בית אפרים ל

פירות ממין א' כיון דכל הפירות מין א' הוא בפה"ע או פה"א לא הוי הפסק דכל האכילה חדא הוא ודבת מינה לא מחויב בה משא"כ בתפילין שכ"א הוא מצוה בפ"ע שפיר הוי הפסק ובהכי הי' אפשר ליישב ראיית הגאון מתוספתא דמברך להפריש תרומות ומעשרות משום דתרומה ניטלת באומד ובמחשבה ולא הוי הפסק למצות הפרשת מעשר שאחריה: אבל באמת נראה דז"א שהרי בתוספתא איתא היה מהלך להפריש תרומות ומעשרות כו' והיינו שצריך להפריש כמה מעשרות ואפ"ה כוללם יחד בתיבת ומעשרות וכן מבואר ברמב"ם פ"א מהלכות מעשר דכ' המפריש מעשר ה"ז מברך תחלה כו' וכן מברך על מעשר שני ועל מ"ע ועל מעשר מן המעשר מברך על כל אחד בפ"ע ואם הפריש הכל זא"ז מיד ולא סח ביניהן כוללן בברכה אחד ומברך להפריש תרומות ומעשרות (לענ"ד נראה שט"ס הוא וצ"ל תרומה ומעשרות שהרי שם מיירי שאין מפריש רק תרומת מעשר ולא מיירי שם מהפרשת תרומה גדולה) אלמא דאע"ג דמפריש ממש מכל מקום יכול לכלול בברכה אחת ול"ה ההפרשה הפסק ובכ"מ שם כ' מקום מוצאו מהתוספתא: ולענ"ד דבריו הם לקוחים מהירושלמי פ' ה' דדמאי דאיתא התם הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כא' נוטל כו' ר"ש בר נחמן בשם ר' יונתן צריך לברך חמשה ברכות תני ר' חייא כוללן בברכה אחת והגאון ז"ל רמז הירושלמי הזה בסוף דבריו (אלא שנרשם בטעות פ"ד) א"כ מוכח דבכל גווני עשיית המצוה לא הוי הפסק וכן מוכח מההיא דע"פ דבשביל שתיית הכוס לא הוי הפסק רק מטעם אגדתא והלילא וממקומו הוא מוכרע דאם נימא דהוי הפסק למה מהני לת"ק כשמברך אקב"ו על המצות וגם ר"י לא פליג אלא משום דסבירא ליה כל דבר תן לו מעין ברכותיו הא משום הפסק לית לן בה ואע"פ שיש לדחות ולומר דלת"ק כל המצות הוי כחדא ולכך כוללן יחד וממילא דלא מפסקי חדא לחברתא ולר"י דסבירא ליה דכל מצוה בעי ברכה באנפי נפשה הוי נמי עשיית המצוה הפסק: אבל האמת יורה דרכו דעשיית המצוה לא הוי הפסק וכן מבואר בי"ד סי' י"ט דעת ר"ת דשחיטה לא הוי הפסק בין ברכת הכסוי לכסוי שאחריה אע"ג דהטעם משום דאפשר דשחיט בחדא ידא כו' ה"נ אפשר דמנח ש"י בחדא ידא וש"ר בחדא ידא וגם אפשר דהנחת התפילין לא מחשב הפסק כולי האי כמעשה שחיטה ועיין בא"ח הל' ציצית לענין הליכה לבה"כ ובט"ז שם ועיין בדברי אא"ז הגאון בת"ש ס"ק כ"ב דמסיק דמצוה לא הוה הפסק אפילו היכא דמפסיק במצוה דלא שייכא כאן וא"כ מכ"ש כאן דהמצוה שייכא הכא ואף לפי מ"ש בס"ק ב' שיש חילוק בין הפסק בין הברכה לתחלת המעשה ובין הפסק בין שחיטה לשחיטה מכל מקום כאן פשיטא דלא גרע מהפסק בין