בית אפרים רלז

לפרש ולא לסתום אף הקושיא פשוטה ומכ"ש בזה שאין הקושיא פשוטה כ"כ והו"ל לפרושי דהך לישנא דלא ניתן לכתוב משמע דאף מדרבנן לא ניתן לכתוב א"ו דאהא לא קשיא להו דדוקא אדשמואל קשיא להו דלא מסתבר דפליג בדינא אסתם משנה ורב ור"י אע"ג דאמרינן דסבר כר"י מ"מ לא מסתבר שיפלוג לדינא אבל הך מ"ד אפשר דתנא הוא ופליג וס"ל כר"י ולא מצריך כתיבה אפילו מדרבנן ולדידיה קשיא ליה להש"ס הך דרשא דעל אילת השחר במאי מוקי לה ועיקר קושיתם הוא אמאי דקאמר דלמ"ד ניתן לכתוב ניחא ולכן תיכף אחר שהביאו דברי הש"ס סיימו קושייתם דמוכח מזה דא"ל דמדרבנן קרוי כתיבה דא"כ הדרא ק"ל ומה שהוצרכו להביא דברי הש"ס דפריך הניחא כו' והו"ל לאקשויי בפשיטות אהא דקאמר ניתן לכתוב קאמרינן אפשר לומר דאי משום הא לא איריא די"ל דמאן דדריש התם הכי לא ס"ל הא דשמואל דמדרבנן קרוי כתיבה נמי אבל כיון דהש"ס קאמר הניחא למ"ת ניתן לכתוב והו"ל לאקשויי דלשמואל אף להך מ"ד לא ניחא אלא משמע דלהך מ"ד א"ש אליבא דכ"ע וא"כ מוכח. דלכ"ע לא אמרינן דניתן ליכתוב מדרבנן יהא קרוי כתיבה ולפום מאי דכתיבנא לעיל יש לומר דאהא דמשני ניתן לכתוב קאמרינן לא הוי מצי לאקשויי דאפשר לומר דאף ע"ג דחנוכה נמי ניתן לכתוב במגלת תענית אינו רק מדרבנן מה שאין כן מגילה שניתן לכתוב ברוה"ק אבל מדמקשה הש"ס אמ"ד לא ניתן לכתוב ולא משני דמ"מ ניתן לקרות עפ"י רוה"ק משא"כ חנוכה אע"פ שקבעו זכר לנס בהדלקת נרות אינו רק דרבנן אע"כ דא"א לפלוגי בהכי כיון דמ"מ עבדינן זכר לנס זה וא"כ ה"ה לענין הכתיבה אם איתא שצריך כתיבה מדרבנן וחשיב כתיבה דהוי ספר זכרון א"כ אין לחלק בין נכתב ע"פ רוה"ק או עפ"י חכמים: ומ"ש אא"ז מהרש"א דלפי"ז איכא דעת שלישית דס"ל לא ניתן לכתוב אף מדרבנן אין זה קושיא כלל לענ"ד דודאי כן הוא לפי דברי התוס' דהכא וס"ל דהכא שפיר יש לפרש מה דקאמר אבל לא נאמרה ליכתב היינו שלא נאמרה ברה"ק ליכתוב ומ"מ שפיר בעי כתיבה מדרבנן משא"כ התם דקאמר לא ניתן לכתוב ולשון זה מורה דליתיה בכתיבה כלל וכדאיתא בגיטין דף ס' האי אפטרתא אסור למיקרי ביה בשבת מ"ט משום דלא ניתן לכתוב כו' ע"ש ונראה דהך מ"ד ס"ל דקרא הלא כתבתי לך שלשים בדבר ששלשתן אי אתה רשאי לרבען וכמ"ש רש"י וקרא דוכתוב זאת מוקי כר"י וא"כ אף רבנן נמי לא מצי מתקני כתיבת המגילה וגם הוא בכלל דברים שבע"פ א"א רשאי לאומרו בכתב משא"כ בדשמואל דנקט הש"ס במילתא לא נאמרה ליכתוב מסתבר להו להתוס' דלא פליג מתניתין ורב ור"י אלא ס"ל דשפיר צריך כתיבה