בית אפרים אבן העזר חלק ד ל

משני צדדים ולא ייטיבו דברי למי אשר אהיה עזר לנגדי ולחנם מזורה ארשת שפתי. חדלתי את מתקי ואת דבשי אם לא כי יחדיו יטו אוזן אזי חלקי אמרה נפשי עתה באתי על דברי תורה: אשר כתב כ"ת קושית השואל בשב יעקב על הרשב"ם בב"ב דף קל"ד דאף אי אין מוחזק באחים וידוע שאין לו בנים איכא רובא דרוב נשים מתעברות ויולדות ומחצה נקבות ומיעוט מפילות ה"ל זכרים מיעוט' ואין חוששין לו והשב יעקב הסכים עמו בטעם החולקים על הרשב"ם ואני מתפלא ע"ז דהך מלתא דרוב מתעברות כו' זה לא נאמר אלא באיש או אשה פרטית כגון בהא דיצאת חמות' שאם אנו באים להחמיר על אשת המת ולומר שחמות' ילדה והרי אתה צריך לדון בפרטות על אשה זו אם ילדה זכר או לא אני אומר דרוב' שאין לה זכר דהא אף הרוב שמתעברות המיעוט מהם מפילות ואין יולדים ואותן שיולדות מחצה נקבות וה"ל זכרים מיעוטא אבל אם באנו לדון דרך כלל שאיש א' יבא לפנינו מאיזה מקום ואין ידוע אם יש לו אח או לא מה לנו לדון בפרטות על אמו או אשת אביו אם הולידה עוד זכר או לא רק אנו דנין דרך כלל אם רובא דעלמא אין להם אחים אזי הי' מקום לדון שגם זה שאנו דנין עליו הוא אחד מרוב העולם אבל באמת הוא נגד החוש שרוב העולם אינם כן רק הענין תלוי במקרה וסיבה שאינה ידועין ויש שיש לו ויש שאין לו והדבר הוא בספק השקול ככל ספיקות דעלמא וכדי להסביר הענין יותר אבאר דלכאורה מה שאמרו סמוך מיעוטא דמפילות לפלג' נקבות וה"ל זכרים מיעוט' צ"ע שהרי אם היינו צריכין לדון אם הולידה נקבה היינו אומרים סמוך מיעוט מפילות וה"ל נקיבות מיעוטא: אך באמת ז"א דאנן לענין יבום אמרינן ואמרינן דמצד המיעוט אין כאן יבום דמיעוט מפילו' ומצד הרוב גם המחצה אין כאן יבום דשמא הולידה נקבה ומצטרף המיעוט אל פלגא והוי כעין ס"ס ע"ד זה שאתה דן מצד הלידה ספק לא הוליד כלום לא אח ולא אחות ואת"ל דיש כאן שמא אחות ולא אח ואין בזה שם ספק חד משום כיון דמחמת שני צדדים אנו באין למעט חיוב זיקת היבום שאנו רוצים לסבב עליו בשביל הליכת חמותה משא"כ בזה שהעולם כמנהגו נוהג ופרים ורבים כבני אדם יש שמולידין כמה זכרים ויש שמולידין נקבות ויש שמקצתן זכרים ומקצתן נקבות ומי שבא לפנינו ממקום אחר ודאי שספק השקול הוא אם יש לו אחין או לא ואין לך לומר שמא אין לו לא אח ולא אחות ואת"ל יש לו שמא אחות יש לו ולא אח פשיטא דאין בזה שני צדדין שהרי אין אנו דנין על ענין הלידה הידועה להטיל בזה הספק שמא לא הי' כאן לידה כלל לפי שהפילה רק על האיש אם יש לו אח הזקוק ליבום או לא ומה איכפת לן בספק זה שאין כאן גם אחות עיקר הספק שמא אין לו אח דהיינו שלא הוליד