בית אפרים קי
Beit Ephraim Orach Chaim 110 · בית אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →בשם ר"י וכ' דמהר"מ הוסיף אפילו אין דלתות נעולות וכתב דהכי נהוג עלמא היתר פשוט ומזה כתב ראיה לענין היתר בהכשר מבוי שנפל בשבת וכן מתיר עפי"ז לשפוך מים בצינור שבחצר המקלח לחוץ ופסקינן דינים אפומיה בש"ע סימן שנ"ז וסימן שס"ה ודאי שאין לערער ולהרהר אחר המנהג כלל: ונפלאתי על ידידי החכם נ"י שרוצה להעמיס בלשון הפוסקים דראוי לנעול בעי ואם כן מה שנתחבטו גדולי אשכנז בענין הכשר מבוי שנפל הוא מחלוקת הראשונים לענין תיקון ר"ה אם נעולות ממש או ראויות לנעול שהרי אם נפסוק שם כמ"ד ראויות לנעול ממילא לית דין צריך בשש דלענין כל הענינים הוי כחצר ופשיטא דהא ליתא דודאי אינהו לאו בפלוגתא זו מיירי דאם כן היה להם לפלפל בגוף היתר טלטול בעיר המוקפת חומה ודלתות ראויות לנעול אם צריך תיקון אחר או לא והדבר ברור דגם מהרי"ל שם שאוסר רוצה לאסור אף בדלתות נעולות כמ"ש בתשובה ובדרשותיו ראיה מספר הפרנס כשהיו העכו"ם משברים כו' וידוע שרוטנבורק עיר מוקפת חומה דלתים ובריח מימי מהר"מ ז"ל ודוחק לומר דאף על גב דהיה לה דלתים ובריח לא ננעלת בלילה ועוד שהרי בתה"ד כתב שאחד מן הגדולים היה סובר להחמיר מהא דאמרינן דירושלים כרמלית הוא כו' הרי מבואר דאף בכה"ג מחמיר ונראה שכוונתו בזה על מהרי"ל כידוע לרגיל בדברי תה"ד ודבר ברור הוא שמחלוקתם בעיר מוקפת חומה ואף שאין לה דלתות הטלטול מותר בה ולא נאמרה משום טלטול בר"ה או כרמלית אך שהיה תיקון המבואות בצורת הפתח או שני לחיין לסלק דיורין ונפל תיקון זה בשבת ואהא אפלגו אם יש לו דין כותל ושם חצירות שנפל בשבת שמותר הואיל ומחיצות חיצונית קיימים ולדעת האוסר אין לו דין חצר לענין זה ולכן נדחק מהרי"ל בטעם הדבר שיהיה גרוע מחצר שאינו מעורבת ומהרי"ו ומהרי"ל חולקין עליו גם בזה אבל בדין מהר"מ גבי יהודי הדר בכרך ודאי דמודה לדברי מהר"מ דאל"כ יסתרו דברי מהר"מ אהדדי וגם בדרשות הביא שם לשון השאלה ממש מיישטרליין כו' כ' וראיה מיהודי הדר לבד בכרך שהגאונים קראוהו חצירות ואם נתיר בחצירות נתיר נמי כאן ומילתא אגב אורחא ראיתי לפרש לשון מהרי"ל שם שכ' וטעמא יש לומר דיהבי ליה רבנן דין כרמלית כשיש שני יהודים אוסרים זע"ז דאפילו לטלטל כלים ששבתו כו' ועוד כיון שיש לעכו"ם דריסת הרגל במבוי לא דמי לכותל חצירות שאין להם דריסת הרגל זע"ז ולהכי צריך ב' פסין או צורת הפתח לסלק דריסת הרגל כו' ורצה לומר דאם אין עושין תיקון פסין או צורת הפתח לסלק דיורין של עכו"ם אף שיהא היקף חומה נעולה בדלתות והוי כמו חצר ס"ל דגם בחצר אסרו רבנן אפילו כלים ששבתו בתוכה אף על גב דכל חצר שאינה מעורבת מותר