בית אפרים אבן העזר חלק ג סב

ולכך נכתב דמתקרי בשביל טעותם וכסברת המסדר ולכן יש לחוש בזה טפי ללעז שיסברו שלא זהו המגרש והנה בשו"ת גאונים בתראי סימן ג' הועתק תשובת הב"ח בענין דמתקרי לובא הנדפסת בתשובות הב"ח ושם נדפס גם כן תשובת הגאון בעל מג"ש בענין זה לחלוק עליו וכתב דמנהג זה לכתוב על שם הקודש דמתקרי ועל שם לעז המכונה הוא מנהג ומטבע שטבעו הגאונים דהיינו הרי"ף והר"ן כו' אם כן הוה שינוי שם אבי המגרש ממש שהרואה דמתקרי לובא יטעה לומר שלובא שם קודש הוא מעריסה וישתנה בחליו לשם יצחק וכינוי אייזק כו' וכ"ע ידעי ששם אבי המגרש לא נשתנה מעולם כו' ויטעו לומר איש אחר הוא כו' ואם יקשה לומר תינח אם נמצא בתנ"ך כו' עד ק"ו בנ"ד בתרי לשונות דסתרי בגט המכונה אייזיק דמתקרי לובא ומנהג חז"ל לעולם לכתוב המכונה בשם לעז ודמתקרי ע"ש הקודש גם שהיה איזו ישוב ליישבו כמ"ש לקמן סברת הרב בנ"ד ודאי השינוי לשון דמכונה ודמתקרי א"א ליישבו אלא כנ"ל ואם כן הוא שינוי השם כו' ועוד אם יש שום שינוי בגט שהוא בודאי כשר אם אפשר לכתוב אחר כותבין כדאיתא במהרי"ק שורש קנ"ב כו' מכ"ש בנ"ד שיש כמה פקפוקים בודאי פסול לגרש בו ואפשר דאפילו הולד ממזר אלא יש לכתוב יצחק המכונה אייזק והמכונה לובא דבזה אין פקפוק וע"ש שהביא דברי הב"ח והשיג עליהם וסיים בה שהגט פסול ואפילו אם ניסת תצא כו' וקצרתי לפי שהתשובה מצויה פוק עיין בה: וכבר הביא אחי הגאון נ"י דברי הט"ז בזה שבעובדא זו דהב"ח ערערו עליו ונכנסו בעובי הקורה להצריך גט אחר ומ"ש הט"ז שם דאח"כ מצא בתשובת הרמ"א דאם כתב דמתקרי במקום המכונה כשר כתב זה לפי שלא סיימוה קמיה והיה סבור שכל הפקפוק שכתבו על המכונה דמתקרי אבל לפי המבואר בשו"ת הגאון מהר"י הנ"ל דכה"ג דנ"ד למיחוש מיבעי אף אם נאמר דבעלמא כתב דמתקרי על שם לעז כשר משא"כ בזה שיש שני שמות לעז וכותב על אחד המכונה ועל אחד דמתקרי כיון דהלשונות סותרים אהדדי שיש לחוש ללעז שאין זה המגרש וגם כתב שם דהוי כעשה טפל עיקר דלובא הוי טפל לשם אייזיק וא"כ גם כאן כיון דשם הירש עכ"פ טפל לשם העשיל ועכ"פ לא היה לו לכתוב לכתחלה על הירש דמתקרי ועל העשיל המכונה ואין להאריך שהדבר פשוט דאנן דנהגינן דלא כהב"ח דמחלק בין שם לעז שבשעת לידה לשם שניתן לו על ידי איזה סיבה אלא בכולם כותבין המכונה א"כ פשיטא שאין לבדות מדעתינו חילוק בין שם במתכווין או עפ"י טעות והדבר ברור למעיין דמה שאנו הולכין אחר קריאת השם כפי העולם לאו בקריאה דידיהו תליא מילתא כמו שמבואר בסדר השמות דאותן השמות שהוא מתבייש בהם ואין קורין אותו בפניו בהם אין לכותבן ואף כי נקרא שלא בפניו בשם זה לא איכפת לן בהכי ועיקר הגט הוא לשון הבעל אנא פלוני ואין צריך לכתוב המכונה פלוני על שם שנתבייש בו ואינו מקבל עליו להיות נקרא בו רק אותן השמות שהוא מחזיק עצמו בהם וקרו ליה ועני בשם זה יש לכתבו בגט אף שהמועט קורין אותו בו שהרי קיבל עליו שם זה ועונה לקוראיו אשר יקראו בו ואף דרובא עיקר מ"מ בשביל לעז המועט יש לכותבן ג"כ ועכ"פ עיקר קביעות השם לא מחמת קריאת העולם ומפיהם אנו חיים אלא מחמת שהבעל הוא מחזיק לעצמו שם זה וא"כ מה איכפת לן בזה שהעולם מכנים אותו בכוונה או בטעות לאו אפומייהו כתבינן רק מחמת שהבעל עונה אותם בקריאתם אותו בשם זה וכל שהוא החזיק לעצמו שם זה והוא שם לעז ויש לו שם הקודש אחר שעולה בו לתורה פשיטא שיש לכתוב על שם זה המכונה ולא דמתקרי והדברים ברורים לענ"ד: והנה בספר שמות אות שי"ן שם גם אשה שבת והביא דברי מהרח"ש באשה שנקראת גראסיוזא ואח"כ קראו הכל שבתולה והקשה בס"ש ע"ז מדברי אא"ז מהר"מ מלובלין לענין שם מירוש דאף שניהם לעז כותבין דמתקרי וכן ס"ל למהרח"ש ג"כ וכתב והדר ניחא לי בעיון תשובתו היטב הדק דשאני התם שלא היה שם שבתולה שם כלל אלא כינוי שמכנים אותם בשם זה ע"ש השבת כו' א"כ אחר