בית אפרים קטו

דהלכה כסתם משנה מסתבר ליה להרמב"ם לפסוק כוותיה דר"א נגד ר"י ומכ"ש די"ל אמוראי נינהו אליבא דר"י וכמ"ש שם ומכ"ש דא"ש לפי מה שכתבתי לעיל מדברי התוס' דיומא דף ד' דאף דר"א אומר סתמא אית לן למימר שהוא מתורת ר"י רבו וכדאיתא ביבמות וכן מבואר לענ"ד בש"ס דתענית דף ד' ע"ב אמר ר' אסי אמר ר"י א"ל ר' זירא לר' אסי ומי אמר ר"י הכי והתנן כו' ואמר ר"א הלכה כר"ג א"ל גברא אגברא קרמית כו' ולכאורה הוא תמוה על ר"ז מה עלה על דעתו בזה וכי חדת הוא ליה שר"א יהיה חלוק על ר"י ויותר תמוה לישנא דר"ז דפריך ומי אמר ר"י הכי ומייתי מדר"א שזה מורה דממימרא דר"א מוכח דר"י לא אמר הכי אלא הוא הדבר אשר דברתי דמימרא דר"א בסתמא נמי על הרוב הוא מתורת ר"י וכההיא דיבמות ולכן שפיר הקשה ר"ז ממימרא דר"א מוכח דר' יהודה לא אמר הכי ועל ידי זה משני ליה גברא אגברא קרמית דמה שאני אומר משום ר' יהודה כן הוא ור"א טעמיה דנפשיה קאמר ומהך לישנא דגברא אגברא קרמית משמע שאין דברי ר"א דחויין במקום ר' יהודה וכנראה גם כן ממה שכתב במהרי"ל כשהי' אומר דין משם רבו מהר"ש מווינא והקשו לו שהטור אינו כותב כן היה משיב גברא אגברא קרמית ע"ש. ומצאתי בחידושי הריטב"א למסכת תענית שכתב שם יש נוסחאות דגרסי רב חסדא ונוסחא דהרי"ף דגרס ר"א דייקא טפי דהא בש"ס פרכינן מדר"י ואי ר"א הוא מאי קושיא ואע"ג דמשני גברא אגברא כו' מכל מקום היכא ס"ד למירמינהו אבל לגרסא ר"א א"ש דתלמידיה של ר"י והיינו סבורים דהא דר"א מדרביה היא ופרקינן גברא אגברא כלומר ר"א לחוד ור"י לחוד כלומר ר"א דנפשיה הוא ולא שמיע ליה מרבי' ודכוותי' בב"ק בפ' שור שנגח כדכתיבנא התם עד כאן לשונו. ולפי מה שכתבתי נתיישב היטב הא דאמרינן בעירובין כאן וסבירא ליה והאמר רבה בב"ח אמר ר"י וכו' ומשני כאן ולא סבירא ליה והא דר"א כאן וסבירא ליה הוא וכדפריך לעיל גבי הא דאמר ר"א הזורק לבין פסי ביראות הא אמר ר"א חדא זימנא כו' אי מהתם ה"א כאן ולא סבירא ליה קמ"ל כאן וסבירא ליה ולימא הא ולא ליבעי הך חדא מכלל חברתה איתמר ופי' הריטב"א דאיהו הזורק לפסי ביראות קאמר ואידך דלקמן אמרוה התלמידים באוקימתא דמתני' מכללא דמימרא דהכא עד כאן לשונו ומכל מקום הדבר תמוה דקאמר ר"י ור"א דאמרי תרווייהו כאן הודיעך כו' וכללו התלמידים מימרא דר"א לדר"י והם גופים מחולקים דר"י כאן ולא סבירא ליה ודר"א כאן וסבירא ליה ולא מצינו כה"ג בכולי תלמודא ומכ"ש לפי המבואר דר"א גופי' לא אמר כלל הך מימרא דכאן הודיעך רק התלמידים בכדי שיהא שגור בפיהם מימרא דר"א בדרך קצרה כללוהו עם מימרא דר"י ואיך עשו כזאת דהא איכא