בית אפרים פו

הכותל או הקרקע לזה אמר דגם רשב"ג מודה דלא אמרינן לבוד בזה שהגדיים בוקעין בו וממילא דשוב אין בו משום מחיצה כשאר לחי כיון דרחוק מן הכותל אמרינן אתי אוירא (וגם י"ל כיון דצריך בלחי קצת היכר ג"כ כמ"ש התוס' ובכה"ג שהוא מופלג ג' מהכותל לא הוי היכר) כו' ולפי"ז בצורת הפתח דלא שייך אתי אוירא כו' כמ"ש אא"ז גופי' שם מהא דנעץ ד' קונדיסין כו' וכן מבואר בריטב"א דף יוד שכתב ומיהו מסתברא דכל דאיכא צה"פ לא אתי אוירא ומבטלי ליה שהרי צה"פ מתיר כל אויר אפילו יתר מעשר אליבא דהלכתא דקי"ל כרבנן כו' עכ"ל א"כ אף אם צה"פ רחוק מן הכותל לית לן בה והפלגה זו מן הכותל אין מקלקל התיקון כלל אלא דינה כפרצה וכמ"ש: ועוד שלענ"ד הך מילתא דאתי אוירא דהאי גיסא כו' היינו הך מילתא גופא דבקיעת גדיים דהא כל כמה דליכא בקיעת גדיים דהיינו בפחות מג' לא מיקרי אויר שיבטל את העומד רק היכא דאיכא אוירא ר"ל שיש כאן יותר מג' אף לרשב"ג מבטל ליה ללחי משום דהו"ל מחיצה כו' וכיון שיש כאן אויר משני צדדין אין כאן לחי משא"כ היכא שסמכו לכותל כיון דלא שייך ביה בקיעת גדיים שהרי הוא סמוך לכותל ויש עליו תורת לחי חשבינן ליה כסתום וכמש"ל ותדע דאי אמרינן דאע"ג דמהני הלחי לאשתרויי במבוי ולהיות מחיצה רק הפסול לפי שהוא רחוק מן הכותל והגדיים בוקעין שם אבל מה שרחוק מכותל שני לא איכפת לן א"כ גם מה שרחוק ג"ט מהכותל אינו מזיק דלא יהא אלא מבוי רחב ג"ט אין צריך תיקון לדעת הרבה פוסקים כמבואר סי' שמ"ג וכיוצא בזה כתב במג"א ריש סי' שס"ה בביאור דברי הטור ורי"ו דלכך בראשו בד' דבפחות מד' לא בעי תיקון ע"ש וא"כ ה"נ דכוותיה אלא ע"כ דכל שרחוק שלשה נתבטל ממנו כל תורת המחיצה מזה ומזה לגמרי וטעמא משום דאתי אוירא כו' ומ"ש אא"ז בבכ"ש שם על המג"א שכתב הך טעמא דאתי אוירא בשם הר"ר יהונתן דאין כוונת הרר"י כן ולא כתב הך טעמא אלא לרבי יוסי דס"ל דבעינן רחב ג"ט והיינו דלא ליתי כו' ומכשיר ברחב אבל אנן ס"ל כמ"ש בגמרא משום דהו"ל מחיצה שהגדיים בוקעין ואפילו רחב טובא פסול כו' עכ"ל ותמהני דא"כ יצא לנו פלוגתא חדשה בין רבנן לר"י ואיפכא דרבנן לחומרא ור"י לקולא ומנ"ל להש"ס הא דרבנן פליגי אדר"י ואע"ג שלא הצריכו להיות ג"ט מ"מ מודו דאם הוא רחב כשיעור הזה מהני אפילו הרחיקו כשיעור הזה ג"כ רק דרבנן אשמעינן לקולא דאין לנו לחוש שמא ירחיק ולכן אפילו בלחי כ"ש כשר וטפי אית לן למימר הכי מלמעבד פלוגתא בין רבנן לר"י בהא וטפי הו"ל למיתני הך פלוגתא לאשמעינן בהא דאיסורא לרבנן דאף ברחב ג"ט פסלו אם הרחיק ולאפוקי מדר"י אלא ע"כ שז"א ורבינו יהונתן כתב שאפשר שדעתו של ר"י דבעי דבר חשוב שאפילו