בית אפרים צא

ממש ומעשה רב דר"נ פסק הכי גבי אבולי נהרדעא ואף שי"ל דר"נ סבר שיהיה נעולות ממש מכל מקום כיון דהש"ס דחיק לומר לא ראויות לינעל משמע דהכי הלכתא ואיך שיהיה בדברי הרמב"ם היכ' דליכא רק ב' מחיצות מכל מקום בשם ד' מחיצות מבואר דס"ל דלא אתו רבים ומבטלי וגם פסק להך מתניתין דחצר שרבים נכנסין כו' ואפילו זה כנ"ז ופרצה יותר מעשר הוי רה"י לשבת וכמש"ל לשון הרמב"ם גבי פסין שכתב והרי הם כחצירות שהרבים בוקעין בהם וכ"כ שם בהל' מבוי נפרץ המבוי במלואו ונפרץ החצר כנגדו לר"ה החצר מותרת שהחצר שרבים בוקעין ונכנסין בזו ויוצאין בזו הרי היא רה"י גמורה עכ"ל וכאן נקט רה"י גמורה דמיירי בפרצה בעשר דחצר מותרת אף לטלטל ולעיל גבי פסין מיירי אף ביותר מעשר שהרי פסין הם י"ג אמה ושליש ומדמי לה לחצירות ולכך כתב שם סתם שנעשה כל מה שביניהם רה"י דמיירי שם לענין דהוי רה"י לזרוק אבל לא לטלטל רק להשקות בהמה אם היא באר שהקילו חכמים ובאמת צ"ע מה שכתב גבי פסין והרי הם כחצירות כו' ולכאורה תלי תני' כו' דהא בש"ס אמרינן דלרבנן דהקילו בפסין כ"ש חצירות דלא ניח' תשמישתי' כ"כ ואפשר שכך כוונתו דהפסין הם רשות היחיד אף על גב דניחא תשמישתיה והרי הם כחצירות דלא ניחא תשמישתיה דלא קפדינן בין ניחא תשמישתיה או לא ויותר נראה שכוונתו דוודאי לאו כל חצירות לא ניחא תשמישתי' דאיכא דלית ליה גידודי והוא מעבר רחב והש"ס דקאמר אי לימא רבנן פשיטא מה התם דניחא תשמישתי' כו' ר"ל דעכ"פ לית ליה למנקט חצר דאי מוקמית ליה בלא ניחא תשמישתי' כ"ש היא וצריך לומר דר"י היא ומיירי בלא ניחא תשמישתי' ולמאי דמשני לעולם רבנן היא ור"ה לטומאה איצטריך לי' אתיא מלתא דחצר כפשטי' אף במקום דניחא תשמישתי' הוי רה"י לשבת ולכך כתב הרמב"ם והרי הם כחצירות כו' דלמסקנ' מלתא דחצר מתוקמא בכל גווני אף דלית ליה גידודי והוא מעבר רחב דניחא תשמישתיה אפ"ה הוי רה"י: ומצאתי בספר מעשה רוקח שחיבר חכם ספרדי על הרמב"ם ובראש הספר שם חדושים מכת"י גאונים קדמונים כתוב שם העתיק מלשון תה"א להרשב"א (והוא תה"א שחיבר על ספר עבודת הקודש שהוא הקצר ממנו וז"ל וכ"פ הרב ר' משה ז"ל כחנני כו' עוד יש לדקדק בדבריו שהוא פסק כר' יוחנן במחיצות דבקועות רבים כר"ה ואין מדינה נעשית רה"י אא"כ יש לה דלתות וננעלות בלילה וכמ"ש בפ"א מהל' עירובין ובהל' שבת כתב דאין בקיעת הרבים מבטלת שכך כ' הזורק לבין הפסין כו' וזה תימא שזה כר"א דאמר כאן הודיעך וס"ל והרי הרב ז"ל מזכה שטר' לבי תרי לר"י דירושלים ולר"א דהזורק לבין הפסין ואולי הרב ז"ל סבר דר"י ור"א תרווייהו בחדא שיטת' קיימו ותרווייהו כאן הודיעך וס"ל גם קצת ספרים מצאתי כתוב בהם גרסא זו כאן הודיעך ולא ס"ל והאר"י ירושלים כו' אלא כאן הודיעך