בית אפרים אבן העזר חלק ג עה

לענין שמו ושמה אבל בשם עירו ושם עירה י"ל דאגב גררא נסבא כמ"ש שאר מפרשים וגם נראה דלא גרסי כלל בש"ס רק שמו ושמה לבד שהרי בהמרדכי והג"א כתב בשם ר"י שאין שם עירו ועירה מעכב כדמוכח מהכותב טופסי גיטין כו' וכן גבי ההיא דיהיב ס"ת כו' ומסקינן הא בענין שמו ושמה ע"ש בפ' השולח הרי להדיא דמייתי מינה ראייה דשם עירו לא מעכב וראיתי במכתב אלי' שכתב כ"כ בשם הרא"מ ע"ש ומ"ש התוס' לפרש הך דשינה שם עירו היינו בב' מקומות אינו משום דבלא כתב כלל מעכב אלא כדכתבינא דלר"מ י"ל דגם שם עירו ועירה מעכב דהא אינו מוכח מתוכו וגם י"ל דכיון דשמו ושמה מיירי בכה"ג ניחא להו לפ' בכה"ג גם הא דשם עירו ועירה כיון דבחדא בבא מתנייא וראיתי לאא"ז מהרש"א בגיטין דף פ"ד שדעתו דלהתו' שם עירו ועירה מעכבין וראייתו מדלעיל דף כ' וממ"ש התו' לפרש שינה עירו היינו בב' מקומות ולפענ"ד אין הכרע מזה כמ"ש ומה שהצריכו לזה הוא קו' מהרש"ל דלמה לא נימא גם במקום דירה כיון שאם לא נכתב כשר גם שינה כשר ואין נוח לו בתירוץ רש"ל דבמקום דירה ידוע יותר וכמ"ש הרא"ש לענ"ד א"צ לזה כלל שהדבר מבואר בתוס' שהביאו ראייה מהך דאם כתב בשטר כהן דלאו אכולה מלתא קמסהדי והיינו משום דכיון דא"צ לכתוב בשטר אם הלוה כהן אם לאו אין העדים נותנין לב לדקדק בדבר זה כלל דמה להם לידע אם הוא כהן אם לאו משא"כ אם יש צורך בדבר לכתבו עכ"פ לכתחלה ע"כ יש טעם בדבר שמצריכין לבאר זה בגט א"כ על העדים רמי' מלתא לדעת דבר זה וא"כ אע"ג דבדיעבד אין פוסלין מטעם זה מ"מ הרי הוא מוטל על העדים לדעת וכל ששינו וכתבו בהיפך האמת הוא נפסל בכך וזה החילוק בין מקום לידה שאין צריך לכתבו כלל אף לכתחלה ולא איכפת לה ולסהדי לידע מקום מולדתו כלל הילכך השינוי אינו פוסל דמצד דעדים חתמי אשיקרא ליכא פסולא כיון דדרכן של העדים שלא לדקדק לעיין בשטר על מה שנכתב בו שלא לצורך וממילא דגם לעז אין כאן דמאן דחזי שנכתב מקום הלידה מעיר אחרת לא יתפוס שנכתוב בדקדוק גמור וא"כ אינו בעל אשה זאת שדבר ידוע לכל הוא שאין מדקדקין בזה כ"כ ולא יוציא לעז כלל משא"כ במקום דירה אף שי"ל שאין מעכב בדיעבד מ"מ לכתחלה עכ"פ כתיבה בעי ועלייהו דעדים רמו דבר זה לידע לכתבו כפי מה שנתברר להם אז שפיר השינוי פוסל דנהי שאין לפסלו מצד דחתמי שיקרא דהא הענין האמת רק שנפל טעות ושינוי במקום מ"מ הרי הוא נפסל מצד הלעז שהרואה יתפוס לומר שודאי נכתב בדקדוק שהמגרש מקום דירתו שם וא"כ אינו בעל האשה זאת

