בית אפרים קא

כו' ע"ש. וכן דעת הרא"ש בעירובין דף וא"ו דמייתי בפשיטות דברי רש"י שצריך שיהיו מצויין בה ס' רבוא ובהג"א כ' ע"ז וכן משמע בפ"ק דשבת כו' מרדכי מהרמ"ק וכן מבואר מדברי הרא"ש דביצה דף כ"ד שכ' דאין לחוש שהנכרי הביאו דרך ר"ה וסרטי' ופלטי' דלא שכיחא האידנא ר"ה דס' רבוא בוקעין בו וכ"כ בס' צידה לדרך שחיבר הגאון ר' מנחם בן זרח תלמיד של הר"י בן הרא"ש במאמר ד' כלל א' פ' מ"ב ופ' מ"ו להדיא ר"ה אינו ניתר אלא בדלתות נעולות בלילה ור"ה הוא כשהוא רחב ט"ז אמה ומפולש משער אל שער וס"ר בוקעין בו ורבינו ירוחם בנתיב הג' חלק הד' כ' שני הדיעות שי"א שצריך שיעברו ששים רבוא בכל יום כו' ויש שפירשו דלא בעינן שעוברים ששים רבוא בכל יום אלא כל מבוי מפולש או דרך רחב י"ו אמה ורבים בוקעין בו ומצוין שם הוי ר"ה וכן כתב הרמב"ם כו' מכל מקום בחלק י"ז כתב עיר של יחיד כלומר שאין עוברין ס"ר בכל יום כו' נראה שדעתו נוטה לדעת רש"י וכן נראה דעת ראבי"ה בהגהות מרדכי דשבת פרק י"ז ומעשה והתיר ר"א כו' וראב"י השיבו כו' מיהו לפירוש רש"י דעיירות שלנו אין רשות הרבים כו' ואין בהם ששים רבוא יפה דנת להתיר וכן נראה מדברי הא"ז שהביא בהגהות מרדכי שם פרק כ"א שכתב ונראה דלדידן דלית לן רשות הרבים דאורייתא מותר ליתן להם אפילו ביד. ואפילו ידוע שיוליך חוץ וכבר היה מעשה בריגנשבורק כו' ושלחו לו ע"פ רבני העיר והובא גם כן במרדכי פ"ק דשבת הג"ה זו ובהגמי"י פ"ג מהלכות שבת (ומ"ש שם ע"פ רופאי העיר נראה שהוא ט"ס) ועיין בשבת דף י"ט בתוספות ישינים שכתב שם ענין בשם א"ז שרבינו שמחה התיר ועובדא הוה בי"ט. ולהר' יצחק נראה דהיא הדין שבת כו' לדידן השתא דלית לן רשות הרבים דאורייתא כו' עיין שם ובהגמי"י פט"ו מהלכות הביא תשובת רבינו שמשון בר"א והוא הרשב"א בעל התוספות שכתב בענין בה"כ על המים כו' יש לחלק לדידן דר"ה ככרמלית אתי ומצטרף בהדיא דקי"ל כרב דאמר מצא מין את מינו כו' והביאו בהג"א דעירובין פרק כיצד משתתפין ועיין בית יוסף סימן שמ"ה וסימן שנ"ה ובד"מ שם וכן בשיבולי לקט הלכות שבת סימן כ"ה וסימן למ"ד וסי' ל"ג (עיין שם שכתב ועוד שאין רשות הרבים בינינו דשלטי ששים רבוא וגם ט"ז אמה) נראה שדעתו כסה"ת וכן בפסקים הנ"ל מהמקובל מהר"מ רקנטי כתב בסימן צ"א התיר ר"א ממי"ץ לנשים כו' וגם יש טעם אחר להתיר דפסק ר"ח כר' ענני בר ששון דלא אסר תכשיטין אלא ברשות הרבים כו' אבל לדידן דלית לן אלא כרמלית כו' עד כאן לשונו ובהג"א דעירובין דף כ"ב כל היכא דאיכא שתי מחיצות מעלייתא אפילו רחב ט"ז ובקעי בו ששים רבוא לא אמרינן אתי רבים כו' א"ז מהרמ"ק וכבר הארכתי בדברי הג"א אלו לעיל ובדף מ"ב ע"ב כתבו התוספות ואומר ר"י דאותן ישראל הדרים יחידים בכרכים המוקפים