שחיטה לשחיטה כיון דהברכה קאי נמי על של יד ועוד דדוקא לענין הפסק דשיחה יש לחלק בכך ולא לענין הפסק מעשה מצוה אחרת דיש לומר דבכל גווני לא מיקרי הפסק: הנה הרחבנו הדיבור קצת לכבודו של הגאון ז"ל אבל קצרו של דבר שצדקו דברי הגאון ז"ל דמייתי מהתוספתא לענין תפילין בברכה דלהניח תפילין כיון שתיבת תפילין הוא כולל שניהם ואע"פ שהוא מניחם זא"ז ומפסיק בהנחת התש"י וגם שכ"א מצוה לעצמה זה על הרא"ש וזה על היד ואין מעכבות זא"ז מ"מ די בברכה א' כמו התם דמפריש מעשר ראשון ומעשר שני ומ"ע בזא"ז וכולל כולם בתיבה ומעשרות (ואין כוונתו להוכיח מדמברך על תרומת מעשר ומעשר בב"א די"ל כיון דפורט בברכה תרומה לעצמה מהני משא"כ לכלול שניהם בתיבת תפילין אין כאן ברכה פרטית לתש"ר כיון די"ל דקאי על ש"י לחוד אך עיקר דיוקו מדמברך על כמה מעשרות בב"א וזה ממש דומיא דתפילין) וזה כוונת הגאון ז"ל במ"ש הרי דיכול לברך ברכה א' לכמה מצות שחלוקים כ"א בפ"ע ולא שם א' להם כו' ובודאי אין ר"ל מצות החלוקים בשמות ממש כגון תפילין וציצית ולולב דהא פשיטא דאין ברכה א' פוטר אותם אלא קאי על גוונא דמיירי מינה דמברך על המעשרות על כולם ברכה אחד אעפ"י שחלוקים בשמות שזה מעשר ראשון וזה מעשר שני וזה מ"ע ואעפ"י שאין שמות הללו מלשון תורה מכל מקום הרי הם קרואים לתומם לפי עניניהם והם חלוקים שאין זה נוהג בשנה שזה נוהג וכמה חלוקים מ"מ כיון שכולם נופלים תחת סוג מעשר כוללם יחד בתיבת ומעשרות ודי בהך פרטא לחוד שפורט שם מעשר וה"נ ששניהם נכללים בשם תפילין שפיר מהני ברכה זו אתרווייהו: ומ"ש מכ"ת בדברי הגאון לפי שעפ"י לשון תורה זה קרוי אות וזה קרוי טוטפת אנא לא חילק ידענא דהעיקר מה שאנו דנין בזה הוא על ענין הברכה והא קמן שחכמים טבעו מטבע שלהם והניחו תיבת תפילין בין בש"י ובין בש"ר ומה מוסיף בברכה שניה על הראשונה הלא בשניהם אין כאן רק תיבת תפילין אך העיקר משום שחלוקים בענינים וגם שזה נקרא לנו בשם תש"י וזה בשם תש"ר ומ"מ לא איכפת לן בהכי דהא ס"ס אינו פורט רק תיבת תפילין וכמו התם דסגי כשפורט שם מעשר וכולל הרבה מעשרות ועיין בתרגום דמתרגם לטוטפות לתפילין ומכ"ת הביא בשם התוס' מנחות בהבנת תיבת תפילין וכדברי התוס' כתב הרא"ש בהלכות תפילין והטור סימן כ"ה וראיתי בפרי מגדים שכתב בשם התשבי שתמה על הערוך שכתב שורשן בשורש תפל ולדידי חזי לי טעמא אחריני אך לא אפצה פה נגד רבותינו: ולכאורה היה נלענ"ד גדולה מזו דאף במצות שאין ברכותיהן שוות שפיר מהני אם פורט אותם אעפ"י שכוללם בברכה אחת כגון שאמר אקב"ו