למיטעי מהא לפרושי דר"א כדר"י וכמו שכתב שם בש"ס דסד"א כאן ולא סבירא ופי' הריטב"א שם משום דהך דר"י כאן ולא סבירא ליה הוא ואם כן איך כללו אותם יחד ולפי מה שכתבתי א"ש דודאי ר"א לאו לפלוגי אדר"י רביה קאתי אלא שדברי ר"א הם אמורים מתורת ר"י רבו דר"א גופיה סבירא ליה דר"י כאן וס"ל קאמר ולא סבירא ליה מימרא דרבה בב"ח משמיה דר' יהודה וכדאמרינן בעלמא אמוראי נינהו ואליבא דר"י וה"נ דכוותיה אך הש"ס פריך כיון שהתלמידים קבעו מימרא זו דר' יהודה אמר כאן הודיעך כו' ודאי קושטא הכי הוא וכמו שכתב לקמן מדברי הריטב"א בשם הרי"ף פרק ע"פ ואם כן איך אמר רבה בב"ח משמו דאמר ר' יהודה ירושלים כו' ועל זה קאמר דכאן ולא סבירא ליה קאמר אבל ר"א גופי' ודאי דסבר דכאן וסבירא ליה קאמר ולכך קאמר הך דינא דהזורק פסי ביראות כו' לפרושי מלתי' דר' יהודה רבו דכאן וסבירא ליה קאמר ודלא כמו שמפרש רבה בב"ח איהו לא שמיע ליה כלומר לא סבירא ליה הך דרבה בב"ח כלל וכבר כתבתי דמוכח דר"א היה גדול מרבה בב"ח וזה סיוע גדולה לפסק הרמב"ם שפסק כר"א בהא דהזורק כו' אף על גב דלרבה בב"ח בשם ר"י אין לפסוק כן: ואמנם בהך מלתא דרבה בב"ח גופיה שבתשובתי טרחתי ליישב שלא יסתור רבה בב"ח דברי עצמו בחולין שאמר בשם ר' יהודה הלכה כסתם משנה וכתבתי דאפשר דרבה בב"ח לא סבירא ליה כדפשיט רבה לרחבא עתה ראיתי כי אחים טרחתי כי הנוסחא שלפנינו בחולין דף מ"ג אמר רבה בב"ח אמר רבי יהודה הלכה כסתם היא משובשת וצריך למחוק אמר רבה בב"ח רק והאמר ר' יהודה שבש"ס הובא הך מימרא יותר מעשרים פעמים ולא אחד בהם שיהא המימרא רבה בב"ח ואדרבא להדיא אמרינן בגיטין דף פ"א אמר רבה בב"ח אמר ר' יהודה מחלוקת בשראוה שנבעלה כו' ומי אמר ר' יהודה הכי והאמר ר' יהודה הלכה כסתם משנה כו' אמוראי נינהו ואליבא דר' יהודה הרי מבואר דרבה בב"ח אינו סובר הך מימרא דהלכה כסתם משנה כלל וכן מוכח לענ"ד מש"ס דיבמות דף ט"ז ע"ב דקאמר וכי תימא זאת ולא סבירא ליה והאמר ר' יהודה הלכה כסתם משנה ומשני אמוראי נינהו ואליבא דר' יהודה מתרמוד מ"ט לא פליגי בה ר' יהודה וסביא כו' פליגי בה רב יוסף ורבנן תרווייהו משמיה דרבה בב"ח חד אמר תריסר אלפי גברי כו' כו' וע"ש בתוספות ד"ה אמוראי נינהו ובד"ה קסבר דהך מ"ד על כרחך לא סבירא ליה מימרא דר' יהודה הלכה כסתם משנה ואם כן דבר ברור הוא דרבה בב"ח הוא מהנך אמוראי דסבירא ליה דר"י לא אמר הלכה כסתם משנה רק היכא דבעי למפסק הכי אמר הכי בהדיא כמו שכתב רש"י שם וא"כ רבה בב"ח לשיטתן שפיר אמר הך דירושלים כו' משמיה דר"י אף על גב דסתם משנה דלא כר' יהודה ר"י לא סבירא ליה