בית אפרים פז

פרוץ מרובה מועיל בו הצה"פ למחשבי' כסתום וכמבואר סי' שס"ב משא"כ שנאמר שצוה"פ יש לו דין עומד גמור עד שיהיה מתיר הפרצות אשר שם בלא צוה"פ שיהיו נחשבים כאילו עומד רבה עליהם ומבטלן זו מנין לנו ודי בצוה"פ שיפקיע את עצמו שיהיה שם עומד עליו ולא שיוסיף לבטל הפרצות מחמת רבוי העומד וא"כ אע"ג שצה"פ יש עליו שם מחיצה לעצמו מ"מ מה נעשה לפרצה שבצידו וצריכה תיקון בפ"ע: ומ"ש בתוספת שבת לדחות ראיית אא"ז מהתוס' משום דודאי עיקר קושי' התוס' על הברייתא דאל"כ פשיטא דאיכא לאוקמא ביתר מעשר או במפולש אבל ברייתא ליכא למימר הכי כיון דקתני התם שהניח קורה ולפי"ז נדחה גם ראיה זו דא"א לאוקמי בהרחיק דהא רישא ע"כ לא מיירי בהרחיק דקורה שהרחיק ג"ט בלא"ה פסול עכ"ד בקצרה והם תמוהים מאד דהא מ"מ התוס' תירצו דמיירי ביתר מעשר או מפולש וכתבו דגם ברייתא צריך לאוקמי בהכי וא"כ ע"כ דס"ל דברייתא דחיק ומוקי' נפשיה בכה"ג אע"ג דרישא בקורה לא מיירי בהכי וא"כ הו"ל לשנוי נמי בכה"ג שהרחיק ג"ט והכי שפיר טפי דאי מוקמינן שהמבוי מפולש או שרחב מעשר פשיטא שא"א כלל לפרושי רישא שהניח קורה ולומר דסיפא לא קאי ארישא ומיירי בגוונא שעדיין לא עשה לו תיקון קורה הוא דוחק גדול וא"כ ל"ל לדחוקי כולי האי וטפי הו"ל לאוקמי בכה"ג דשפיר קאי סיפא ארישא ומיירי שבאמת הניח הקורה ולא הרחיקו כלל ואפ"ה לא מהני לפי שגבוה מכ' ועתה רוצה לעשות תיקון אחר ולהרחיק מכותל המבוי שבזה צריך צה"פ דווקא ומבעיא ליה אי אז מהני בכה"ג והוי ניחא טפי מתירוצם שצ"ל דלא קאי ארישא כלל ומזה הוכיח אא"ז דס"ל דגם צה"פ לא מהני כשהרחיק. אך מדברי הד"מ בשם הא"ז נראה דס"ל להתיר בצה"פ בכה"ג שכתב וז"ל כתב הר"ר יהונתן שהלחי צריך להיות סמוך לכותל המבוי בלי הפסק ג"ט שאם הוא מרוחק מן הכותל אתי אוירא כו' וכן הוא לקמן בסמוך דאם הרחיק ג' פסול וכתב בא"ז דאם עבדי ליה צוה"פ לא אמרינן ביה דאוירא דהוי גיסא ודהאי גיסא מבטל ליה עכ"ל נראה מדבריו דהא"ז מיירי בכה"ג שהרחיק צה"פ וע"ז כתב דבצה"פ לא חיישינן לאוירא כו' וכן הלבוש כתב ג"כ הטעם בלחי משום דאתי אויר' כו' ע"ש וא"כ ממילא בצה"פ אין לחוש וצ"ע על אא"ז שלא הזכיר מדברי הד"מ והלבוש וראייתו מהתוס' לא מכרעה כולי האי דודאי איכא כמה גווני דעדיף צה"פ מלחי והתוס' תרתי ותלת נקטי ולא חשבי כרוכלא וצ"ע ובפרי מגדים בחלק אשל אברהם הביא דברי אא"ז וכתב שצריך ליזהר בפרצה יותר מעשר שעושין צה"פ שיהא הקנה סמוך לכותל ג"ט דאל"כ מזדקר הגדי שם ובטל מתורת קנה לצה"פ עכ"ל ומ"ש בפרצה יותר מעשר בדברי אא"ז לא