בית אפרים ק

מכל מקום אין כאן מחיצות הניכרות ולא עדיף משם ד' מחיצות דפסין אלא על כן שאין לחלק בכך. ועוד שהרי מבואר מדברי הרשב"א דאפילו אין לה רק צוה"פ מכאן ומצד השני שני לחיין או פס ד' מתרת אף על פי שאין שם עומד מרובה על הפרוץ והיינו כשאין רחב מעשר וכשרחב מעשר צריך צוה"פ מכאן וצוה"פ מכאן דצוה"פ מהני אף למחיצה ג' כמו שכתב בעבה"ק שער א' חלק י"ג באיזה חצר אמרו בשיש לו ג' כותלים ופתוחים ברוח רביעית כמבוי אבל דופן שלישית אינה ניתרת לעולם אלא בצוה"פ או בעומד מרובה על הפרוץ עכ"ל אלמא דאף מחיצה שלישית ניתרת על ידי צוה"פ ואין בידי לחלק בין חצר שהרבים בוקעין בה לשני כותלים בר"ה והרבים עוברים דרך שם אם לא שנאמר דמיירי שאין רוחב החצר ט"ז והחצר ארכה לרוחב ר"ה שאם ארכה לאורך ר"ה נראה מדברי הרשב"א שהכריע כדעת התוספות דאפילו אין שם ט"ז אמה הוי ר"ה גמורה אם ארכו לאורך ר"ה ע"ש שער ג' וכל זה היה לו לפרש וכבר כתבתי דמדברי הש"ס מוכח או דההיא דחצר מיירי באופן שהוא ר"ה גמור דומיא דתל המתלקט או דלענין דנימא אתו רבים ומבטלי אין חילוק בין אם הוא ט"ז אמה או לא דהא ההיא דתל בר"ה גמור מיירי ומייתי עלה מההיא דחצר וצ"ע כעת. ואיך שיהיה עכ"פ מבואר דבכה"ג שיש לחצר שלשה כותלים מודה הרשב"א דהוי רה"י לשבת ואין רגל הרבים מבטלת ואף שהוא מיירי בפרצה שאינה יותר מעשר מכל מקום צוה"פ מהני ליותר מעשר ולא מצינו שהוזכר לענין חצר נעילת דלתות כלל: ורבינו יהונתן בפי' ה' הרי"ף בפ"ק כתב וז"ל אבל בדלתות מכאן ומכאן ונעולות בלילה מערבא משום דמשוי ליה כחצר שהרבים נכנסין בזו ויוצאין בזו דרה"י היא לשבת אפילו לטלטל וירושלים נמי מערבא כו' וצע"ג היכא מערבא בדלתות כיון שנקרא כרמלית וכי עירוב מפיק לה מכרמלית אבל אם בנה לו עמוד מכאן ועמוד מכאן בשני ראשי המבוי אפשר לומר דמערב' דהוי כחצר שיש לה ד' מחיצות וכדלתו' נעולות בלילה עכ"ל מבואר מדבריו דק"ל מה מועיל נעילת לילה לשעה שהם פתוחים ביום ולזה אמר כיון שנועלים בלילה ה"ז כמוקף מחיצות וכל שיש לו היקף מחיצות כגון חצר לא איכפת לן בבקיעת רבים אלא דאכתי דין כרמלית יש לו על ידי דלתות לבד ואם בנה לו עמוד מכאן הוי כחצר שיש לה ד' מחיצות ובדלתות נעולות בלילה סגי כצ"ל ומכל מקום צ"ע דאם יש לו דין חצר על ידי עמוד מכאן דלתות נעולות בלילה למה דהא בחצר משמע דאף בלא דלתות שרי ואפשר דס"ל טעם היתר חצר משום דלא ניחא תשמישתי' ולכך כשדלתות נעולות בלילה דג"כ חוסמת העוברים משוי ליה כחצר שהרבים כו' הלכך אף שבנה לו עמוד מכל מקום בעינן נמי דלתות נעולות בלילה עכ"פ דאכתי ל"ד לפרצת חצר דלא ניחא תשמישתי' עד שיהיה שם דלתות ובלא העמוד בדלתות