שאינו שם העצם אלא כינוי בעלמא על שם היום שנולדה הגם דהוא לשון הקודש לכן הורה לכתוב המכונה אבל היכא דשני השמות המה שמות העצם ולא שם כינוי בעלמא והם שתיהם לעז כותבין דמתקרי כו' יע"ש הרי מבואר דגרע טפי מה שאינו שם העצם לכתוב המכונה אפילו שהוא לשון קודש וק"ו הדברים בנ"ד, וכן הביא אחי הגאון נ"י מספר ג"פ כמה לשונות שדעתו כן דעל שם העצם נופל טפי לשון דמתקרי מלשון המכונה ועיין בתשובות רמ"א סי' פ"ד שיש שרצו לומר דאם השם השני ניתן אח"כ אף אם הוא בלה"ק יש לכתוב המכונה וקצרתי וא"כ בנ"ד פשיטא שיש לכתוב והמכונה הירש ופלטינן מחששא דהגאון מהר"י ז"ל ואין לומר דעל כרחך לא חשש הגאון ז"ל אלא משום שצידד שם שיש מקום לטועה לטעות דלובא הוא שם הקודש וכיון דשם הירש ידוע שאינו שם הקודש א"כ אין לטועה לטעות שהוא שם שקודם החולי דמ"מ הוה לו לכתוב שם הקודש והמכונה הירש ולא דמתקרי אך באמת ז"א דודאי אם כותבין שם שקודם החולי וידוע שמו הקודש כותבין אותו ואת חניכתו אבל לפעמים אין ידוע בבירור שם הקודש שלו וגם אפשר שנסתפק אם שמו הקודש נפתלי או צבי וכתבו השם שקודם החולי הירש שהוא החניכה שהכל היו קורין בו ושפיר כתבו עליו דמתקרי להורות שהוא השם שהי' נקרא בו קודם החולי כמבואר בהגהת הרמ"א וא"ל דמדכתבו ודמתקרי מוכח שאין הכוונה ע"ש שקודם החולי ז"א כמבואר ביש"ש סימן ך"ד דהיכא דגם לאחר חליו מכנין לו בשם זה כותבין משה המכונה לימא דמתקרי יצחק והמכונה לעבלין וכן משה דמתקרי יהודה והמכונה ורוחן משום דאף לאחר חליו כשקורין לו משה מכנים לו ורומן דאי לאו ואו שבראש התיבה היה משמע דוקא מתחלה כשהי' נקרא יהודא היו מכנים לו ורומן ע"ש והשם שהיה לו קודם החולי שם הקודש אחר וכתבו עליו דמתקרי כתבו על כינויו והמכונה ולהורות שגם עתה נקרא בכינוי זה והיכא שלא היה לו קודם החולי שם הקודש כלל או שאין ידוע מה היה שם הקודש שלו אם כותבין הכינוי שקודם החולי וכותבין עליו דמתקרי להורות שהיה נקרא בו קודם החולי ואם גם עתה נקרא בו וגם קודם החולי כותבין ודמתקרי להורות שכך היה נקרא קודם וגם עתה עדיין נקרא בו ג"כ וא"כ מחמת שני הלשונות הכתובים בגט המכונה ודמתקרי והשני הוא ג"כ שם לעז כמו הראשון דחיק ומוקי נפשיה שהיה שמו הירש בפי כל ושם הקודש לא נודע מה היה לו ונשתנה מחמת חולי ליהושע וכינוי העשיל ועדיין קורין לו הכינוי הירש ג"כ ולכך נכתב ודמתקרי הירש וכיון שידוע שבעל זה מעיקרו היה שמו יהושע בכינוי העשיל ולא נשתנה מעולם איכא לעז שיאמרו שאין זה המגרש וכחששא דהמג"ש ממש וגרע מיניה דהתם החשש באבי המגרש והכא החשש במגרש עצמו והנה תשובה זו של המג"ש הנדפס בגאונים בתראי הוא אצלי בכת"י באריכות קצת וכתב שם שנתכנסו כל החכמים אצל הגאון מהר"ן ז"ל ונמנו לפסול הגט והוא ז"ל עם עוד חכם נבררו לילך אל הגאון הב"ח ז"ל להתווכח עמו ואז נתחזק הרב ובנה יסודו על ו' עמודים ובסוף דבריו סיים מה שאמרו חז"ל מי שאינו יודע בטיב גיטין כו' ולא אמר בהלכו' גיטין אלא שזה אפילו בהלכות שחיטה כל טבח שא"י הלכות כו' עכ"ל ולכן אף על פי שאם היה כאן מקום עיגון גדול לא היינו ממהרים להחליט לפסול והיה צריך חיפוש צדדי היתר אבל כיון דבקל אפשר לתקן פשיטא שאין להכניס עצמינו בספיקות ולחדש סברות שאין להם שורש וענין בשום פוסק והדברים מראים להיפך אלה שלפי פשיטות הענין בעיני מנעתי לעצמי מלחזור על ראיות בהא נחיתנא ובהא סליקנא דיש לכתוב בכה"ג יהושע המכונה העשיל והמכונה הירש כאשר כתב אחי הגאון נ"י: דברי זעירא מן חבריא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: שאלה צב בדבר כתיבת שם ריבה שהוא השם שבפי כל ובתנאים ובכתובה כתוב רבקה והנה כ"ת לא כתב אם היה דרכה לחתום שאז נראה שיש לעשות עיקר מחתימתה ואף שחותמת עצמה באלף יש לכתוב כן שאין זה כמו טעות בחתימתה ובפרט לדעת הט"ז שהביא