בית אפרים קז

יולו שבין הבתים אין שם רק י"ג והר"ה היא גם מצד השני של הבתים והוא רחב ט"ז ויותר. ומ"ש אא"ז מהרש"א שם על התוספות דר"ל דמדאורייתא אין חילוק בין י"ג לי"ו היכא דאין להם ב' מחיצות הוי ר"ה גמור בשניהם כו' אין רצה לומר שאין שם ר"ה רק רחב י"ג דבכה"ג פשיטא שאין זה ר"ה כמבואר בהזורק רק רצה לומר היכא דאיכא י"ג בין המחיצות ומכל מקום הר"ה עצמו ודאי שהוא רחב ט"ז ולכן היכא דליכא מחיצות מעלייתא רק כגון פסין ס"ל דהוי ר"ה גמור ודלא כמו שהבין בפ"י בשבת דף ו' בכוונת מהרש"א (ובסוף דברי מהרש"א נלענ"ד שיש ט"ס וצריך לומר והיכי דיש ב' מחיצות אין חילוק בין י"ג לי"ו מדאורייתא דבתרוייהו לא הוי ר"ה רק מדרבנן לא מהני ב' מחיצות וברחב י"ג מהני לחי וקורה ובי"ו לא מהני כו') די"ג ושליש הוי לדידי' ר"ה דאורייתא וליתא אלא כמו שכתב' וכ"כ בספר יד דוד ועיין בריטב"א שכתב גם כן הך חילוקא בשם הר"י דבס"ד מיירי כי היה המבוי בין שני ר"ה שמהלכין לאורך המבוי אלא שהר"ה מתקצר באמצעיתו מחמת מחיצות המבוי דכה"ג בקעי הרבים להדיא מה שאין כן מבואות מפולשים דהיינו שהר"ה הוא הולך לפני פתחי המבוי לרוחבו ואין הרבים משתמשין להדיא שצריכין להדחק שם ולא בקעי בה כולי האי ולענין אתו רבים ומבטלי מחיצתא אין חילוק בין רחב י"ו אמה או פחות כיון דבקעי ביה רבים ע"ש וגם הרשב"א בספר עבה"ק בשער ב' כתב וז"ל ויש מי שהורה שכל שאורך המבוי מפולש מכאן ומכאן לאורך ר"ה בין שהמבוי רחב י"ו בין שאינו רחב הרי היא ר"ה ומבוי המפולש לר"ה כיצד כגון שאורך המבוי מפולש מכאן ומכאן לרוחב ר"ה ודברי טעם הם וראוי לחוש להם וכן בשער ג' כתב מבואות הרחבים י"ו אמה אף על פי שמקצתן מתקצרים כו' לפיכך מבואות המפולשין לר"ה אורכן לאורך ר"ה אף על פי שאין ברחבו י"ו ה"ז ר"ה גמורה והביאו ה"ה פרק י"ד מהלכות שבת וכתב שהוא סברת התוספות ע"ש ומ"ש התוספות בדף נ"ט ד"ה עיר של יחיד ומיהו בגמרא נמי לא איירי ברוחב י"ו אמה כו' אלא ור"ה עוברת בתוכה שאינו רחב י"ו אמה אלא יש ר"ה רחב י"ו אמה מכאן ומכאן ובוקעין דרך העיר מזו לזו והוי ר"ה אף לתוכה דליכא י"ו אמה כמו בין העמודים כו' גם כן מתפרש על הדרך הזה שמשני צדדי העיר יש ר"ה אף על פי שמתקצר שם מי"ו אמה אבל אם הר"ה משני צדדים אינו נמשך גם מצדדי העיר נגד אורך העיר רק לרוחב העיר נמצא שבמקום עמידת העיר באורך אין שם ר"ה מה שר"ה נמשך לפני שערי העיר ברוחב אין זה עושה העיר כיון שבמקום זה אין שם רוחב י"ו אמה כזה **ציור בספר** דרום ר"ה מזרח ר"ה צפון י"ו אמה