מדרבנן ואע"ג דדריש מקרא דכתוב זאת כר"י מ"מ קרא דשלשים אינו בא להורות איסור שא"א רשאי לרבען ולא בא רק לומר כי שלשה פעמים חובה ורביעית רשות ותקנוהו חכמים וקבעוהו חובה מדרבנן ואין בזה משום דברים שבע"פ א"א רשאי לאומרם בכתב כיון דהטילו חכמים חובה לקרותה מתוך הכתב מהני הכתיבה למהוי דברים שבכתב כמו דמהני בכתיבה על ידי רוח הקודש: ובזה יש להסביר יותר דברי התוס' מ"ש וא"ל דמה שניתן לכתוב מדרבנן קרוי חובה ועיין בחידושי הרשב"א שכתב וז"ל הקשו בתוס' דבפ' אמר להם הממונה כו' דאלמא לר"י לא ניתנה לכתוב כלל וגם כן לשמואל ואיכא למידק דהא שמואל גופיה הוא דקאמר בקורא בין הכתובים כו' והם תרצו דמודה שמואל דצריכה כתיבה מדרבנן וההיא דיומא לא ניתנה לכתוב וניתנה לכתוב מדאורייתא קאמר ועוד היא צריכה לפנים עכ"ל הנה תי' התוס' שהביא הרשב"א הם דברי התוס' ישינים במס' יומא ע"ש והרשב"א כתב שהוא צריכה לפנים והיינו מטעם שכתבתי דלשון לא ניתן ליכתוב משמע אפילו מדרבנן וזה באמת דעת התוס' הכא במגילה וס"ל דההוא ודאי פליגי אמתני' דקראה בע"פ אלא דקשיא להו אמאי דקאמר התם דלמ"ד ניתן לכתוב דהא לשמואל דס"ל דרבנן נמי מחשב כתיבה תיקשי נמי אליביה דמ"ד ניתן לכתוב וכמש"ל: ומ"ש אא"ז מהרש"א וכן הקשו כמה מפורשים דאמאי לא מקשו מדשמואל גופא וכתבו הרבה ישובים ע"ז ופשיטות דברי התוס' לא משמע כן והרשב"א באמת כתב בשם התוס' דקשיא להו מדשמואל ולפי דברי התוס' שלפנינו נלענ"ד דס"ל דמדשמואל ליכא קושיא כולי האי די"ל דאליבא דתנא דמתניתין קאמר וליה לא ס"ל אלא כר"י וכדאשכחן בדוכתי טובא וסמך עצמו אמה שאמר דאינה מטמאה את הידים דנשמע מינה דלא ניתנה לכתוב אבל מרב ור"י דודאי אליבא דנפשייהו קאמרי וע"כ ס"ל דניתנה לכתוב ולא מסתבר דפליג שמואל עליה לפסוק כמ"ד לא ניתן לכתוב כלל: ומ"ש אחי החריף מוהר"ר געציל נ"י לפרש קושית הש"ס והאיכא חנוכה דלאו דוקא קאמר אלא ה"ה שאר נסים שנעשו לישראל אין נלענ"ד דלפ"ז היה לו להש"ס למפרך והאיכא נסים הכתובים במגילת תענית אלא נראה דנקט חנוכה משום דגם המקשן ידע לפרושי מאי דקאמר שהוא סוף כל הנסים היינו נסים שעשו חכמים זכר להם וכעין פסח שיש זכר ליציאת מצרים וסוכות זכר לענני כבוד ולכן פריך והא איכא חנוכה שעשו חכמים זכר לנס זה משא"כ שאר נסים שנעשו ומ"ש אחי נ"י וכי יאמר דוד שלא יעשה הקב"ה עוד נסים כהנה כו' לדבריו תיקשי גם למאן דקאמר ניתן לכתוב קאמרינן דמנא ידע שלא יעשה הקב"ה עוד נסים כאלה שיתקנו חכמי דור או ע"פ רוה"ק