בית אפרים קט

כלל דהא עיקר נעילות דלתות למנוע רגל הרבים שלא נאמר דרבים מבטלי מחיצתא ואם נפשך לומר דודאי היה הרבים בוקעין שם יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום ומחוז חפצם או בין הרים יהלכון אם כן תמה על עצמך למה הוצרך לומר דבעינן דלתות נעולות והעיר פרוצה כו' ורווח בין הר להר תיפוק ליה דבמקום זה שהוא מפולש לר"ה או לכרמלית שהרבים בוקעין בו לא נעשה שם שום תיקון שעכ"פ היה צריך לעשות צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן ואם נאמר שבאמת היה במקום שערי העיר המפולשין לבקעה תיקון זה אף על פי שאין זה במשמע כלל מדברי מהרי"ק מכל מקום היה לו לומר בפשיטות דאין להתיר משום דאין כאן דלתות ומשמע מדבריו דאם לא היה ריווח בין הר להר הוי ניחא ליה היתר אותו גדול משום היקף ההרים. ולכן נראה דודאי מיירי התם שאין דרך הרבים על ההרים עד שנאמר דרבים מבטלי מחיצתא וגם שעכ"פ אין הדרך מפולש משער זה לשער זה. אך מכל מקום לענין הך דינא דדר עם עכו"ם בחצר ס"ל דדווקא היכי שדין חצר עליו והוא חצר של רבים ויהודי אחד ביניהם אין אוסרין עליו אבל כשאין לו דין חצר שהוא רה"י גמור ומיוחד לבעליו אין לו היתר מצד התיקון שנעשה לכרמלית לטלטל בו דשאני הכא דמכל מקום אין היקף המחיצות עושה חצר שהרי הפתח פתוח לכל הרוצה ליכנס באין מוחה ומעכב ואפילו תיקון מבוי המפולש לר"ה לת"ק דס"ל צורת הפתח מכאן כו' לפי שאין זה מביאו לכלל שם חצר רק היכא דאיכא דלתות נעולות בלילה דאז אפילו עיר דינה כחצר כמ"ש רש"י שם דדלתות נעולות משוי ליה כחצר של רבים שלא עירבו כו' וכיון דהוי כחצר ואין צריך רק עירוב ממילא כיון דליכא רק חד ישראל דדייר אפילו עירוב אין צריך וזהו דעת הר"י שהוצרך דלתות נעולות דווקא. אמנם להרמב"ם דאפילו בר"ה גמור אין צריך רק ראויות לנעול וכן להרשב"א ודעימי' שפסקו כחנניא וכשמואל לענין מבואות המפולשים לר"ה לדידהו גם ראויות לנעול משוי ליה כחצר דכיון שיש דלתות הראויות לנעול הרי אינו מסורה לרבים וכחצר של רבים דמי ומעתה דברי מהרי"ק נכונים דודאי אם היינו חושבים ההרים אשר סביב משלש רוחות ומרוח ד' כעין שער להיקף חומה היה לו דין חצר של רבים כיון שסתום מג' רוחות לגמרי מה שאין כן כשהעיר פרוצה בכמה מקומות צריך שיהיה שם דלתות נעולות או ראויות לנעול בכדי שיהיה לו דין חצר דאף אם נעשה שם תיקון צורת הפתח לא מהני שאין זה נותן עליו שם חצר רק לפי שבלא"ה אין כאן רק כרמלית או לת"ק לפי שהמבוי מצד עצמו אינו ר"ה רק דין מפולש לר"ה סגי ליה בתיקון דצוה"פ למשויה כמחיצה אבל מכל מקום צורת הפתח זה אין בו בכדי למנוע רגל הרבים מלכנוס שם ולכן אין עליו שם חצר שהוא מיוחד רק לדרים שם כ"א כשיש שם דלתות