י"ו אמה עיר קצר מי"ו אמה מערב ואם בני ר"ה שבצד זה ובצד זה מהלך שלהם ממזרח למערב מה יסכון זה לתת שם ר"ה על תוך העיר כיון שאינם בוקעין תוך העיר ואף אם בוקעין דרך העיר גם כן הלא אין שם ר"ה רחב י"ו ומה בכך שלפני שער העי' יש ר"ה רחב י"ו. אך אם בני ר"ה הולכין וסובבים מדרום לצפון בכל רוחב ר"ה שלהם היינו מדרום לצפון בתוך העיר ומצידי העיר נמצא שיש שם ר"ה רחב ט"ז ואף שבתוך העיר עצמה אין שם ט"ז מכל מקום בצירוף הרבים ההולכים גם מצדדי העיר הו"ל רחב ט"ז ואף על פי שהמבואת שבשני צידי העיר אין שם רחב ט"ז הוי כמו בין העמודים שאף שהעמודים מפסיקים ואין ביניהם ט"ז וכמ"ש התוספות בשבת דף ז' ד"ה אבל בין העמודים כר"ה דמי אף על פי שאין בין עמוד לעמוד ט"ז אמה הוי ר"ה כיון שבני ר"ה בוקעין בה וחוץ לבין העמודים רחב ט"ז אמה ע"ש מה שאין כן אם בני ר"ה דרכם נכון ממזרח למערב אף אם יסבו בלכתם גם כן לפעמים מדרום לצפון אין זה דומה לבין עמודים כלל כך נראה לכאורה: אך מלשון התוספות שלפנינו שכתבו כגון שר"ה אחת משני צידי המבוי רוחב ט"ז אמה ואורך ר"ה (נלענ"ד שיש להגיה בתוס' ואורך ט"ז ובני ר"ה כו') מהלכין דרך מבוי כו' כיון שבשני צידי המבוי הוי רוחב ט"ז אמה כו' משמע שבכל צד מהמבוי יש שם ר"ה בפ"ע שרחב ט"ז ולכן אף על פי שהמבוי אינו רחב ט"ז כיון שרבים בוקעין מר"ה זה לר"ה דרך המבוי נכלל גם המבוי בר"ה שאף על פי שנתקצר באמצע לית לן בה. וגם בכה"ג מדמי לה לבין עמודים וכן משמע מדברי התוספות דף נ"ט שכתבו שר"ה רחב ט"ז אמה מכאן ומכאן ובוקעין דרך העיר מזו לזו כו' משמע דאף שאין בקיעתן רק דרך העיר לבד סגי אף בלא צירוף צדדים והרא"ש והטור ורבינו ירוחם וכן הש"ע והאחרונים נראה שהדבר תלוי באם המבוי רחב י"ג אמה ושליש אזי מועיל מה ששני ראשי המבוי מפולשין לר"ה של ט"ז אמה והלבוש והט"ז והפ"י בשבת כתבו בטעם הדבר וע"ש ולפי ענ"ד אין כוונת הר"י לחלק בין י"ג אמה ושליש או לא רק לפי שהוכחתו מדר"י דמתיר בלחי וקורה אף על גב דר"י לא קאמר אלא בי"ג ושליש לכך נקט הכי אבל שיהיה חילוק לדינא בין י"ג ושליש או פחות אין זה במשמע וגם מדברי הרשב"א והריטב"א וה"ה מבואר דלא תליא מידי בי"ג אמה ושליש ובש"ע העתיק מתחלה דברי הרשב"א שהביא ה"ה ואחר כך העתיק דברי הרא"ש ומשמע דאף שאין הרבים שבשני ר"ה שבצידי המבוי בוקעין דרך המבוי הדין כן כיון שהמבוי רחב י"ג אמה ושליש ודין מבוי המפולש לר"ה היינו באין רחב י"ג ושליש וזה צ"ע לענ"ד שבאמת התוספות נראה דלא מפלגי בהכי וגם הרא"ש גופא נראה דלאו