בית אפרים פח

והוא רחב י"ו אמה ר"ה גמור הוא ואין מועיל צה"פ וצריך דלתות נעולות בלילה או עכ"פ ראיות לנעול וכיון שבדרך המלך א"א לעשות כן שהרי יום ולילה לא ישבותו כל עוברי דרך אם כן אין לעיירות אלו תקנה לטלטל בשבת כלל ונשאלתי לחוות דע' בזה: תשובה הנה בנדון הלז יש בזה שני אופנים האחד אם דרך עובר באמצע העיר ממש כזה **ציור בספר** והשני אם הדרך המפולש הוא מפסיק בסוף הרחוב היינו בין שלשה מחיצות הבתים המקיפות הרחוב ובין המחיצה הרביעית כזה **ציור בספר** ומתחלה אבאר באופן הא' כשדרך המלך עובר באמצע העיר ותחלת דינו בזה על דבר תורה אם דינו כרה"י או כרה"ר מה"ת ונראה דהך מלתא תליא בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן גבי פסי ביראות בעירובין דף כ"ב ר' יהודה אומר אם היה דרך הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין וחכ"א אין צריך והנה הרי"ף והרא"ש הביאו מתני' כצורתה משמע דסבירא ליה דכחכמים קי"ל כמו בכל דוכתא דקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים ואע"ג דאמרינן כל מקום ששנה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו הא איתמר עלה בעירובין אמרתי לך ולא במחיצות ע"ש בדף פ"א ובדף צ"ה ואין נראה לומר שהרי"ף קיצר בזה כמו שקיצר בשאר דיני פסי ביראות כיון דלא נ"מ רק לעולי רגלים דליתי' בזה"ז ז"א שהרי הרי"ף שם אההיא מתני' הביא מה דאיתמר עלה הלכה כר"י בן בבא ואמר רב יוסף לא הותרו פסי ביראות וצריכא כו' ושקלא וטריא דאתמר על פלוגתא דר"י ורבנן השמיט לגמרי והו"ל לאשמעינן עלה הא דאמר בש"ס דר' יוחנן כאן ולא סבירא ליה דאמר ר"י ירושלים כו' וגם כי בזה נ"מ טובא ואיכא למשמע מינה הלכתא רבתי לשבתא אי אתו רבים ומבטלי מחיצתא ודוחק לומר שסמך על מ"ש בפ"ק דר"ה גופא לא מערבא אלא בדלתות כו' דאמר רבב"ח אמר ר"י ירושלים כו' דמוכח מינה דס"ל להלכה דרבים מבטלי מחיצתא דבאמת ז"א דאין משם ראיה כמ"ש לקמן ועוד דלפי"ז לא היה להם להשמיט בעי' דבעי רחבא מרבא תל המתלקט כו' דאף בכה"ג אתו רבים ומבטלי מחיצתא לר"י ואף דהתם לענין חיוב משום רה"ר מיירי מכל מקום הא נ"מ טובא לענין אם יועיל בו צוה"פ לתקנו ולרבנן אם התל הזה בכניסת המבוי אותו המבוי אין צריך לחי או קורה וזה מבואר מדאמרינן בשבת דף ק' אמר ר"י אמר רב תל המתלקט כו' וזרק ונח על גביו חייב תנ"ה מבוי ששוה לתוכו ונעשה מדרון כו' ע"ש ופסקה הרמב"ם וטור וש"ע סי' שס"ג ע"ש וצ"ל דהתם מיירי דלא בקעי רבים דאי בקעי רבים אם כן למאי דפשיט רבא לרחבה דלר"י אתו רבים ומבטלי מחיצתא דינו כר"ה אבל אליבא דרבנן שפיר אמרינן דאפילו בקעי רבים דינו של התל כרשות היחיד ועולה במקום לחי למבוי. וראיתי במג"א ססי' שס"ג שכתב ולפי מה שכתב סעיף כ"ט בשם התוספות צריך