על מצות ציצית ועל מצות תפילין וע"כ לא פליג ר"י אלא לאפוקי מת"ק דסבירא ליה דסגי כשאומר סתם על המצות בזה פליג וסבירא ליה דפרטא בעינן וקצת נראה כן לישנא יתירה דהרמב"ם פרק י"א מהלכות ברכות שכתב אינו מברך אקב"ו על המצות אלא מברך על כ"א בפ"ע דל"ל כולי האי הול"ל סתם מברך על כ"א בפ"ע אלא נראה דאתי לאשמועינן דדוקא כה"ג שיאמר על המצות סתם לא מהני אבל מ"מ בחד שם ומלכות סגי: ובהכי א"ש הא דמברך להפריש תרומה ומעשרות משום דכיון שפורט ה"ל כמברך על כ"א בפ"ע רק מעשרות כיון דברכותיהם שוות כוללם יחד וא"ש נמי הך דסי' ר"ח שכולל בברכה אחרונה וקצת נראה כן דזיל בתר טעמא שהרי טעמא דר"י דס"ל דצריך לברך בפ"ע משום דדריש כל יום תן לו מעין ברכותיו ה"נ כל דבר תן לו מעין ברכותיו ופרש"י כל יום של שבת מעין של שבת של חול מעין של חול של יו"ט מעין של יו"ט כו' ולפ"ז דיו לבא מן הדין להיות כנידון שהרי התם גופיה קי"ל דכולל של שבת ויו"ט בברכה אחת רק שפורט של שבת בפ"ע ושל י"ט בפ"ע וא"כ ה"ה בב' מצות שיכול לכוללם יחד רק שיפרוט אותם וכבר כתבתי דאין בזה חשש הפסק אך לא משמע כן מדברי הפוסקים ונראה מדבר הם דכשאין ברכותיהם שוות צריך לחלקם לברך על כ"א בפ"ע בשם ומלכות ולפ"ז צ"ל בהתוספתא דמברך על תרומות ומעשרות היינו משום דתרומות ומעשרות חד מלתא הוא וכמ"ש ג"כ בתוס' וכן צ"ל גבי חלה כמש"ל בשם הירושלמי דמאי דכולל גם חלה בברכה זו משום דחלה גם כן מיקרי תרומה כדכתיב ראשית עריסותיכם תרימו כו': ואגב אורחא ראיתי שדברי המג"א תמוהים מה דמייתי ראיה שיברך על מצות בפת"ח מהא דאין מברכין על שני מצות כאחד דהא אנן השתא קיימינן שכבר בירך על ש"י בפ"ע להניח רק דעתה כשמברך על ש"ר על מצות שהוא גמר המצוה וקאי נמי של יד כמ"ש הרא"ש מה"ת לא יאמר על מצות בחול"ם כיון דבאמת שני מצות הם ומצוה זו היא גמר מצוה ראשונה והרי גם להרא"ש ברכת להניח קאי אתרווייהו כמבואר בדבריו ומ"מ אין בזה משום מברך על שני מצות כאחד כיון שמברך על ש"ר בפ"ע וה"ה להיפך כשמברך על ש"ר קאי אתרווייהו ומכ"ש לפי מ"ש דהך דר"י ל"ש להך דהכא דכיון שהברכה אחת היא אף שהם שני מצות סגי בהכי ושפיר קאי אתרווייהו ואם נאמר שכוונת המג"א דאם איתא דב' מצות הם היה צריך לפרט על תש"י אקב"ו על תש"י ועל של ראש אקב"ו על תפילין של ראש אלא ע"כ דכחדא חשיבי דז"א דודאי שתי מצות הם כמש"ל מהרי"ף והרמב"ם אלא דמכל מקום אין צריך לפרט כ"כ דר' יהודה לא פליג אלא שיסתום ויאמר על המצות אבל כשפורט המצוה אין צריך לפרט כל הפרטים שיש בה ושפיר מצי