בית אפרים אבן העזר חלק ג עז

אע"פ שהיו מאותה העיר שנכתב בו הגט כדי לעשות ההיתר מרווח עושין כן שהרי אין המנהג כן בשאר שטרות עכ"ל הרי מבואר להדיא כמ"ש ואם כך הוא לענין מקום הדירה מכ"ש אנן לדידן לא כתבינן רק מקום עמידה שיש די במה שנזכר מקום שנכתוב בו הגט דמסתמא הוא מקום שעומד בו ואע"פ שאפשר דשם נמסר ובשעת כתיבה לא היה עומד במקום זה מ"מ כיון שאין הכרח מתוך הגט מה"ת נאמר כן אדרבה אמרינן שמסתמא היה שם בשעת כתיבה וזה מבואר מיבמות דף קט"ז דאתי סהיד דענן בר חייא מחגרא גבן הוה וקאמר אביי דהא קאמרי סהדי דבנהרדעא הוה מה בעי בסור' ורבא דסבר דל"ח משום דלמא בגמלא פרחא כו' א"נ מילי מסר כו' ובודאי דגם אביי מודה דמשכחת לה במילי מסר ומ"מ ס"ל דל"ח להכי אלא אמרינן דמסתמא היה שם ביום כתיבת הגט באותו מקום שכתבוהו וגם רבא לא פליג אלא משום כיון דהוחזק איש אחר בעירו כשמו אמרינן דלמא לפי שרצה לקלקל אשת חבירו אע"פ שראה עדים הולכים לסורא מסר להו מילי שיכתבו שם דמה"ט נמי חיישינן דלמא בגמלא פרחא אע"ג דבנ"ד ל"ח אף להציל וכמ"ש התוס' בשם ר"ת משא"כ בסתמא אמרינן שהיה שם במקום כתיבתו ונראה דאף למ"ש הרמב"ן והרשב"א דהך סברא דמילי מסר עיקר והנך דגמלא פרחא או בקפיצה סניפין הם משמע גם כן דהך סברא דמילי מסר לא הוה מכרעא ליה לרבא דבסתמא אין לחוש למילי ולכך הוצרך לעשות עוד סניפין לחששא שלו ועכ"פ בנ"ד נראה ברור דשפיר מהני מקום הכתיבה דבסתמא גם שם היו רגלי הבעל והאשה עומדת ומה שכותבין אף בכה"ג העומד כו' הוא לרווחא בעלמא כמ"ש ריא"ז: אמנם יש לדקדק דאף שלענין עמידת הבעל שפיר י"ל כן דמסתמא נכתב הגט בפני הבעל ולא ע"י מסירת מילי כדמשמע מסוגיא דיבמות מ"מ לענין עמידת האשה מאן לימא לן שהיתה שם בשעת כתיבת הגט ואדרבא יש לעז קצת מדלא כתב בגט העומדת יאמרו דמסתמא האשה המתגרשת אינה זאת האשה אשר ישנו פה עומדת היום דאל"כ הו"ל לכתוב בגט העומדת כו' אך באמת ז"א דע"כ ל"ח ללעז אלא היכא שאם אחר החקירה יראה להם שאין זה הכתוב בגט כגון שהיה לו ב' שמות ולא הזכיר רק שם א' דלבני מקום השני איכא לעז שהרי זה לא נודע להם בשם זה כלל ויאמרו כי אין זה המגרש וכן כל כיוצא בזה משא"כ כאן ממ"נ אם לא יחקרו כלל מה"ת יאמרו שאין זאת המתגרשת שהגט בידה ואי משום שאין כתוב בתוכו העומדת יתלו דבאמת לא היתה אז בעיר בשעת כתיבת הגט ואם ניחוש שמא יתנו לבבם לחקור זאת כי באותו יום היתה בעיר הרי אם יעמדו על המחקר יתוודע להם שאשה זו קבלה הגט מיד הבעל לידה ומה שלא נכתב העומדת אין קפידא כיון שכבר הוזכר הדבר שהוא מקום שנכתוב וגם בעמידת הבעל אגב שיטפא רהוט להו ולא כתבוהו בעמידת