בית אפרים מב

שעיקר השיר בפה ולמ"ד בכלי אף לנגן בכלי בעינן כשרים אבל ודאי דעיקר שירה לוים בעינן ולדחוק בדברי התוס' ולפרש כוונתם כמ"ש אין נראה כלל למעיין ועיין בירושלמי דיומא פ"א וכן איתא בירושלמי דמגלה ודהוריות דכהנים בעלי מומין פסולין לתקוע בחצוצרות בשעת קרבן. ועיין בתוספתא דסוטה פ"ז דקאמר בו ביום ראה ר"ט חיגר עומד ומתריע בחצוצרות ר"ל שבו ביום ראה שהיה בשעת הקהל ולא ראיתי ברמב"ם שהזכיר זה: והנה במג"א סימן קל"ב ס"ק ד' ראיתי שהביא דברי מהר"מ אלשיך וכתב ע"ז ול"נ כמ"ש התוס' כו' עד א"א לדחות כלל ודבריו תמוהים מאד למעיין בתוס' דמה חילוק יש בין שחר לבין הערבים דאף של שחר אם לא הביא הנסכים בשעת שחיטת הזבח יכול הוא להביאן בלילה בלא שירה ושל בין הערבים שקרבו בשעת שחיטה ג"כ צריכין להיות ביום ובשיר ואין מקום חילוק ביניהם ומ"ש עוד וז"ל הגהמי"י כו' שאין אומרים שירה אחר תמיד של בין הערבים אע"ג דאכתי יום גדול הוא דאיכא בתריה קטורת ונרות א"כ י"ל דה"נ כיון שנגמר תפלת המנחה ה"ל כאלו הקריבו התמיד דבמקדש היו אומרים בשעת ניסוך המים שעל הקרבן כו'. ולענ"ד תימה מ"ש הגמי"י דאיכא בתריה קטורת דהא משנה שלימה שנינו ביומא דף ל"א דקטורת של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים אלמא דקטורת קדים וצ"ל כוונתו דאחר הקרבת הקרבן איכא קטורת ונרות כדאיתא בפסחים דף נ"ט אין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטורת ונרות אבל מ"מ תימא חדא דמ"מ מנ"ל דבשעת השיר אכתי יום גדול הוא כיון דנסכים בתר קטורת ועוד דמ"ש שאין אומרים שירה אחר תמיד של בין הערבים אע"ג כו' היא גופא קשיא דממתניתין דונתקלקלו מוכח דאמרינן. והמ"א רוצה לתרץ מה שהקשה על הטור בדברי הגהמי"י שהוא קשה ממנו והפ"י בר"ה דף ל' דעתיה דנרות ג"כ קודם לנסכים והא ליתא כמבואר בסמ"ג מ"ע קצ"א שאחר הנסכים מדליק הנרות שנאמר מערב עד בוקר כו' ואע"ג דקטורת נמי איתקש לנרות כדאיתא בפסחים מ"מ קרא כתיב כמנחת הבוקר דקטורת קדים לנסכים דערב כמבואר ביומא דף ל"ד והרשב"א בתשובה סימן ע"ט מתחלה רצה לומר דנסכים מאוחרים לנרות ואע"ג דאין לך כו' שאני נסכים דגמר עבודת יממא הוא ומה"ט כשר בלילה ע"ש ושוב חזר בו מההיא דאיתא בתמורה דאם קרבו עם הזבח בעינן יום דוקא וכתב אלא שאפילו את"ל שנסכים באים אחר קטורת וקודם הטבת ב' נרות כו' ע"ש וענין זה עמוק ורחב ולקצר אני צריך: ודאתאן עלה בההיא דעירובין דף י"א ראיתי לעורר בדברי הר"ן פרק הקורא המגלה שכתב וז"ל כה תברכו בעמידה דאיתקש לעבודה דכתיב וישא אהרן כו' וכתיב ושרת בשם ה' איזהו