בית אפרים אבן העזר חלק ג עג

לבעל לחזור ולצוות ועיקר התקנה בזה כשהבעל הולך מהעיר והגט נמסר לשליח שמינה הבעל טרם צאתו ואם כן אף אם ימצא בו פסול מה יושיענו זה שנתן רשות לסופר שהרי לא יועיל לכתוב גט אחר מחמת השליח שלא נתמנה רק על גט זה ודוחק לומר דתקנה זו היא כשהבעל הולך מהעיר ומנה סופר ועדים ושליח ויועיל שאם ימצא פסול מחמת חומרא טרם שיותן ליד השליח יוכלו הסופר והעדים לכתוב ולחתום גט אחר למסור ליד השליח שהרי בסדר הגט של ר"מ ר"י משמע שאף כשמוסר הבעל מידו ליד השליח אעפ"כ יסדר ככתוב בסדר גט ראשון והיינו שיאמר הבעל לסופר לכתוב עד מאה גיטין ולכאורה הוא אך למותר בזה דהתקנה מועלת לענין דיעבד שאם כתב הסופר גט אחר טרם נתן לבעל ליתנו לשליח מהני אף שלא נצטוה שנית מפי הבעל וכמו שמסדרין כן כשהבעל עצמו מוסר ליד האשה דהוא גם כן ללא צורך רק שאם יארע שיכתוב הסופר שנית בלא ציווי הבעל מחדש ויתן ליד הבעל ולמסור לה יהיה כשר ה"נ כשנותן שליח ומ"מ אני תמה דכיון דחששו לתקן בגט כל מה דאפשר משום תקנת עגון היה להם לסדר בסדר נתינה לשליח שיאמר לו הבעל שיהא יכול להוליך עד מאה גיטין ויועיל אם ימצא בו פסול אחר שנמסר לשליח יכתבו הסופר והעדים גט אחר וימסרו לשליח וגם יועיל בדיעבד אם יצטרכו לכתוב גט אחר וימסרנו הבעל לשליח וישכח למנותו מחדש וכמו דמהאי טעמא נוהגין שיאמר כן לסופר אף שהוא מוסר הגט בעצמו לאשתו ולא ע"י שליח דשמא מצא פסול אחר שנכתב וישכח למנות הסופר מחדש כמו כן יש לעשות בשליח. ולענ"ד שנכון לעשות כן אם הבעל דעתו ללכת מהעיר אז ימנה הסופר שאם יצטרך לכתוב גט אחר ימסור הוא לשליח בחריקאו וגם לשליח יאמר שיוכל להוליך אף מאה גיטין וכבר כתבתי שמדברי הרא"ש בענין הארכת הווין לפי פירוש הב"ש וכן הריב"ש מבואר דלא קפדינן אשליחות רק מחמת התיקון בלא ציווי הבעל ועלה על רעיוני לומר כיון דמנהגינו שהבעל ממנה שליח קודם כתיבת הגט והשליח שם בשעה שהבעל נותן רשות לסופר לכתוב עד מאה גיטין וזה הכל על דעת שימסור לשליח הלז ממילא דשליח זה ממונה אכולהו גיטי על איזה מהם שיוכשר אלא דמספקא לי מלתא דלמא אין דעתו כי אם שהסופר יכתוב כמה גיטין עד שיהיה אחד כשר הכל קודם מסירתו לשליח והגט הכשר יומסר מידו ליד השליח אבל שהסופר והעדים יהיה יכולין למסור לשליח כשלא יהיה הבעל כאן אפשר שלא עלה זה על לבו כיון שבשעה שמוסר לו הגט אומר לו הולך גט זה לאשתי כו' כדאיתא בסדר הגט ומצאתי את שאהבה נפשי בשו"ת כת"י מהגאון בעל פ"י ומג"ש ז"ל עצמו וכתב שם בנדון כזה שא' שלח גט לאשתו ע"י שליח ואחר שליחות הגט הרחיק נדוד ונמצא פסול בשם