עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית אפרים אבן העזר חלק ג

בית אפרים אבן העזר חלק ג עו

Beit Ephraim Even Haezer part 3 76 · בית אפרים אבן העזר חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

ולכן הדבר ברור כמ"ש לחלק בין היכא שאין צורך כלל לכתוב בגט אף לכתחלה כגון מקום הלידה אז לא חיישינן לשינוי כלל דלא מדקדקי בה סהדי משא"כ היכא שעכ"פ צריך לכתבו לכתחלה השינוי פוסל בו והשתא דאתאן להכי אם כן מוכח מדברי ר"ת ז"ל דס"ל דלא מעכב בגט כלל כתיבת שם עירו ועירה וכמ"ש הרא"ש להדיא שהרי הרא"ש הביא בשם ר"ת שהכשיר בשינוי מקום הלידה דדוקא במקום דירה שהוא ידוע לכל שכל אדם נקרא ע"ש מקום דירתו כו' ואם איתא דר"ת סובר דעכ"פ לכתחלה מעכב שם עירו ושם עירה שאם לא נכתוב לא תנשא בו אם כן בפשיטות הו"ל לפלוגי כדכתיבנא דמקום דירה שאני שתקנת חכמים היא לכתבו לכתחלה אלא ע"כ דס"ל דגם מקום דירה אין חיוב גמור לכתבו לענין שאם לא נכתב לא תנשא אלא שרגילין לכתבו כדי שיהא מוכיח מתוכו ואע"ג דמדינא לדידן דקי"ל כר"א דע"מ כרתי לא בעינן מוכח מתוכו מ"מ נהגו לכתבו אף בזמן הש"ס כדי לצאת אליבא דכ"ע וכדאמרינן בגיטין דף פ"ה אתקין רבא בגיטא איך פלוני כו' מיומא דנן לאפוקי מדר"י דאמר זמנו של שטר מוכיח כו' ופרש"י דאע"ג דקי"ל כר"י בעינן לאפוקיה נפשיה מפלוגתא שיצא הדבר בהיתר כו' אבל מדינא א"צ לכתוב שם עירו ועירה אליבא דר"א כמ"ש באה"ע גם כן והלכך הוצרך ר"ת למיהב בה טעמא דשינוי פוסל במקום דירה לפי שמקום דירה ידוע כו' ולפ"ז יש לתמוה מ"ש במרדכי והג"א בפרק השולח וז"ל ואע"ג דאמר לעיל אם דילג שם העיר לגמרי שהוא כשר וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה ור"ת פסלו ואם מת חולצת ולא מתיבמת עכ"ל והוא סותר לדברי ר"ת שהביא הרא"ש דאם איתא דבלא כתב מקום הדירה פסול לר"ת מה צורך לחלק לפי שמקום דירה ידוע ת"ל דמקום דירה שאני שאם לא כתבו הוא פסול ופשיטא דשינוי לא עדיף מלא כתב כלל וכמ"ש התוספת בפירושא דמתני' אם כן שינוי זה עדיף מלא כתבו כלל ואם כן הפסול הוא משום ששינה מקומו שאין אנשי מקום הנתינה מכירין באותו השם ולכך הוצרך לחלק משום דמקום דירה ידוע לכל אבל אם לא כתב שום שם העיר ס"ל לר"ת דפסול משום דלעולם שם מקום דירה בעינן: אך לפענ"ד אין זה במשמע כלל וגם לא נמצא בפוסקים כן בשם ר"ת כלל ואולי איזה טעות יש במרדכי כי הדברים הללו בלא"ה אינם מובחרים למ"ש שם לפני זה ע"ש ועוד נלענ"ד דאף לפי דעת הפוסקים שצריך לכתוב שם עירו ושם עירה מדינא היינו דוקא אם הגט נכתב במקום אחר וצריך להזכיר שם מקום שדר הבעל שם כיון שנכתב בגט מקום עמידת הסופר והעדים