בית אפרים פב

ועיילי בפתחא זוטא עכ"ל וחילוק זה שכתבו התוספות הוא מדברי הש"ס שם דף יו"ד דפריך אדרב יהודה ומ"ש מדרב אמי ורב אסי דאמרי במבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו ג' אינו מתיר ומשני התם קממעט בהילוך וחיישינן דלמא שבקי פתחא רבא כיון שהפרצ' הוא מצידו של מבוי ובטיל קמא מפתח ובטל תיקונו אבל הכא בראש המבוי הוא ולא ממעטי בהילוכ' ע"ש בפירש"י ולמדנו מזה דכל שהפרצ' בראשו של מבוי דלא ממעטי בהילוכ' וליכא למיחש דשבקי פתחא רבא אין פרצה אוסרת שם כ"א ביותר מעשר אבל בפחות מזה אמרינן פתחא הוא ואם כן דבר ברור הוא בנ"ד שהפרצה של ד' טפחים הוא בראשו אצל פתחא לא חיישינן דשבקי פתחא רבא כו'. ופרצה זו אמרינן פתח' היא ואינה אוסרת והא דאמרינן מראשו בד' היינו דוקא בנפרץ בקרן זויות ואפילו ר"ה לא פליג בהא כמ"ש התוספות דמסתמא לא פליג אדרב יהודה כו': איברא שהטור כתב הא דמראשו בד' בסתם ולא כתב דדוקא בנפרץ בקרן זויות אך הב"י שם באמת תמה על הטור וכן על רי"ו שסתמו הא מלתא ולא חילקו בין נפרץ בקרן זויות או לא ועוד שהם עצמם הביאו הא דרב יהודה שמזה הוכיחו התוספות דלכ"ע בראשו אינו בד' אא"כ הוא בקרן זויות ע"ש והנה הב"ח והט"ז כתבו לתרץ דלפי מה דמסיק בבקעי רבים תלי' מלתא ובראשו מסתמא אין המקום מטונף ורבים בוקעים שם אלא דמכל מקום אין איסור אלא אם כן היה סתום ונפרץ משא"כ בההוא דרב יהודה שעשה מתחלה הרחקה ב' אמות אין שייך שם ביטול פתח כיון שכך היה מתחלה ע"ש ולפי דבריהם אלו פשיטא שיש להתיר גם כן בנ"ד אף לדעת הטור ורי"ו דכאן היה כך מתחלה ולהא דר"י דמיא וכן לפי מה שכתב הב"ח דבהא דר"י עומד מרובה על הפרוץ ה"נ כן הוא: אלא שיש לתמוה על חילוק זה דאם כן מאי פריך אדרב יהודה מ"ש מדרב אמי ורב אסי הרי החילוק מבואר דבדר"י נעשה כך מתחלה משא"כ ר"א ור"א דמיירי בנפרץ ול"ל לחלק בין מצידו למראשו משום דמראשו לא ממעט בהילוכ' ת"ל משום שכך היה מתחל' ועוד דלהדיא אמרינן התם וליחוש דלמא שביק פתח' רבא כו' אמר רב אדא בר מתנא חזקה אין אדם מניח פתח גדול כו' הא קמן דאי הוה חיישינן להכי הוה שייך ביה ביטול פתח אף על פי שנעשה כן מתחלה וכן מבואר בש"ע סי' שס"ג וצריך ליזהר דלא לשבוק פתחא רבא כו' והוא מדברי הגהת אשר"י בשם א"ז ע"ש וכדי ליישב דברי הב"ח והט"ז צריך לומר דודאי גם אינהו אזלי ומודו דהיכא דשבקי פתחא רבא כו' יש כאן ביטול פתח אף על פי שנעשה כן מתחלה רק היכא דליכא למיחש דלישבקו פתחא רבא כגון בראשו דלא מקצרי בהילוכא אפ"ה אם היה הכותל שאצלו סתום ונפרץ מתבטל פתח הראשון ממילא כיון שזה היה פתח לכותל הבנויה בראשו ועתה נפרץ הסתום מתבטל