ובמאי דכתיבנא א"ש גם מה שהקשה הגאון מהר"א ברודא ז"ל הביאו בפ"י למה יפסל בשינוי מקום עמידת הסופר והעדים כיון דאם לא נכתב כלל כשר ע"ש שהאריך וגם בב"ש הרגיש בזה והדבר פשוט כמ"ש דמקום עמידת הסופר והעדים שאני כיון דצריך לכתבו לכתחלה עכ"פ ממילא דאם נכתב בשינוי הוא נפסל ומ"ש בפ"י שלא מצא בגאונים קדמאי ובתראי טעם הדבר שצריך לכתוב מקום עמידת הסופר והעדים ונדחק בזה הנה הטעם מבואר במרדכי פרק ג"פ כדי שאם יצטרך לקיים חתימת העדים נדע לחקור אצל אנשי מקומם שהרי רגילין להכיר חתימתן עיין שם

אך עדיין צ"ע לפי מה שכתבתי דמה שהשינוי פוסל בכה"ג היינו משום לעז וזה שייך דוקא לענין הבעל והאשה אבל לענין הסופר והעדים מה לעז שייך בזה דמה אכפת לנו אם הם ממקום זה או ממקום אחר וא"כ הוי דינו כלא נכתב כלל וא"כ למה יפסול בדיעבד וכה"ג מבואר בהפוסקים לענין אם העד צריך לחתום דמתקרי כמו שצריך בשם הבעל דז"א דבחתימה אם לא הזכיר שמו כלל אלא שחתם בן פלוני עד כשר כו' והנ"ל דפי' שמות העדים בגט אינו אלא מפני תיקון העולם אף לר"מ דאמר ע"ח כרתי כדאיתא בפ' השולח והיינו משום דהעדים ניכרים ע"י כ"י בלא פירוש שמותם כו' ע"ש בתה"ד וא"כ ה"ה לענין שם המקום מה לי אם הם ממקום זה או ממקום אחר ולכן נראה עיקר הטעם בזה כדמשמע בש"ס מהא דאמר רב לספרי כי כתביתו בהיני כו' והיינו משום דמחזי כשיקרא ואע"ג דבעלמא לא מיחזי כשיקרא ש"ה דשקר גמור הוא וכמ"ש במרדכי וכ"כ שאר פוסקים בזה ולא ה"ל לעדים לחתום על שקר גמור כזה וא"ל שלא נתנו לב לדקדק ז"א כיון דצריך לכתבו מן הדין עלייהו רמו לדקדק בזה משא"כ במקום לידה שא"צ לכתבו כלל מן הדין וכ"כ בתה"ד לענין אם נמצא פסול בחתימת העד בשם אביו כיון שא"צ לכתוב שם אביו בחתימת העד אין שינוי פוסל בו וראיה משינה מקום לידה ולא דמי לעדים שחתמו שלא לשמה דפסול אפילו לר"א אע"ג דלדידיה לא צריכנא לחתימת העדים כלל ש"ה דנהי דלא צריכנת להו מדאורייתא מ"מ חכמי התלמוד הזקיקו להם מפני תה"ע אבל מקום הלידה וכן שם הנהר דלא אשכחן דאצרכו רבנן כלל אלא שאחרונים הרגלו משום חשש ב' יוב"ש אין חסרון וטעות פוסל כו' ע"ש

