בית אפרים אבן העזר חלק ג עח

סה"ת דאיהו ס"ל דמקום עמידה פסול בשינה אע"פ שא"צ לכתוב כלל כמ"ש שם בשם סה"ת דמה"ט לא מוקי מתני' בהא דכתב במזרח בשינה מקום עמידת הבעל משום דאפ"ת דפסול לא ניחא ליה לאוקמי בהכי שאין עיכוב כלל אם לא כתבו וא"כ מוכח דפסול אף בכה"ג אך צ"ע לפי מ"ש הב"י בטעמי גופיה דגרע מקום עמידה ממקום הלידה לפי שמקום עמידתה ניכר טפי א"כ התם דבשם נהר מיירי למקום לידה דמי' כמ"ש בתה"ד ואפשר דמהרי"ק סבירא ליה דכיון דמזכיר שם העיר ממילא דאם כותב שם הנהר בשינה הו"ל כמקום עמידה שהרי הנהר ניכר וידוע בעיר ולכך שפיר כתב הב"י דעל סה"ת נתכוון: עלה בידינו ממה דכתיבנא דליכא מאן דפליג בנ"ד ולענ"ד הגט כשר בלי פקפוק שהרי א"צ לכתוב שם מקום עמידה רק לרווחא דמלתא אחרי שכבר נזכר מקום הכתיבה וכדברי הריא"ז שהבאתי ועוד שלענ"ד ברור דאע"ג דהראב"ד והרשב"א סבירא ליה דשם עירו ועירה מעכבין בגט מ"מ אנן השתא לא נהגינן הכי כמבואר בפוסקים דלדבריהם פשיטא דלא מהני מקום עמידה שהרי עיקר טעמיה משום חשש דשני יב"ש דלמא ממטי לה למתא אחריתי ולזה לא מהני מקום עמידה ומטעם זה השיג הר"ן על הרשב"א דמכשיר במקום לידה דבזה עדיין לא יצאנו מחשש זה ע"ש בתשובה הביאה ב"י וכ"כ הב"ש דלפמ"ש הר"ן אף מקום עמידה לא מהני ולדידהו אם לא כתב מקום דירה פסול מדרבנן וכיון דאנן לא כתבינן מקום דירה כלל לפי שמקום דירתינו מרופה בידינו וסמכינן להכשיר הגט בלא מקום דירה ובטעמא כל דהו דחינן למקום דירה ע"כ לומר דהעיקר כדעת התוס' והרא"ש דבדיעבד כשר אף שלא נזכר שום מקום כלל ולכן כדי שלא לכנוס לספק עבדינן הכי אף לכתחלה ומה שכותבין מקום עמידה הוא לרווחא דמלתא בלבד ולכן אם אין הבעל והאשה מצוים שם אף מקום עמידה אין כותבין א"כ הדבר פשוט דבכל גוונא אם השמיט מקום עמידה ג"כ כשר דלא עדיף מקום עמידה ממקום לידה שכתב הרי שהורגלו הקדמונים לסי' דב' יב"ש ואפ"ה לא מעכב אם לא כתבו כלל רק בשינה פליגי וא"כ מקום עמידה דאפילו סי' נמי ליכא רק כדי להיות מבורר יותר ופשיטא דאם לא כתב לא עיכב: ונלענ"ד בטעמא דמלתא דכשר בלא כתב מקום דירה דודאי לכתחלה בעינן דהא בלא מקום דירה אין מוכח מתוכו ואע"ג דאליבא דר"א לא בעינן מוכח מתוכו מ"מ לכתחלה בעינן שיהיה כשר אף אליבא דר"מ וכמ"ש בסי' קל"א סק"ג ובסי' קל"ו סק"ד ובדיעבד אם ניתן הגט סמכינן על ע"מ אפילו כשידוע שיש ב' יב"ש כמ"ש הב"ש שם ובריש ס"ק למ"ד ע"ש ואפילו לדעת אא"ז בעל שארית יוסף שהביא הב"ש היינו דווקא באתחזק ב' יב"ש לפנינו משא"כ היכא שאין ידוע לנו הב' יב"ש רק דלפי שלא נכתב שם העיר אמרינן שמא איכא עוד יב"ש בעולם בכה"ג שיש ע"מ גם הוא מודה דשפיר דמי ועיין בבעה"ע הובא בטור: ולפי"ז מ"ש הראב"ד בטעמא דשם עירו מעכבין בגט משום דלא אזיל ממתא אחריתי כו' ולזה לא הועיל מקום עמידה וע"כ דאם סמכינן אעידי מסירה בהא וכמ"ש התוספות בהא דב' יב"ש אין מגרשין נשותיהן אע"ג דלר"א ע"מ בעינן מ"מ י"ל דאין עידי מסירה מכירין שזו אשת יב"ש זה כלל לא רצו לתקן שיהיה ע"מ מכירין שזו אשתו דבטורח ימצאו ע"מ ע"ש וא"כ לדידן באמת צריך שידעו ע"מ או השליח יודע ע"פ עדים המכירין שזו אשת יב"ש השולח הגט וכשבאה להנשא לא על הגט סמכינן רק על הטופס מעשה ב"ד שנותנין בידה לראיה שנתגרשה והגט קורעין מיד וא"כ אף בלא מקום הדירה אין כאן בית מיחוש לדידן וכיון שבמקום הדירה מרופה אין אנו נכנסין לבית הספק לכתוב מקום דירה כלל ועכ"פ דבר ברור הוא דלדידן דקי"ל כר"א דע"מ כרתי ודאי דמה"ט א"צ שם עירו ועירה כלל ואפילו שמו ושמה דעת רבינו יואל דכשר ע"י ע"מ ואע"ג דלא קי"ל הכי מ"מ בשם עירו ועירה נראה דכ"ע מודו ואע"ג דריא"ז כתב גם בזה דבטל מה"ט כבר תמהו עליו ולענ"ד דריא"ז מיירי כשנזכר בגט מקום הכתיבה שהוא במקום אחר מדירת הבעל והאשה וכשכותבין אח"כ בסתם שם הבעל והאשה ואין מפרשין בגט שהוא ממקום אחר מראין הדברים דאדלעיל קאי כיון שתיקנו שיש לכתוב שם העיר וכאן לא נכתב מזה נלמד שמסתמא גם הם ממקום זה שנכתב בו הגט וכיון שאינם משם הו"ל כשינוי ופסול אבל זולת זה אין חשש דאוריי' כלל ואפילו להרמב"ן והרבינו ניסים שכתבו בזה דפסול מדרבנן בלא נזכר שם העיר כלל וכן דעת הראב"ד והרשב"א כבר ביארתי דאנן השתא לא כתבינן מקום דירה כלל ע"כ דס"ל דבדיעבד כשר ואפשר שהוא מטעמא דסמכינן על ע"מ וכ"ש בזה דהם ממקום שנכתב בו הגט דכבר נתבאר לעיל דבהא כ"ע מודו דהוה כאילו נכתב בו שהם ממקום זה ואם לחוש שמא מתוך זה יסברו שאין זו המתגרשת לפי שדרך שאין כותבין העמידה כשאינה באותה העיר כלל ושמא יתוודע להם שהיתה אז באותה העיר כבר ביארתי שאין חשש בזה וגם הא דאין כותבין שעת כתיבת הגט ולא היתה בעיר ואם לחוש שמא ראו אותה בשעת כתיבת הגט הרי אם היתה בב"ד א"כ אדרבה ידעו שהיא האשה שנתגרשה וגם י"ל דלא יתלו לומר שבשעת כתיבת הגט לא היתה בעיר דא"כ קלא אית לה למלתא שהיה ע"מ מוציאין קול שגט זה לא נמסר ביום שנכתב וכדאמרינן בגיטין דף י"ד גיטין הבאין ממדה"י כו' ומסתמא גם במקום הכתיבה יצא הקול שגט זה שולחין אותו ע"י שליח למקום אחר וכיון דליכא קלא ידעו שבודאי זה הגט נמסר כאן לאשה זו ומה שלא נכתב בגט העומד בשביל זה לא יכרחו לומר שנשלח למקום אחר ויותר יתלו לומר שהב"ד סברי שאינה שם או באמת לא היתה בשעת כתיבה ואח"כ באה לשם ובפרט בדבר שא"צ כ"א לרווחא דמלתא שכבר נזכר בדברי העדים למנין שאנו מונין כאן וכי בדברי הבעל כתב העומד היום שוב לא ידקדקו כ"כ ומצאתי בשו"ת תומת ישרים להכשיר בכה"ג והביאו בס' ג"פ גם כתב בשם שו"ת מהרלב"ח להכשיר וכפי הנראה גם הג"פ דעתו להכשיר: בהא סליקנא ונחיתנא שגם זה אחרי שכבר ניתן ויצאה האשה בהיתר א"צ לחזור וליתן גט אחר ומ"ש כ"ת בשם רב א' שפסל הגט אותו הרב לא ידעתי אחקרהו מאיזה טעם דן כן והורה בפשיטות לפסול ולא מיבעיא אם יש כאן שעת הדחק שכתב רמ"א להקל אף בשינה מקום עמידה וכ"כ הגאון בפ"י דעבד עובדא בנפשי' בשינה מקום עמידת האשה ע"ש אלא אף שלא בשעת הדחק דיש לפסול בשינוי וכמ"ש הב"י משום דמקום עמידה ניכר ביותר מ"מ דוקא בשינוי ממש משא"כ בחסר מקום העמידה ונמסר במקום שנכתב שכבר נזכר זה בדברי העדים ובדברי הבעל נלענ"ד ברור דכל שניתן הגט כשר וכדאי הם הפוסקים שהבאתי לעיל לסמוך עליהם אף שלא בשעת הדחק ומכ"ש לפמ"ש הב"ש בכמה דוכתי דכל שניתן הגט כבר כשעת הדחק דמי אמנם אם אותו הרב הוא רב מפורסם והוחלט הדבר לפסול אף שלענ"ד אין זה מן הדין מ"מ אם יצא מחמת זה קול פסול על הגט יש לחוש קצת לקלא דקמי נשואין כמ"ש בתוס' דף צ' והרא"ש שם ובמרדכי סוף גיטין בבחור א' שהוציא קול שכדת היה כתוב ברי"ש וכפיה ר"ת את הבחור לתת לה גט אחר דכל קלא דקמי נשואין יש לחוש אפילו שלא ימצא אמת כו' ע"ש ועיין בתשובת אא"ז רמ"א שכתב הטעם מאחר שבעיני הבריות היה בו חשש פסול יש להחמיר היכא שאפשר בקל להשתדל גט אחר והרבה יש לישא וליתן בזה אך שלענ"ד קרוב הדבר שרב זה עשה כשירת. הדין ולא החליט שם פסול עליו כמבואר בסדר הגט של ר"מ ר"י אות רמ"ג שאפילו נראה לו ודאי פסול לא יוציא קול שהוא פסול ודאי אלא יודיע סברתו כו' ומסתמא גם זה הרב עשה כן ויפה עשה כי מפני חומר א"א כל ערום יעשה בדעתו להחמיץ הדין ולא יקול ראש במהירות ובחיפזון ומה שהראוני מן השמים גליתי אוזן מכ"ת והוא גלה אוזן אשר בקש לדעת דעתי בזה דברי זעירא מן חברייא מדרס לפרושין. הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד יצו: שאלה קא בערב ילין בכי טוב. יהי כגן רטוב. ה"ה כבוד אהו' ידידי הרב המאה"ג החריף ובקי המפורסם מוהר"ר נפתלי הירץ נ"י: