בית אפרים אבן העזר חלק ג מז

בשם עטיא צ"ע כעת ואין כאן מקומו) משא"כ כאן ששם מתתי' קיים וידוע לכל וממנו נגזר שם זה שקורין אותו עכשיו ולא נשתנה הברתו רק שהעולם קיצרו בשמו כדרכם פשיטא דבתר עיקר השם אזלינן ובפרט שאין כאן מקום עיגון הדבר פשוט שצריך לחזור ולגרש שנית כדת של תורה ולענין הלכה למעשה איך יש לעשות לכתחלה נלענ"ד ליתן שני גיטין אחד בשם מתתיה ואחד בשם מתתיהו וכ"ע מודים בזה אף הסוברים שיש לכתוב מתתיה מ"מ מודים בזה בנידון כזה שהיה נקרא בפי העולם מתיה וכן מבואר בשו"ת כת"י להגאון מהר"י בעהמ"ח מג"ש ז"ל שכתב בתשובה להגאון בעל צ"צ בענין שם מתתי' והעלה שם לכתוב מתתיהו וכתב שם שהוא מסופק אם העולם קורין אותו מתיה דכיון שקיצרו שמו מאן לימא לן שקיצרו שם מתתיה דלמא קצרו שם מתתיהו וא"כ ל"ד לחזקיה דהתם העולם שקורין אותו חזקיה כו' עכ"ל ואף שי"ל דהכא עדיף טפי כיון שקראוה מתיה הוי כאילו קצרו שם מתתיה ולא לשם מתתיהו מ"מ כיון דעל כל פנים לא נקרא בשם מתתיה ממש אין לכתוב מתתיה לחוד ובלא"ה מסיק הב"ש שהעיקר כדעת מהרש"ל לכתוב ב' גיטין ונלענ"ד שאין צריך לכתוב דמתקרי מתיה כלל כיון שהוא קיצור השם משם מתתיה והוא מובלע בתוכו ממש ובמובלעת גמירי שאין צריך לכותבו כלל כמ"ש הב"ש וגם לפי דעת מהרש"ל כל שאין לקיצור השם זה שם קודש אחר אין צריך לכותבו ואע"פ שיש עוד שמות כגון מתייאל או מתניהו שאפשר ששם מתיה נגזר מהם מ"מ כיון דהני שמות לא שכיחי הכא ולא שמענו שיהא כינוי להם אין לחוש וכמ"ש הב"ש דאם לא נמצא באותו מקום אייזק ששמו הקודש שאלתיאל אין צריך לכתוב קיצור השם: איברא דלפמ"ש שם בכללים דאם יש לשם הקודש זה כינוים אחרים צריך לכתוב גם קיצור השם א"כ צ"ע כיון דלשם מתתי' יש גם כן כינוי אחר שם מתית והוא שכיח טובא א"כ היה צריך לכתוב דמתקרי מתית גם כן אך כבר כתבתי דהכא שם מתיה מובלע בשם מתיתיה פשיטא שאין צריך לכותבו כלל כמ"ש הב"ש בס"ס בשם אייזק דלכך אין כותבין יצחק המכונה איצק או אליעזר המכונה ליזר אע"פ שיש להם כינוים אחרים משום דשאני כינוים אלו שהם נשמעים ונבלעים ממש בשם הקודש וכ"כ רש"ל גבי אליעזר ליזר אע"ג דיש לאליעזר כינוי אחר והוא ליפמאן מ"מ אין צריך לכתוב המכונה ליזר כיון דשם ליזר בא מאליעזר וכוונתו כמ"ש עכ"ל הב"ש וצ"ע לענ"ד על מ"ש הב"ש באות ב' בשם בנימין שא"צ לכתוב המכונה בונמי כו' כתב וקשה הא יש לבונמי שם הקודש אחר שמחה כו' אבל עדיין קשה מאייזק כו' וצריך לומר דמהרש"ל איירי במקום דלא נקרא לשום בונם שמחה כו' ע"ש וזה תימא לפמ"ש הוא גופיה בשם מהרש"ל