לומר דמיירי דלא בקעי בו רבים דאל"כ אתו רבים ומבטל מחיצתא כיון שאינה עשויה בידי אדם ואפשר דלא מיקרי רבים פחות מס' רבוא וכ"מ דעת הפוסקים שסתמו בזה עכ"ל והנה מ"ש דלא מיקרי רבים כו' צ"ע דהא הרמב"ם כתב ג"כ הך דינא ואיהו ס"ל דא"צ ס' רבוא וגם הש"ע כתב ב' דעות בזה וראיתי בשו"ת כנסת יחזקאל עמד בזה ולקמן אבאר בזה אך בלא"ה אין תירוצו מספיק דהא להדיא אמרינן דבעי רחבא מרבא תל המתלקט כו' ורבים בוקעין בו כו' ואם נימא דבעי ס' רבוא אם כן הא דקאמר התם ורבים בוקעין בו ומספקא ליה אי חייב משום ר"ה מיירי בכה"ג שס' רבוא בוקעין בו אלמא דאיכא תל המתלקט כה"ג והו"ל לפלוגי בהכי ודוחק לומר דכיון דעכ"פ בעי ס' רבוא ולא שכיח כלל לכך סתמו דבריהם אף דודאי איכא כה"ג כדמוכח בההיא דבעי רחבא. אך לענ"ד בלא"ה לק"מ שהרי התוספות שם שכתבו לתרץ אליבא דרבנן דמחיצה שאינה בידי אדם ל"ש מחיצה מבואר דס"ל דהא דקאמר התם מעלות ומורדת כו' דבח"ל חייבין והיינו אליבא דר"י הא לרבנן פטור היינו במעלות ומורדת העשוין על ידי אדם וכה"ג הוי ההיא דשבילי בית גלגול וכן הא דתל המתלקט מיירי בכה"ג שנעשה התל על ידי אדם ולכך קאמר התם אליבא דרבנן לא תיבעי לך השתא היכא דניחא תשמישתי' כו' אף על גב דלרבנן נמי דוקא בנעשה בידי אדם האי תל נמי נעשה בידי אדם רק דאליבא דר"י קמבעיא ליה דס"ל אפילו נעשה בידי אדם מבטלי רבים ומש"ה כתבו התוספות שם דלא שמיע ליה הא דר"י דאמר מעלות ומורדת כו' ובח"ל חייבין והיינו אליבא דר"י ולפי"ז גם מ"ש בש"ע דין מדרון ותל בסתם דמשמע אף דבקעי ביה רבים משום דבנעשה בידי אדם איירי דלא שכיח שיהיה במבוי תל המתנשא מימות עולם רק לפעמים עושין כן במתכוין ולכך לא חילקו בזה בין בקעי ביה רבים או לא כיון דקי"ל כרבנן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא ומכל מקום דוקא מתלקט מתוך ארבע אבל מתוך ה' כיון דניחא תשמישתיה טובא בדריסת רבים הוא בטל לגבי ר"ה ואין כאן מחיצות כלל מעיקרא וכמ"ש רש"י שם ואף על גב דבדף ט"ו אמרינן ת"ש שבת בתל או בנקע כו' תל ונקע מאי איכא למימר ופרש"י תל ונקע מימות עולם הם התם לא מיירי בישוב כ"א במי שהחזיק בדרך ושבת בתל ונקע אשר בישימון דרך וסתמא שהוא מימות עולם משא"כ בתל ומדרון שבמבוי סתמא שהוא בידי אדם וכן ההיא דבעי רחב' בכה"ג מיירי שנעשה בידי אדם ולכך קאמר דלרבנן לא תבעי לך כו' שוב ראיתי שד"ז הגאון בספר תורת חיים הקשה על התוספות שכתבו דרבנן מודו במחיצה שאינה עשויה בידי אדם מכל מקום מהא דקאמר תל המתלקט והביא הא דתל ונקע כו' וכתב דנהי דיש לדחוק בעי' דהכא בתל העשוי' בידי אדם מכל מקום קשיא משבילי בית גלגול כו' דמעלה גבוה וזקופה היא ואינה עשוי' בידי אדם כו' ע"ש ולענ"ד יש לומר כמ"ש וגם בשבילי בית גלגול אין הכרח שקרקע