יפלגנו ג"ט לא יפסל משום דאתי אוירא כו' ומש"ה מחמיר אפילו בסמכו לכותל להצריך ג"ט עכ"ל ומשמע דמסתמא טעמא דרב' דפסל בהרחיק ג"ט מש"ה הוא וכמ"ש אלא דמ"מ בסמוך לכותל אף בכל שהוא כשר וכן מבואר מדברי הב"י והד"מ שכתבו בפשיטות בשם הרר"י על מתני' דהכשר מבוי טעמא דהרחיק פסול משום דאתי אוירא כו' ע"ש: ומ"ש אא"ז תדע דהא בהדיא כתב כן (ר"ל הר"ר יהונתן) והביאו המג"א דאפילו הלחי רחב הרבה כל שהרחיקו ג"ט צריך לחי או קורה אחר עכ"ל וכוונתו בזה למ"ש המג"א ס"ק ל"ז בהא דעושה פס ג' דצריך ג"כ לחי דפס לא מהני כיון שמופלג ג' מן הכותל עכ"ל וציין ע"ז תוס' וכ"כ הרר"י אך לענ"ד אין כוונת המג"א מ"ש וכ"כ הרר"י לומר דתוס' והרר"י אמרו דבר אחד אלא הכוונה לענין עיקר הדין שצריך לחי להתיר וזה באמת מבואר בדברי הרר"י שכתב מרחיק ב' אמות כו' ונשארו עשר והקורה מתירתן וכ"כ אח"כ וליחוש דלמא שביק כו' ובטל הלחי או הקורה המתוקנים בו כו' אבל לא כתב הטעם משום דמופלג ג' לא הוי לחי שנראה דהכא בלא"ה לא הוי לחי דלחי לא מהני כ"א כשעומד בפתח הרחב יו"ד אמות משא"כ פס זה שהוא עומד חוץ ליו"ד אמות אינו נידון משום לחי ואפילו איטפי ביה משהו והוא נכנס לתוך חלל היו"ד אמות אין לדונו משום לחי כיון שרובו ככולו הוא חוץ ליו"ד אמות ואדרבא צ"ע לענ"ד על התוס' שכתבו הטעם משום דמופלג ג' לא הוי לחי דת"ל דהכא אפילו לא היה מופלג מהכותל ג' נמי אין לדונו משום לחי כיון שעומד חוץ ליו"ד אמות ומצאתי באליהו רבא ס"ק מ"ב שכתב בשם עבודת הקודש להרשב"א וז"ל ולחי או קורה מתירין אותה ואויר שמן הפסין ולכותלין א"צ כלום שהוא ניתר בעומד מרובה על הפרוץ ע"כ ומשמע הא דפס לא נחשב ללחי משום שהוא חוץ ליו"ד אבל מג"א כתב בשם תוס' טעם כיון שמופלג ג' מן הכותל עכ"ל ועיין ברש"י מבואר ג"כ דס"ל שצריך לחי אחר שכתב דלמא שביק פתחא רבא ובטל תורת פתח מיניה ובטל לחי המתוקן בו כו' אך נראה דג"כ מהאי טעמא אתי עלה לפי שהפס אין תורת לחי עליו כיון שהוא עומד חוץ ליו"ד אמות ודברי התוס' צ"ע בזה. ואפשר שהתוס' סוברים דכמו אם הרחיק מהכותל פחות מג"ט אמרינן לבוד והוי כאילו הוא סמוך לכותל ה"נ אם העמיד הלחי חוץ ליו"ד אמות אלא שהוא קרוב להיו"ד אמות שהוא שיעור פתח של מבוי אמרינן לבוד והוי כאילו עומד בתוך היו"ד אמות ועיין בב"ח לענין אם העמיד הלחי חוץ למבוי בתוך ג"ט לכותל אך לענ"ד נראה דלא שייך לבוד בכה"ג דלא אמרינן לבוד לאויר וכי גמירי לבוד לענין דשני קנים כל שהוא הסמוכין זה לזה תוך ג"ט אויר שביניהם הרי הוא כסתום כיון שאין הגדיים בוקעין שם אבל למימר לבוד לאויר ולומר רואין כאילו עומד בתוך אויר היו"ד אמות