בית אפרים קיא

מותר בטלטול לפי שעירבו בתוכה אבל כשאסורה בטלטול אינה כד"א לענין הבא מחוץ לתחום ומ"מ ברור שמודה ר"א בעיר מוקפת חומה שאין ר"ה עוברת בתוכה שאין הרחוב רחב י"ו אף על פי שהוא מפולש משני ראשיו לר"ה ומכ"ש לכרמלית שאין צריך רק צוה"פ מצד אחד ולמ"ד דפסק כחנניא בעי דלת מצד אחד ודווקא בר"ה ממש עובר בתוכה כגון ירושלים אז בעי נעילה משא"כ בזה שפיר מהני צורת הפתח אלא דלא מחשב רה"י גמור לענין מחוץ לתחום וזה ברור למעיין בלשון הג"א ולשון שהביא התה"ד שאין עיר שמותר לטלטל בה בתורת רה"י וקצרתי. ומעתה מבואר להמעיין סתירת הראיה שרצה ידידי נ"י להביא מדברי ר"ח וגם אמינא לא תיזלו בתר איפכא שהרי כל הפוסקים חלקו עליו בזה וכוותייהו נקטינן ואם תאמר ניזיל לחומרא נתהפך כחומר כמה הלכות פסוקות אשר בידינו לענין בא בספינה או פירש מחוץ לתחום ונשבר תיקון המבוי בשבת וכיוצא בו וכיון שאנו נוהגין בדינים אלו עפ"י הש"ע להקל ולא פרכם אדם בדבר להחמיר כדעת ר"א פשיטא שאין לחדש דבר מעתה להחמיר בענין טלטול כלל והנח להם לישראל כו': ומ"ש החכם ידידי נ"י מדברי הריטב"א בסוגיא דאם היה דרך הרבים כו' דדרך כבושה לרבים אף שאין ס"ר בוקעין ואין רחב י"ו לא מערבא רק בנעילת דלתות שרי ליה מריה שתולה בוקי סריקי בהריטב"א שיהיו דבריו סותרים דברי הש"ס ודברי רבותיו וכל הפוסקים פה אחד שאין צריך דלתות נעולות כ"א בר"ה עוברת בתוכה דוגמת ירושלים ואין ר"ה פחותה מי"ו אמה. אמנם האמת הברור שדברי הריטב"א בזה הם מכוונים להלכה כי אף על פי שבאו סתומים במקום זה מפורשים הם במקום אחר בסוגיא דכיצד מערבין ר"ה שהביא שם שיטת רש"י דמפרש דמיירי בר"ה גמורה רחב י"ו והקשה על זה דהא האי דר"י א"א דמיירי בר"ה גמור דאם כן איך מכשיר בלחי או קורה דהא לא התיר ר"י אלא בי"ג אמה ושליש כו' אבל הא קשיא דלקמן אמרינן טעמא דר"י משום דקסבר ב"מ דאורייתא אם כן אין לך מבוי מפולש בעולם שלא יהיה לר"י רה"י מה"ת ואלו התם תניא איזהו ר"ה כו' מבואות המפולשין לכך פר"י דהשתא לא בר"ה גמור אלא במבוי מפולש שאין רחב אלא עשר אלא דבקעי ביה רבים מכל צד ור"ה גמורות וכו' וא"ת מאי איכא בין האי דס"ל השתא כו' יש לומר דהשתא ס"ד כי היה המבוי בין שתי רשויות הרבים כזה דכה"ג בקעי ביה רבים יותר להדיא וכר"ה גמורה היא לענין זה אלא שאינו כר"ה שמתקצר באמצעיתו כו' ומיהו עדיין קשה לפירוש זה מאי פרכינן מירושלים שהוא ר"ה גמורה כו' (ר"ל שהרחובות עצמם רחבים י"ו אמה) ויש לומר דאנן ס"ל דכיון דטעמא משום דאתי רבים ומבטלי מחיצתא אין לחלק בין י"ו אמה או פחות כיון דבקעי ביה רבים ובתוספות תירצו עוד שא"א שלא היה בירושלים מבוי מפולש לר"ה כמו הצורה שכתבנו כו' עכ"ל. שמעה