עולם הוא כך ושמא גם הם נתקנו בידי אדם וצ"ע ועיין בכנסת יחזקאל שהקשה גם כן על התוספות ומפרש כוונת התוספות דתרתי בעינן שיהיה יותר מבית סאתים שלא הוקף וגם נעשה בי"ש בזה אמרינן דרבים מבטלי ולקמן אכתוב בזה. שוב ראיתי בדברי אא"ז מהרש"א דף ט"ו ד"ה תל ונקע מבואר מדבריו דגם תל ונקע ראויה להעשות בידי אדם כמ"ש התוספות שם אלא שטורח גדול הוא לעשות תל ונקע בבית סאתים לכך לא בעי לאוקמי שעשאן כו' ואם כן פשוט דהך בעיא מצי איירי בתל שבידי אדם כיון דלאו בבית סאתים איירי אך לענ"ד בכוונת התוספות כמ"ש דודאי תל ונקע שבדרך סתמא לא נעשו בידי אדם ומימות עולם הם כמ"ש רש"י רק דמכל מקום ראוי' לעשות בידי אדם ולכך לא תיקשי מדאמרינן בסוכה דף כ"ד אליבא דר"מ מחיצה שאינה עשויה בידי אדם ל"ש מחיצה דהתם לענין בע"ח מיירי וקצת צ"ע דבלא"ה מי מכריחינו לומר דברייתא כר"מ אתי דלמא להך אוקימתא שם דר"מ סבר אינה מחיצה באמת הברייתא דלא כר"מ וע"ש בסוכה דף כ"ה בנקע פירש"י גומא מששת ימי בראשית ובתל לא כ"כ: וחזרנו למ"ש כי ממה שלא הזכיר הרי"ף והרא"ש מבעיא דרחבא ופשיטותי' מידי מוכח דלא קי"ל כר"י דהך בעי' קאי אליבי' דאל"כ פשיטא דנ"מ טובא לדינ' אם התל בכניסת המבוי ובקעי בו רבים (ואמנם הרי"ף והרא"ש השמיטו בשבת פ' הזורק הך דינא דאתמר התם בתל ומדרון ובאמת שצ"ע למה השמיטו הרמב"ם ושאר פוסקים כ"כ להלכה) ועיין בהרי"ף והרא"ש פ"ק דשבת שכתב שם כל דיני ר"ה לענין בין העמודים והכריע בפלוגתא דר"י ור' יוחנן דהלכה כר' יוחנן וגם דיני חורי רה"י ואסקופ' ולא היה להם להשמיט בעי' דרחבא אי לאו משום דס"ל להלכה כרבנן ואף על גב דהרי"ף והרא"ש פ"ק כתבו דר"ה בעי דלתות דקאמר ר"י ירושלים כו' ובש"ס אמרינן דר"י דאמר ירושלים כו' לא ס"ל כרבנן אלא כר"י נלענ"ד דאין מזה ראיה דס"ל דלא כרבנן דהא בש"ס מחלק אליבא דרבנן בין היכא דאיכא שם ד' מחיצות בהא ס"ל לרבנן דלא מבטלי ובין היכא דליכא שם ד' מחיצות דאז מודו רבנן דרבי' מבטלי ולא מהני לחי וקורה אפילו תימא שהוא משום מחיצה וה"ה צוה"פ ובעי דלתות דוקא כדאיתא בדף ז' וזהו שכתבו הרי"ף והרא"ש דר"ה גופא דהיינו דליכא שם ד' מחיצות לא מערבא כ"א בדלתות משא"כ היכא שיש שם ד' מחיצות אין שם ר"ה עליו ושפיר מערבא בלחי או קורה או צוה"פ ביתר מעשר והא דמייתי מדברי ר"י דאמר ירושלים כו' אע"ג דר"י אליבא דר' יהודה הוא כבר כתבו התוספות בדף ו' ד"ה והאמר רבה כו' וא"ת היכא פריך מר"י דאמר אליביה דר' יהודה כו' וי"ל דפריך דכי היכא דלר"י בשם ד' מחיצות דלא חשיבו ליה מצריך נעילה ה"נ ב' מחיצות דלא חשיבי לרבנן יהיה צריך נעילה וכן משמע בפ"ב כו' ע"ש וכמו שפירשו התוספות דברי הש"ס דמייתי מדר"י לענין ב' מחיצות לרבנן שיהיה צריך נעילה כך מתפרשין דברי הרי"ף והרא"ש