נזכר חילוק בזה רק אמבואות שלנו קאי שאנו מתקנין אותם בצה"פ ובאמת אין חילוק בזה בין עשר ליותר מעשר כלל דבכל גווני ס"ל לאא"ז שדינו כלחי שאם הרחיק פסול גם מ"ש דע"י בקיעת הגדי בטל מתורת קנה לצה"פ אין לזה מובן כלל וכוונת אא"ז דאין תיקון זה מועיל למבוי כיון שיש הפסק בין צה"פ לכותל כשיעור שהגדיים בוקעין ולא חשבינן ליה כמחיצה רביעית למבוי וכבר כתבתי שי"ל דאע"ג דצה"פ מהני לנפשי' להיות עליו שם מחיצה אעפ"י שלא נסמך לכותל מ"מ אפשר שאין מועיל להתיר הפרצה שבצידו מטעם עומד מרובה דדוקא במחיצה גמורה ממש מחשב עומד להיות רבה על הפרוץ משא"כ בצה"פ וצ"ע: עוד יש לחקור בגוונא דנ"ד שהיה כאן צה"פ אחר שהיו סומכין עליו לטלטל ועתה בשבת שנתקלקל רוצים לסמוך על צוה"פ של בית המכס אם יש לדמות זה ללחי דקי"ל שאם לא סמכו עליו מע"ש כגון שהיה שם לחי אחר ונפל מע"ש ורוצים עכשיו לסמוך ע"ז דלא מהני וא"כ אפשר דגם בצה"פ הדין כן או אפשר דשאני לחי שאין לו דין מחיצה גמורה מחשבתו משוי ליה לדונו משום מחיצה וכל דלאו עליה קא סמיך לא מהני משא"כ צה"פ שיש לו דין מחיצה בכל מקום סמיכה זו אינה מעלה ומורדת ולכאורה יש להביא ראיה מדברי התוס' שהביא אא"ז דקשי' לר"ת ל"ל צה"פ ת"ל משום לחי ואם איתא הא משכחת לה בכה"ג שהיה שם צה"פ אחר ועתה נפל ורוצים לסמוך ע"ז שהיא גבוה מכ' אמה ואם היו רוצים להתיר משום לחי לא מהני כיון דלא סמכינן עליה ואם צה"פ מהני בגובה כ' שפיר דמי לסמוך עליו משום צה"פ אלא ע"כ דגם צה"פ לא מהני בכה"ג. שוב עיינתי בתוספת שבת סי' שס"ג שכתב בס"ק כ"א יש להסתפק אם עשה צה"פ למבוי שרחבה יו"ד ובשבת נפל לחי אחד וקנה שע"ג ולא נשאר רק הלחי א' אם יש לסמוך עליו כיון דמע"ש לא סמכו עליו כ"א לשם צה"פ ואין להביא ראיה מדברי התוס' דהו"ל לאוקמי בהכי דיש לדחות כיון דבברייתא כתב אם יש לה צה"פ אין צריך למעט על כרחך דלא מיירי בשבת דא"א למעט עד כאן לשונו ומה שכתב דהו"ל להתוס' לאוקמי בהכי לא ידעתי כוונתו דהאיך אפשר לאוקמי בכה"ג שכבר נתבטל צה"פ מעליו והתם מיירי שיש כאן צה"פ אלא שהוא בגובה כ' וצ"ע וממשמעות דבריו נראה דבצה"פ מהני אע"ג דלא סמכו עליו מאתמול ובפרי מגדים באשל אברהם ס"ק ט' כתב ובצה"פ כה"ג שלא סמכו עליו ולא טלטלו בו בשבת א' צ"ע אי הוה צה"פ לשבת הבאה עכ"ל ולדינא נלענ"ד דבצה"פ כה"ג מהני דהא מחיצה מיקרי ואם איתא דלא שרי כה"ג לא הוי שתקי הפוסקים לאשמועינן הא דלאו בלחי פסול אלא אפילו בצה"פ כה"ג פסול ומסתימת דבריהם נראה דשפיר סמכינן עליה וכמבואר שכן עמא דבר: ולדינא נלענ"ד בנ"ד להקל כיון שמקום ההפסק בין צה"פ לכותל אינו רק ג"ט והדרך שם רחב מסתמא אין הרבים בוקעים דרך פרצה דחוקה זו וכבר כתבתי שרש"י כתב אהא דחצר שרבים נכנסים לה כו' דלא ניחא תשמישתיה לפי שהפתחים קצרים הם וצרים כו' והתם במוכנים לפתחים מיירי ורבים בוקעין שם וקרי ליה לא ניחא תשמישתי' וא"כ בנ"ד אף על פי שלפעמים אי דחיק להו עלמא התם בעגלות המתקבצין שם והרוצים לעבור שם הם נדחקים לצדדים מכל מקום אין זה אלא כעין צידי ר"ה אבל לא מסגו התם להדיא להיות עליו שם בקעי בי' רבים וכבר ביארתי דאף היכא דבקעי רבים יש לצדד להקל. וגם מטעם הרחקת צה"פ מן הכותל כבר בארתי שהד"מ בשם הא"ז נראה שמקיל וכן משמע מקצת פוסקים ובגוונא דנ"ד שמצד אחד הי' הצה"פ נסמך לכותל נראה דגם אא"ז מודה דלא בטל מיניה תורת מחיצה מחמת שהגדיים בוקעין בצד השני דהוי כמחיצה רביעית דבוקה לכותל אלא שעדיין אינה יושבת על מלאת ונשאר פרצה קצת וניתרת ע"י עומד מרובה על הפרוץ ואף שכתבתי שצ"ע אם צה"פ מועיל לבטל הפרוץ שאצלו ואין מקום להקל לפי שנתקלקל בשבת ואמרינן הואיל והותרה הותרה דהא אמרינן דבעינן מחיצות החיצונות קיימות ואף בעיר המוקפות חומה יש מהגדולים המחמירים ומכ"ש בזה שאין מוקף חומה וכיון שנתקלקל צה"פ שלו הרי הוא פרוץ למקום האסור לו מכל מקום נ"ל דבנ"ד יש לסמוך על הפוסקים שנראה מדבריהם להקל בכה"ג והרי הפנים מאירות סבירא ליה להקל בזה ועביד עובדא לכתחלה וכדאי הוא לסמוך עליו בפרט בשעת הדחק שקשה הוא איסור טלטול בעיירות שיש להם תמיד עירוב קבוע ומותרים בטלטול ועל ידי זה אינם זריזים לקיים בעצמם והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו וסומכים עצמם על היתר הטלטול בשבת ואם נאסר להם הטלטול בשבת שהוא להם דרך מקרה אפשר שיבא מזה ביטול עונג שבת שסמכו על רגילתם בטלטול ולא הכינו הכל מבעוד יום לצורך השבת ולכן אין להחמיר בזה. אבל לכתחלה נראה שצריך לגדור גם פרצה כזו והקולות יחדלון. אין פרץ ואין צווחה ברחובותינו, וה' במאור תורתו יאיר עינינו. וישיב ירחמנו. להשיבנו לנוה שלום קרית מועדינו. וקם הבית אשר לו חומה מקום מקדשנו. בארץ יהודה עיר עוז לנו ישועה ישית חומות וחל. ובנין האריאל וההראל. יגל יעקב ישמח ישראל. דברי זעירא מן חברייא. הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד שאלה כו שאלה עיירות שיש בהם דרכים המפולשים שעוברים תוך העיר והוא דרך המלך ורוחב י"ו אמה אם יש היתר לטלטל בעיירות אילו בשבת ע"י תיקון צה"פ קנה מכאן כמנהג כל שאר עיירות במקום שהפרצה רחבה או כיון שדרך המלך עובר שם