בית אפרים קב

בב"ק דף ס' פורץ גדר שדה אחרים לעשות דרך לאוכלוסין שלו כדאמרינן בב"ב דרך המלך אין לו שיעור ולכן דרך שבוקעין בו ששים רבוא קרי' ליה דרך המלך) שדרכו לצאת באוכלסא שהיא ששים רבוא כדאמרינן גבי ישי אבי דוד בא באנשים שהיה יוצא באוכלסא כו' ואין אוכלסא פחות מששים רבוא כדאיתא בברכות פרק הרואה וביבמות פרק הערל וגם בפרשת חקת ששלחו לסיחון בדרך המלך נלך לפי שהיו ישראל ששים רבוא וגם כי חשבון גדולה מאוד כמו שכתב רש"י אילו היה חשבון מלאה יתושים כו' ואמנם י"ל שלפי שאמרו לא נטה ימין ושמאל לכך אמרו בדרך המלך נלך שאין צריך להטות ימין ושמאל לפי שפורץ גדר כו'. וכתב הרשב"ם בב"ב דף ק' וקצרתי) וכן דעת התוס' בשבת ומפורש בעירובין שכן דעת הר"י וגם דעת ר"ת כפי מה שכתבו הרבה מגדולי ראשונים בשמו מסכים לדינא עם רש"י ואעפ"י שהקשה על פירושו נראה שאחר שהשיב לו הר"י קיבל את תשובתו ומצאתי בספר הישר לר"ת הגדול שזכינו לאורו בימינו בענין כל הכלים אין ניטלין אלא לצורך תשמישן שהקשה ר"ת על מה שכתבו לו בשם רש"י וכתב לו רבינו שמשון מי יגלה עפר מעיניך רבינו שלמה הרי בן בתך חוגר כלי מלחמה לעומתך ובזאת תשמח נפש צדיק אשר זכה לצאת מחלציו בן כזה כו'. אמנם אתי מכתיבת רבינו שלמה העתק זה ימים רבים כו' ור"ת השיב לו אשר אמר אדוני כי בן בת רבינו חגר כלי קרב לעומתו ח"ו אין משיבין הארי אלא בפניו אף קובלני על חתנך כו'. כי אם ידעתי שפירש זה רבינו ח"ו שתעלה על דעתי לדבר על מלאך יוצרינו אך אמרתי מן המפלפלים הוא ואני זאת יש לי להשיב כו' עיין שם. והבאתי זה למען הראות כי בקושי גדול היה ר"ת חולק על זקינו רש"י אם לא בראיה נצחת ומוכחת וגם דעת הרמב"ן וסמ"ג וסמ"ק והרוקח ומהר"ם מרוטנבורק והרא"ש והטור והמרדכי וספר התרומה והא"ז ורבינו שמחה ורבינו שמשון בר' אברהם בעל התוספות והג"מ ושבילי הלקט ומהר"ם רקנטי והג"א בשם א"ז והאגודה ואו"ה וכתב שכן דעת הר' אליעזר והגהות או"ה ומוהר"י וויל ותה"ד וכתב התה"ד שכן המנהג פשוט וכ"כ בצידה לדרך וכן נראה דעת רבינו ירוחם גבי עיר של רבים שנוטה לדברי רש"י: הנה ערכתי לעין הקורא דעת הרבה גדולי הראשונים אשר עליהם סמכו בהיתר הרבה דברים התלוים באיסור הוצאת שבת אף שיש כמה גדולי עולם החולקים על שיטת רש"י מכל מקום אין כח ביד שום אדם לערער על המנהג אשר נתיסד עפ"י גדולי עולם חכמי צרפת ואשכנז אשר אנו מבני בניהם ומימיהם אנו שותים וכל מה שטרחתי לא טרחתי אלא בשביל ידידי החכם השלם החריף ובקי בחדרי תורה מו' יעקב ני' מק"ק האראדק. הנה זה בא קונטריסו והאריך למעניתו וקרא ערעור על מה שכתב הט"ז והמג"א שיש לסמוך על דיעה זו שר"ה לא מקרי