לבד הוי כרמלית ועיין רש"י שכתב גם כן דנעילת דלתות משוה ליה כחצר של רבים ואפשר גם כן כוונתו כן אך כבר כתבתי דלפי מה דפשיט רבה אין חילוק בין ניחא תשמישתיה או לא ואם כן נראה דאם בנה לו עמוד מכאן ועמוד מכאן דהוי כחצר שיש לה ד' מחיצות אין צריך דלתות כלל וגם צ"ע על רבינו יהונתן דמשמע מדבריו דירושלים לא היה רק כמו מבוי מפולש של ב' מחיצות והיינו שהיה העיר חלוקה לחצאין ודרך הרבים באמצע מפולש משער לשער ולפ"ז קשה איך מוכיח מדר"י כאן ולא ס"ל דדלמא כרבנן ס"ל בשם ד' מחיצות וירושלים שאני שלא היה רק ב' מחיצות דלא מהני לרבנן וכן מבואר מדברי התוס' שכתבו דמדר"י נשמע לרבנן כו' והיינו דירושלים שם ד"מ הוא כמו שכתבו מהרש"א שם ועל כרחך לומר דקים ליה דירושלים שם ד"מ היה שם ויש לי דרך אחר בזה וקצרתי: ועתה נדבר בענין ההיתר מצד דבזמנינו אין לנו ר"ה דאף אם הוא רחב ט"ז אמה אין ס' רבוא בוקעין בו תדיר והוא דעת רש"י בעירובין דף ו' ובדף כ"ו ובדף סמך והתוספות שם כתבו כן בשם בה"ג ואף עלהפי שלא נמצא בה"ג שלפנינו עדותם נאמנה מאד וכבר כתב הגאון בתשובה מנחם עזרי' בסימן ל"ב בענין דברי בה"ג שהביא המרדכי וז"ל לאו כל כמינך לההביל דברי בה"ג על בלי היותן כתובים בספרו המצוי אצלינו כי חסרונות הרבה ראיתי בו בכמה מקומות ולא נחשד המרדכי לומר משמו מה שלא ראה ולא ידע עכ"ל וגם אפשר שיש ללמוד ממשמעות דברי בה"ג שלפנינו שכתב בדף ט"ז ע"ג וכן בדף כ"ח וז"ל ולא מבעיא דרך ר"ה דאורח מלכא הוא ואסור לטלטולי בגוה ארבע אמות היכא דליכא עירוב אלא אפילו ממבוי למבוי כו' ואפילו מבוי גופיה אסור לטלטולי ביה בד' אמות כו' וצריכה מתא למעבד לה עירוב הדר הודראנה בחבלים או בצורת הפתח כו' ואורח מלכא משמע שמצוין שם ס' רבוא וכדאמרינן בב"ב דף צ"ט דרך המלך אין לה שיעור דרך הקבר אין לה שיעור והרשב"ם פי' משום שצריך שיחזקו מאבולא עד סכרא והיינו כמ"ד התם בכתובות והפוסקים שם פסקו כר"י דאמר כנטילתה כך נתינתה דהיינו ששים רבוא כמ"ש הרמב"ם בהלכות אבל פ"ה ואם כן נראה דגם דרך המלך כן ומוסיף על דרך הקבר שהמלך פורץ גדר כו' כמו שכתב הרשב"ם שם ועכ"פ ממ"ש בה"ג דאורח מלכא הוא יש סמך למ"ש התוספות בשמו דס"ל דבעינן ס' רבוא לענין שבת ואף על גב דלענין מכר סגי ברוחב י"ו אמה מכל מקום בשבת בעינן דומיא דדגלי המדבר שהיו ס' רבוא ולכך דייק וכתב דאורח מלכא הוא. והתוספות שם בשבת דף וא"ו ע"ב ד"ה כאן בזמן שישראל שרוין במדבר כתבו בפשיטות משמע קצת דאינה ר"ה אא"כ מצוין שם ס"ר כמו במדבר וכן בעירובין דף ס' הביאו דברי רש"י שאין נכנסין ס' רבוא כו' והדין עמו כו' ולא הביאו פי' אחר כלל אך בדף ו' כתבו דקשה לר"ת כו' ואומר