שירות שהוא בשם הוי אומר זה נשיאת כפים ואיתקש לשירות דהיינו עבודה כו'. ודבריו תמוהים מאד חדא דהנך לימודים לא נזכרו בש"ס דסוטה דף ל"ח לא בדברי ת"ק ולא בדברי ר"נ רק לימודים אחרים ועוד מ"ש וכתיב ושרת כו' הוי אומר זה נ"כ הוא נגד ש"ס ערוך דערכין דקאמר הוי אומר זה שירה ואימא כו' מדכתיב לשרתו ולברך בשמו מכלל דברכת כהנים לאו שירות הוא וכגון דא צריכה רבא וצ"ע ומר דנהירין ליה שבילי דתלמודא ישים עינו הטהור כו': דברי זעירא מן חברייא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד שאלה י חכם חרשים. שואל כענין משמח אלקים ואנשים. ה"ה כו' מוהר"ר יעקב נ"י: שאלתו שאלת חכם על התוי"ט במסכת מידות ראיתי ואף כי טרידנא טובא במילי דפסחה. לכבודו פניתי. ונתתי פני לעיין קצת כפי הפנאי. הנה לכאורה צ"ע ברש"י שדבריו סותרים זא"ז דבע"ז דף מ"ג פרש"י שיהא כארכו ורחבו ורומו ושיעור מדת פתחיו אבל אם נשתנה במקצת מותר עכ"ל ובמנחות דף ק"ח כתב רש"י תבנית היכל למדת אורך ורוחב וקומה שיהא דומה לו בשלשתן עכ"ל הרי מבואר דלא קפיד רק אהנך תלתא ומדת פתחיו לא מעכב והוא תימא ולא מצאתי במפרשים שהרגישו בזה. ולענ"ד נראה דלכאורה יש להסתפק בהא דתניא לא יעשה בית תבנית היכל על איזה היכל קאמר שהרי היכל בית ראשון היה קומתו שלשים אמה והיכל בית שני קומתו מ' אמה ועיין תוי"ט פ"ה דיומא ובהגהת הכ"מ מי אמרינן דאף ע"ג דבבית שני שינו מדתו והעמידוהו על ארבעים מ"מ גם לעשות היכל שרומו שלשים אסור כיון שבבית ראשון היה כך אלמא שכיוצא בזה הוא כשר למקדש ואף דמקדש שני לא נעשה כן מ"מ לא היה מעכב מדת רומו בזה: והנה בהא דקאמר ר"י בר"י של עץ לא יעשה כו' ואף חכמים דפליגי עליה היינו דס"ל של עץ פסולה אבל מ"מ כל תבנית כלי מקדש אסור לעשות אף דבמקדש הוה של מתכות ולכן אף כתבנית היכל ראשון אסור. ולכאורה מסתבר לומר כן כיון שכן עשה שלמה וע"ז אמר דוד הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל או דילמא דוקא כתבנית בית שני הוא דאסור כיון שבנין בית שני בנו ע"פ נביאים שעלו מן הגולה ומסתמא קרא אשכח ודריש אע"פ ששלמה לא דרשו כך וכדאמרינן בזבחים דף ס"ב וכמ"ש התוי"ט בריש מדות שם א"כ י"ל דהיכל שהוא בתבנית אחר ממה שעשאוהו הם פסול הוא אבל באמת ז"א דודאי אין סברא לומר ששלמה לא הבין לדרשו בדבר המעכב ופסול בדיעבד רק התם בזבחים אמרינן דאינהו קרא אשכח ודריש שמותר להם להוסיף ולהרחיב המזבח עד ששים אמה אם ירצו וה"נ דכוותיה לענין קומת היכל י"ל שהיה מותר להם להוסיף אבל מ"מ היו יכולים לעשות כתבנית הבנין שעשה שלמה שע"ז נאמר הכל