בית אפרים קח

מבטלי המחיצות מהני אף בפחות מט"ז וס"ר. אך כ"ז דווקא במפולש לר"ה גמור דהיינו שרחב ט"ז ושם בר"ה עצמו ס"ר בוקעין בו אז לענין הבקיעה דרך המבוי בפחות סגי דהוה כמתקצר וכן לענין ס"ר וכמ"ש הרשב"א לענין מתקצר באמצע הטעם לפי שא"א לר"ה שתלקט במלקט כמו כן יש לומר טעם זה לענין ס"ר אף שבאמצעיתו אין ס"ר שא"א לר"ה שיהיה בכל פינות שאתה פונה ס"ר וכיון שיש ר"ה גמור משני צדדים ובקיעות רבים דרך מבוי אף על פי שאינו ס"ר ופחות מט"ז אמרינן דמבטלי מחיצתא ובטל המבוי לגבי ר"ה מה שאין כן אם בצידי המבוי עצמה אין כאן ר"ה של ט"ז וס"ר בכה"ג ודאי דגם לדידהו סגי בצורת הפתח אף על גב דבקעי רבים לא מבטלי כיון שאין כאן מצדדים ר"ה גמור וכמו לחנניא אליבא דב"ה במבואות המפולשין לר"ה ס"ל דעושה דלת מכאן ואפ"ה אם בקעה מכאן מודה דאין צריך רק צוה"פ כמו כן לת"ק במפולש לר"ה ע"ד שכתבו הפוסקים שאורך המבוי לאורך ר"ה דאמרינן רבים מבטלי מחיצות דווקא בכה"ג שיש ר"ה גמור מצדדים. אבל בסרטיא מכאן ובקעה מכאן ומכ"ש בקעה מכאן ומכאן מודה דבצורת הפתח סגי וזה מבואר למעיין בדברי הג"א שאם נפרש כפשוטו דהג"א ס"ל אליבא דרש"י דלענין דבעי דלתות לא בעי ס"ר ולא רוחב ט"ז הו"ל למכתביה מלתא באפי נפשיה והמעיין יראה שדבריו בזה סובבים על מ"ש תחלה היכא שאורך המבוי נגד הסרטיא ופלטיא או נגד שערי העיר מכאן ומכאן ורצה לומר שלפני שערי העיר יש ר"ה גמור ועוד דלפי זה לא די שדבריו סותרים כל דברי הפוסקים לענין רחב ט"ז וגם לענין ס"ר מבואר מכמה פוסקים דליתא להך חילוקא אלא שדבריו סותרים לדברי רש"י שמבואר מדבריו בדף נ"ט להיפך לא מבעיא לענין רוחב ט"ז דמבואר שם להדיא דאי ליכא רוחב ט"ז אף על גב דס"ר בוקעין לא בעי דלתות אך גם לענין ס"ר נראה שם להדיא דדווקא בכה"ג דאיכא ס"ר בעינן תקנתא לר"ה שבתוכה א"ו כמ"ש דהג"א מיירי בכה"ג שמפולש לר"ה גמור מכאן ומכאן מה שאין כן כשאין בו ר"ה גמור ואינו מפולש לר"ה גמור ליכא למ"ד דלא סגי בצורת הפתח כמבואר שם בעירובין דף יו"ד והנה בדברי הג"א אלו נרשם הגהת סמ"ק מהרמ"ק וחפשתי בהגהות סמ"ק שלפנינו ולא מצאתי (ולעיל הבאתי שמהרמ"ק גופא בשם א"ז כתב דאפילו רחב ט"ז וס"ר לא מבטלי מחיצתא) ומ"ש בפירושו הוא ברור ונכון בס"ד ומ"ש מדברי הר"י ישראל א' הדר בכרך המוקף חומה ודלתותיה נעולות כו' ממקום שבא משם ראיה ברורה להתיר שהרי המרדכי והגמי"י והג"א והאגור הביאו בשם מהר"מ דשרי אף שאין דלתות נעולות והו"ל כחצר של רבים: ובתה"ד סימן ע"ג בדין הכשר מבוי שנפל בשבת בעיר המוקף חומה ומייתי שם מדברי רש"י דחשיבה ר"ה אף דבקעי בה רבים ומייתי שם דברי הפוסקים בשם מהר"מ דכיון דיש מחיצות הו"ל