וס"ל וא"א להלום גרסא זו עכ"ל והנה מה שהקשה דברי הרמב"ם אהדדי מהך דפ"א דעירובין יפה הקשה דאפילו תימא כמ"ש ה"ה דלאו דוקא נעולות אלא ראויות לינעול מכל מקום שם א"א לתרץ כמש"ל דלכך בעינן דלתות ראויות לנעול שיהא שם ד' מחיצות דדוקא התם בפי"ז דשבת דמיירי בשני כותלים לבד אפשר לומר כן משא"כ בפ"א דעירובין שכתב וכן הדין במדינה שהוא מוקפות חומה גבוה יו"ד טפחים שיש לה דלתות וננעלות בלילה רה"י הוא לשון זה משמע אף בגוונא שהיא מוקפת חומה מכל צד אלא שבאמצע יש פילוש מכוון משער לשער בעי דלתות עכ"פ ואליבא דר"א פשיטא דא"צ דהא עכ"פ יש כאן שם ד' מחיצות ועדיף טפי שיש גם כן ב' מחיצות מעליית' ובדוחק יש לפרש כיון דלפעמים משכחת שבתוך היקף החומה הבתים בנוים וממלאים כל האורך ממזרח למערב באופן דלא מינכרי מחיצות צפון ודרום והפילוש שבאמצע הוא העובר בין שני כותלין לבד ואין כאן שם ד' מחיצות כיון שמחיצות צפון ודרום אין נכרין כלל ולכך נקט שיש לה דלתות דבכה"ג בכל גוונא הוה רה"י וצ"ע ומ"ש הרשב"א ואולי הרב סבר כו' אינו מובן שאיך יסבור כן נגד ש"ס ערוך דר"י אמר כאן הודיעך ולא ס"ל ואפשר כוונתו ע"פ מ"ש אחר כך מה שמצא בקצת ספרים הגרסא בהיפך אלא שכתב שא"א להלום גרסא זו וליישב גרסא זו היה נלענ"ד דבאמת דעת רבינו אפרים הביאו בעל המאור דר"ה לא מערבא אפילו בדלתות נעולות ולדבריו צריך לומר דלא ס"ל סברת הרשב"א כיון שנעול בלילה וחוסמת העוברים אינו מסור לרבים אלא ס"ל דמכל מקום בשעה שהוא פתוח ורבים בוקעין שם הרי הוא רה"ר דרבים מבטלי מחיצתא אך לרבנן דס"ל בשם ד' מחיצות לא אמרינן אתו רבים ומבטלי מחיצת' אם כן כשיש שם דלתות נעולות בלילה שם מחיצה עליהם ואיכא דס"ל דאף אם אין ננעלות ממש אלא ראויות לינעול הוי שם מחיצה עליהם ואפשר דר"י דקאמר אלמלא דלתותי' נעולות לא בעי נעולות ממש אלא דבירושלים הכי הוה שהיה נעולות ממש ומכל מקום בראוי לנעול נמי סגי שיהא שם מחיצה עליהם והשתא א"ש דלעיל דף כ' אמרינן אמר ר"א הזורק לבין הפסין כו' אי מהתם ה"א כאן ולא ס"ל קמ"ל כו' והנה הריטב"א ורש"ל פירשו שם לפי הגרסא שלפנינו כאן למסקנא דר"י ע"כ כאן ולא ס"ל הוא ולכך הוה ס"ד דגם ר"א כאן ולא ס"ל הוא והוא דחוק ופשטא דמלתא משמע דהש"ס משמע ליה הך לישנא דכאן הודיעך דלא ס"ל הכי מדקאמר כאן הודיעך אבל לא ס"ל הכי אלא שאינו דיוק כ"כ ולפעמים יש כאן וס"ל ולפי הגרסא שהביא הרשב"א הך דדף כ' והך דדף כ"ב אחד הם דס"ד דנהי דלר"א ע"כ כאן וס"ל קאמר מכל מקום לר"י כאן ולא ס"ל הוא וכפשטא דלישנא דכאן הודיעך ולזה קאמר והאמר ר"י ירושלים כו' אלמא דאף שאין נעולות רק בלילה או ראויות לנעול אין חייבים משום ר"ה אף ביום שהוא פתוח ובקעי ביה רבים וע"כ דס"ל כרבנן דבשם