בית אפרים אבן העזר חלק ג עט

בנידון שאילתא דשאילנא קדמיכון בשם האשה חי' רוזא וחותמת את עצמה חייה בב' יודי"ן וגם בשם רוזא אם יש לכתוב יו"ד אחר הוא"ו רויזא כי אפשר מ"ש בשם רוזא היינו במלאפום כך דעתי מטה לכתוב חיה בחד יו"ד כמבואר בב"ש בשמות האנשים אות חית חייא בב' יודי"ן כו' לכן בשם חי' כותבין בחד יו"ד ואף שהיא חותמת בב' יודי"ן ואין משגיחין בזה כיון דליכא שינוי במבטא ולא נמצא שם חי' במקרא בב' יודי"ן וכמ"ש שם בשם יהושע שחותם יאושע ובשם פינחס אם חותם בלא יו"ד ע"ש ואם נפשך לומר דהא מצינו שם חייא בשני יודי"ן ולחד טעמא שם היינו כשלא נמצא שם כזה כמו שזה חותם מ"מ הרי לא הושווה אשה לאיש דבאיש קריאתו החית בחיר"ק ולזה באה היו"ד היתירה לנקודת חיר"ק ושם חיה באשה נקראת בפת"ח וגברא בעי חייא נשי לא בעי חייא ולא נמצא מי שנקראת כן הלכך אין להשגיח בחתימה ועדיף טפי מההיא דיהושע דודאי יש קצת שינוי במבטא בין א' לה"א וכן בשם פינחס שהיו"ד מדגיש לקרות הפ"א בחיר"ק מורגש ואפ"ה קאמר שכותבין כאשר נמצא במקרא ואין משגיחין בחתימה: ומצאתי בס' עזרת נשים בשם חייא שכתב דשם חייא הוא בכל התלמוד בב' יודי"ן וא' לבסוף ויש לכתוב כן איברא שיש נשים שנקראים חיא ביו"ד וה"א לבסוף תיבה מל' כעת חיה ואינו דומה לשם חייא כי שם חיה החית בפת"ח ושם חייא החי"ת בחיר"ק וכ"כ בס"ש דשם חייא הוא בב' יודי"ן ואלף לבסוף תיבה ואפילו הוא חותם ביו"ד א' כיון דחותם באל"ף לבסוף וקרו ליה חייא החי"ת בחיר"ק כותבין בגט חייא בב' יודי"ן ואין משגיחין על חתימתו שטועה הוא בענין אותיות שמו עכ"ל ספר עזרת נשים ומשמע מדבריו אלו דגם בשם חי' אין משגיחין בחתימה כלל וס' שמות הנדפס של מו' שמחה כהן ז"ל אין בידי כעת ולפי השעה הנחוצה לא הספיקה לשלוח אחריו ומדברי התשובה שהביא בג"פ בענין שם באלי ושם יאושע משמע שעיקר הטעם דלא אזלינן בתר חתימה כיון שכן כתוב בספרים מסתמא טועה הוא באותיות שמו ופשיטא דגם כאן הוא וכ"ש הוא דנשים שאין רגילות לחתום כ"כ אין להשגיח בטעות שלהם ולענ"ד פשוט שמה שהוצרך הב"ש לומר שלא נמצא שם כזה היינו דאל"כ חיישינן דלמא לא משום טעות הוא חותם כך רק כך מקובל בידו ששמו נגזר משם זה שקריאתו כך כגון יאושע באל"ף וכיוצא לזה קאמר דכיון שלא מצינו שם כיוצא בזה ממילא שאין לחוש שעיקר שמו כך וע"כ מה שחותם כך משום טעות ובהך גוונא דנ"ד שאין שום ספק בדבר שיהיה עיקר שמה חיי' כלל רק חי' ודרך נשים לה לכתוב בשיבוש פשיט' שיש לכתוב כראוי ואין מדקדקין בטעותיה ובנידון שם רוזא נלענ"ד פשוט שכן