כחצר של רבים כו' וכתב דהכי נהוג עלמא היתר פשוט כו' והך דינא דתה"ד בהכשר מבוי שנפל בשבת פסק בש"ע סימן שס"ה בפשיטות המחבר ורמ"א שם ולא הזכירו דעת האוסר כלל וכן דעת מהרי"ק בדינין שם סימן י"ב שעשה כן הלכה למעשה וע"ש סימן י"ח ובהך דינא דספינה הבאה מחוץ לתחום בשבת לעיר שהוקפה לדירה מבואר במרדכי שהתיר רבינו יואל וחשיב כמו דיר וסהר וכן ר"ש משאנץ רק רבינו אפרים בר' יצחק אסר ומבואר בתוספות שיטה שהביא בש"ג בפרק מי שהוציאוהו שטעמו לפי שאין דלתותיהם נעולות ואתי רבים ומבטלי מחיצתא כיון שרבים בוקעים בהם ולכך כתב דעיירות שלנו אין בהם דין רה"י להיות כד' אמות לענין בא חוץ לתחום ולענין פירות כו' והנה יש חסרון ודילוג מן סוף היתרו של רבינו יואל ותחילת איסורו מלשון רבינו אפרים כמבואר למעיין בפוסקים וכבר הרגיש בזה החכם נ"י שיש ט"ס בלשון הש"ג בזה. ולמדנו מזה שרבינו יואל ור"ש משאנץ והפוסקים הנמשכים אחריהם בדין זה כולם סוברים דאף שאין דלתות נעולות גם כן הדין כן ובהג"א ר"פ מי שהוציאוהו הביא גם כן פלוגתות רבינו יואל ור' ב"ר יצחק וכתב שר"א מבינא כתב דעיר הוי כדיר וסהר כרבינו יואל (ור"א ב"ר יצחק הוא אחר שנקרא בפוסקים לפעמים ר"א מריגנשפורק) אבל כשנכנסה לנחל כו' וסיים בשם המרדכי שאין להקל מסברת ר"א מבינא ז"ל מהרמ"ק עכ"ל הרי מבואר דבנידון עיר ר"א מבינא והמרדכי ומהרמ"ק ס"ל כרבינו יואל בהא (ולפ"ז מה שהביא בהג"א מהרמ"ק בשם מהר"מ מאיברא דבריו סתם בלי חולק היינו משום שפירש דברי מהר"מ מאיברא כמש"ל) וכן נראה מדברי התוספות והרא"ש דף מ"ז גבי הני דיכרי שלא התנו רק שתהא העיר מוקפות מחיצות לדירה ולא התנו שיהיה דלתות נעולות ובודאי דמיירי בסתם עיירות שלהם שלא היו דלתות נעולות וכן מבואר בד"מ סימן ת"ו בשם א"ז שכתב בשם רבינו יואל דכל העיר כד"א ודלא כר"א ע"ש וכן נראה מהטור ורי"ו וש"ע בכל דינין אלו שמחוץ לתחום ונכנס לעיר שהוקפה לדירה דהכל מיירי בעיירות שלהם ועיין בט"ז ובמ"א סימן ת"א וגם בדעת ר"י נלענ"ד דקאי אהיכא דאיכא ר"ה כגון כרכים גדולים ונמצא שם ר"ה רחב י"ו: ומ"ש החכם נ"י שדוחק לאשמועינן במלתא דל"ש כלל אין זה דוחק דעיקר דינא אתי לאשמועינן דאף היכא דאיכא ר"ה כל שנתקן מתורת ר"ה אין ישראל א' הדר בכרך נאסר בטלטול וממילא שמעינן בדוכתי דליכא תנאי ר"ה שדי בתיקון הצריך לו. וכן מוכח מהרוקח שהוא כתב בפירוש ובכל מלכותינו אין ר"ה לפי שאין מצוי ס"ר ומכל מקום כתב בסימן קנ"ה אם ישראל יחיד דר בכרך בתוך היקף חומה יכול לטלטל דאיכא מחיצות גמורות והדלתות נעולות וכ"כ הסמ"ג ועל כרחך לומר דר"ל בדוכתא דאיכא ר"ה. והרא"ש כתב בפרק כיצד מעברין דברי הר"י וז"ל הלכך ישראל