בפחות מששים רבוא שהוא דעת רוב הפוסקים ולבבו לא כן ידמה וערך מערכת הפוסקים החולקים ולזאת הוכרחתי להיות מונה והולך גדולי עולם הסוברים כן וגם אשר חשב ידידי החריף הנ"ל לחזי לאצטרופי איזה גדולים לדעת האוסרין טעי במנינא ולכבודו אמרתי לבא קצת על סדר קונטרוסו. פתח דבריו יאיר. שהרמב"ם כו' והגמ"ר בשם ראב"ן סבירא ליה דלא בעי ששים רבוא כו'. לא כיון יפה שתשובה זו אעפ"י שחתום עליה אלעזר אינו הראב"ן רק הר"א מלונדרי' הכתוב בראש התשובה שם או ר"א אחר והראב"ן הוא מן העומדים בשיטת רש"י כאשר כתבתי לעיל. וממקומו הוא מוכרע שהרי רוב פלפול התשובה שם בדברי המיימוני והראב"ן הוא מכת הקודמים להרמב"ם בזמן כמבואר בראב"ן שבשנת תתצ"ג כבר היה גדול הדור והוא שנת הולדת של הרמב"ם וחבורו של הרמב"ם היה בשנת תתקל"ו כמבואר פרק מהל' שמיטה ויובל ובודאי שלא נתפשט כ"א זמן רב אחר פטירתו של הרמב"ם ובאמת מה שרצה הגדול ההוא להעמיס בדברי רש"י דמה שהזכיר רש"י בעירובין ששים רבוא לרבותא דירושלים נקט דאפ"ה סגי בדלתות והוא תמוה שהרי גם שם בברייתא דכיצד מעברין ר"ה כתב משמע רחב ט"ז ועיר שמצויון בה ששים רבוא וכן כתב להדיא בדף ס' עיר של יחיד דלא חשיב ר"ה בלא ששים רבוא וראיתי בדברי ידידי נ"י שעמד ע"ז בתוך דבריו וגם הראיה שהביא בהגמ"ר שם מפרק המוכר פירות שדרך הרבים י"ו אמה נראה שכ"כ מחמת שלא היה לפניו רק דברי רש"י דעירובין דף ו' גבי ירושלים והי' סבור דלרש"י שם ר"ה נופל על מקום שמצויין שם ס' רבוא ולכן הביא ראיה מהמוכר פירות ובאמת לזה א"צ ראיה דודאי בכ"מ דרך הרבים י"ו אמה אבל אין זה ענין לשבת דילפינן מדגלי המדבר וכמ"ש רש"י שהבאתי וכן מבואר מהתוס' ולדבריו נימא דר"ה הוי בתלתא כמו גבי טומאה דבתלתא מיקרי ר"ה אלא ודאי דאין זה ענין לזה דזיל בתר טעמא דהתם בסתירה תליא מילתא וכל דאיכא תלתא לאו מקום סתירה וכן לענין דרך הרבים לאו מדריסת רגלי אדם תליא מילתא רק כל שהוא רחב כשיעור הזה הרי הוא מוכן שיעברו בו רבים אבל לענין שיהא קרוי רשות הרבים שיתחייב עליו משום הוצאה דילפינן ממשכן דכה"ג שמוציא מרה"י לר"ה חייב בעינן דוקא דבקעי ביה רבים דהיינו ס' רבוא כדגלי המדבר והיינו דאמרינן בכל דוכתא דבקעי רבים ואתו רבים ומבטלי מחיצתא דודאי אין זה קרוי ר"ה מה שהוא מקום פנוי ורחב הרבה. כדאמרינן בזמן שאין ישראל שרויון במדבר דהולכי מדברות לא שכיחי ולא איכפת לן במה שהוא רחב הרבה והעיקר תלוי במה שהרבים מצויין שם ולדברי הגאונים החולקים על רש"י וס"ל דסגי בפחות מס' רבוא שעכ"פ גם הם מודים דבעינן בקיעת רבים ואנחנו לא נדע שיעור לדבר ובשיטת רש"י כתב הריטב"א דודאי אין עיר שתתישב בתחלתה ששים רבוא רק כל שבתחלתה נתישבה בכרכים ושווקים גדולים להיות רוכלת העמים ונכנסין בה ששים רבוא לפי שהוא פתוחה למקומות הרבה זהו ר"ה וזה נכון משום דודאי גם בדגלי המדבר לא היו עוברים בין העגלות ותחתיהן כל שעה רק כיון שהיו חונים סביב לה ששים רבוא ודרכם היה לצאת ולבא באותו דרך כמ"ש התוספות בעירובין אבל אם שם במקומו וסביב לו כמספר הזה וגם אינה רוכלת העמים אשר אליה יבואו מאפסי ארץ ששים רבוא אף שהוא לרבים הוכן לעבור שמה כשיבואו השתא מיהא ליתנייהו ואולי במספר שנים לא יעלה למספר הזה אף שהוא דרך סלולה ומעבר לרבים מ"מ הזמנה לאו מילתא ולדברי החולקים דסגי בלא ששים רבוא לא ידעתי להבדיל מעט מהרבה ואם הוא כפר קטן ויש בו דרך רחב י"ו אמה אין תלוי אם יעברו או לא יעברו ששים רבוא שמה וא"כ צריך שיעור כמה יעברון שיהא קרוי ר"ה ואם נפשך דכל שעוברין בו לפרקים סגי א"כ מדבר נמי שהוא רחב הרבה והוא עמק שוה אעפ"י שאין בו מהלך בדרך יחידי מ"מ שכיחי שיירתא דאזלא ואתי לפרקים ואפ"ה אמרינן דלא הוי רק כרמלית וזה כוונת התוספות בשבת והג"א בשם המרדכי בעירובין דמהא דאמרינן כאן בזמן שישראל שרויון במדבר מוכח דבעינן ששים רבוא דאל"כ אף דהולכי מדבריות לא שכיחי כולי האי מ"מ הא משמע דדוקא כגוונא שהיה ישראל שרוין הא לא"ה אע"ג דשכיח שיירתא דאזלי והוא גם כן מעבר לרבים ההולכים במדבר בישימון דרך שם ממדינה למדינה מ"מ כיון דלא שכיחי רק לפרקים. אין מצטרפין להיות כר"ה שס' רבוא בוקעין ושכיחי התם טובא ולכן כתב רש"י דבזה"ז מדבר הוי כרמלית שאינו מקום הילוך לרבים דהולכי מדברות לא שכיח ור"ל דאע"ג דודאי לאו במדבר שמם לגמרי מיירי רק דאיכא שיירתא טובא דאזלי ואתו מכל מקום לא שכיחי ור"ה אינה רק אם רבים שכיחי התם כל שעה וכמו שכתב רש"י בעירובין דף ק"א גבי ירושלים כו' חייבין עליה דעיר של רבים היא שאוכלסין הרבה באים לה אבל עכשיו דדלתותיה ננעלות לאו ר"ה היא שאינה כדגלי המדבר שהוא דרך פתוח כל שעה והמדבר נמי אע"פ שהדרך פתוח מ"מ כיון שהרבים אינם מצויון שם כל שעה אע"ג דלפי רוב ההולכים שם לפרקים יעלו למנין ששים רבוא לא איכפת לן כיון שאין מצויון שם כל שעה ולקמן אבאר עוד בזה בשיטת הרמב"ם ועוד קשי' לי במה דכתב הטור והש"ע סי' שמ"ה רחובות ושוקים הרחבים ט"ז אמה ומפולשין משער לשער כו' ולכאורה לא שייך כאן הך תנאי דמפולש משער לשער דכיון דרה"י דרחובות ושווקים הוא משום שבני אדם הרבה מתקבצים שם לסחורה והוא פלטיא הנזכר בברייתא א"כ הוא רה"י מצד עצמו ולא מצד שבני אדם עוברים דרך שם וע"כ לא בעינן שיהא מפולש משער לשער אלא בסרטיא שהוא דרך העובר בתוך העיר ואין ב"א מתקבצים שם אלא שעוברים