הכי מה שאין כן אנן לדידן קי"ל כמ"ד אליבא דר' יהודה הלכה כסתם משנה וכמ"ש התוספות ביבמות שם ד"ה קסבר ולמדו כן ממה דפריך הש"ס בפשיטות מהך מימרא וכן דעת כל הראשונים אם כן פשיטא דלא שבקינן רבנן וסת"מ ולפסוק כר"י. אך צ"ע לענ"ד בשבת דף קי"ב דאמר עולא ואי תימא רבה בב"ח אמר ר' יהודה כמחלוקת כו' ופריך והאמר ר' יהודה הלכה כסתם משנה אמר ר' יהודה בר יוסף תהא משנתינו בסנדל כו' שלא לשבור דבריו של ר"י ומאי פריך אדרבה בב"ח וגם דמאי צריך ר"י בר יוסף לשנויי דהא תרווייהו לית להו כללא דהלכה כסתם משנה ואפשר דאהך לישנא דעולא אמרה קשי' ליה ור"י בר יוסף אליבא דעולא משני הכי דאפשר דעולא הוא מהנך דסבירא ליה הך מימרא אליבא דר' יהודה וצריך עיון ועיין במשנה למלך הל' כלים מה שכתב על דברי הרמב"ם שם. ובביצה דף ל"ז דאמר רבה בב"ח אמר ר"י הלכה כר"ד ופריך והאמר ר"י הלכה כסתם משנה ולאו אוקימנא כאן ברועה אחד כו' ולכאורה מאי קושיא אדרבה בב"ח דאיהו לא סבירא ליה דאמר ר' יהודה הלכה כסתם משנה כלל ואפשר לומר דאיפכא קשיא ליה אמ"ד הלכה כסתם משנה איך יתרץ הך דר"י שאמר רבה בב"ח משמו דאמר הלכה כר"ד ואף שיכול לתרץ דהך מ"ד לא סבירא ליה מלתא דרבה בב"ח בשם ר"י מכל מקום אין דרכו של הש"ס לתרץ כן כ"א היכא דליכא לשנויא בענין אחר וכמו שכתב רש"י בחולין וכן בכמה דוכתי משנינן ר"י סתמא אחרינא אשכח ולא משני אמוראי נינהו כו'. וראיתי בס' דברי אמת קונטרס שלישי הביא הך דגיטין דרבה בב"ח לית ליה הך כללא וכתב דבהכי א"ש קושיית הרשב"א בשבת דף ק"ו דלמה הוצרך רבה בב"ח למפסק כריב"ק הלא הלכה כסתם משנה וכן הקשו התוספות בשבת דף ל"ט והרשב"א שם אהא דאמר רבה בב"ח הלכה כר"י דהא ר"י אית ליה הלכה כסתם משנה ולפי מה שכתבתי לק"מ דרבה בב"ח לית ליה האי כללא ע"ש בהא דשבת דף ל"ט אין תירוץ זה מספיק וכמש"ל מש"ס דביצה דגם אמימרא דרבה בב"ח אמר ר' יהודה פריך הכי מטעמא דכתיבנא אך מתירוץ התוס' והרשב"א שם משמע דאף לרבה בב"ח איתא להאי דהלכה כסתם משנה וזה צריך עיון ועיין שם בדברי אמת דמייתי גם כן דברי הש"ס דחולין ונראה מדבריו שלא היה בגירסא שלפנינו אמר רבה בב"ח כלל ומצאתי בספר ברכי יוסף חלק א"ח סימן ש"ז שכתב שם על ספר דברי אמת בזה ובק"א שם הרגיש בזה שט"ס בנוסחא שלפנינו בחולין שוב ראיתי בש"ס הנדפס עם הגהות מוה' ישעיה ז"ל בחולין שם הניח זה בצ"ע מה דאיתא אמר רבה בב"ח דהא בגיטין דף פ"א אמרינן איפכא ובאמת שאין כאן צ"ע רק טעות דמוכח כיון דלא אישתמיט להזכיר בשום מקום במימרא זו רבה בב"ח כלל וקצרתי: ועתה אבא למ"ש מכ"ת דבעיא דרחבא מרבה בתל וכל השקלא