בית אפרים אבן העזר חלק ג סז

בכך שעמו טפלה עוד שם שסמכו ענין לו כו' והארכתי בכל חלקי הסותר ודבר ברור הוא שבנ"ד שאין הקריאה בפי כל בשני השמות יחד רק המועט לבד אע"פ שקריאה זו מועלת להוסיף שלא נשתקע השם לגמרי מ"מ אינו מועיל לעשות נפרד מחוסר ואדרבא בזה נראה שצריך לכתוב בלא דמתקרי שאל"כ יש לטעות שזו כך שמו בשמות כפולים מלידה וכמ"ש מהרי"ק חשש זה וכן כתב הגאון בעהמ"ח מג"ש בשו"ת גאונים בתראי בענין יצחק המכונה אייזיק דמתקרי לובא ועיין בט"ז שהמג"ש ובעל מג"ע ושאר חכמים הכניסו עצמם בעובי הקורה והצריכו גט אחר והגאון הנ"ל כתב חששא זו שיסברו ששמו מעריסה לובא ובחליו נשתנה לשם יצחק וכינויו אייזק ע"ש וגם כאן כיון שאין רגילים בשמ"ח לקרות בשניהם יחד וכל העולם קורין לזו גם כן בשם אחד לבד ויודעין שזה שמה מעריסה לא יעלו על לב שזו נשתנה שמ"ח ובני משפחת' קורין אותה בשניהם יחד שאין רגילים בכך אלא יסברו שהגט הלז נכתב לאשה ששמה מעריסה שרה מלכה ומיעוט קראוה מלכה לבד ולכך כתבו כן וכיון שאין מוכח מתוך הגט שזו הוא המגורשת והלשון נוטה לענין אחר הוא פסול ואמנם איני מחליט כעת אם לפסול בדיעבד בזה אבל לכתחלה נלענ"ד ברור בנדון זה שיש לכתוב שרה דמתקרי מלכה ועיין בשו"ת לחם רב סימ' למ"ד שכתב היכא שחותם בשני שמות כגון אני ששינוי שמו מ"ח ואני חותם חייא אברהם וכן לס"ת קוראי בשני שמות שיכתב שם השני דמתקרי הראשון והביאו בג"פ ובפרח שושן וכתב בגפ"ש שכן פסק מהר"ם גלאנטי בתשוב' כת"י, ומהר"א אכסנדרי וכן דעת הג"פ אפילו נקרא בשניהם אינו כשר בלא דמתקרי רק בדיעבד ומכ"ש בזה דאין הקריאה בשניהם רק בפי המועט דפשיטא שע"י הקריאה בפי העולם הם מתחלקים דהא ודאי דחתימה ועליה לס"ת עדיף מקריאה בפי המועט ואפ"ה כותבין דמתקרי וכן איתא בס כת"י מהגאון מהר"א שרענצליש ז"ל בשם הגאון מהר"ש תלמוד מהרש"ל כתב סדרתי גט פה ק"ק לבוב שמ"ח ושם הבעל בנימן ונשתנה מ"ח ישראל וקראו אותו בשם הראשון לגמרי בנימן ולא ישראל כלל ולס"ת עלה בנימין ישראל וחתם בנימן ישראל והסכימו לכתוב בנימן דמתקרי ישראל כו' מבואר שאף שהכריעו מהעלי' והחתימה לכתוב שם ישראל ושלא לחשבו כשנשתקע מ"מ לא כתבו שניהם יחד רק דמתקרי אלא שהקדימו שם הראשון לפי שהקריאה והעליה והחתימה הושוו בזה לתת יתרון וקדימה להראשון ובזה יש חולקין וכנראה מדברי מהר"א שרענצליש גופיה שם בס"ג אות זיי"ן נשאלתי באיש אחד ששמו זוסמאן ושם הקודש יקותיאל ונשתנה מ"ח ליעקב והעולם קראוהו זוסמן ולס"ת יקותיאל כבתחלה והוא חתם א"ע יקותיאל יעקב כי לא ידע שיחתום שם החולי הראשונה והשבתם שעכ"ז יכתוב שם החולי ראשון דהיינו יעקב דמתקרי יקותיאל כו' והאריך וכתב וכך הסכימו עמדי להורות הלכה למעשה והוא ז"ל סובר דשם חולי שנשתקע די בגט בשם הראשון והביא תשובת הגאון בעל תוי"ט מ"מ בזה ס"ל דמחמת החתימה לא הוה נשתקע ועיניך הרואות שאע"פ שעיקר כתיבת שם החולי הוא מחמת החתימה והרי החתימה הוא שניהם יחד מ"מ פסקינן להו בדמתקרי ומכ"ש בקריאת הפורתא דדינא הכי והנה יש בידי תשובת הגאונים מקושטנדינא וגאוני אשכנז ופולין בענינים אלו מה שהרציתי עמהם פעמים רבות בענינים אלו ומדברי כולם נלמד שהדין דין אמת כמ"ש ונלאיתי להאריך ואחר אחרון אני בא מופת דורינו הגאון מוהר"ר יחזקאל ז"ל בשו"ת מהדורא תנינא סימן קי"ט כתב והאשה שמה הינדל ונשתנה שמה בחליה שרה ובפי העולם נקראת הינדל לחוד אבל היא חותמת שרה הינדל ולכן יכתוב שרה דמתקריא הינדל שאין לכתוב המכונה על שם שהוא עיקר ואף ששם השני שניתן לה בחולי הוא עיקר יותר מכל מקום עדיין השם הראשון הוא גם כן עיקר ולא שייך לכתוב עליו המכונה ובתשובת מהר"מ מינץ כו' אבל בנ"ד יכתוב שרה דמתקרית הינדל או דמתקרית הינדל ומינה לא יזיע הקטן יחזקאל סג"ל לנדא עכ"ד הגאון ז"ל הרי מבואר דע"י