עמי בינה זאת כי דברי הריטב"א הן הן דברי התוספות בשם ר"י שהזכרתי לעיל כמה פעמים שכתבו בעירובין דף ו' ודף נ"ט דהא דר"ה עוברת בתוכה אינו רחב י"ו אלא שיש ר"ה רחב מכאן ומכאן ובוקעין דרך העיר מזו לזו ואף שמתקצר באמצעיתו הוי ר"ה אף בתוכה דליכא י"ו אמה וכמו בין העמודים כו' והוא גם כן דעת הרשב"א רבו וכן דעת שאר פוסקים וכמש"ל באורך בדברי הג"א ועל דרך זה סובב הולך דברי הריטב"א בדף כ"ב שכתב והא דפסי ביראות גם כן הדרך סלולה היא כו' ושמעינן מהכא דכל שהדרך סלולה אין הפרש בין רחב י"ו אמה או פחות כו' והיינו משום דפסי ביראות הן הן תיקונים של בור בר"ה רחב י"ו ובוקעין שם רבים בכל רוחב הדרך של י"ו אמה וגם בין הפסין אלא שהפסין הם מתקצרים שעומדים רק ברוחב י"ג ומכל מקום ר"ה גמור הוא כגון שרבים בוקעין מכל צד ויש בו כשיעור רוחב ר"ה ואשמועינן דאף על גב דבין הפסין שהם המחיצות אין שם רוחב י"ו מכל מקום לענין הך מילתא דבקיעת רבים אין חילוק אליבא דר"י דס"ל דבשם ד"מ אמרינן דאתי רבים ומבטלי וכיון דרבים מבטלי המחיצות ממילא שהר"ה הוא ר"ה גמור כדינו רחב י"ו ובשני מחיצות גמורות דחשיבי לר"י ל"א דמבטלי וממילא דאין כאן דין ר"ה שהמחיצות מפסיקות ומבטלין ממנו דין ר"ה ולכך סגי ליה בלחי או קורה ולרבנן הוי איפכא ועל זה מסיק נמי התם בשני מחיצות והדרך סלולה לרבים בין שהוא רחבה י"ו או פחות כו' רצה לומר דכל שיש ר"ה רחב י"ו ובקעי ביה רבים כדינו ועשה שם שני מחיצות והדרך סלולה לרבים אף על פי שהם קצרים מר"ה מכל מקום כיון דבהא קי"ל כרבנן דב' מחיצות לא חשיבי ומבטלי להו רבים ואם כן הרי יש כאן ר"ה גמור רחב י"ו ואין מערבין אא"כ בדלת נעולה וזה עולה כשיטות הפוסקים אף על פי שאין זה שיטת רש"י אבל אם אין שם ר"ה רוחב י"ו שאין שם בצדדים בקיעת רבים כלל רק בין שני הכתלים העם עוברים ואין שם רוחב י"ו דאפילו תימא דרבים מבטלי מחיצתא אין כאן תורת ר"ה רק כרמלית בכה"ג שני מחיצות חשיבי אף לרבנן ומהני ביה צורת הפתח אפילו אם מפולש משני ראשיו לר"ה דצורת הפתח מחשב מחיצה גמורה כמ"ש התוספות ומכ"ש במפולש לבקעה ואין מקום לומר דהריטב"א ס"ל דגם בכה"ג אמרינן דמבטלי לב' מחיצות והוי כרמלית דהא מבואר מהריטב"א דמדאורייתא קאמר דהא יליף לה מהא דפריך מדר"י דאמר ירושלים לפסי ביראות ובהך דירושלים אמרינן חייבין עליו כו' אלא כוונתו כמ"ש היכא דבאמת יש שם ר"ה גמור וכמו שביאר בדף ו' ולזה שומעין שאמר כהלכה. ואמנם אף על פי שהתוספות בשם הר"י והריטב"א בשמו אמרו ד"א לענין פלוגתא דרבנן ור"י מכל מקום לא השוו מדותיהם לגמרי דהתוספות אליבא דהר"י ס"ל דלר"י אף ברוחב י"ו אמרינן ב"מ דאורייתא ומדרבנן הוא דמחלק דלחי וקורה לא מהני