נעולות או ראויות לנעול וכיון שהוא פרוצה אין חומה ויש ריוח בין הר להר אין כאן דין חצר כלל וזה מבואר בלשון מהרי"ק להדיא במ"ש ופשיטא דלכל הפחות בעינן שתהא ראוי לנעול בלילה קודם (נראה שט"ס וצריך לומר כדי) שיהיה לו דין חצר של רבים וכוונתו כמו שכתב' וכן בדברי מהר"מ במרדכי כתב אבל לדידן כו' ואם כן ה"ל הכרך כמו חצר של רבים ופשיטא דחצר של רבים וישראל א' דר אין צריך לשכור דלא פלוג בין חצר קטנה לגדולה עכ"ל הרי מבואר דדוקא כשיש לו דין חצר אמרינן הכי וכן מבואר בתה"ד סי' ע"ג שהביא דברי מהר"מ להוכיח מזה דמוקף מחיצות לאו כרמלית הוא אלא כחצירות שלא עירבו דאי כרמלית הוא מה מועיל טעמא דדירת עכו"ם אינו אוסר כו' ע"ש ומהרי"ק סבר דלא הוי כדין חצירות שלא עירבו אלא כשניתרת על ידי דלתות נעולות או ראויות לנעול שאז הרי הוא רה"י כיון שעשוי ע"ד כן למנוע רגל אחרים ליכנס שם מה שאין כן כשהותרה על ידי צורת הפתח אף על פי שהוא מועיל לענין היתר טלטול כשערבו דכל שאין כאן ר"ה גמור צורת הפתח משוי ליה מחיצה מכל מקום לענין זה צריך שיהא שם חצר עליו שנאמר שאין אוסרין על ישראל יחידי הדר שם וכן מבואר בשו"ת מהרי"ל ובדרשות שכ' ועוד הבאתי להם ממה שקרא כרמלית חצר שישראל וגוים דרים בה באחד מהחבורים או בתוספות וגדולה מזו כ' בתה"ד בשם א' מהגדולים דס"ל דירושלים כרמלית הוא אף על פי שדלתותיה נעולות וכפשטא דש"ס פ' בתרא דעירובין ע"ש (ומ"ש וה"נ מסיק רבינו אפרים כו' צ"ע לפמש"ל מתוס' שיטה שהביא בש"ג נראה דבדלתות נעולות מודה וכן נראה ממ"ש בהג"א שם ואפילו אם יש עיר כו' (ועיין מש"ל בשם רבינו יהונתן ובב"י סימן שמ"ה): ואמנם לענ"ד אין ראיה מדברי התה"ד בשם א' מהגדולים ור"א למהרי"ק דבההוא דתה"ד שאני דיש שם בקיעות רבים כדמשמע מדברי התוספות שיטה דלעיל ואמרינן דמבטלי מחיצתא אף דהוי שם ד' מחיצות ס"ל דרבנן שוויוהו ככרמלית אבל לפי מש"ל בנידון דמהרי"ק אין שם בקיעות רבים יש לומר דכיון שיש כאן מחיצות גמורות אף שאין דלתות מה"ת לתת שם כרמלית עליו וצ"ע ואיך שיהיה דעת מהרי"ק בזה מכל מקום הדבר ברור שלא דבר בזה אלא לענין הך דינא אם הוי כדין חצר לכל מילי או לא אבל לא יעלה על הדעת שיסבור דעיר שאין ר"ה עוברת בתוכה וגם אין מבואות מפולשין לר"ה שיצטרך דלתות נעולות נגד דברי הש"ס והפוסקים המפורשים וכבר כתבתי ששפתי מהר"ם ברור מללו דסגי בצורת הפתח וכמ"ש דאפילו בסרטיא מכאן כו' ואף על פי שמדברי הב"י סימן שצ"א שכתב דברי מהרי"ק אחר דברי המרדכי משמע לכאורה דס"ל דגם למהר"ם בעי עכ"פ ראויות לנעול ודאי ליתא רק מילתא באנפי נפשיה הוא קאמר בשם מהרי"ק (וס"ל בטעמו כמ"ש דאם איתא שהיא סובר דהמהרי"ק טעמו משום דאף בר"ה דידן בעי ראויות לנעול לא הו"ל