הפתח שהיה אצלו כיון דבראשו בקעי ביה רבים מה בכך דלא שבקי הפתח הגדול מכל מקום הוא מתבטל מעצמו מחמת פרצת הכותל שהפתח בתוכו. אך כל זה בפרצה שבכותל שבראשו אצל הפתח אז אמרינן דיש חילוק בין אם נעשה כך מתחלה לא שייך שיבוטל מעצמו ובין אם נפרץ אח"כ משא"כ בפרצה שמצידו ל"ש שיתבטל הפתח מעצמו מחמת הפרצה כיון שאין הפרצה באותו הצד שבו הפתח הפתוח מן המבוי לר"ה אלא הוא מצידו ואין מקום לומר דמחמת זה ס"ל לרב אמי ור"א דאם הפרצה ג' אינו מתיר משום שהפתח מתבטל מחמת הפירצה כיון דאינהו מצידו מיירי וע"כ דטעמייהו משום דחיישו דלמא שביק פתחא רבא כו' וכיון דמהאי טעמא אתו עלה וחיישו להכי אף במצידו דלא בקעי רבים אם כן ק"ו הדברים מראשו דבקעי רבים שיש לנו לחוש לזה והלכך שפיר פריך מדר"א ור"א אדר"י דהא כיון דאיכא חששא דשבקו פתחא רבא כו' אין לחלק בין נעשה מתחלה או לא כמבואר שם ולכן הוצרך לשנויי דבדר"י ליכא חששא דשביקו כו' כיון דבראשו הוא ולא ממעטי בהילוכ' וגם שיתבטל ממילא מחמת שבראשו בקעי רבים וכדאמר רב חנין מראשו בד' ליכא למיחש בדר"י שנעשה כך מתחלה והלכך שפיר פסק הטור כההיא דרב חנין מראשו בד' בסתם משום שבראשו דבקעי רבים הפתח שהיה לכותל זה הוא מתבטל מעצמו כיון שנפרץ ביה פרצה של ד"ט והש"ס' מעיקרא דלא אסיק אדעתיה חילוק דבקעי רבים גרע הוי קשיא ליה מראשו נמי נימא פתחא הוא ואין מתבטל על ידי זה הפתח הגדול כלל ולזה שני ר"ה ברי' דר"י שנפרץ בקרן זויות משא"כ למאי דמסיק החילוק בין בקעי רבים או לא אמרינן דמראשו הטעם לפי דבקעי רבים ומשום ביטול הפתח נגעו בה אלא שעדיין צ"ע דמנ"ל להטור ור"י הך סברא דמראשו הפתח מתבטל מאליו מחמת הפרצה שהרי אף על גב דמסיק דבקעי רבים שאני הך חילוקא לענין מצידו אתמר דשם יש לומר הטעם משום דכיון דממעט בהילוך יש לחוש דשבקי פתחא רבא כו' אך לענ"ד יש לומר דדעת הטור ורי"ו בזה דלפי מה דמדמה הש"ס מבוי עקום לפרצת הצדדין שבמבוי ועלה משני משום דבקעי רבים אם כן ע"כ דאין הגריעות משום דשבקי פתחא רבא כו' דהא במבוי עקום לא שייך זה כלל אלא דכל דבקעי רבים הפרצה חשיבה להצריכה תיקון ואם כן ממילא דגם בראשו הדין כן כיון דבראשו סתמא בקעי רבים כסברת הב"ח והט"ז וההיא דרב יהודה שאני כיון שנעשה מתחלה כן אין שם פירצה עליה להצריכה תיקון אעפ"י שהוא בראשו ומסתמא בקעי רבים והשתא א"ש בפשיטות הא דפריך מר"א ור"א דהא אינהו בלא בקעי רבים מיירי כמבואר בדף ו' וא"כ אין מקום להצריכה תיקון לפרצה זו רק מטעם דלמא שביקי לפתח' כו' ואם כן גם בדר"י נמי ניחוש לה דלזה אין מועיל מה שיעשה מתחלה וכמש"ל ועל זה משני דהתם שפיר איכא חשש' דילמא שבקי משום דממעט