אבי האשה והאריך הגאון ז"ל לצדד שיש בזה תיקון לכתוב גט אחר וכתב וז"ל ובזה נסתלק נמי מה שיש לחוש בנ"ד מתשובת הרשב"א דאם הבעל נותן מידו כו' דבזה נתרצה להיות שליח ולא באחר נ"ל דלא שייך האי טעמא שהרי לא עשאו שליח כי אם להוליך גט כשר ואם נתנו לו בטעות גט פסול אינו שלוחו ע"ז כלל שהרי התנה כמה פעמים לכתוב גט כשר אם כן בטעות נתן הבעל לידו גט פסול זה וכוונתו לגט כשר ועוד פשיטא שכוונתו לגט כשר שהרי אמר ובו תהיה מגורשת ממנו כו' וכן אמר אח"כ כשמסרו לידו וכשיגיע הגט לידה תהא מגורשת ממנו ברור הדבר שכוונתו על גט כשר ואם כן מה לי עדים מה לי שליח דכי היכא דגבי עדים אמרינן מידי חספא אמר כו' ה"נ גבי שליח וכיון שהוכחנו לעיל מתשובת הרשב"א זו עצמה דלא אכפת לבעל שיתן הוא דוקא לשליח א"כ כיון שנתן הבעל הגט לידה בטעות ולא עשאו שליח לזה הגט כלל אם כן רשאים לכתוב גט כשר וליתן ליד השליח ואפילו את"ל דלא דמי שליח לעדים דבעדים לא אמר חתמו גט זה שנתן לידם שהרי הוא מצוה לכתוב כו' אבל בשליח שנותן גט זה לידו אע"ג דכוונתו לגט כשר מ"מ לא עשאו שליח אלא לזה כו' מ"מ לפי מנהגינו שמייחדים השליח קודם לכל ואומר לו שיהיה שליח להוליך גט סתם ואינו אומר זה כמש"ל וכבר כתב בתשוב' הרמב"ן סימן קמ"ה כשאומר להוליך גט סתם וניתן לו גט שהוא פסול יכול להחזירו לסופר לכתוב לו אחר ק"ו בגט פסול ממש ואע"ג דאח"כ כשמסר הגט לידו וגם המסירה מבעל עצמו הוי כגט זה כדמשמע מדברי הרשב"א מ"מ פשיטא שאין כוונתו לבטל השליחות הראשון דאיך יתכן שיתקנו האחרונים אשר החמירו כל החומרות ופשפשו וחקרו כל הדקדוקים לתקן על צד היותר טוב בלי פקפוק ונקבעו מנהג תמיד שיבטל הבעל בכל פעם שליחות הראשון ובמקום שאינו מצטערים שהיה לנו לתקן תמיד לעשות בשליח כמו בסופר ועדים לומר לו שאם ימצא פסול שלא כדעת הרב תחזור ותהיה שליח על גט אחר וכמ"ש מהרמא"י ז"ל בד"מ דזה מהני כמו בעדים יעמדו ויתקנו לחזור משליחותו רחמנא ליצלן מהאי דעתא אלא ודאי כיון שנותן גט זה לידו א"ל זה שהוא סובר שהוא כדינו כיון שהוא כשר לדעת הרב ושליחות הראשון במקומו עומד כו' ואצ"ל בהצטרף אליו טעם הראשון דכיון דהעמידו אצל הסופר והעדים וצוום בפניו על גט כשר הנה לא עשאו גם כן שליח אלא על גט שייטב בעיני הרב ועוד כיון שהוכחנו כו' ואם כן איך ס"ד שנחלק שליחותו לשנים דכשיקח הוא יקח כשר דוקא וכשיתן לו יהיה שליח רק לזה לבדו דברים אלו לא ניתנו לכתוב ובמ"ש יתיישב ממ"ש הרא"ש בתשובה בשליח שהביא גט ולא היה הווי"ן ארוכות כו' וקשה איך ס"ד שיתקנם הב"ד ואפילו הסופר והא בגמרא סלקא בתיקו אם אמר כתבו