והנה לדעת הפוסקים דס"ל דגיטין המאוחרין פסולין יש ליתן טעם בפשיטות הא דשינה מקום עמידת העדים דפוסל משום שיתלו לומר שאחרוהו וכתבוהו או הקדימוהו ויסברו שמוקדם או מאוחר כשר ובאמת מאוחרין גם כן פסולין אך התוס' לטעמייהו דמאוחרין כשרין ואדרבא קשיא להו איפכא דלמה שינה פסול דנתלי שבאמת מאוחר הוא ותירצו דגם אם איחר בעינן שיהיו העדים והסופר באותו יום במקום זה ועוד י"ל דגט מאוחר כשר טפי שכתוב בו מקום שעומד בשעת כתיבה כו' ע"ש. ולענ"ד תלוי בשיטת התוס' והראב"ד דלדעת התוס' בדף י"ז דבמאוחר אינה מתגרשת אלא בזמן הכתוב בו מסתבר שצריך שיהיה הסופר והעדים באותו יום שם דכיון דאז הוא שעת הגירושין אם כן זהו עיקר הזמן וה"ל כאילו נכתב אז דכיון דתיקנו חכמים שיהיה הסופר והעדים במקום ההוא לא חלקו בתקנתן וגם במאוחר צריך שיהיה בזמן ההוא שם משא"כ לדעת הראב"ד דבמאוחר הזמן של הגירושין מתחיל משעת נתינה שוב אין נ"מ אם יהיה העדים בזמן הכתוב במקום ההוא אם לאו כיון שכבר נתגרשה מה לנו להשגיח על יום שאחר הגירושין אבל בגט שאינו מאוחר וכתב במזרח והיה במערב שהוא עדיין קודם הגירושין שפיר קפדינן שלא יהיה שינוי במקום עמידתן כמ"ש התוס'. ולשיטת הראב"ד יש ליתן טעם אהא דפסלינן בשינה מקום עמידת הסופר והעדים לפי מה שהקשו המפרשים על שיטת הראב"ד דבמאוחר מתגרשת משעת נתינה דאם כן מה הועילו חכמים בתקנתן שתיקנו זמן דנהי דס"ל דבעל אוכל פירות עד זמן הכתוב בגט מ"מ אכתי איכא למיחש שמא יחפה שתוכל לומר שבא לידה קודם שהרי עינינו רואות שמאוחר הוא והב"י סימן קכ"ז כתב לתרץ להראב"ד דמ"מ מהני לשבוע דבתרי' והב"ש ופ"י תמהו ע"ז דהא אי זינתא אחר הזמן ודאי דליכא למיקטלא ולענ"ד נראה דפירושו דאם יבאו עדים אחר הזמן הכתוב בגט דאז אין מוכח מתוכו כלל שהוא מאוחר ואמרינן דמסתמא בזמנו נכתב וקטלינן לה ומצאתי בלח"מ שפי' דברי הב"י כמ"ש. ולפי"ז י"ל דה"ט דפסלינן שינוי דהיה במזרח וכתב במערב אע"ג דאם לא כתב המקום כלל אינו מעכב מ"מ כשכתב המקום ושינה בו פסול דאם נכשיר כה"ג שפיר יחפה על בת אחותו שישנה מקום העמידה של הסופר והעדים ובע"כ אנו תולין שמאוחר הוא ובשלמא בשינה מקום עמידת הבעל והאשה אין לפסול מה"ט די"ל דהעדים לא דקדקו אחר זה כלל ואין תולין במאוחר משא"כ בעמידת העדים גופייהו אין סברא שלא דקדקו ויש לנו לתלות שמאוחר הוא וכמ"ש התוס' ומה"ט גופא א"ש מה שהקשו התוס' דלמה נפסל בהיה במזרח דהא יתלו במאוחר ז"א דהא מה"ט גופא יש לפסול דע"י שיתלו אותו במאוחר יוכל לחפות על ב"א

אך לכאורה ז"א דהא בגט שאין בו זמן גופיה לא פסלינן ליה לגמרי רק דאהני דלכתחלה לא תנשא ולכך לא כתב ליה סופר ולא חתמי עדים עלויה כמ"ש רש"י שם ואם כן מכ"ש דליכא למיחש דלמא כתב סופר וחתמו עדים לשנות מקום עמידתן אך י"ל דלר"מ פסול משום כל מטבע כו' ולרבנן באמת הולד כשר רק לכתחלה לא תנשא לפי שיטת ר"ת בתוס' שם וי"ל שהוא מטעמא דכתיבנא אך דמ"מ קשה דאכתי מה הועילו שיש לחוש שיאחר הגט ויכתוב בתוכו ואחרונהו דאז גם אחר הזמן הכתוב ידעו שהוא מאוחר ולא קטלינן לה ודברי הראב"ד כתבתי ליישב על נכון במקום אחר: