בית אפרים רכט

רשב"ם והביאו דבריו כל הפוסקים והדבר ברור דמה שמתפלל אחר ז' כשלא התפלל קודם לאו מדין תשלומין הוא אלא דין תפלה בזמנו יש לו כיון דקי"ל דזמנה כל היום ואף עפ"י שהוא נקרא פושע על שאיחר כ"כ מכל מקום אין זה ענין למי שלא התפלל מנחה שכבר עבר זמן תפלת המנחה לגמרי ודמי למאי דאמרינן בריש ברכות עד חצות כדי להרחיק האדם מן העבירה סייג עשו לדבריהם כדי שלא יהיה בא מן השדה בערב כו' וכל העובר על ד"ח חייב מיתה משום דאיכא אונס שינה ע"ש ומכל מקום פשיטא כיון דמן התורה זמנה כל הלילה הקורא אחר חצות אינו מדין תשלומין אלא קריאה בזמנה היא אלא שחייב לפי שעבר על ד"ח וכן מבואר מלשון הרמב"ם והטור סימן רפ"ו דלכתחלה אין לו לאחר ובדיעבד יצא ודין תפלה בזמנו יש לו וגם מה דמדמי מילה שלא בזמנה להא דמתפלל חובת שעתיה ואח"כ התשלומין נלענ"ד דלא דמי כ"כ דמילה שלא בזמנה מעולם לא עבר זמנה שנאמר שזה שהוא בא למול עתה בתשלומין איתיה אלא מההיא שעתא ואילך חיובא רמיא עליה ואקרקפתא דגברא מנח לעשות המצוה ולא יגרע חובת המצוה בשביל שאיחרה כלל רק שנגרעת מערכה לענין דחיית שבת ויו"ט הואיל ונדחית תדחה עוד אבל מכל מקום אין זו ענין לתפלה שעבר זמנה ונתנו לו חכמים זמן תשלומין דבכה"ג חובת שעתיה קדים ועכ"פ מה דנקט תרווייהו בחדא מחתא ז"א דבתפלת מוסף אם הקדים יצא משא"כ בהא דחובת שעתיה וצ"ל דלא מייתי רק למימרא דעכ"פ עיקר זמנו מעלה הוא להקדים לכתחלה עכ"פ אך מ"ש מכ"ת דאף בדיעבד לא יצא כיון דנקרא פושע הו"ל תשלומין וכל שהקדים התשלומין לחובה לא יצא וצריך להתפלל שני' זה תימא דפשיטא דא"א לעשות כן דזה הוי דלא כמר ודלא כמר דלרבנן כבר יצא בתפלת מוסף שהתפלל כבר כיון שזמנה כל היום ואין כאן רק משום תדיר ואליבא דרבנן אם חוזר ומתפלל הוא כמי שמקריב שני מוספים שהוא עובר משום בל תוסיף כמ"ש הרא"ש בברכות דף כ"א גבי הא דהיה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל כו' ע"ש וגם בתורת נדבה א"א לו להתפלל דאין תפלת מוספין באה נדבה ע"ש ולר' יהודה מה בצע שיתפלל עוד הפעם מוסף שעבר זמנו ותשלומין לא מהני במוסף כלל ופשיטא דמאי דקאמר ר' יוחנן שנקרא פושע אין זה דעת שלישית המכרעת בין חכמים לר' יהודה ודעתיה דנפשיה קאמר וכמ"ש לקמן ואפי' אם נאמר כמ"ש מכ"ת בטעמו דר"י דמשום דחושש לדר' יהודה לכך קרי ליה פושע מ"מ מה מקום לתפלה זו שיתפלל שני' דלרבנן א"צ ולר"י אין מועיל ודבר ברור הוא שאם הקדים יצא בדיעבד כמ"ש הרשב"א: ובאמת נפלאתי על מ"ש מכ"ת בפשיטות דאליבא דרבנן זמנה כל היום ור"י לאו אליבא דרבנן קאמר שנקרא פושע אלא משום