דמובלעת לא צריך למיכתב א"כ פשיטא דשם בונם הוא מובלע בשם בנימין אמנם לענ"ד מה שהביא הב"ש מדברי רש"ל בשם אליעזר ליזר וכתב שכוונתו הוא כמ"ש לענ"ד הוא תימא שנראה שאין זה כוונת מהרש"ל ומ"ש מהרש"ל על המסדר שכתב המכונה ליזר מאחר שיש שכינוים ליפמאן וז"ל וטעות הוא בידו דמה בכך שקורין אותו ליזר לא יאמרו שהוא אחר שהרי כל ליזר בא מאליעזר בשלמא אם היה שאר שמות גם כן בשם ליזר אז היה צריך המכונה שלא יאמרו שהוא אחר אבל מאחר שאין זה בנמצא ליכא למיחש כו' עכ"ל וכוונת רש"ל מבוארת דסבירא ליה שאין אנו מקפידין על הכינויים אף שיש עוד כינוים אחרים לשם זה לא איכפת לן בהכי וחולק בזה על הד"מ שהביא הב"ש רק סבירא ליה דהעיקר מה שיש להקפיד אינו אלא אם יש עוד לכינוי זה שמות הקודש אחרים והוא בנמצא כמ"ש שם לעיל בשם זלמן וזהו שכתב דמה בכך שיש לאליעזר עוד כינוי ליפמאן כיון שזה קורין אותו ליזר והוא כינוי לאלעזר לא יטעו לומר שהוא אחר ומ"ש שהרי כל ליזר בא מאליעזר ר"ל כיון שליזר אין לו שם הקודש אחר רק אלעזר וא"כ כיון שזה נקרא ליזר הכל יודעין ששמו הקודש שלו אלעזר וזה השם נכתב בגט והיינו שכתב דבשלמא אם היה שאר שמות ג"כ בשם ליזר ר"ל שאם היה שם ליזר כינוי גם לשמות הקודש אחרים מלבד אלעזר שפיר צריך המכונה שלא יאמרו שהוא אחר דשמא יסברו שליזר זה יש לו שם הקודש אחר ולא אליעזר הכתוב בגט ואין זה המגרש אבל כיון שזה אינו בנמצא דרובא דרובא אותן הנקראין בשם ליזר שם הקודש שלהם אליעזר כמו שנכתב בגט ליכא למיחש וכמ"ש גבי יצחק אייזיק וא"ש נמי ההיא דאין צריך לכתוב המכונה בונם דסבירא ליה לרש"ל דבתר רובא אזלינן ומ"ש הב"ש דווקא אם אין באותו מקום כלל מי שיקרא כן לענ"ד אין זה דעת רש"ל כמ"ש במקומו באורך באה"ע שם בס"ד והוכחתי כן מדברי רש"ל ואין כאן מקומו וגם כי לדינא אין נ"מ בנ"ד דהא בין למר בין למר תליא מלתא או במובלע בתוך השם או באם הרוב הנקראים כן שם הקודש כמו שנכתב בגט וא"כ בנ"ד כל הדרכים האלו בו ששם מתיה הוא מובלע בשם מתתיה וגם שם הקודש שלהם כך הוא שלא שמענו מי שקורין אותו מתיא בפתח שיהא לו שם הקודש אחר ואע"פ שמצינו בש"ס רבי מתיה בן חרש וכיוצא בזה ולפי הברת הספרדים הם קורין התיו דגושה וא"כ הויא מתיא ג"כ שם לעצמו ודמי לאלחנן חנן מ"מ כיון שבמדינתינו אין קורין בשמו כן ואין לך בגיטין אלא מקומו ושעתו וכיוצא בזה כתבתי באה"ע סי' קכ"ט במה שהביא הב"ש שם מדברי הפוסקים שאין צריך לכתוב נתן המכונה נטע או נטא שלענ"ד דין זה נמשך מגדולי הספרדים שהם קורין התיו דגושה והם קורין נתן ולפיכך שם