דווקא נקט י"ג אמה דהא מייתי ראיה מבין העמודין כו' וצ"ע. (ומשמע דמיירי שהרבים בוקעין דומיא דבין העמודים כמבואר שם וכ"כ הרא"ש הכא דעיילי להדיא כו'): שוב ראיתי בביאורי הגאון ר"א ז"ל שכתב בסעיף ח' מבואות הרחבים שיש שם ט"ס וצריך לומר בקצתן או שאין בהם ט"ז וארכן לאורך ר"ה כו' והדין עמו אך שם כתב דרוחב י"ג לאו דווקא ואחריו בס"ט כתב דסובר הרא"ש דווקא י"ג וגם כתב לדעת הרא"ש בוקעין מזו לזו בעינן ומבואות המפולשין שאין דינם כר"ה מיירי שאין בוקעין וצ"ע כמ"ש דכיון דמבין העמודים מביא ראיה משמע די"ג לאו דווקא וכ"כ הגאון גופא בס"ח: ויהיה איך שיהיה מתבאר לנו שדברי הג"א מ"ש ודווקא דליכא אלא בקיעה מבני מבוי אבל אם בקעי כל בני העיר מכאן ומכאן כו' הן דברי התוספות שם בתירוץ ב' דאם יש רה"י מכאן ומכאן ובקעי בני העיר דרך אותו מבוי אף על פי שהיא רק רחבה יו"ד לא סגי בצוה"פ דאתי רבים ומבטלים מחיצתא והוי כאלו אין כאן מחיצות אלו וממילא דהוי הכל כר"ה אחד ואף שמ"מ מתקצר הר"ה באמצע על ידי המחיצות מכל מקום לא בטל מיניה שם ר"ה כמו בין העמודים ועל זה אומר הר"מ מאיברא דלא סגי בדלת אא"כ נעולה ואפילו לפירש"י דלא הוי ר"ה אלא בבקיעות ס"ר רצה לומר ואם כן בכה"ג שאין כל בני ר"ה בוקעין שם שהרי מקצתן בוקעין בצידי המבוי מזה ומזה כפי רוחב ר"ה אבל במבוי עצמה אף על פי שיש בקיעה מכאן ומכאן מכל מקום אין כל בני ר"ה בוקעין שם ואם כן אין כאן בקיעת ס"ר ועל זה כתב דרש"י לא קאמר אלא חיובא רצה לומר לענין הוצאה לר"ה ומעביר וזורק בעינן דווקא שיהיה בוקעין במקום הזה ס"ר ואם לאו לא מחשב ר"ה אבל לענין איסור טלטול דהיינו שנאמר שיש כאן מחיצות על ידי צורת הפתח לא ואפילו בפחות מי' דכיון דמכל מקום איכא בקיעת רבים מבטלי מחיצתא והו"ל כאלו אין כאן מחיצות וממילא כיון שיש ר"ה מכאן ומכאן בטל לגבי ר"ה והוי כר"ה כמו בין עמודים ואף על גב דמשמעות לשונו דאף בכה"ג אין כאן רק איסור טלטול ולא חיוב אפשר דס"ל כמ"ד דגם בין העמודים נידון ככרמלית ולא ס"ל חילוק התוספות והרא"ש דכיון דעיילי להדיא טפי הוי ליה ר"ה. וכלל העולה מזה דלתירוץ הב' דהתוספות וכן ממ"ש הריטב"א נראה דאף על גב דלתנאי ר"ה בעינן שיהא רחב ט"ז מכל מקום לענין דנימא אתו ומבטלי מחיצתא שלא יועיל צורת הפתח שפיר מבטלי אף על פי שאין רחב ט"ז וכך הם דברי הג"א אלא שהוסיף לומר דאף לענין ס"ר כן הוא אף על גב דלרש"י לא מיקרי רבים בפחות מס"ר היינו לענין לחייב המוציא והזורק לאותו רשות אבל לענין לאסרו בטלטול שנאמר דבקיעת רבים