להב"י להביאו שהרי פסק בסימן שס"ד דאפילו מפולש בשני ראשין לר"ה סגי בצורת הפתח מכאן וכן בסימן שצ"ב כתב על דברי סמ"ג וסמ"ק שדבריהם כשהוא רחבה י"ו או שהיא מפולשת משני צדדים לר"ה (רצה לומר לפי דעת הרשב"א דס"ל דדוקא צד אחד לכרמלית בעינן) שאל"כ אין לה דין ר"ה ובצורת הפתח מכאן כו' סגי עכ"ל א"ו שס"ל טעמו של מהרי"ק כמ"ש דבהך מלתא לענין ישראל הדר יחידי בחצר יש קפידא בדלתות) ומכל מקום אין דעת הב"י לפסוק כן להלכה ולכן בש"ע לא הזכיר דבר מדלתות כלל ולא הזכיר רק מוקפת חומה ואם איתא היה לו להזכיר נעולות דלתות או ראויות לנעול א"ו שס"ל להלכה כדעת מהר"מ דס"ל גם לענין ישראל הדר יחידי אין צריך דלתות כלל ומכ"ש לענין טלטול במקום עירוב שאין דעתו כלל להצריך נעילת דלת: ונפלאתי על הד"מ סימן שס"ד שהבין מדברי הר"י שבמרדכי דמצריך דלתות נעולות אפילו בזה"ז שאין לנו ר"ה גמורה וז"א דהר"י לא כתב כן אלא בדוכתי דאיכא ר"ה וכל עיקרו רק לומר דאין ישראל יחידי הדר שם אסור לטלטל בלא עירוב וממילא דבדוכתי דאין ר"ה שרי בתיקון הצריך על פי הדין בצורת הפתח. אמנם אפילו תימא דר"י סובר גם במקום דליכא ר"ה גמור היינו דוקא לענין ישראל הדר יחידי משום דבעינן שיהיה עליה דין חצר ממש וכמש"ל בדברי מהר"ש אבל מכל מקום לענין תיקון הטלטול אין לנו לומר שהר"י יסבור היפוך המבואר מדברי הפוסקים ותלמוד ערוך דאף אם יפסוק כחנניא מכל מקום במפולש לכרמלית אין צריך כ"א צורת הפתח ואמנם אף לפי הבנתו בדברי הר"י לא ס"ל כן להלכה וכמ"ש שם דמהר"מ פליג כו' ואם כן ה"ל כחצר של רבים וכן הוא בהגמי"י כו' ובש"ע כתב הדברים ולא הזכיר כלל מזה ואין לנו רק מ"ש בש"ע כמה פעמים דבכה"ג בצורת הפתח סגי: ומ"ש החכם נ"י מדברי הפרי מגדים שדקדק מדברי הד"מ דבעי דלתות והבין החכם מדבריו שרצה לומר דבעי דלתות ראויות לנעול ליתא רק הפ"מ הבין מהד"מ שמה שהביא מדברי הר"י היינו לחוש להלכה ואף על פי שכתב ומהר"מ פליג אינו מחליט הדין אבל פשיטא שלא בעי לומר דעכ"פ דלתות ראויות לנעול בעי (ואף שבד"מ סמך ענין לו לפלוגתת הרי"ף והרמב"ם לענין ראויות לנעול המעיין יראה דמ"ש אך במרדכי כו' אינו לענין ראויות לנעול רק לומר דהמרדכי בשם הר"י משמע שבא להחמיר אף בזה"ז ומהר"מ פליג ולפי דברי מהר"מ מבואר דבתיקון דצורת הפתח סגי כמו בכל מפולש לכרמלית) רק לענין עיקר הדלתות מיירי ולכל מר כדאית ליה בר"ה גופא. אבל באמת ז"א כמ"ש דודאי הד"מ להלכה לא עלה על דעתו להחמיר לתפוס שיטת הר"י לדידן בזה"ז כמבואר בד"מ בדוכתי טובי עיין סימן שנ"ה ושנ"ז ושס"ג ובדבריו בש"ע ואין לתלו' ברמ"א ז"ל דבר זה שמחמיר להצריך דלתות אשר לא צוה ולא עלה על לבו כלל ודבר פשוט הוא אחרי שבתה"ד סימן ע"ג הביא דברי המרדכי