שחושש לדר"י ולענ"ד ז"א כמבואר להדיא בדברי רש"י דף ך"ח מתפלל מנחה כו' כדי שלא יקרא פושע גם עליה וכן מורים דברי הרמב"ם שכתב אף עפ"י שפשע יצא י"ח מפני שזמנה כל היום והיינו דאף לרבנן שזמנה כל היום מכל מקום יש לו להקדים עצמו להתפלל קודם שבע ועיין בכ"מ שם וכן מבואר בפירוש המשנה להרמב"ם דל"ג פלוגתת ר"י במתניתין וכתב ומה שכתב כל היום ואין זמנה אלא עד סוף שבע ואם התפלל אחר כך יצא כמו שכתבתי כל היום אבל נקרא פושע עכ"ל ותמיהני על מה שכתב מכ"ת בשם הרמב"ם להיפך שלענ"ד אין לשונו מורה כן וכן מבואר בפ"י שם דאליבא דרבנן קאמר רבי יוחנן דנקרא פושע ואין להאריך: ומלתא אגב אורחא ראיתי לבאר לשון רש"י שכתב מתפלל מנחה מאחר שהגיע זמנה כדי להקדימה בתחלת זמנה שלא יקרא פושע גם עליה עכ"ל והדברים צ"ע שהרי טעמייהו דרבנן מבואר להדיא משום דסבירא ליה דתדיר קודם גם מ"ש רש"י אח"כ ד"ה ואח"כ מוספין הואיל ואיחרה זמנה אינו עובר דהא אמור רבנן ושל מוספין כל היום ולשון זה צריך ביאור וראיתי ברש"ל שהגיה הואיל ואיחרה וזמנה אינה עובר כו' ועדיין צ"ע דמה טעם הוא זה הואיל ואיחרה ואם נאמר דכוונת רש"י לומר דלאפוקי מלתה שעתה עיקר זמנה וכדעת מהראנ"ח בהרא"ש א"כ יש כאן שלשה טעמים ולא שייך לאפושי בטעמים כולי האי ולא סגי ליה בטעמא דתנא דברייתא משום תדיר קודם ועוד דעוד בחצי שבע מיירי דל"ש האי טעמא וכדכתיבנא אך לענ"ד ט"ס ברש"י וצ"ל הואיל ואם איחרה זמנה אינו עובר כו' וכן הוא הגרסא במרדכי ע"ש אך מ"ש בד"ה מתפלל מנחה כו' צ"ע כמ"ש והנלענ"ד ליישב ויתיישב ג"כ מ"ש רש"י שלא יקרא פושע גם עליה דמאי לשון גם דנקט דמשמע שאם היה מתפלל מוסף תחלה אעפ"כ פושע הוא וחוששין שיפשע בתפלת המנחה ג"כ דז"א שאם היינו פוסקים לו הדין שיתפלל מוסף תחלה לא היה נקרא פושע על מוסף כלל שהרי בחצי שבע מיירי ועדיין לא עבר כל זמנו ודוחק לומר דרש"י ס"ל דאף קודם שבע נקרא פושע שאיחר כ"כ דהוא מלתא בלא טעמא ולכן נלענ"ד דכבר כתבתי מחלוקת הפוסקים אם מנחה גדולה היא עיקר זמן מנחה או מנחה קטנה והסוברים דעיקר זמן מנחה גדולה סבירא ליה דאי ס"ד מנחה קטנה עיקר פשיטא שאין מועיל טעמא דתדיר להקדים מנחה גדולה למוסף דעיקר חובת התפלה בזמן מנחה קטנה היא ולכך סבירא ליה דעיקר זמן מנחה גדולה ומכל מקום דוקא כשצריך להתפלל עכשיו אבל אם א"צ להתפלל מנחה עכשיו מוסף קודם ולפי"ז נלענ"ד דאם הגיע זמן מנחה ולא היה צריך להתפלל מוסף עכשיו דדינא שמתפלל מוסף תחלה דמכל מקום פושע מיקרי כיון ששהה עד זמן מנחה שהוא חצי שבע ואף עפ"י שעדיין לא עבר כל זמן תפלת המוסף מכל מקום היה לו