יסברו שגם הבעל דר שם ולכן צריך להזכיר שם מקום שדר הבעל שם בפירוש והיינו הא דאמרינן בצד קלוניא מתא אנא אנדרלנאי כו' דמנהר פקיד כו' וכ"כ הרא"ש בפרק השולח וז"ל שצריך לכתוב שם המקום שהוא והיא ממנה כו' בגליל מתא אנא פ' דמיהודה וכן משמע ביבמות בקלוניא מתא כו' וכן בסורא מתא אנא תנין כו' וכ"כ הרמב"ן בחידושי גיטין שם שיכתבו בגליל מתא כו' והכי משמע בפרק הזורק גבי היה במזרח כו' אלא שמזכירין בגט פלוני שמעיר פ' בלבד שמזכירין מקום הכתיבה וה"נ אתמר ביבמות בסורא מתא כו' וכ"כ הרשב"א והר"ן בחידושיו שם אלמא דהוה ס"ד דסגי כשנכתב מקום הכתיבה לזה כתבו שצריך לכתוב גם מקום הבעל וה"ה בכה"ג שהבעל דר במ"א שאינו מקום הכתיבה ככל הני דלעיל משא"כ היכא שמקום דירה של הבעל הוא עצמו מקום הכתיבה כיון שכתב מקום הכתיבה תו לא צריך לחזור שנית אותו מקום עצמו בשם הבעל ועכ"פ בדיעבד לא מעכב ובהא א"ש דלא פליג ר"י שהביא המרדכי שכתב דאם לא כתב שם העיר הוא טוב גם כן כו' אר"ת שהביא שם דפסול משום דר"י מיירי היכא שהזכיר מקום הכתיבה והוא עצמו מקום הדירה של הבעל ולכן א"ש ראייתו מהא דכותב טופסי גיטין דהתם כותב בשביל בני עירו שצריכין לגרש ולכן אין שם העיר מעכב כיון שהוא מזכיר בתוכו שם מקום הכתיבה (אך מראיה שניה משמע אף אם לא נזכר שם כלל כשר דהא מייתי מהא דשקל ס"ת וכמש"ל דל"ג רק בעינן שמו ושמה) ור"ת מיירי היכי שמקום הכתיבה הוא במקום אחר מדירת הבעל ודילג מקום הבעל לגמרי בזה י"ל לפסול כיון דמשמע שדירת הבעל הוא מקום הכתיבה ואפשר דאף בדילג מקום הכתיבה ומקום הבעל בזה ס"ל לר"ת לפסול כיון שאין כאן שם מקום כלל ובזה א"ש אף למאי דגרסי בגיטין דף כ' שם עירו ושם עירה דהתם בס"ת אין כאן שם עיר כלל משא"כ היכא שנזכר מקום הכתיבה וגם מקום דירה הוא שם אע"פ שלא הזכירו בפירוש סתמא דמלתא הכי הוא וכשר: וכן משמע לענ"ד בגיטין דף פ"ה דאתקין רבא בגיטין איך פ' בר פ' פטר ותרך ית פ' אנתתי כו' ולא הזכיר בדבריו דממתא פ' ואע"ג דאמרינן שם ולטעמיך כולהו מי קאמר כו' מ"מ לא הוה ליה לדלג באמצע הסדר דבר שאם לא הזכיר פסול אלא ע"כ כדכתיבנא דהתם מיירי בשדירת הבעל היא מקום הכתיבה וכיון שכבר נזכר בו מקום הכתיבה תו לא צריך לחזור ולהזכיר גבי בעל שם המקום דמסתמא הכי הוא וראיתי בב"ש סימן קכ"ח ס"ק ה' דק"ל דברי הרא"ש אהדדי לפי הבנת הב"י בדבריו בפ' השולח וכתב דאפשר אם לא כתב שום שם מקום כלל עדיף טפי אלא כשכותב שם מקום העמידה ס"ל דאז צריך לכתוב שם מקומו שלא יאמרו איש אחר גירש דסברי שהוא מאותו מקום העמידה וכתב דלפ"ז סותר מנהג שלנו דאין כותבין אלא מקום העמידה גם בתשובת ריב"ש סימן שי"ד לא משמע כן עכ"ל: ולענ"ד לק"מ דדוקא לפי עיקר הדין בזמן הש"ס שהיה דירתם קבועים ושם עירו שהיו כותבין בגט הוא מקום דירה ממילא דאם לא כתב רק מקום עמידה יסברו שהוא עצמו מקום הדירה דאל"כ האיך הניחו העיקר וכתבו הטפל וכיון שבאמת אין מקום דירת הבעל שם הו"ל שינה מקום דירה ופסול ולפיכך כשכותב מקום עמידה ודירת הבעל אינו שם צריך להזכיר בפירוש גם מקום הדירה משא"כ אנן השתא דנהגינן שלא לכתוב מקום דירה כלל לפי שאנו גולין ומטולטלין ומקום דירתינו מרופה בידינו אם כן הדבר ידוע לכל העולם שאין הכוונה בגט על מקום הדירה שהרי אין דירה קבוע ואין כותבין אותו בגט כלל ואם כן אין כאן לעז כלל שלא יסברו כלל דמקום עמידה קאי על מקום הדירה וגם מדברי הריב"ש לק"מ דהריב"ש שם סובר דאין קפידא אם כותב מקום לידה או עמידה עולה במקום דירה ואם כן אין חשש שיסברו שדירתו הוא שם דמה"ת ילמדו ממקום עמידה למקום דירה משא"כ אם נימא דמקום דירה דוקא בעינן לכתחלה עכ"פ אם כן י"ל דאם כתב מקום עמידה והוא דר במקום אחר מעכב אף בדיעבד לפי שיסברו ששם הוא מקום דירה גם כן כיון שדינא הוא לפרושי בגט מקום דירה אמנם באמת מה דנקט הב"ש בכותב שם מקום עמידה הוא שלא בדקדוק דאף למה שרוצה הב"י לפרש בדברי הרא"ש בפ' השולח דמקום דירה פוסל בדיעבד לא מיירי בכותב מקום עמידה רק שכתב מקום כתיבת הסופר והעדים דבהכי מיירי ההיא דיבמות וכן מבואר מדברי הר"ן ושאר מפורשים שהבאתי לעיל והיינו משום דבכה"ג ס"ד דמסתמא כל אדם כשצריך לכתוב גט כתבו בעירו שדר שם ולזה צריך לפרש מקום דירתו בפירוש אבל מה שכתב בגט מקום עמידתו אפשר דאין הכרח על מקום דירתו ואדרבה משמע מדכתב העומד היום מכלל שאין דירתו קבועה לשם אך בלא"ה עיקר כמ"ש הב"ש דלתירץ בתרא דב"י א"ש בלא"ה ובאמת כן העיקר כדברי הב"י בתירוץ בתרא דודאי הרא"ש ושאר מפרשים לא מיירי לענין כתיבת השמות בגליל אנא פ' דמיהודה ולומר דאם לא כתב רק חד מינייהו פסול דפשיטא דז"א דהא מקום כתיבת העדים נראה ודאי דלא מעכב כמ"ש הב"ש גופיה בריש הסי' וכן מוכח דאל"כ למה נקט היה במזרח כו' הא לא כתבו כלל נמי פסול וכמש"ל אלא ע"כ דעיקר הכוונה לענין אם מקום הדירה יש לה ב' שמות וכתב שם א' דבכה"ג הוי שינוי ובראשונה היו עושין כן ופוסקין ר"ג כו' ע"ש: ועכ"פ נראה ברור דאף לדעת הראשונים שהצריכו שיכתוב שם הדירה מ"מ אם דירתו במקום הכתיבה סגי בהכי ומצאתי כדברי להדיא בש"ג בשם ריא"ז שכתב דאם לא כתב שם עירו ושם עירה הוא בטל מן התורה ואם היה האיש והאשה מאותה העיר שנכתב בו הגט א"צ לכתבו אנא פ' דמתא פ' שכבר כתבו שם העיר שנכתב בה הגט וסתם הדבר מאותה העיר הן ואם היו מעיר אחרת צריך לכתוב שם עירם ומה שנהגו לכתוב שם עירם