כלים ששבתו בתוכה בזה גזרו טפי שלא ילמוד ממעשיו ועשאוהו ככרמלית ואם כן פשיטא דהעיר לא עדיפי מחצר לענין כלים ששבתו בתוכה ויש לו דין כרמלית ואם כן כשעשה תיקון לסלק דיורין ונפל בשבת הוי כנפרץ לכרמלית דאסור דדוקא בכותל שבין שני חצירות דכ"א הוא רה"י עיין בסימן שע"ד וכתב מהרי"ל ועוד יש לומר כיון שיש לעכו"ם דריסת הרגל כו' ולכן צריך שני פסין כו' רצה לומר שהרי להכי צריך שני פסין כו' ואם כן כשנסתלק תיקון זה וחזר דריסת הרגל למקומו יש לאסור ולא דמי לכותל שבין ב' חצירות שנפל שגם בלאו המחיצה המפסקת ביניהם כ"א רשות לעצמה ויכול לעכב על דריסת הרגל של החצר האחר משא"כ במבוי המפולש לרחוב העכו"ם הדרים שם שיש להם דריסת הרגל ולכן בלא היכר הפסין או צוה"פ אין להתיר (וצ"ע דבדרשות מהרי"ל שם קודם לזה לענין האנטלון שבבית כו' אמר מהר"י סג"ל שאין דרכו להתיר אך השופכין בקרקעות העיר דה"ל דין חצר שלא עירבו אבל אל הים שהיא ככרמלית כו' מבואר דגם מהרי"ל ס"ל דהעיר הוי כחצר שלא עירבו ולא ככרמלית ותימא לענ"ד על מ"ש בד"מ סימן שנ"ז בשם תה"ד דעיר המוקפת חומה דינה כחצר ואם המים מקלחין כו' ומהרי"ל כתב דדינה ככרמלית אבל אם הצנור למעלה מיו"ד כו' ע"ש ובאמת מהרי"ל גופא כ' בזה דהוי כחצר רק לענין ים שהיא כרמלית כ' דשמא כשהתיר הרב כשהאנטלין למעלה מיו"ד כו' ע"ש ונראה שהד"מ כיון למ"ש שם אח"כ בשם מהרי"ל לענין איסור תיקון שנפל דמשוי לעיר ככרמלית והדר ביה ממ"ש תחלה דהוי כחצר שלא עירבו וע"ש בד"מ שכתב ובמרדכי ר"פ הדר כתב מהר"מ כמהרא"י וע"ל סימן שס"א (ט"ס וצריך לומר סימן שס"ד) שכתבתי דברי מהר"ם עכ"ל מבואר מזה כמש"ל שהד"מ תופס דברי מהר"מ עיקר לענין יהודי הדר יחידי וכמש"ל וכן פסק בש"ע שם. ואמנם לענ"ד דאין מהרי"ל סותר את דינו רק שינה את טעמו דלטעמא קמא ס"ל דעיר ככרמלית שויה רבנן ואם כן יש לומר דה"ה לשאר מילי אך לפי הטעם שכ' אח"כ משום שיש לעכו"ם דריסת הרגל כו' האי טעמא ליתא כ"א לענין נפל התיקון משא"כ לשאר מילי מודה להפוסקים דהוי כחצר שאינה מעורבת ולהך טעמא שפיר כתב שדרכו להתיר השופכין בקרקעות העיר כו' אך בדרשות מהרי"ל איתא בסוף התשובה ושוב מוכיח מהרי"ל דכל העיר ככרמלית כו' משמע שסובר כן לדינא) ובמ"א סימן שס"ג הביא דברי מהרי"ל בקצרה וס"ל דנ"מ בזה גם לענין מבוי עקום ועל זה כתב שאנו אין לנו אלא דברי הש"ע כו': ומ"ש ידידי נ"י בשם מהרי"ל שכתב בטעם ר"א דעיר לא הוי כחצר לא ראיתי זה במהרי"ל רק בתה"ד משמע הכי שכ' וה"נ מסיק ר"א שבמרדכי אך מ"ש מהרי"ל שראה באחד מהחבורים או בתוספות אפשר שכיוון למ"ש בתוספות שיטה שהביא הש"ג ושם כתב ואפילו הוי כרמלית לא הוי כר"א כו'. ובטעמו של ר"א דמצריך דלתות נעולות