ר"י כו' לכאורה נראה שר"ת חולק על רש"י ור"י סובר פשיטת רש"י אך לפענ"ד אפשר שגם ר"ת אין חולק לדינא וקיבל תירוץ ר"י שמתרץ דברי רש"י וכן משמע בשבת דף ס"ד ד"ה ר' ענני וכו' ואנו שאין לנו ר"ה גמור כו' שהרי אין רחבים י"ו ולא ס' רבוא בוקעין בו כו' כך פירש' ר"ת והקשה ר"י כו' ע"ש וכ"כ המרדכי שם שר"ת פירש כן כדי ליישב המנהג כו' (אך הרא"ש שם השמיט הך דולא ס' רבוא והיינו משום דסגי ליה בטעמא שאין רחב י"ו) ופשיטא דלא מסתבר לומר שזה שכתבו ולא סמך רבוא בוקעין אין זה מדברי ר"ת רק התוספות טעמא דנפשייהו קאמרי הכא אלא נראה שגם ר"ת לא החליט בזה דלא כרש"י ולכן ליישב המנהג שפיר נקט שיטת רש"י ואע"ג דהריטב"א בעירובין כתב בפשיטות בשם ר"ת שחולק על רש"י מכל מקום על התוספות יש לסמוך בזה דלדינא לא עמד במחלוקתו נגד רש"י בזה דחכמי התוספות המה מתלמידיו ובקיאי טפי בסברת ר"ת וכן בספר התרומה שהיה תלמיד מובהק של הר"י בעל התוספות בן אחותו ותלמידו של ר"ת כתב בסימן רל"ט ור' יעקב פוסק כר' ענני בר' ששון דשרי כל תכשיטין בחצר ולדידן ר"ה שלנו הוא כרמלית שהרי אין מפולש משער לשער ברוחב י"ו וגם לא שלטי בהו ס' רבוא ואומר כן כדי ליישב מנהגינו שהנשים יוצאות כשהן מקושטות בתכשיטיהן לר"ה בשבת ומוסיף אני ליישב המנהג כו' אבל אנו דלית לן ר"ה גמור כו' ע"ש וכ"כ שם בסוף סימן הנ"ל לענין חוטין וז"ל ושמא לדידן דלית לן ר"ה גמורה מפולש משער לשער ברחב י"ו אמה וגם לא שלטי בה ס' רבוא אם כן יכול להיות מותר בכל ענין כו' וכלשון הזה כתב ג"כ בראש הספר בסימנים שם ואין ספק שאם לא היה כן דעת רבו הר"י ז"ל לא הוי כותב כן בפשיטות וכ"כ באגודה פרק במה אשה בשם רבינו תם וכן בסמ"ג הלכות שבת דף י"ח כתב כן בשם רבינו תם דהלכה כרבי ענני דבשל סופרים הלכין אחר המיקל כו' ואם כן לדידן דלית לן ר"ה גמורה מותר כו' ע"ש וכן בשיבולי הלקט הלכות שבת סימן כ"ו בשם ר"ת וכן מבואר להדיא בראב"ן סימן שמ"ט שכ' ויש לומר שהראשונים לא מיחו כו' וגם אין בהם דריסת סמך רבוא כו' כדאמרינן ירושלים אלמלא כו' לפי שהיה ר"ה שלה רחב ט"ז אמה והיה בה דריסת הרגל של ס' רבוא וכן מבואר דעת הסמ"ג וסמ"ק והרוקח סי' קע"ה שכ' ובכל מלכותינו כאן אין ר"ה כי אין מצויין שם ס' רבוא בני אדם וכן הוא דעת מהר"ם מרוטנבורק בתשובת שבמרדכי פרק על אבן השוקת שקורין וואשיר שטיין והוא בתשובה מהר"ם קובץ קטן סימן וכן מבואר במרדכי פ' הדר ובהגמ"י פ"ב דעירובין דכ' על דברי ר"י דלדידן דלית לן ר"ה לא בעי נעילה ואפילו בסרטי' מכאן ומכאן כו' ור"ל ר"ה של ס' רבוא כמ"ש הגמי"מ שם פ"ה וז"ל הא לך לשון מהר"ם כו' תמהתי מקדם על מה שראיתי כו' דלא שכיחי ס' רבוא כו