אביו עוד זכר או שמא הוליד עוד זכר ואם הוליד אביו נקבות או לא זה אינו נכנס בגדר ספק שלנו כלל וספק זה שמא לא הוליד אביו זכר מחמת שהפילה אמו או מחמת שילדה נקבה או שעמד' מלדת פשיט' דכל כה"ג שם ספק חד הוא והיינו ממש כמש"ל בתה"ד בכתבים סס"י קלמ"ד בענין בכור שנולד ספק ונקבה כאחד דספק א' שלא ילדה כבר וספק השני שמא הנקיבה יצאה תחלה הוא שם ספק חד דבנקבה גופ' אין נפקות' וכך הם דברי התוספות בכתובות לענין קטנה דמה לי שהאונס מחמת שבא עלי' בע"כ או שפיתה אותה בקטנות' שהרי בלא"ה ודאי יש כמה צדדי אונס או בשדה מצאה או שהיתה ישינה או נתעלפת וכיוצא אך כולם בשם יקראו אונס והם צד אחד והצד השני שקול כנגדו שמא זינתה ברצון וכמו כן תמצא כמה סיבות לזה שלא הוליד אביו זכר וכולם נכללים בצד אחד שלא הוליד זכר ואין אח לזה או שמא הוליד ויש אח לזה והדברים ברורים לענ"ד: אך אני תמה בהא דפריך הש"ס ביבמות דף קי"ט אי ר"מ אימא סיפא היה לה חמות אינה חוששת אמאי הלך כו' כו' סמוך מיעוטא דמפלת כו' וליחוש ופרש"י כיון דרוב מתעברות ל"ל בזכרים מיעוט' דמיעוט' אלא חד מיעוט' דרוב נשים כו' ויש לתמוה כיון דקי"ל שאם היבם סריס אינו זקוק ליבום והכא אליבא דר"מ קיימינן דחייש לשמא ימצא סריס א"כ ה"ל מיעוט' דמיעוטא דהך מהך פלג' דזכרים מסתלק ממנו מיעוט' דסריסים: ולכאורה י"ל דכה"ג לא חשיב ליה מיעוטא דמיעוטא כיון דבהך מיעוט דזכרים דחיישינן לי' רובא לאו סריסים נינהו וע"כ לא חשבינן ליה מיעוטא דמיעוטא אלא כגונא דמסיק דאיכא חזקה לשוק דמרע ג"כ להך מיעוט שפיר ה"ל מיעוטא דמיעוטא וכן בע"ז לענין גבינות בית אנייקי שרוב בהמות אינם נשחטים לע"ז רק עגלים ואי לאו דרוב עגלים נשחטין לע"ז רק מיעוטא הו"ל מיעוטא דמיעוטא כמבואר לשם והיינו לפי שבאותו המיעוט עצמו על הרוב אין בו איסור אבל היכא דחושש למיעוט אע"פ שיש מיעוט ממנו לגריעותא מ"מ אין זה מיעוטא דמיעוטא ואכתי חייש ליה ר"מ ולכאורה מדברי הרשב"א והריטב"א והנ"י שהקשו דהא איכא תרי מיעוטא מיעוט שאינם מתעברות ומיעוט מפילות כו' משמע שמועילין המיעוטי' להצטרף לגרוע כח הרוב: אך באמת ז"א דאינהו קיימי התם לפירושם ז"ל דתירוץ הש"ס הוא דאתיא כרבנן דבתר רובא אזלינן ואהא קשיא להו שפיר דאלו תרי מיעוטא הו"ל לגבי רובא כפלגא ופלגא וא"כ אכתי קשי' ברישא דניזל בתר חזקה ותתייבם ואהא תירצו דמיעוטא שאינם מתעברות לא חשיב ושם ליכא לאקשויי אכתי אסמכא מיעוטא דסריסים להצטרף למיעוט מפילות ז"א דברישא מיעוטא דסריסים לאו גריעותא הוא שאפילו אם ימצא סריס הוא פוטר מהיבום דאל"כ לר"מ אין ולד פוטר מן היבום עד שיביא שתי שערות