בית אפרים אבן העזר חלק ד יא

לא בדקנו היטב אלא שהשוינו את המדות שלא להתיר אף ע"פ חכם גדול שבדור אבל מ"מ יוכל להיות שמי שהוא בקי יותר יברר האיסור וטריפה ודאי ואם כן אין לחשוב זה לספק ואפי' דלזה א"ח שיבא הבקי ביותר ויברר האיסור מ"מ עכ"פ היה לו לבאר שאין להתיר הגבינות אם לא ע"י שבדקנו הריאה ומדינא כשרה רק מצד שאין בקיאין כו' הבהמה טרפה וצ"ע שסתמו הדברים ולא ביארו שצריך לבדוק ובמקום אחר הארכתי עוד בזה: ועכ"פ בנ"ד נראה כיון שבדק ומצא גומות לפנינו מה תאמר שזה ספק חסרון ידיעה דשמא אין גומות הללו גמורין ליחשב השערות סימנים ע"י. מה בכך ס"ס אין שום חכם שידיעתו מכרחת לברר שאין גומות שהרי קי"ל לענין מיאון להיפך דאע"פ שאין גומות אמרינן דאין מי שיודע להבחין בזה וחיישינן שיש גומות מכ"ש בזה שהגומות הם ניכרים לפנינו א"כ אין שום חכם שיכול לברר האיסור לומר דהנך לאו גומות נינהו. ואף דאנן לגבי מיאון אמרינן הכי ולחומרא מ"מ הא חזינן שניטלו מאתנו הבקיאים לגמרי ואין אתנו יודע לברר גומות הללו מה ענינם וכיון שכן שפיר מצטרף לס"ס להקל. ואין להקשות שלפי זה מ"ש התוספות וסה"ת דלא ממאנה בזה"ז משום דאין בקיאים בגומות והיינו ע"כ דספק חסרון ידיעה הוא וקשה לספק הב"ח דס"ל דאין בקיאין בגומות אף שיש גומות לפנינו אף דלא אמר הכי רק לענין חליצה להחמיר מ"מ אף לענין מיאון נימא דשוב אין חכם שיכול לברר הספק ולומר שיש גומות דהא אפי' אי יש גומות איכא למימר שאין בקיאין וא"כ היה לנו להקל דספיקא דרבנן הוא: ואמנם בלא"ה יש להקשות לכאורה על דבריהם שכתב וז"ל עוד דשמא ב' שערות מהני אפי' אחת בגבה כו' או על קשרי אצבעותיו כו' וקשה דלמה ניחוש להא לענין מיאון ולא בעל להך דעה דמהני אחת בגבה כו' דהא בדרבנן אזלינן להקל ובסה"ת עצמו שם פסק מתחלה כרבנן דבעינן שיהיה שניהם במקום אחד אלא שכאן כתב דשמא ב' שערות מהני כו' ור"ל לחוש להך דעה דס"ל כן ואמאי ניחוש לה בדרבנן וע"כ לומר דחדא ועוד קאמר שמא יש גומות ואת"ל אין שם גומות שמא יש בגבה כו' דקשה לבדוק כל הגוף והוי ס"ס להחמיר אף בדרבנן וא"כ ממילא דלק"מ גם מה שהקשיתי לשיטת הב"ח. או י"ל דשאני התם שהגיעה לכלל שנותי' ומחמת חזקה זו יש לנו לומר שהביאה ואע"פ שאין מוצאין לפנינו י"ל דאיכא גומות כו' והלכך לא אזלינן בספיקא לקולא. ועכ"פ בנ"ד נראה שאם בעל אשה זו שמת היה רך בשנים ולא חזינא ליה שהביא סימנים וגם לא נתמלא זקנו שאז יש מקום ספק אם זו זקוקה לחליצה כלל אם נאמר דחזקה דרבא כספק בלבד הוא א"כ ממ"נ הוא ניתרת בחליצת יבם זה ואין כאן מיחוש כלל מהנך טעמי שכתבתי: ועתה אבאר מה שייעדתי לבאר בסוף הקונטרס