יש לכתוב בלא יו"ד כלל שבמקום נקודת חול"ם די בוא"ו לבד כמו שמצינו בשם גולד' מירוש מרוש יוטא ודומיהן ומה שנמצא לפעמים בקצת שמות יו"ד אחר הוי"ו היינו במקום שמרגישין ומרגישין היו"ד במבטא על משקל אוי גוי הוי עיין בשמות עיירות אויערבך כו' וכן בקצת שמות ואין זה אלא במקום שהיו"ד מדגשת וניכרת במבטא ומצאתי בס' עזרת נשים בשם גויא שיש צד לכתוב בחד יו"ד לפי שבמבטא אין אנו מרגישין רק יו"ד א' בפתח ואם יכתוב ב' יודי"ן אפשר שיקרא שניהם דהיינו האלף בצירוף הג' וא"ו במשקל הוי גוי והיו"ד ב' יקרא בפתח כו' וזה שינוי השם דשם גוייא אין מדגישין הגימל רק בחול"ם בלי צירוף יו"ד כו' ע"ש ולכן נלענ"ד פשוט שיש לכתוב רוזא בלא יו"ד כלל ואף שחתמה פעם א' או יותר ביו"ד אחר הוא"ו לא משגחינן בזה כך נלענ"ד ומכ"ת לו משפט הבחירה דברי זעירא מן חברייא: הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: שאלה קב אלף שלומים. שנות חיים ואורך ימים. יחדיו יהיו תמים. לכבוד אהו' וידידי הרב הגדול המופלא ומופלג בתורה וביראה חסידא ופרישא כש"ת מוה' זאב וואלף נ"י מ"מ בקהלה קדישא ק"ק ראדוויל יע"א: אחד"ש גי"ק הגיעני ע"ד האשה שהובא לה גט ע"י שליח ונכתב בתוכו שם האשה דאווסי והיא נקראת בכאן ק"ק ראדויול דואוסי וכ"ת שאל את השליח מה ראו הב"ד המסדרים על ככה והשיב שהוא אמר להם שזוכר שאמה קראתה כך הנה אין ספק שהגט פסול דהא אין לך שינוי במבטא יותר מזה וגרע מכתב תנס במקום שצריך לכתוב תונס דפסול עיין סימן קד"ח וכאלה רבות ועיין בתשובות רלב"ח סימן קל"ב וקל"ג בענין האשה ששמה גזאלה ובגט נכתב גזול שפסלוהו והמבי"ט שהכשירו כתב טעמו לפי שהיתה נקראת בפי כל מכיר' בשם גזול ואף בזה חלקו עליו ודחו ראייתו מהך דירחמיאל שרצה המבי"ט לומר דכיון שלא נמצא שם זה של גזול רק שם של גזאלה א"כ שם גזול אינו רק קיצור או איזה סיבה ולא הוי שינוי השם ובאמת מהר"א בן חיים בתשובה סימן ל"ו כתב דלא מהני הא מה שאין שם כזה בעולם ולא חיישינן שיחליפו אותו הקוראים בשם אחר דודאי ז"א דאף כה"ג שינוי השם הוא ופסול ומדברי התה"ד משמע איפכא והביאו בג"פ סי' קך"ח ומבואר דאף בכה"ג שהיתה נקראת גזול בפי כל מכירי' דעתם לפסול כיון שאין שם גזול בעולם גזאלה וקול הדברים בנ"ד שהיא נקראת בפי כל דוואסי ושם דאווסי דהיינו שיקראו הדלי"ת בנקודת קמץ או פתח אינו בעולם ועיקר שם זה נגזר משם דבורה כמבואר בב"ש ויש סבורין שא"צ לכתוב דבורה המכונה דוואסא כמ"ש לקמן א"כ שם דוואסי אין לו מקום כלל ושינוי השם ופסול: ומ"ש כ"ת דאפשר שבעיר