לרוחב י"ו וכמ"ש אא"ז מהרש"א כבר הארכתי לעיל והריטב"א ס"ל דהיכי שהמבוי עצמו יש בו רחב י"ו והוא עצמו ר"ה לא מהני המחיצות אף לר"י כיון שהמקום שבין המחיצות הוא ר"ה מצד עצמו מה בכך שיש מחיצה מצד זה ומצד זה מכל מקום אין כאן היקף מחיצות למשוי רה"י רק לענין זה מהני ב"מ היכי שאין ביניהם י"ו אף על פי שעומדים בר"ה רוחב י"ו מכל מקום המחיצות חשיבי ולא בטלי משום בקיעת רבים וממילא אף על פי שאין כאן היקף מחיצות כפי הצורך לרשות היחיד מכל מקום הרי הם מפסיקים שיעור ר"ה ואין כאן רשות הרבים ולכן סגי ליה בתיקון לחי וקורה ואליבא דרבנן דס"ל דב' מחיצות לא חשיבי כלל אין כאן הפסק מר"ה דרבים מבטלי מחיצתא ויש כאן ר"ה גמור ולפי זה היה מקום ליישב קושית התוספות והרז"ה והרמב"ן והריטב"א דריש לקיש דאמר כמאן דיש לומר דשפיר סבר כרבנן ומכל מקום שם ד"מ הוי כמו ב' מחיצות לר"י דהיכא דאיכא רוחב ט"ז לא מהני ומה שהקשה בש"ס כאן וסבירא ליה והאר"י ולא מחלק בהכי כמו שהקשו התוספות יש לומר דבס"ד דאכתי לא אסיק אדעתיה לאקשויי מהך ברייתא הוה ס"ל דאין לחלק בין רוחב ט"ז או לא כיון דגם כאן יש רוחב ר"ה אבל לפי מה דמקשה מהך ברייתא ועל כרחך לתרץ אליבא דר' יהודה משום דאיכא ב' מחיצות ואם כן על כרחך שיש חילוק בין רוחב ט"ז דהא גם ר"י מודה דמבואות המפולשין הוי ר"ה דאורייתא כמ"ש הריטב"א אם כן גם אליבא דרבנן בשם ד"מ יש לחלק בכך ועיין מש"ל בשיטת הרמב"ם בזה אך נראה דאף על גב דאליבא דר"י מחלקינן בהכי היינו מטעמא שכתבתי דב' מחיצות עכ"פ אין כאן היקף מחיצות מה שאין כן לרבנן בשם ד"מ דלאו מצד מעלייתא דמחיצות אתינן עלה שהרי אין כאן מחיצות גמורות ועל כרחך מטעם דכיון שיש שם ד"מ הרי אותו הרשות מוקף מכל צד ומשוי ליה רה"י אם כן שוב אין סברא לחלק בין י"ג לט"ז ומתישבא בהכי שפיר קושית התוספות דשפיר פריך אהא דאמר כאן וס"ל מדר"י דאמר ירושלים כו' ויש לפלפל עוד בסוגיא וקצרתי: ועתה אלכה ואשובה אל מקומי הראשון לברר שאלתינו והנה באופן הא' שהדרך עובר באמצע העיר נראה ברור דמועיל צורת הפתח כאשר בררתי הדברים כשמלה שאף בשם ד' מחיצות לבד דעת כל הפוסקים כרבנן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא ומכ"ש בזה שיש כאן מחיצות גמורות וד"מ המקיפים מכל צד דאף דבאמצע המחיצה מזה ומזה בקעי רבים לא מבטלי וכיון דלענין פסי ביראות מהני כה"ג שיש שם ד"מ אף על פי שלא התירו אלא לעולי רגלים היינו שאין שם רק פסין טפח ופרוץ באמצע לגמרי ובזה שיש מחיצות שלימות וגם עושין צורת הפתח במקום בקיעת הרבים הוי רה"י גמור לטלטל בו אף מדרבנן וכמש"ל בשם הג"א בשם א"ז דאפילו רחב ט"ז וס"ר בוקעין בו לא מבטלי מחיצתא ואף שמדברי הרמב"ן בישוב