הלז שדברי הד"מ והב"ש סימן קס"ט תמוהים. הנה הד"מ הביא דברי המרדכי שכתב בשם סה"ת שכתב גבי בדיקות דדין אנשים כו' וכתב דלמה יועיל בדיקת נשים כיון שאין ידוע שהגיע לכלל שנים ותי' משום דמלתא דעל"ג הוא והב"ש האריך בזה ומסיק דהד"מ כ"כ להמרדכי דס"ל גם בדדין מועיל בדיקות נשים ע"ש ולענ"ד תמוה דהמעיין בסה"ת יראה דכשכתב בדיקות נשים מועיל אכתי לא איירי בלא הוחזקו בשנים ולהדיא כתב וז"ל ובדיקות נשים אם יש לה שערות יכול להיות ע"פ נשים כדאמרי' פרק בא סימן לאחר הפרק דאיכא חזקה דרב' דאמר כי הגיעה לכלל שנותי' חזקה כו' לכך גבי חליצה סמכינן עפ"י נשים לבדוק השערות כו' ואם בודקין בדדין זה הדבר יכול האיש לבדוק בלא גנות וטוב הדבר דא"א לבא עליון כו' (ועיין בספר תיקון סופרים להר"ש בן הרשב"ץ ז"ל שכתב ולענ"ד זה אינו אמת דהא שמואל בדיק באמתו ויהיב לה ד' זוזי דמי בושתה כו' ואע"ג דאמוראי אחרינא דלא חיישי לבושתייהו ה"מ באמתי' אבל בת ישראל איך נבדוק אותה כו' ע"ש. ולענ"ד אין ראיה כלל מהתם דבדיק באמתיה שלא לצרכה רק לידע הדין ומפני שבדק בה על לא דבר יש בו משום בושת משא"כ היכא שהבדיקה היא בשביל האשה עצמה הבאה לחלוץ אז בשערות א"א לאנשים לבדוק משום גנות האיש הבודק משא"כ בדדין ס"ל לסה"ת דאין בזה משום גנות) ובזה כתב המרדכי שמסופק בדעת סה"ת אם דק במלתיה בבדיקות דדין אנשים דוקא כי שמעתי מהר"מ בודק על פי נשים אבל מכל מקום כל זה מיירי בהגיעה לכלל שנים רק שיש חשש משום גומות על זה כתב דאי איכא רבוי שערות מסתמא הגיעה לכלל גדלות ולא קאמר שנות גדלות כמו דנקט אח"כ משום דהשתא מיירי בהוחזקה בשנים והיינו דמסתפק בדעת סה"ת דשמא בדווקא נקט בדיקות אנשים בדדין משום דהא דסמכינן אחזקה דרבא לבדוק ע"י נשים הוא משום דגנות גדול הוא לבדוק ע"י אנשים בשערות הלכך כדיעבד דמי למסמך אנשים אבל בדדין דאפשר באנשים בלא גנות לא סמכינן עלייהו. וגם מ"ש הב"ש בדעת הסמ"ק דבדדין בעי דוקא בדיקת אנשים למד זה מדברי הב"ח שכ' על מ"ש הטור ואם רואין שגדלו דדין כו' כ"כ הסמ"ק וכ' עוד דהבדיקה ע"פ נשים כיון דהוחזקה גדולה בשנים ומשמע דאם אין עדים כשרים ולא הוחזקה בשנים אין לה היתר בעדות נשים אלא בודקין בהטיית דדין עפ"י אנשים וטוב הדבר בלא גנות וכ"כ בסה"ת ובתוס' קידושין דף ס"ג כ' דסמכין אקומה וחשיב כאילו היו עדים על השנים עכ"ל ומזה למד הב"ש דדוקא בדדין ס"ל בדיקת אנשים ולא בשערות. ולענ"ד ז"א דז"ל הסמ"ק ויחקרו אם יש להם סימנין כגון שערות שבערוה או הסימנים שלמעלה באיש ששערות בכל מקום חוץ מן הזקן באשה הדדין שוכבין או מוטין והבדיקה של נערה יכולה להיות בנשים כיון שהוחזקה גדולה עכ"ל מבואר להמעיין דמ"ש והבדיקה של נערה כו' אבדיקה שכתב לעיל קאי אשערות או דדין ולאו אדדין בלחוד קאי ואדרבא לדברי הב"ש דאדדין בלחוד קאי א"כ לא הזכיר כלל דבדיקת שערות די בנשים והדבר פשוט דאכולה מילתא קאי הסמ"ק אלא שהב"ש לא היה לפניו בזה ס' הסמ"ק עצמו כנראה מדבריו שלמד לומר כן מדברי הב"ח וגם בדברי הב"ח צ"ע שכ' שאם לא הוחזקה בשנים בעי בדיקת נשים ולענ"ד דאפשר דהסמ"ק ס"ל דאין סי' דדין מועילין כ"א היכא שהוחזקה בשנים (וכמ"ש הב"ש באמת להסתפק בזה) דוקא משא"כ בלא הוחזקה ודוקא שערות מרובין וארוכין הוא דהוי סימן לכולה מילתא אף אשנים אבל דדין גדולים לא וכמו קומה שאינה מספיק כ"א לחזקת שנים אבל מ"מ שערות בעינן כמו כן בדדין י"ל להיפך וכן משמע קצת מל' סה"ת והתוס' שהביא הב"י אם אמנם כי בסימני הס' שהועתק בפוסקים וגם בסמ"ג שהעתיקו הך ואם יש לה דדין כו' אחר מ"ש דברבוי שערות אף על שנותיהן יש לסמוך אף בלא הוחזקו מ"מ נלענ"ד כי אין ראיה ממה דנקטו בקצרה ואפשר שכוונתם דודאי גדולה היא לענין סימנים ולא לענין שנים. ואיך שיהיה עכ"פ בדיקות נשים בלא הוחזקה בשנים אינו מועיל בין בדיקות רבוי שערות או דדין דין א' להם וכמש"ל שכן מבואר להדיא בהגהות סמ"ק ובמהר"י ווייל ובקונטריסים וכן משמעות הרבה פוסקים: ומ"ש בד"מ טעמא משום מלתא דעל"ג הנה כיוצא בזה כ' הרמב"ן בנדה דאיכא למיקם עלה דמילתא ועיין בהריב"ש סימן קפ"ב שכ' בשם הר"ר דוראן (הוא הרשב"ץ ז"ל) שהקשה על הרי"ף דלמה אמר הך טעמא משום חזקה דרבא דלא איתאמרה אלא לחומר כו' ר"ל דגילוי מילתא היא וע"ש מ"ש הריב"ש בזה. ועל קושיתו של הרי"ף בלא"ה אפשר לומר דהרי"ף לשטתו דמשמע דס"ל דחליצת קטנה דרבנן ואמנם דברי הריב"ש נכונים וכן מוכח בש"ס ואין להאריך ועיין בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' מ"א שכ' דהא דסמכינן גבי עגונה אמילתא דעל"ג היינו משום עיגון שלא תתעגן ותשב לעולם ע"ש והרבה יש לי לישא וליתן בזה ואין כאן מקומו: סוף דבר הכל נשמע בנ"ד אם בעל האשה שמת לא נודעו לו סימנים ולא ראינו שנתמלא זקנו אף אם היה מבן ך' ולמעלה כיון שאין כאן מי שיעיד שבודאי הביא סימנין. נלענ"ד בפשיטות להתיר בנ"ד מטעמא דכתיבנא לעיל ואם היה ידוע בסימנין שכבר הגיע לגדלות מ"מ כבר כתבתי דבנ"ד יש לחוש לזה כרבוי שערות אם אין בקטן כיוצא בהם וגם כיון שיושבת וממתנת כמה שנים הב"ח בעצמו מקיל אם יש ב' שערות כרוחב אצבע אמה אע"פ שכתבתי שלכאורה מהקונטריסים לא משמע דזה מקרי אריכות מ"מ בנ"ד דאיכא כמה צרופים יש לסמוך ע"ז והוא שיהיה רוחב אצבע אמה בדוקא כמ"ש הרב אב"ד נ"י כי מ"ש בל' השאלה