יפה כתב וכמש"ל ובאמת גדולה מזו כתב הרז"ה בשם ר"א דאף דלתות נעולות לא מהני וכן משמע מדברי תה"ד וכמש"ל דמייתי מהמרדכי בשם ר"א אף על פי שאינו במרדכי שלפנינו רק בהג"א אך בתוספות שיטה באמת משמע שמודה בדלתות נעולות דמהני: וראיתי לבאר לשון התוספות שיטה בזה שיש חסרון בדבריו כמש"ל וצריך להגי' ואף שא"א לכווין ההג"ה ממש מכל מקום תוכן הכוונה היא שמתחלה כתב ספינה הבאה כו' אומר היה ר"י כו' ואפילו אינה מוקפת מחיצות ור"א אוסר אפילו מוקפת מחיצות דהא אין דלתותיהם נעולות ובקעי רבים כו' הואיל ואסור לטלטל בתוכה כו' וביאור הדברים נלענ"ד דהכא לא מיירי לענין היתר הטלטול בתוך העיר דהא משמע להדיא דבעיר האסורה בטלטול מיירי רק דכאן איירינן לענין הבא מחוץ לתחום אם יכול להלך את כולה כד"א או לענין יו"ט דאין עירוב והוצאה בי"ט רק מצד שבא מחוץ לתחום אסור להזיזו חוץ לד' אמות ובהא פליגי דר"י ס"ל דעיר הוי בכל גווני כד"א לענין זה אף בלא היקף מחיצות דהוי כמו אם היה שביתתו מבעוד יום בתוך העיר שהיה יכול להלך את כולה וכן לענין טלטול היה מותר ביום טוב לטלטל בתוכה השתא נמי מותר ולא איכפת לן מה שבא חוץ לתחום והתוספות פליגי וסבירא ליה דמוקפת חומה דווקא בעינן ומוקף לדירה דעי"ז היא נעשה רה"י גמור כיון שיש כאן ד' מחיצות אפילו אם בוקעין בו רבים לא אתי רבים ומבטלי מחיצתא דקי"ל כרבנן וכמש"ל וגם הרא"ש כ' כדברי התוספות ולא הזכירו דלתות נעולות ור""א סובר דקי"ל כר"י וכדאמר ר' יוחנן ירושלים כו' ואמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצתא וס"ל דאפילו שמואל דאמר ראויות לנעול לא קאמר אלא לענין מבואות המפולשים לר"ה אבל אין ר"ה עוברים בתוכה ואז אין צריך לעשות אותה רה"י ממש רק תיקון בעלמא מתקנת חכמים הלכך סגי בצורת הפתח לת"ק ולחנניא דמצריך דלת עכ"פ בראוי לנעול סגי ואף על גב דאכתי רבים בוקעים בהם ואין עליו שם רה"י לא איכפת לן בהכי כיון שאין כאן ר"ה גמור אבל אם היה כאן ר"ה גמור וצריך תיקון מדאורייתא לעשותו רה"י אין מועיל צוה"פ או ראוי לנעול דרבים מבטלי מחיצתא ולפי"ז אף אם אין רחב י"ו שאין עליו תורת ר"ה לחייבו על הוצאה ומועיל בו תיקון צוה"פ או דלת ראוי' לנעול כדין מפולש לר"ה מכל מקום אינו בדין תורת רה"י דהא מכל מקום אתי רבים ומבטלי מחיצתא ואף על גב דשפיר דמי לטלטל בתוכה על ידי תיקון זה מכל מקום לענין הבא מחוץ לתחום שצריך שיהא כד"א אין לו היתר זה כ"א כשהותר טלטולו מתורת רה"י גמור ולא כשהותר טלטולו מחמת שאינו ר"ה התירו חכמים בצורת הפתח דהא מכל מקום אתי רבים ומבטלי מחיצתא שלא יחול עליו תורת רה"י גמור וצידד ר"א עוד לומר דאפילו אי הוי ככרמלית אינו כד"א דדוקא בדוכרי דמברכתא שהעיר