הדר יחידי בעיר המוקפת חומה מותר כו' והשמיט מ"ש הרי דלתות נעולות ואזיל בשיטת רבו הר"מ מרוטנברק ז"ל וכ"כ אחריו בטור וש"ע. ולולי דמסתפינא ה"א בטעמא דהר"י שכתב דלתות נעולות לאו מטעם תיקון ר"ה אתי עלה רק דס"ל דאף על גב דישראל יחידי אין נאסר טעמא משום דלא שכיח דדייר והיכא שרבי' בוקעים בתוך העיר יום ולילה לא ישבותו ואיכא ישראל טובי שעוברים ושבים בכה"ג שכיח דדייר (ולא דמי לדר יחידי בחצר) ולא דמי לאורח ששב' שאינו אוסר כמובן ולכן ס"ל דבעי עכ"פ דלתות נעולות בלילה. אך לא נמצא סברא זו בפוסקים וגם מדנקט מוקפות חומה ודלתות נעולות משמע קצת דמטעם תיקון ר"ה אתי עלה וכמו שהבין מהר"מ ז"ל ולכך כתב דלא נהירא כלל כו' ומ"ש החכם נ"י דגם מצריך דלתות רק נעילה לא בעי נפלאתי עליו איך רוצה לפרש בדברי מהר"מ היפוך מהמפורש בדבריו במרדכי ובהגמי"י שכתב אבל לדידן דלית לן ר"ה לא בעי נעילה דאפילו בסרטיא מכאן ובקעה מכאן אמרינן לעיל ד"ה עושה צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן ולא בעי נעילת דלת ואם כן הו"ל הכרך כחצר של רבים ואם כן איך יעלה על הדעת דמצריך דלתות כיון שלהדיא כתב דסגי בצורת הפתח ומה דנקטי בדבריו נעילת דלתות חד מילתא היא עם דלתות לחוד דס"ל דר"ה דבעי דלתות בעי נעילה דווקא ונקט בלישניה נעילה דצורת הפתח עם דלתות שאין נעולות חדא היא לדידיה וכן מבואר בדברי הרא"ש שלא הוזכר שם דלתות כלל וכן מדברי תה"ד ומהרי"ו שהבאתי: ומ"ש החכם נ"י מדברי מהרי"ק שהביא הב"י סימן שצ"א ששם מבואר דבעי דלתות ראויות לנעול (ופשיטא שכוונתו בזה על עיירות שלנו לדעת הסוברים שאין בו רה"ר או שאין רחב ט"ז אמה דאל"כ פשיטא דבעי נעולות כו' והרמב"ם יחיד כו' והאריך בזה). לפענ"ד ליתא ושגג בכוונת מהרי"ק ולכן צריך אני להעתיק קצת לשון מהרי"ק וז"ל ואשר שאלת ממעשה שהיה בגווארדא כו' ונאמר אלי בשם גברא רבא שהתיר לפי שלא היה דר שם רק יהודי אחד ואף כי העיר אין מוקפת חומה ופשיטא דלכל הפחות בעינן שתהא ראויה לנעול בלילה כדי שיהיה לו דין חצר של רבים ואפילו נעולות ממש בעינן לדעת התוספות מכל מקום סמך הרב בהיות גווארדו מוקפת הרים סביב לה מג' רוחות ומצד רביעי יש שם כעין שער ואולם לא האמנתי כו' זאת ועוד אחרת כי אין העיר נעולה בדלתות כלל ולא ראויה לנעול כי פרוצה אין חומה וגם ההרים אשר סביב לה אין מקיפין מכל וכל אלא יש ריוח דרך הרים בין הר להר כאשר ראו עיני עכ"ל: ועתה המעיין ירא וישפוט בעיר אשר הרים סביב לה מג' רוחות ומצד רביעי כעין שער אם אנו חושבין ההרים המקיפין אותה שהם מחיצות העיר וחומה שלה הרי אין שם בקיעות רבים בתוך המחיצות ואם כן מה"ת יעלה על הדעת להצריך נעילת דלתות