נטע הוא אצלם קיצור השם מה שאין כן לפי מה שאנו האשכנזים קורין נתן בתיו רפוי ושם נטע הוא מודגש הרי זה שם לעצמו וצריך לכתוב דמתקרי נטע כמבואר בפוסקים וה"נ בשם מתיא שלפי קריאתינו שם מתיא בתיו רפוי א"כ זה שנקרא בדגש אין לטעות בו שהוא ע"ש מתיא הנזכר בש"ס וגם לא שכיח אצלינו כלל שיהא נקרא בשם זה לשם בפ"ע ואינו בא רק לכינוי וקיצור השם בלבד הלכך נראה שאין צריך לכתוב בזה דמיתקרי כלל רק יש לכתוב ב' גיטין באחד מתתיה ובאחד מתתיהו ובזה יצאנו ידי כל עורר וטוען כי נלך בעקבות הראשונים ולא נפרוץ גדרם דרך המלך נלך ונשתה מי בארם באר מים חיים דברי זעירא מן חברייא: הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד שאלה פח אלף שלומים לכבוד אהו' שארי ידידי נד"ז הרב הגדול החריף ובקי המפורסם מהורר יצחק פרענקיל נ"י לנצח: דבריו האירו על אודות הגט והנה מה שהבינו בב"ש כי יודת כינוי ליוכבד ז"א דאין כוונת הב"ש כן רק יודית הוא שם בפ"ע ומתחלה כתב יוכבד המ' יוטלין ואח"כ מזכיר שם יודית. ואח"כ כתב דיוכא הוא ג"כ ליוכבד וזה מבואר בס"ג של מהר"ם ר"י שהעתיק בחלקת מחוקק הנדפס בפ"ע שם איתא יודא הוא כנוי ליהודה ואין לכתוב הכינוי יודית שם אשה יודל הוא כינוי ליהודה כו' יוטא אם קורין היו"ד בחולם כו' יוכא הוא כינוי ליוכבד ודינו כמ"ש גבי אלז גוטא כו' עכ"ל והעתיק הדברים ככתבן בב"ש מהדורא קמא ומ"ש במהדורא בתרא יוכבד המכונה יוטלין הוא ע"פ הספר שמות שכ"כ בשם רש"ל וסיים בה ונ"ל דשם העריסה היה יוכבד אחר שם המשפחה והכינוי הוא יוטל ומש"ה כותבין כדפרשתי בסימן כ"ו עכ"ל רש"ל וכ"ה לפנינו ביש"ש גיטין ע"ש אבל פשיטא דמ"ש הב"ש שם יודית אינו חיבור למ"ש תחלה יוכבד המ' יוטלין כלל אלא הוא שם לעצמו ואינו פקפוק בדבר למעיין בספרים הנ"ל ודאתאן עלה בענין כתיבה שם יודית נראה דאם הוא נקראת כן בפי כל פשיטא שאין לנו להדורי עובדא כיון שנקראת בפי כל בשם זה וכן משמע בשו"ת דבר שמואל סימן ק' שכתב וז"ל גט שכתב בו יהודית בת ישראל וכל שום אוחרן כו' יש מערערין ואומרים שהוא פסול שהיה צ"ל יודיטא ואחרים אומרים שאין לפוסלו בשביל זה כיון שעיקר השם הוא יהודית ומה שהמון עם קורין יודיטא הוא שם יוצא ממנו בשבשתא וכבר נכלל במה שאמר אח"כ וכל שום אוחרן כו' תשובה עמדנו ונתבונן בישיבתינו פה על מה שנדרשה בשאלה הנ"ל והסכמנו שאין לערער על נתינת הגט שנכתב בו שם האשה יהודית אע"פ שהמון עם קורין יודיטא דאזלינן בתר עיקר השם ומקורו כתוב בתורה אשר יצא ממנו ללועזות נשים והדיוטות עמקי שפה וכבדי לשון לבטא אותן בשפתים