ליזהר שמא יזדמן לו איזה עסק שיצטרך להתפלל מנחה עתה ואז דינא הוא דמנחה קודמת ויותר מן המועד שבע שעות שהוא גבול שנקרא פושע אם המתין ואיחר כ"כ הלכך אף אם לא שהה עד כלות הז' רק עד חצי שבע שהוא זמן מנחה ג"כ נקרא פושע ששהיה זו אסורה ג"כ דשמא יצטרך להתפלל מנחה תחלה ויעבור על זמן הקבוע למוסף לכתחלה ולפי"ז א"ש דברי רש"י דרש"י לא ניחא ליה לאוקמי דמיירי בצריך להתפלל מנחה עתה וקשיא ליה דלמה יקדים מנחה בשביל טעמא דתדיר כיון שאין רצונו להתפלל עתה כלל תפלת המנחה וכמ"ש התוספות והרא"ש והר"י ושאר פוסקים סברא זו ולמה יגרע זה שיש עליו חוב תפלת המוספין מאינש דעלמא שרשות בידו להמתין בתפלת המנחה עד מנחה קטנה ולזה כתב רש"י מתפלל של מנחה מאחר שהגיע זמנה כדי להקדימה בתחלת זמנה שלא יקרא פושע גם עליה ואין כוונת רש"י ליתן טעם לקדימת מנחה למוסף דבאמת אין בזה בנותן טעם דמאי חזית דחיישת לפשיעה דמנחה ניחוש לפשיעה דמוסף דלמא כשיתרשל עוד יעבור היום ולא יתפלל ומוסף גרע שאין לו תשלומין אלא ודאי שטעם קדימת מוסף למנחה הוא כמו ששנו חכמים תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם רק שבא ליתן טעם דמה בכך שתדיר הוא מכל מקום למה פסקינן ליה להאי שיתפלל מנחה עכשיו והרי בשאר ימות השנה אין חוששין לזה ומאחר' כשירצה עד זמן מנחה קטנה ואם כן גם עתה יאחר עד זמן ההוא ואין בכך כלום לזה כתב רש"י הטעם שמצווין לו להקדים בתחלת זמנה אף עפ"י שיש שהות הרבה עדיין מכל מקום כיון דהאי גברא ע"כ פושע הוא על תפלת מוסף כיון ששהה עד שעת המנחה וכמש"ל ולמיחש מיבעיא פן יפשע גבר גם על תפלת המנחה הלכך מצרכינן ליה להתפלל מנחה תיכף בתחלת זמנו ואין מורין לו שימתין עד זמן מנחה קטנה ועצלנותו גרמה לזה שחוששין דאי מורינן ליה שיתפלל מנחה אח"כ יפשע בה כאשר פשע בתפלת המוסף כנלענ"ד: ובפשיטות י"ל דרש"י ס"ל דכל שהגיע זמן מנחה ועדיין לא התפלל מוסף פושע הוא על תפלת מוסף מפני שאיחרה כ"כ וקשיא ליה דהא עדיין יש שהות ביום הרבה לתפלת המנחה ומי שרוצה מתפלל בלא"ה מנחה קטנה ולמה יגרע זה שמורין לו להתפלל תיכף מנחה ואח"כ מוסף ואע"ג דלא הוה שעה עוברת לרבנן מ"מ יוכל להיות שיהיה נעשה עי"ז פושע גמור במוסף שיצטרך להתפלל אחר ז' לזה אמר דחוששין לו כיון שנעשה פושע על המוסף יפשע גם על המנחה ולכך צריך להתפלל בתחלת זמנה והרי זה בא ליתן טעם על שמצריכין אותו להתפלל תיכף בתחלת הזמן טפי מבמנחה דעלמא אבל לא בא ליתן טעם על קדימת המנחה למוסף דבזה עיקר הטעם משום תדיר קודם כמבואר בברייתא כנלענ"ד ברור בפירוש דברי רש"י ז"ל. וראיתי בפ"י שהקשה דל"ל