בהילוכ' משא"כ כאן: ועכ"פ מבואר לפי דעת הב"ח והט"ז בדעת הטור ורי"ו גם הם מודים דאם לא נפרץ מראשו רק שנעשה כך מתחלה לא חשיבה פירצה עד יותר מעשר וא"כ פשיטא דשרי בנ"ד אך המג"א כתב בדעת הטור ורי"ו דמיירי במבוי המתוקנת בקורה והקורה אינה מונחת בקצה הכותל כ"א על הפס ובכה"ג קאמר מראשו בד' ובהא דר"י מיירי שמתוקן בלחי והנה ביאור דבריו כתבתי באורך בגליון המ"א שלי ומ"מ גם לדבריו הדבר פשוט בנ"ד שהתיקון הוא ע"י צוה"פ שאין כאן בית מיחוש וק"ו הדברים מאם מתוקן בלחי דמהני ליה התיקון ולא בטל מחמת הפרצה שאצלו משום דאמרינן לא שבקי פתחא רבא כו' כיון דלא ממעט בהלוכה שהרי הפרצה בראשו ודוקא בקורה הוא דאיבטל ליה מחמת פרצה ד"ט שאצלו דבעינן קורה ע"ג מבוי וליכא משא"כ בלחי וא"כ כ"ש היכא שתיקון המבוי הוא בצוה"פ מה מפסיד הפרצה שאצלו ואמרינן פתחא הוא וגם יש לומר דכל דעביד ליה צוה"פ לא שייך למימר דשבקי ליה דאפילו אי שבקי ליה אין בכך כלום דס"ס כל המבוי כסתום ואין כאן רק פרצה דחוקה הפחותה מעשר ולא חיישינן לה ולפי זה הדבר פשוט דבכה"ג שפתוח מראשו ליכא למ"ד שיצטרך תיקון אפילו אם נימא דבקעי רבים התם ודברי המג"א שכתב שיש להחמיר במבואות שלנו היכא דבקעי רבים בפרצ' ד"ט שאין להם דין חצר צריך לומר דמיירי לענין נפרץ מצידו דבכה"ג שפיר יש חילוק בין מבוי לחצר כמבואר בש"ע שם: אלא שעדיין צ"ע דבריו שנראה שלא נאמרו הדברים בש"ע שם להחמיר במבוי דבקעי רבים אלא במבוי שנתקן בלחי או קורה דבזה יש לחלק בין מצידו ובין מראשו משא"כ במבואות שלנו שמתוקנים בצוה"פ בכל גווני יש להתיר דאף על גב דאמרינן בסימן שס"ג שנותנין עליו דין חצר לחומרא משמע דלקול' היינו קודם שנעשה בהם שום תיקון ואנו מסופקין אם יש לעשות בהם תיקון חצר או די בתיקון מבוי דהיינו לחי או קורה אנו הולכין לחומרא ומצריכים לעשות צוה"פ ואחרי שאנו עושין צוה"פ מכל צד פשיטא שאין לנו דין מבוי מפולש כ"א כחצר שיש לה פתחים הרבה ואם נפרץ פחות מעשר ולא נפרץ במלואו אינו אוסר וכ"ש בעיר המוקף חומה סביב מה בכך שנפרץ בחומה פרצה שאינה כעשר אף על גב דבקעי רבים כיון דלא שייך בזה ביטול פתח כלל. וכבר כתבתי בקונטרס אחרון לשו"ת ב"ח החדשות דפוס קארעץ דמהאי טעמא לא מצרכינן תיקון למבוי עקום בעקמימות שלהם כיון שאנו נוהגין לתקן את העיר כל גבולה סביב בצוה"פ ממילא אין עליו תורת מבוי כלל והבאתי שם מדברי מהרי"ט בתשובה סימן צ"ד ע"ש ומצאתי באבן העוזר שכתב ג"כ על דברי המג"א דפשוט דשרי כיון שמבואות שלנו הם מתוקנים בצוה"פ יש להתיר כל שנפרץ בה אפילו כמה פרצות מצד אחד אף אם הפרוץ מרובה ואצ"ל אם העומד מרובה ע"ש ולכאורה מ"ש שם