שיהא ניתן לכתוב שהרי בש"ס אמרינן שהותירו הנביאים מקרא מגילה מאי דרוש השתא מעבדות לחירות אמרינן שירה כו' וא"כ דלמא יתרחיש לנו עוד נסים כאלה אע"כ שצפה דוד ברוה"ק שנס זה של אסתר הוא סוף הנסים שניתן לכתוב ולפי דעת המקשן י"ל שצפה ברוה"ק שלא יהא עוד נסים שיעשו להם זכר וע"ז פריך והא איכא חנוכה וממילא נדחה מ"ש דלמה הוצרכו למצוא מקרא בתורה ה"ל למילף ממה שרמז דוד ומשה לשחר דמזה אין ראיה לכתיבה רק י"ל שנמשל לפי שנעשה זכר לנס שניתן לקרות וגם י"ל שהיו סבורים שלא יצטרכו עוד לנס לפי שהיו קרובים למלאות לבבל שבעים שנה ויהיו נגאלין לגמרי רק עכשיו אנו דורשין ומפרשים הכתובים מעין המאורע' וקצת צ"ע מה דמשמע מדברי רש"י דף ז' ד"ה הוא דאמר כר"י דחיוב קריאת המגילה הוא ברוה"ק ובדף יו"ד קאמר הש"ס מאי דרוש כו' משמע שמדרש זה דרשו הנביאים מעצמם ולא נצטוו עליה ברוה"ק ואפשר שהם דרשו מעצמם והסכים רוה"ק על ידם וכן אמרינן בסוף מס' מכות שלשה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם ואלו הם מקרא מגילה כו' ע"ש כ"ז כתבתי בחפזי וצריך עיון במפורשים: דברי הק' אפרים. שאלה סה אלה דברי אחי החריף מוהר"ר געציל נ"י על הנ"ל אהובי אחי דבריך הנעימים ראיתי והנה ראשית דבריך לבאר מה שצ"ע דאמאי לא מתרץ הגמ' ביומא דף כ"ט אהאי דמקשה והא איכא חנוכה דניתנה לקרות קאמרינן גם לדידי הוי ק"ל בהשקפה ראשונה אבל אחר עיון לק"מ דהלשון דקאמר אסתר סוף הנסים לא יסבול הא דניתן לקרות כיון דהנסים שהיו קודם אסתר לא היה בהם מצות קריאה רק נכתבו בספר (והיינו נסים שהוצרכו לדורות כמו שמתרץ הגמרא נבואה שהוצרכה לדורות) וכן מתרץ ניתנה לכתוב קאמרינן דנסים שהוצרכו לדורות שעד אסתר המה בכתובים. ובהכי מיושב מה שהקשית על דברי התוס' דמדמי מגילת תענית למגילת אסתר דמצריך לקרות מתוך הכתב. ולפמ"ש לק"מ דאין בזה מעלה מחמת דהנסים דעד אסתר לא הוצרכו לקרות לא מתוך הכתב ולא בע"פ כמו חנוכה. ומ"ש דיותר נראה דמה דניתן לקרות לפרסם הנס נגד זה קבעו נ"ח לפרסם הנס נלענ"ד דאין קושית הגמ' והא איכא חנוכה היינו נס דצלוחית השמן כדאמרינן בשבת מאי חנוכה אלא דקושית הגמרא נס דהצלת ישראל ויוונים אשר נרמז בפסוק דלא מאסתים ולא געלתים דדרשינן בימי יוונים שהעמדתי להם חשמונאי ובניו דדמיה לנס דאסתר וע"ז לא נתקן כלום רק הלל והודאה דאין בזה פרסום נס ובזה נסתרו הרבה דברים אשר כתבתי. ומה שאתה רוצה לחלק דשמואל ס"ל דרק ברוה"ק נאמרה אבל לקרות אינו אלא מדרבנן הלשון דקאמר הגמרא