אחר שאין שמה מוחזק יכולה להתגרש בגט זה וכבר כתבתי בתשובה דאף אם האיש והאשה שניהם יחד באו למקום אחר ורוצין לגרש שם צריכין לכתוב השם הקבוע לאשה שבמקום קביעות דירתה כיון שבמקום נתינת הגט לא ירדו להשתקע אלא לפי שעה לבד ודעתה לחזור למקום קביעתה מקרי מקום הנתינה מקום קביעות דירתה שהרי עיקר טעם כתיבת שמות מקום הנתינה כתב האשרי פרק השולח לפי שאם יכתוב שם אחר אם תבא לגבות מנכסי' או לינשא שם יאמרו שאינה מגורשת לפי שאינם מכירין בשם הכתוב בגט לכך התקין ר"ג כו' ודבר זה שעיקר מקום כתיבה ונתינה הוא ע"ש קביעות הדירה קיימתי מסברא ובקשתי לי חבר ומצאתי רב גאון מובהק בעהמח"ס מג"ש בשו"ת פ"י חלק אה"ע סי' י' שהאריך בזה וגם כתב וז"ל ובזה נסתלק מה ששמעתי מפי למדן אחד שאמר שיש תקנה שתלך למקום אחר ותקבל הגט ולא יהיה מקום הנתינה וזה שיבוש גדול והבל הבלים כי אין הנתינה גורמת אלא לעז דמקום דירתה וכשתבא לינשא במקום דירתה יוציאו לעז כו' ע"ש שהאריך וגם הגאון בעל הט"ז שם בתשובה הסכים עמו בזה דהעיקר הוא במקום שהוא עומד או האשה עומדת בשעת כתיבת הגט וזה פשוט בעיני כו' עכ"ל ונראה שרומז בדבריו עוד טעם לפסול דכיון שבעת כתיבת הגט האשה היא במקום שאין שמה כך כמו שכותבין בגט רק שם אחר א"כ גט זה לא נכתב לשם אשה זו שהרי נכתב לשם אשה רחל והנה היא לאה ומה יושיענו זה שתלך עתה לקבל הגט במקום אחר שהיא מוחזקת שם בשם זה הנכתב בגט או תחזיק עצמה שם בשם זה דאטו כתבינן בגיטא על שם העתיד שעתיד לקרות בשם זה הרי כתיבת השם בגט מורה שכבר שמו נקרא כך וזה שקר ולכן אף שאין כותבין בגט העומדת היום כו' כשהאשה היא במקום אחר וגם במינוי השליחות הוא אומר לו בכל מקום שתמצאנה מ"מ צריך שיהא השם כתוב בגט כקריאות אנשי מקומה אשר היא שם בעת הכתיבה ואין מועיל מה שתלך למקום שאין מכירין שמה וקורא לה שם חדש דהיינו שם הכתוב בגט כיון שהכתיבה היה בשקר ומצאנו אפילו בשטרות קפדינן בכה"ג שלא יהא שקר בשעת כתיבה כמבואר בח"מ סי' מ"ו ומכ"ש בגט דודאי פסול אפילו בדיעבד דהא בעינן כתיבה וחתימה לשמה של אשה זו וליכא והרי הוא מזויף מתוכו ופסול אך לפי טעם זה אם הי' לאשה שם אחר במקום הכתיבה והלכה לשם לקבל הגט מיד בעלה היה מקום לומר שמקדימין שם מקום הכתיבה והנתינה לשם שיש לה במקום קביעות דירתה ועכ"פ בכתיבת השם של מקום הכתיבה אין קפידה: אך הגאון בעל פ"י בתשובה הנ"ל אליבא דטעמא דידיה דמקום קביעות הדירה עיקר שגם בזה יש להקדים שם מקום קביעות הדירה כיון שתחזור לקבעה קמא יש לעז גדול ע"ש וקצת צ"ע בזה