החתימה כתב השם השני והקדימו ועשאו לעיקר כתב על הראשון דמתקרי לפי שגם הוא ניתן לעיקר ואין ספק דבנ"ד שאנו עושים עיקר לשם החולי לפי שלא נשתקע אבל המיעוט שיש לכתוב דמתקרי שהרי בפי העולם לא נקראת בשניהם וגם הב"ש מודה ומי שירצה להתעקש ולומר חילוקים בין אם הכתיבה על ידי החתימה או על ידי קריאת המיעוט אין אחריות עקשם עלינו והאמת אגיד כי היה בדעתי לחשוך עצמי מן הדין אחרי שאני רואה קטרוג וקנטורים דרכי מעולם להתרחק מזה כי כ"א מגמת פניו לומר דידן נצח אבל בנדד שנת לילה רעיוני על משכבי סליקו פן ח"ו יקרינו עון בדבר הזה אם אעצור במילין שהרי יש כאן הוצאת לעז על הגט שלא כדין לפי דעתי גלל כן אף כי בעו"ה כשל כחי וידי כהה וא"א לי להעלות בארוכה כתבתי בקצרה חוות דעתי ואם דעתם לשם שמים מובטחני שיקבלו דברי אלה הנאמרים באמת וצדק בסבר פנים יפות דברי הכותב בידים רפות זעירא מן חברייא: הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד שאלה צח נוטה כדוק שמים. בחתומים יזכה להם לחיים. ה"ה כבוד אהוביי וידידיי הרבנים המאה"ג המופלגים בתורה ובחסידות ובמדות חמודות כש"ת מו' זאב וואלף ומוהר"ר אברהם נ"י לנצח אחד"ש הגיעני מכתבם בדבר הגט ששם המגרש שואל וכך נקרא בפי כל וכן עולה לתורה וחותם וכפי הנראה גם שם העריסה היה כך ודעתכם לכתוב שואל יפה הסכמתם להלכה וכיוצא בזה כתב בשם אשה שכתבו שמה יודית אע"פ שידוע ששם זה נגזר משם יהודית והבאתי ראיה לזה מתשובת דבר שמואל שהוצרך לפסוק דאף שנכתוב יהודית כשר מכלל דיודית פשיטא ליה דכשר וביארתי בארוכה ואם לא היה שמו מעריסה רק שאול היה אפשר לומר שיכתוב שאול דמיתקרי שאול אבל כיון שכתבתם שנראה דגם שמו מעריסה שואל וכן הגיד לי מוכ"ז הלז הבא לגרש שאביו אמר לו שבשעת המילה קרא שמו שואל א"כ אין לשנות כלל וכמ"ש הב"ש לענין שרה שערלין שאם נקראת מעריסה שערלין אז יש לכתוב שערלין לבד ואף אם אין ידוע בבירור שם העריסה שפיר דמי למיכתב הכי שהוא חניכא שהכל קורין אותו וכן בשם האשה ששמה מעריסה וחותמת רבקה ונקראת ריבלה דכותבין רבקה וא"צ לכתוב המכונה ג"כ כיון דהנקודות שוים. והנה המגרש אמר ששמו נחום שואל בפי כל וחותם כן רק לס"ת נקרא מנחם שואל וא"כ צ"ע איך יש לכתוב בזה כיון דנחום הוא שם בפ"ע ג"כ וא"כ הקריאה והחתימה סותרים זא"ז ובכה"ג כתב הג"פ ששם דקרו ליה רובא דעלמא מכריע לעשות שם לעיקר א"כ לכאורה היה צריך לכתוב נחום שואל דמיתקרי מנחם שואל ומ"ש הב"ש בקיצור דינים סעיף כ' דאם אין שווין הקריאה לס"ת וחתימה וא"י בעצמו למה חותם כך יש לילך אחר השם שקורין אותו לתורה מקור הדברים ממש באות אחד גבי שם אליעזר ושם מיירי שהיה שמו לאזר ואין כאן ספק רק שהוא משתבש לחתום אליעזר לא אזלינן בתר טעותו בחתימה אלא בתר טעותו דקריאת ס"ת ובין הבריות הוא עיקר ע"ש בט"ז משא"כ כאן דאין כאן שיבוש בחתימה שהרי באמת הוא נקרא כך ובחתימה מחזיק שם זה לעצמו לעיקר א"כ יש לעשותו עיקר והשם שעולה בו לס"ת יש לכתוב דמיתקרי ולכאורה היה אפשר דבנ"ד שניתן לו ביום המילה ב' השמות מנחם נחום אז אע"פ שחתימתו הוא שלא בשיבוש לא קפדינן על החתימה שמה שהוא חותם בשם נחום לבד לא להחזיק שם זה לעיקר שהרי בשעת מילה ניתן לו שם מנחם להיות שמו המובהק ועולה בו לתורה אלא דבחתימה יצא מנחם להקל עליו וחותם בשם שמכירין בו ב"א ומ"מ אינו רק תפל לשם המובהק שהוא מנחם אך בס' ג"פ כתב בסקי"ז דאם חותם בשם חיים וקרי ליה לס"ת ביבאנטי או איפכא כו' אם שם המילה היה ביבאנטי יכתבו ביבאנטי כו' ואם אין ידוע שם המילה א"נ הדבר ידוע דבשמות המילה קראו ב' השמות חיים ביאבנטי והוא עולה לס"ת בשם חיים לבד אך חותם ביבאנתי לבד או איפכא כו' אז נראה אם רוב ב"א קרו חיים ופורתא ביבאנטי יכתבו חיים דמיתקרי ביבאנטי ואם רוב' קרו ליה ביבאנטי כותבין