וזה לא אשכחן בשום דוכתא דלימא הכי אליבא דר"מ וכן מוכח מהא דאמרינן אלימא דרשב"ג דכל ששהה ל' יום אינו נפל ופוטר מן החליצה ואע"ג דמשמע דרשב"ג חייש למיעוטא ואף למ"ש התוס' די"ל דלא חייש רק לנפל דהוא מיעוט המצוי מ"מ אדרב' תיקשי לרבנן בלא שהה נמי דמיעוט נפל ומיעוט סריסים וה"ל פלגא ופלגא ואוקמה אחזקה ליבום אלא ודאי ז"א דנהי דהוא סריס מ"מ הוא פוטר וכעת לא מצאתי בפוסקים שהזכירו זה וצ"ע לפי מ"ש התוס' בדף כ"ב ע"ב דהא דפשיטא ליה דבן ובת לענין יבום כי הדדי נינהו נפקא ליה מולא ימחה פרט לזה שאין שמו מחוי וכ"כ התוס' בריש החולץ דבר קיימא נפקא לי' מלהקים שם ולא ימחה פרט לזה כו' וא"כ נימא נמי דאם הבן סריס אינו פוטר כדממעטינן התם דף כ"ב ע"ב מהאי קרא אח סריס לפי ששמו מחוי ונראה דטעמא משום דכיון דלענין נחלה כי הדדי נינהו ואף סריס יורש אביו שהוא בכלל בן ה"נ לענין יבום ולענין בת ילפינן להיפך כיון דלענין יבום פוטרים מולא ימחה ה"נ יורשת בעלה וצ"ע על הפוסקים אף שמסתימת דבריהם מבואר דבן סריס פוטר מן היבום מ"מ לא ה"ל לסתום אלא לפרש כיון דלענין מצות קיום פ"ו קיי"ל שאם היה הבן סריס לא קיים פ"ו וה"ל לאשמועינן דמ"מ פוטר לענין יבום. וגם לענין נחלה אין מפורש בפוסקים רק דמטומטום מוכח כן עיין בבכורות דף מ"ב וצ"ע גם גבי הא דמי שיש לו בן מ"מ דאמרינן לאתויי ממזר דה"מ למימר לאתויי סריס ואפשר דמשום ריש' דמי שיש לו אח דא"א לפרש כן ולכן גם בסיפא קאמר לאתויי ממזר וגם מדקאמר וחייב על מכתו ובסריס פשיטא וקצרתי: ומ"מ דבר ברור הוא דבן סריס פוטר וא"ש דברי הרשב"א ודעימיה דארישא ל"ח מחמת מיעוטא דסריס כלל אך קשה בהא דיצאה מלאה שכתבו טעמא דליכא מיעוט מפילים דלשמא הפילה לא חיישינן. וקשה הא אכתי איכא מיעוטא דסריס דמצרף לפלגא לנקבות וה"ל זכרים מיעוטא והתם קיימי אליבא דרבנן דאזלי בתר רובא וא"ל דכיון שהיא מעוברת ה"ל חזקה ליבום ז"א דמעיקרא אין כאן חזקה ליבום דשמא נקבה ושמא סריס וכמ"ש הם ז"ל אם היינו אומרים חששא דמפלת ע"ש. וא"ל דדוקא חשש מפלת סמכינן לפלג לפי שהוא מיעוט מצוי כמ"ש התוספות משא"כ סריסים שאינו מיעוט מצוי ז"א דהא קשיא להו ממיעוט שאין מתעברות והוצרכו לומר שהוא מיעוטא דמיעוטא ולא כתבו לפי שאינו מיעוט המצוי וע"כ דלא מפליג בהכי וא"כ ה"ה לענין מיעוט סריסים שיש לעשותו סעד לסמכו לפלגא דנקבות. ולהך תירוצא שכ' הרשב"א דמיעוט העומד כנגד הרוב אינו מצטרף י"ל דמיעוט סריסים נמי הוא עומד נגד רוב שלו שאינם סריסים ולא מצטרף: וראיתי בשו"ת נ"ב מהדורא תנינא סי' קמ"ג כתב שדברי הנ"י דחוקים דלפי זה אם עבר זמן רב מהליכות חמותה