האשה ולא מסתבר לומר שיחקרו לחצאין שיתוודע להם שאשה זאת. היתה ביום הכתוב בגט בעיר ומ"מ לא ידעו שקיבלה בעצמה הגט פשיטא דקודם החקירה אין שייך לעז אע"פ שאמתת הדבר שהיתה בעיר מ"מ כיון שיכולין לתלות שלא היתה בעיר אין כאן לעז וכמ"ש התוספת לענין היה במזרח וכתב במערב שהקשו כיון דמאוחר כשר הרי יתלו לומר שאחרוהו וכתבוהו ע"ש אלא שצ"ע לפמ"ש בתירוץ בתרא שיש לחוש שפעמים נודע שלא אחרוהו ויסברו שהקדימוהו משמע דחיישינן ללעז בכה"ג וה"נ ניחוש לה הכי שיתוודע להם ששם היתה וממילא ידעו אם קבלה בעצמה ולפי ענ"ד שזה תלוי במחלוקת הפוסקים לענין אם שינה מקום הלידה שלדעת המכשירין בשינה מקום הלידה דאין בזה חשש לעז לפי שמקום הלידה אינו ידוע ואינו נקרא ע"ש מקום לידתו אם כן גבי כתב במזרח נהי דל"ל דהעדים לא דיקדקו כיון שהוא דבר שצריך לכתבו לכתחלה וכמ"ש לעיל מ"מ י"ל שיתלו שהוא מאוחר דא"ל כתירוץ התוספ' דחיישינן שידעו שהוא מאוחר ז"א דכמו דל"ח שלא ידעו מקום הלידה ויראו ששינה כמו כן נראה דאין חשש דלמא ידעו שלא היה מאוחר וצ"ל כשאר תירוצים שכתבו התוספות הא דלא אמרינן שיתלו שאחרוהו כו' ע"ש ולפי דעת הפוסקים הפוסלין בשינה מקום הלידה ע"כ דאף בכה"ג שאין ידוע לכל מ"מ חוששין ללעז אם כן גם בזה איכא למיחש שידעו שלא אחרוהו ולפי זה גם במקום עמידת האשה אם לא נכתב יש לחוש שידעו שהאשה זו היתה היום בעיר ואם כן שלא נכתב העומדת אינה זו המתגרשת אך נראה כיון דקי"ל אף בשינה מקום הלידה להקל כיון שהוא דבר שאינו צריך לכתבו אם כן נראה דכ"ש בחסרון מקום עמידה בכה"ג שמן הדין אין צריך לכותבו וכמ"ש בתה"ד דחסרון ודאי קיל טפי משינוי וכיון דבש"ע פסק בפשיטות להקל בשינוי מקום הלידה אם כן מכ"ש דאין להחמיר בזה כלל ומ"ש הב"ש שראבי"ה ורשב"א פוסלין בשינוי מקום הלידה הב"י כתב דאע"ג דהמרדכי הביא דעת ראבי"ה מ"מ דעת המרדכי משמע דמסכמת להכשיר שכתב אח"כ מצאתי שהתוספות הכשירו כו' אלא שהרשב"א כתב על אשה שנולדה כו' ע"ש ולפי ענ"ד אין כאן פלוגתא דהרשב"א מיירי להדיא שלא נכתב בגט שום שם מקום כלל רק מקום הלידה ומקום זה כתבו בשינוי ובזה אף התוספות מודים דפסול דע"כ לא כתבו התוספות אלא היכא שהזכיר מקום דירה כראוי ואם כן בזה שהוסיף לכתוב מקום לידה שלא לצורך אף ששינה בו אינו נפסל אבל אם לא כתב מקום דירה אע"ג דהרשב"א סובר דמקום לידה עולה במקום דירה כמבואר בתשובה הביאה הב"י שם מ"מ אם כתבו ושינה בו פסול כמו בשינה מקום דירה שהרי היה צריך לכתוב בו מקום זה עכ"פ וכל שצריך לכתוב ששינה בו ודאי פסול ואפשר דבהכי מיירי ראבי"ה שפוסל בשינוי מקום לידה דהיינו שלא הזכיר בו מקום דירה כלל