגד זה כמו שכתב רש"ל ות"ח בדברי רש"י וכן מבואר מהריטב"א וכן פסקו שם להדיא הטור וש"ע סי' שס"ה דאפילו נפרץ מבוי כנגדו כו' וכן הביאו הרי"ף והרא"ש בפשיטות הך דחצר שהרבים נכנסין לה בזו כו' וכן מבואר להדיא דעת הרמב"ם בפה"מ ובחבורו דהלכה כרבנן וה"ה כתב שמטעם זה סובר דלא בעי נעולות דלתות בר"ה דהיינו בשני כותלי' וכן עיקר וכן נראה דעת הגמי"י וכן פסק הר"ע מברטנורה וכן נראה דעת השאלתות ובה"ג שהביאו בסתם הברייתא דד' רשויות לשבת כו' הרי זה ר"ה גמור ואעפ"י שקיצרו בפלפול הש"ס מכל מקום כיון דבש"ס אמרינן דהך אתי למעוטי דר"י אם היה דרך הרבים כו' משמע שתופסין להלכה בזה כחכמים דאל"כ לא הו"ל למנקט בפשיטות לישנא דברייתא וכן הוא דעת התוס' וראיתי בהגהת אשר"י דעירובין שכתב וז"ל כל היכא דאיכא שתי מחיצות מעלייתא אפי' רחב י"ו אמה ובקעי ס' רבוא לא אמרינן אתו רבים ומבטלי מחיצתא וכן בשם ד' מחיצות כמו פסי ביראות א"ז והרמ"ק עד כאן לשונו והוא תמוה דמזכי שטרי לבי תרי דלרבנן לא מהני ב' מחיצות מעלייתא ולרבי יהודה לא מהני שם ד' מחיצות והא"ז פסק כקולי דתרווייהו ואפשר לומר דסבירא ליה כמו שכתב התוס' ד"ה קשיא דר"י אדר"י כו' א"נ אפילו קסבר ג' מחיצות דאורייתא לא אתו רבים ומבטלי מחיצה שלישית כיון דאיכא ב' מחיצות שלימות ע"ש וא"כ יש לומר דאפילו רבנן מודו בהא והא דאמרו ליה אין מערבין ר"ה בכך היינו משום דלחי וקורה לא חשיבי מחיצה כמ"ש התוס' בשבת דף