כיון שהוא סמוך לו פשיטא דהא לא אמרינן: וראיתי בספר תוספת שבת שהביא דברי אא"ז בזה וכתב שדברי הר"י תמוהים דלפי טעם דלא ליתי אוירא כו' א"כ גם אם הלחי רחב ג"ט לא מהני דהא אכתי איכא למימר אתי אוירא דהאי גיסא כיון שאין העומד מרובה על הפרוץ כמ"ש סי' שס"ב וכן הוא בש"ס וצ"ל דלגבי לחי הקילו עכ"ל ואפשר שזה כוונת הרר"י במ"ש דבעי דבר חשוב שאפילו יפליגנו כו' אלמא דלאו משום כדי דליהוי עומד כפרוץ אתי עלה ועוד דא"כ תקנת כשירחיק ג"ט ומה תיקן כשירחיב יותר אלא ע"כ דלאו מחמת עומד כפרוץ הוא אלא שג"ט הוא דבר חשוב ס"ל לר"י דלא מיבטל באוירא ועיין בתוס' בריש פרק עושין פסין שכתבו דלכך גבי פסי ביראות לא אמרינן אתי אוירא דמשום עולי רגלים הקילו ואוקמוה אדאורייתא ונלענ"ד דגם מ"ש הש"ג בשם ריא"ז דאם הלחי רחב מג"ט כשר אפילו הרחיק ג"ט משום דמותר בעומד מרובה על הפרוץ לאו משום דס"ל טעמא דהרחיק ג"ט פסול משום דאתי אוירא כו' אלא ס"ל דשפיר מהני הלחי אף באמצע המבוי משום מחיצה אלא שא"א לדונו כמחיצה לכאן ולכאן שלא עשו לחי כמחיצה אלא לפתח א' ולא לשנים ולכך פסול בהרחיק ג"ט דהא יש כאן פרצה ג"ט ולכן באם הלחי רחב יותר מג"ט הרי הרחקה זו ניתרת בעומד מרובה ממילא מהני מחיצת הלחי להכשיר משם ולהלן דדוקא קורה בעינן שתהיה ע"ג מבוי אבל הלחי יש בו משום מחיצה ממקום עמידתו עד לכותל שכנגדו ומקום הפרוץ שבין הלחי ולכותל הוא ניתר בעומד מרובה על הפרוץ משא"כ אם אין הלחי רחב יותר מג' נהי דנימא דלא אמרינן בלחי אתי אוירא דהאי גיסא כו' כיון שאנו דנין אותו משום מחיצה וכמש"ל בשם הריטב"א גבי קורה מ"מ הרי יש כאן פרצה ג"ט שבין הלחי לכותל שאין הלחי מתירו שאינו משמש לכאן ולכאן ואע"ג דקי"ל במבוי שנפרץ מראשו שיעורו בד"ט התם מיירי במבוי שהיה רחב מכ' ונסתם עד יו"ד ואח"כ נפרץ באותה סתימה כמ"ש רש"י שם משא"כ בזה שבאותן עשר אמות גופייהו שהוא שיעור רוחב המבוי לא נתקן כולו ונשתייר בו ג"ט בלא תיקון דבכה"ג אמרינן דפסול אם לא כשהלחי רחב מג"ט שיש מקום להתיר מחמת עומד מרובה כנלענ"ד בדעת הש"ג בשם ריא"ז ולפי"ז צ"ע גם בצה"פ שלא עשאו ע"פ כולו והשאיר אצלו פרצה ג"ט אם יש להתיר כל שאין קנה שאצל הפרצה רחב יותר מג"ט שיהיה ניתר בעומד מרובה וזהו דינו של אא"ז שלמד צוה"פ מלחי דכמו בלחי שהרחיק ג"ט פסול כמו כן י"ל בצה"פ. ומ"ש בתוספת שבת דלא דמי דבשלמא לחי לא מהני שלא אמרו לחי משום מחיצה אלא בסמוך לכותל משא"כ צה"פ מיקרי מחיצה ממש כו' וגם האויר של ג"ט אינו מזיק דהו"ל עומד מרובה כו' עכ"ל ולענ"ד בדעת אא"ז דאע"ג דצה"פ מהני אף בפרוץ מרובה ודלא כהרמב"ם היינו לגבי דנפשי' שאע"פ שיש שם