ותנו לשליח כו' וכ"ש דקשה אם לא היו הווי"ן פסולין מדינא כו' דפשיטא דעשו שליחות כו' ועוד לענ"ד לא משמע בתשובת הרא"ש כדברי הב"י כו' ולשון הרא"ש צריך להגיה דאם הוא חשוב תיקון הגט כו' ור"ל דאם הארכת הווי"ן חשוב תקון הגט שהוא מכשיר א"א לעשותו בלא צווי הבעל משמע דבתקון הגט והכשירו כו' ואפי' נאמר דהרא"ש ס"ל כרש"י דאיבעיא אנאבד קאי כ"ש מ"מ קשה מעשה שהיה איך היה אם השליח קיבל הגט כפשוטו מיד הבעל האיך אפשר לתקן אפילו בשעת הדחק הא לא עשאו שליח אלא על גט זה וכמ"ש הרשב"א וביחוד הריב"ש שדרכו להביא תמיד דברי הרשב"א ואיך הכשירו בתיקון סופר בלא ידיעת הבעל שיחזור ויצוה לו כו' ולפירושו של הב"י היה אפשר ליישב קצת כיון שאינו אלא קפידא לכתחלה כו' אבל כבר הוכחתי דא"א כפירושו ולפי דרכינו א"ש דהרא"ש מיירי לשיטתו שכתב בפוסקים דראוי להנהיג לצוות לכתוב כמה גיטין שייטב בעיני הרב ואז מהני אפילו מסר הגט בעצמו כמ"ש ומ"מ לכתחלה אין נכון לעשות כן ולכן לא הכשיר אלא בשעת הדחק כו' עכ"ל: ועוד האריך בתשובה זו וגם בתשובה אחרת כתב הגאון ז"ל וז"ל וכבר הארכתי בתשובה דלפי מנהגינו לצוות להעדים לכתוב גט אחר גט עד שיצא אחד כשר אין כאן בית מיחוש כיון דמצוה בפני השליח והביא השליח שיוליך הגט אפילו אם היה בדעתו למסור מידו ליד השליח כ"ש היכא דאמר בפירוש תנו לשלוח וצוים על גט כשר כו' עכ"ל ושמחתי שתל"י כוונתי לדעת הגדול בכמה דברים ודברי הקצרים בכלל דבריו הארוכים וגם אשר העירותי בצדק שנכון למסדרי הגט על ידי שליח שיאמר הבעל שעושהו שליח להוליך עד מאה גיטין ובנ"ד כבר כתבתי דעתי להקל במקום עיגון ושעת הדחק גדול כה"ג דברי זעירא: הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד שאלה ק בגט שנכתב וניתן לאשה ואח"כ הציצו וראו שלא נכתב בגט העומדת היום במתא פלונית לפי שהסופר כתב נוסח הגט מגט א' שהיה לפניו שנשלח למקום אחר שאין כותבין בו העומדת היום והעתיק כן גם בגט זה שניתן מיד הבעל ליד האשה ויש מפקפקין בדבר להצריך גט אחר ונשאלתי לחוות דעי בזה: תשובה עיקרא דהא מילתא דף פ' שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה כו' וכתבו התוס' דהיינו דווקא עיר שדרין בה אבל עיר שנולד בה אפילו שינה כשר כיון שאין צריך לכתבו כלל כו' ומקום עמידה נמי א"צ לכתוב דהא כל גיטין הבאין ממה"י אין כותבין מקום עמידת האשה כו' ע"ש והנה אם לא כתב מקום דירה גם כן לא נזכר בדברי התוס' אלו ונ"ל דוקא אם שינה פסול אבל אם לא כתב כלל כשר דאל"כ מאי אירי' שינה דנקט הא אפי' לא נכתב כלל נמי פסול אך ממ"ש התוס' ד"ה שינה דשם עירו ושם