ועוד י"ל דאפילו תימא דמיירי בהזכיר מקום דירה מ"מ א"ש הא דפסלי בשינוי מקום לידה די"ל דראבי' סובר בהא כהרמ"ה שהביא בטור וכן דעת הרשב"א דמקום לידה עולה במקום דירה ולפ"ז שפיר השינוי פוסל וכמ"ש בתה"ד סימן רכ"ח לחלק בין שם מקום הלידה לענין אם נפל טעות בחתימת העד בתיבת בן פ' דבמקום לידה או שם הנהר לא אתי כלל לידי צריכות לשום תיקון חכמי התלמוד ואינו כלל מטבע חכמים שהזקיקו בגיטין אבל בן פ' החתימה מטבע חכמים היא כו' ומה חזית דמשוית לפ' עיקר טפי מבן פ' וכיון דל"ל ברירה לתפוס אחת מהן הפסול והטעות פוסלין בהן תרווייהו כו' ע"ש אם כן ה"ל לענין שינוי מקום הלידה למאן דסובר דשם עירו דאמרינן היינו נמי שם לידה שפיר הטעות פוסל בו אף אם נזכר שם דירה אבל לפי דעת הר"ן בתשובה וכן משמע דעת התוספות דשם מקום הלידה אינו בכלל עירו דמקום דירה דוקא בעינן א"כ שם לידה מעולם לא נכנס לכלל תיקון חכמים ואין השינוי פוסל בו ואין לפקפק ולומר דכיון דכתב הרא"ש בשם ר"ת הטעם דאין שינה פוסל במקום לידה לפי שלא נקרא ע"ש מקום זה כו' א"כ גם אם מקום לידה עולה במקום דירה אין לפסול מטעם זה דז"א דע"כ לא הכשירו במקום לידה מטעם זה אלא משום דא"צ לכתבו כלל ולא דייקו עדים על כך וגם לעז נמי ליכא כיון שאינו נקרא ע"ש כך משא"כ אם נימא שיש צורך לכתבו שוב דייקי עדים וכמש"ל והדברים ברורים לפענ"ד שאין כאן מחלוקת בין הפוסקים לענין אם שינה במקום שא"צ לכתבו ובהכי א"ש מ"ש הב"י בסי' קכ"ח על דברי מהרי"ק שכתב שבשנוי יש פוסלין אפילו בדבר שאם חסרו אינו נפסל בכך וכתב הב"י שעל בעל ס' התרומה נתכוון דמשמע מדבריו למסופק לפסול בשינה מקום עמידה והד"מ השיג עליו שא"כ כדבריו דכבר נתבאר דהראבי"ה והרשב"א פוסלין בשינוי מקום לידה ועליהם נתכוון עכ"ל (ובהג"ה שהדפיסו בדפוס ד"פ החדשים הגיהו בד"מ דהראב"ד והרשב"א והוא טעות מבואר למעיין) ולפענ"ד בדעת הב"י כמ"ש דמהראבי"ה והרשב"א אין ראיה די"ל דס"ל דבאמת יש צורך לכתוב מקום הלידה ומ"ש הב"י לעיל מיני' מחלוקת הראבי"ה והרשב"א עם התו' היינו דמ"מ לא השוו בגוף הדין ן דשינה במקום הלידה דלדידהו אף אם היה נזכר שם דירה ג"כ פסול וכמש"ל אבל מ"מ אזלו ומודו דאם שינה בדבר בא"צ לפסל ומ"ש הרשב"א דאע"ג דאת"ל דאין שם עירו ועירה מעכבין כו' מ"מ אם שינה פסול היינו כיון דעכ"פ צריך לכתוב מדינו שם עירו ועירה ולהרשב"א שם הלידה נמי היינו שם עירו ולכך פסול בו השינוי וכיון דמהרי"ק לענין שם הנהר מיירי שא"צ לכתוב מדינא כלל (ומ"ש שאם חסרו אינו נפסל לאו דוקא נקט ור"ל דמדינא א"צ כתיבה) א"כ א"א לומר דמתכוון לדעת ראבי"ה והרשב"א ולכך כתב הב"י שפיר דנתכוון על