חומה ודלתותיהם נעולים כו' והרא"ש השמיט ודלתותיהם נעולים. ונראה דאזיל בשיטת מהר"ם רביה שהביא במרדכי והגמיי' והג"א שם שלא נהירא לרבינו מאיר דאפילו מאן דמצריך נעולה היינו ברשות הרבים אבל לדידן דלית לן רשות הרבים לא בעי נעילה כו' ע"ש ובש"ג בשם ריא"ז פרק קמא דעירובין כתב מבואות של כרכים המפולשין חוץ לעיר מצד זה ומצד זה רחבים ט"ז והן מעבר לששים רבוא כדרך הכרכים שכל באי עולם עוברים לשם הרי הם רשות הרבים גמורים כו' וכן באגודה פרק כיצד מעברין עיר של יחיד כו' פי' הקונ' שלא היה ששים רבוא כו' וכן בפ"ק גבי מבוי הניתר כל שארכו יתר על רחבו כו' ותירץ דמבוי קרוב לרשות הרבים כו' ומבואות שלנו אינם קרובים לרשות הרבים גמור כו' והטעם כמו שכתב בסמ"ק דהשתא אין לנו רשות הרבים עיין שם. וכן מבואר בדבריו פרק הזורק ובעירובין ס"פ כיצד משתתפין וכן באו"ה שער כ"ט דין מ"א ועתה בזה"ז שאין לנו רשות הרבים אלא כרמלית כו' וכן שם בדין מ"ז מכאן הורה הר' אליעזר המתאכסן שבת בבית עכו"ם כו' והלכך עתה שאין לנו אלא כרמלית וגם ליכא למגזר אטו רשות הרבים יוצא עמהם לרשות הרבים שלנו כו' וכן בהגהות או"ה שבסוף הספר כתב או שמא כו' אם כן גם כן כל אדם יכול להוציא כל דבר לרשות הרבים שלנו כמו שמותר לומר לאחרים באו והצילו כו' ובשו"ת תרומת הדשן סימן ע"ג כתב וז"ל ועוד ראיה ברורה כו' ומור"ם הוסיף אפילו אין דלתות נעולות בלילה שרי דכיון דיש לה מחיצות הו"ל כחצר של רבים כו' והרי נהוג עלמא היתר פשוט ואם כן שמעינן דעיר המוקף מחיצות חי כרמלית היא אלא כחצירות שלא עירבו כו' ע"ש הרי מבואר מתה"ד דנהוג עלמא היתר פשוט כמוהר"ם שלא להצריך דלתות נעולות בלילה וכתירוץ מוהר"ם דאף מאן דמצריך דלתות היינו לרשות הרבים עצמו או למבואות המפולשין אבל לדידן דלית לן רשות הרבים לא בעי נעילה דאפילו בסרטיא מכאן כו' אמרינן ד"ה עושה צוה"פ מכאן כו' ולכן אם ישראל יחידי דר בו מותר לטלטל בו בלא עירוב ונראה דגם ר"י שכתב דלתות נעולות לאו משום דאל"כ הו"ל רשות הרבים שהר"י סובר כשיטת רש"י כמש"ל מדברי התוספות דעירובין דף וא"ו אלא הר"י סובר דכל שאין דלתות נעולות לא מהני המחיצות למשויה רשות היחיד והו"ל כרמלית ומהר"ם סובר דכיון דאינו רק כרמלית ממילא דשוב מהני צוה"פ ולא בעי דלתות נעולות ונראה דאף אותו הגדול שמביא תה"ד שם דסובר להחמיר בנפל הכשר המבוי בשבת וטעמיה דסבירא ליה דעל כל פנים הוי כרמלית ואף בדלתות נעולות בלילה כדמשמע פשטא דש"ס דף ק"א והיינו דכל שרבים בוקעין בו אף דאין עליו דין רשות הרבים מ"מ מהני לבטל ממנו דין רשות היחיד (וכך הם דברי רבינו אפרים מרעגנשבורג שהביא המרדכי דסבירא ליה שאין עיר שמותר לטלטל בתורת רה"י וכמו שכתב התה"ד ור"ל דלעיר גופיה לא מהני תיקון אף שנעולות בלילה פתוחות ביום אלא כל מבוי צריך תיקון בפ"ע ולפענ"ד הן הן דברי רבינו אפרים שכתב הרז"ה בשמו דאף דלתות נעולות לא מהני וכמש"ל). ומכל מקום נראה דמודה דגם באין דלתות נעולות נמי לא הוי רשות הרבים עכ"פ כיון שמוקף חומה ולא הוי רק כרמלית דלא פליגי רק לענין אם מוקף חומה מחשב כחצר שלא ערבו או דמחשב כרמלית כיון שעכ"פ יש שם בקיעת רבים אבל להיות רשות הרבים ממש כ"ע מודו דלא הוי ר"ה ואותו גדול שהביא התה"ד כוונתו למהרי"ל שכן דעתו בתשובה ובדרשותיו דלא הוי כחצר רק ככרמלית ועיין מג"א סימן שס"ג ומהרי"ו בדינים שבסוף השו"ת סימן י"ב כתב הקורה נשבר בשבת והתרתי לטלטל אע"ג דקי"ל כרבי יהודה מכל מקום נראה דהיינו דוקא לדידהו דמבוי שלהם פתוח לר"ה אבל עיירות הוו כחצירות כדאיתא בהג"א פרק כל גגות ואנו מתקנים מבואות שלנו בצוה"פ לסלק דיורין כו'. (ובהג"א שלפנינו לא מצאתי וכוונתו נראה לההיא שהביא המרדכי בשם מהר"ם פרק הדר דלא בעי דלתות נעולות) ובסימן י"ח כתב דבהגהות מיימוני פירש מהר"ם דמבואות שלנו אין צריך אלא שתי לחיין כו' מהאי טעמא נראה דמבואות שלנו אין צריך צוה"פ בעקמימות כו' ע"ש ופשוט דאף דהתם מיירי במוקף חומה מכל מקום כיון דמיירי באין דלתות נעולות וכדברי מהר"ם. אם כן ע"כ דסבירא ליה שאין לנו רשות הרבים דאל"כ מאי מהני היקף חומה הא אין כאן נעילה או ראוי לנעול עכ"פ אלא ודאי דסבירא ליה דבאמת א"צ רק צוה"פ כיון שאין לנו רשות הרבים גמור וממילא דכל עיירות שלנו נחשבים כמוקפין חומה כיון שכל הפרצות שבה סביב הם מתוקנים בצוה"פ וכמו שכתבתי בק"א לשו"ת ב"ח החדשות לענין מבוי עקום עיין שם. והנה הטור כתב בהדיא דרשות הרבים הוי דוקא אם ששים רבוא בוקעין בו ודעת הבית יוסף בזה יבואר לקמן ודעת הלבוש אעפ"י שבסימן שמ"ה כתב שני הדיעות מכל מקום בסימן שס"ד כתב בפשיטות דבתנאי דששים רבוא ע"ש ובסימן ש"ג ושכ"ה וע"ש סימן תי"ח ובאליהו זוטא שם: ואחשבה למשפט הן רבים עתה העומדים בשיטת רש"י וראש המדברים בה"ג שהביאו התוספות בשמו (וכבר כתבתי דגם מלשון בה"ג שלפנינו נראה כן שכתב ר"ה דאורח מלכא הוא וכן נראה מדברי הסמ"ג בריש הל' עירובין שכתב מפני שמן התורה אין קרוי רשות הרבים אלא סרטי' והוא דרך המלך ההולכות מעיר לעיר ופלטיא הם המקומות שחוץ לעיר רחבים מאד כו' הלכך אין חשוב רשות הרבים בפחות מרוחב ט"ז אמה ומפולש משער לשער ובוקעין בו ששים רבוא ואח"כ הביא דברי בה"ג דמייתי קרא ולא תוציאו משא כו' שלפי שלא שמרו גזירת שלמה בתוך כך היו מביאין מעיירות שסביבות ירושלים כל מיני משא דרך סרטיא שמעיר לעיר שהיא ר"ה כו' ע"ש ונראה שדרך המלך היא לצאת בו עם עמו למלחמה וע"ז אמרינן שהמלך פורץ לעשות לו דרך (ופירש"י