ד' מחיצות לא מבטלי רבים והכא כיון דאיכא דלתות נעולות בלילה שם ד' מחיצות הוא ומשני אלא כאן וס"ל נמצא דלהך מסקנא ר"י ור"א תרווייהו חד שיטה נינהו וכאן וס"ל הוא ובשיטת רבינו אפרים דס"ל דר"ה לא מערבא אף בדלתות אפשר לומר דס"ל נמי הך גרסא ואף על פי כן פוסק כר"י כיון דרחבא ורבא דבתראי נינהו שקלו וטרו טובא אליבא דר"י ש"מ דהלכתא היא ולפי מ"ש אליבא דר"י לא מהני דלתות נעולות בלילה דמכל מקום ביום שהם פתוחין אתו רבים ומבטלי ואין כן דעת הפוסקים ולפי גרסא זו דעת הרמב"ם נכונה לפסוק כר"א ומכל מקום בשני כותלין בעי דלתות כר"י אלא דס"ל דהוי שם ד' מחיצות אף בראויות לנעול ואפשר דגם במלתיה דר"י מפרש דננעלת לאו דוקא וכל שראויות לנעול הוי כאלו ננעלים כדאמרינן בעלמא כל הראוי לבילה כו' וכדפסיק ר"נ אלא דבירושלים הכי הוה שהיו ננעלות ממש ומכל מקום לדינא לא קפדינן בהכי וכמו שמפרש ה"ה לישנא דהרמב"ם פ"א דעירובין דנעולות בלילה לאו דוקא הוא כמו כן יש לפרש במלתיה דר"י וכן נלענ"ד דעת רש"י בעירובין דף ו' ע"ב ד"ה חייבין עליהם כו' אלמא נעילת דלתות בעינן בכל לילה והכא קתני עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן לב"ה והתוספות שם כתבו פ"ה דפריך אמאי דשרינן לחי וקורה מצד א' ומדמצריך נעילת דלת אין נראה לו שיהא מקשה שאיכא לאוקמי נמי בננעלת וא"ת כיון שיש לו ב' מחיצות ושלישית בננעלת כו' ונראה מהתוספות דאף דבתחלת לשון רש"י משמע דדייק מדבעינן דלתות נעולות מכל מקום מסוף לשונו משמע דעיקר הקושיא היא לאו מחמת דבעי נעילה רק משום דסגי ליה בלחי וקורה ואפשר שהיה לפניהם גרסא אחרת ברש"י ואמנם כן יש לומר דטעמיה שאין נראה לו להקשות מנעילת דלת לאו כמ"ש התוספות דאיכא לאוקמי בננעלת דבזה יש לומר דהוי ג' מחיצות כקושיית התוספות רק טעמא משום דאין הכרח לומר שצריך נעילות דוקא אלא כל דאיכא דלתות ראויות לנעול סגי בהכי ונעולות בלילה עם ראויות לנעול חד מלתא הוא שאם אין מועיל מה שראויות לנעול גם נעילת לילה אין מועיל כיון שפתוח ביום רבים בוקעין ובירושלים באמת היה ננעלת בלילה ולכך נקט ר"י הכי והש"ס דמספקא ליה צריך לנעול היינו אם בשעת טלטול צריך שיהיה נעול כדי שיהיה ג' מחיצות וכדאמר לב"ש כשהוא יוצא ונכנס נועל ופשיט ליה דא"צ וצ"ע לענ"ד על מ"ש התוספות שם ד"ה ולר"י נראה דפריך משום דמשמע ליה דב"ה לא בעי נעילה וכן אמר בסמוך דבברייתא לא מפרש בדברי ב"ה כמו בדברי ב"ש ולכאורה אין זה ראיה דאף על גב דלא מפרשינן נעילה בדברי ב"ה כמו בדברי ב"ש היינו לענין שיהא צריך לנעול בכניסה ויציאה אפילו ביום אבל מכל מקום עכ"פ בעינן שתהיה ננעלת בלילה למען ידעו כי אינו מסור לרבים כל שעה ואין קו' מנעילה אליבא דב"ה עליה דר"י אפי'