בכתב וע"ש בתוס' ד"ה מדת ארכו וא"כ לכאורה מצד הסברא היה נראה שאסור לעשות כתבנית הראשון וקצת מקום י"ל לפמ"ש הרמב"ם בהל' בית הבחירה שאנשי בית שני כשבנוהו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין הדברים המפורשים ביחזקאל עכ"ל. וא"כ י"ל שכך גזרה חכמתו יתברך שעתה יהיה הבנין על דרך זה המבואר ביחזקאל בבנין העתיד וא"כ מזמן ההוא והלאה אין איסור בתבנית היכל כ"א ע"ד זה שהיה בבית שני שהוא כמו בנין העתיד אבל באמת ז"א שהרי ביחזקאל לא נתפרש שיעור הגובה כלל רק נאמר וראיתי לבית גובה סביב וכתב רש"י שלא נתפרש שיעורו רק במדות איתא רום ההיכל מאה אמה. ובספר צורות הבית להתוי"ט כתב שאין אנו יכולין לחייב שיהא מכוון הגובה של בית העתיד לגובה בית שני אחרי שמצאנו בד"ה ב' בבנין שלמה ובגובה מאה ועשרים כו' ולפיכך אין לנו הכרח עד כמה גובה ההיכל בעצמו גם הבנין שעליו כמה גבהו וברוך היודע עכ"ל וא"כ מנין לנו להקפיד על מדת רומו של בית שני דאפשר גם אם היו בונין כתבנית הראשון היה כשר. אלא שלפי הצורך הוסיפו וא"כ בין כתבנית הראשון בין כתבנית השני שניהם כאחד טובים להיות נקרא בשם תבנית היכל ואסור לעשות כמותן אך מדברי רש"י בע"ז שכתב להקפיד על שיעור מדת פתחיו נראה דתבנית בית שני בעינן שהרי בבנין שלמה לא נזכר בכתוב שיעור לפתחים כלל רק בשני עשו מדה לפתחים ונראה שלקחו קצת מבנין יחזקאל כמ"ש הרמב"ם ועכ"פ מוכח מדברי רש"י דאתבנית בית שני קפדינן וצ"ע מנין לו להכריע כן. ונראה לענ"ד בטעמא דמלתא ע"פ מ"ש הפני יהושע בר"ה דקרא דלא תעשון אתי אהיכל ואולם קאי לפי משאז"ל דבהמ"ק של מטה הוא מכוון נגד בהמ"ק של מעלה וא"כ אפשר שראו באותו פעם גם כן דמות ההיכל ואולם במדור העליון ולכך קאמר אתם ראיתם כו' וא"כ יעלה בדעתיכם לעשות דמות המדור שלי לזכרון ועל זה קאמר לא תעשון אתי ור"ל מדור שלי ע"ש ולפי זה הא דילפינן מקרא דאסור לעשות תבנית היכל כו' היינו שיהיה דוגמת ההיכל שבמדור העליון שהוא מכוון כנגד מדור התחתון ובהכי אתי שפיר מה דקשה לכאורה דמנ"ל לאסור תבנית היכל בזה"ז דדלמא לא אסרה תורה אלא בזמן שבהמ"ק קיים אז אסור לעשות כמותו לצורך הדיוט אבל אחר החורבן אין קפידא בזה אם יבנה לו בית באיזה תבנית שיהיה ולפי מ"ש י"ל דגם אחר החורבן אסור כיון שהוא דוגמת בהמ"ק שלמעלה ולפי זה בבית שני שבנוהו ע"פ נביאים ושינו מדת גובה הבנין שהיה בימי שלמה ושאר שינוים אין ספק שגם בשמים ממעל נעשה המקדש בדוגמא שלמטה ומן הוא והלאה נאסר לעשות תבנית ההיכל כזה ולכן אנן השתא בתר תבנית היכל של בית שני אזלינן ואסור לעשות כמותו: