בית אפרים אבן העזר חלק ג מו

שזה שם של גזול אינו שם אחר אלא קיצור או לאיזה סיבה א"כ לא יקרא שינוי שם ליפסל והראי' ממ"ש בתה"ד על איש שהיה שמו ירחמיאל כו' כמו כן בנידון שלפנינו כיון ששם גזול אינו שם בפ"ע אלא שם של גאזלה והיא היתה ידועה ונקראת בשם של גזול הגט כשר כו' ומהרלב"ח בתשובה שאח"ז כתב שאין הנדון דומה לראיה וגם בשו"ת מהראנ"ח גמגם בזה וכתב דבתה"ד משמע איפכא ע"ש ועכ"פ בנ"ד פשיט דלדעת מהרלב"ח אע"פ שזו היתה נקראת בפי כל גזול כיון דעיקר שמה היא גאזלה ס"ל דל"מ בכתיבת קיצור השם לחוד וכך היה דעת מהר"א שלום וכ"כ מהראנ"ח א"כ גם בנ"ד אין לכתוב מתיה אף על פי שהוא נקרא כן בפי כל אך בדיעבד אם כתב כן היה מקום עיון כיון דהמבי"ט נראה דמכשיר בכה"ג וכ"מ מסתימת האחרונים אך בנידון זה שהמסדר כתב מאטיא שאין זה שמו כלל נראה דהוי שינוי השם גמור ופסול דהא מעיקר הדין יש לכתוב מתיה אם היה רוצה לכתוב החניכא כמש"ל מדברי הב"ש בשם סתירה: ולכאורה היה אפשר לומר דגם הב"ש לא קאמר אלא לענין כתיבה לכתחלה ואף על גב דנראה פשוט דבשם אסתר גופי' אם שינה וכתב אסטר שיש לפסול אפילו בדיעבד ש"ה שידוע לכל ששם אסתר המורגל בפי כל הוא ע"ש אסתר המלכה וגם אשה זו שהגט בידה ידוע לכל ששמה כשם אסתר דעלמא וכשיראו שינוי בגט יאמרו שאין זו המתגרשת וכן בשרה שרא משא"כ בשם סתירא אף על פי שבאמת הוא נגזר משם אסתר מ"מ הקורא בגט סטירא אינו רואה שינוי בשם האשה ומה לו לחקור ולערות עד היסוד בה לידע מקור מחצבו שהוא משם אסתר ואין בזה משום לעז כלל וא"כ ה"ה בנ"ד אף על פי שלכתחלה ודאי היה צריך לכתוב מתתיה ומתתיהו ואם היה בא לכתוב החניכה לבד היה צריך לכתוב מתיה מ"מ השתא מיהו שכתב מאטיא אין לפסול בדיעבד כיון שאין הקורא מכיר בו שינוי מקריאת שם הבעל וא"ל כיון דרגילות הוא לכנות לשם מרדכי מאטיא אתי למטעי שיסברו שזה המגרש שמו מאטיא דז"א דכל שאין כאן שינוי בשם עד שיש מקום לומר שע"כ אינו זה רק אחר אינו לחוש כלל כיון שמשפט הקריאה כך הוא כמו שנקרא זה בפי כל מה"ת יטעה זה ויקרא בגט בנקודה אחרת להוציא לעז לומר שהברת התיבה בגט הוא מאטיא וזה האיש לאו שמיה מאטיא אדרבה יקבל האמת שהברת התיבה בפתח ולא ישעה בדברי שקר וכבר הוכחתי סברא זו בארוכה בתשובה סימן: איברא חזינא דאפילו תימא דהב"ש לא קאמר רק לכתחלה מ"מ נ"ד גרע טפי כיון דכ"ע ידעי שהאיש הזה מאז יולד הוחל לקרוא בשם מתתיה וכך הוא עלייתו לתורה וא"כ פשיט' שיש חשש שיאמרו שאין זה המגרש שהרי המגרש הזה שמו מתיה ואף על פי שכך הוא הברת הטי"ת כמו הברת התי"ו מ"מ כיון שמעיקר הדין יש לכתוב בתיו אם כתב בטית יש קפידא בדבר וכמ"ש בשו"ת הר"ן סימן מ"ב גבי גט שכתב בו דממתא מיורקא ואף על פי שנוכל לומר שהמכוון אחד בין שיכתוב דממתא ובין שיכתוב פלוני דממיורקא ושגם בשכתב דממתא הוא ע"ד היחוס לא ע"ד שם עירו כיון שהורגלו ההדיוטות לכתוב בלא דממתא ע"ד היחס וממתא ע"ד שם עירו בכגון זה צריך לדרוש לשון הדיוט וכיון שכן נמצא ששינה שם עירו כו' ע"ש ואם ל' הדיוט כך לשון חכמים עאכ"ו שהרי דינא הוא לכתוב מתיה בתי"ו כמ"ש הב"ש ומתוך ששינה סדרי הגט וכתב בטי"ת יש חשש לעז ואין לחלק דהתם אזלינן בתר פירוש לשון שהורגלו ההדיוטות לפרש משא"כ בזה דס"ס הברה אחת היא דז"א דמ"מ יש לטועה לטעות כיון שלא כמו שהוא נכתב הוא נקרא שהרי קריאתו לתורה היא בשם מתתיה וע"ש זה ניתן לו חניכה זו וגם שיסבור הטועה שהברתו הוא מאטיא בקמץ ונגזר משם מרדכי ואנן בעינן שיהא מוכח מתוך הגט שזה המגרש דכל שאין מוכח מתוכו פסול רק אם כותב כתיקונו אף על פי שיש מקום לטעות לא איכפת לן בטעות דהאי כגון אם היה מן הדין לכתוב מאטיא אף על פי שיש מקום לטעות ולקרות המ"ם בקמ"ץ לא איכפת לן בהכי שהרי יש לו להרגש שזה נקרא בפת"ח שהרי אין שם אחר בעיר שיהיה שמו ושם אביו כך (ואם יש בעיר אחד ששמו מאטיא ושם אביו גם כן כשמו של זה היה ראוי לחוש לשני יוב"ש.' גם כן) משא"כ אם אין הדין נותן לכתוב כן אז פשיטא שיש חשש לעז שיאמרו שאין זה המגרש שהרי המגרש הזה שמו מתיה ואף על פי שכך הוא הברת הטי"ת כמו הברת הת"ו מ"מ כיון שמעיקר הדין יש לכתוב בתי"ו אף בדיעבד איכא קפידא כמש"ל ועיין בשו"ת גאוני בתראי סימן ג' תשובת הגאון מוה' יושיע בעהמ"ח מג"ש בענין הגט שנכתב בו יצחק המכונה אייזק דמיתקרי לובא וכתב שם שיש לפסול לפי שהרואה יסבור שלובא הוא שם הקודש מעריסה ונשתנה מחמת חולי כו' ואם כן אין זה המגרש עיין שם: ועיין בב"ש אות טי"ת בשם טאנא שאם היה לעז וכתב בלשון הקודש כשר כיון דעדיין יש לקרות כמו שם הלעז אבל אם הוא שם הקודש וכתב כשם הלעז פסול לכן יש לכתוב תאנה עכ"ל וכ"כ בס"ש בשם נוחה שכך יש לכתוב דשמא עיקר שמא בלה"ק ואם כתב בלעז נוכא יפסל משא"כ אם יכתוב נוחה אע"ג דהוא שם לעז לא יפסול וכמו בשם תאנא עכ"ל והביאו הב"ש בקצרה ומבואר בנ"ש בשם רש"ל שאף אם נקראת תאנה בקמ"ץ תחת התי"ו אף על פי כן יש לכתוב בתי"ו כיון דעיקרו של השם הוא ע"ש הפרי רק שנשבש הלשון ובתשובה סימן כתבתי בענין זה דטעמא דידיה משום דס"ל דשם זה אין לו מקום רק ע"ש הפרי וירגושו שהיא זאת האשה הנקראת את תאנה והקמ"ץ בא ע"י שיבוש הלשון ואם כן כ"ש כאן שקריאת שם החניכא מתיה הוא ג"כ בפת"ח כמו עיקר השם והכל מרגישין שהוא קיצור מעיקר השם שעולה בו לתורה וכך יש לכתוב מתיה אם רוצה לכתוב השם שהכל קורין בו לחוד וגם אם היה כותב בתי"ו ובאל"ף גם כן היה מקום להקפיד להצריך גט אחר כמבואר בשו"ת מהריב"ל בכתב מתתיא באלף באין ידוע חתימתו גם כן אין להכשיר כ"א במקום עיגון ושעת הדחק וא"א להשיג אחר ואף על גב דבשם סאייה כתב דלכך כותבין ה"א בסוף משוש דלענין ה"א או אל"ף אין קפידא התם שאני דאפילו תימה שלא נגזר משם שרה מ"מ אין קפידא אם יכתוב ה"א במקום אל"ף משא"כ כאן דודאי נגזר משם מתתיהו מה לי שכתב מתתיא באל"ף או שם הקצר הנגזר ממנו ושינוי השם גמור הוא ואפשר דבכה"ג אפילו במקום עיגון פסול שהרי שם אחר לגמרי הוא שאינו שייך לשמו כלל ולא מיבעי בכותב מטיא כמ"ש המסדר הזה דפסול אלא אפילו אם כתב מתיא כיון דמצינו בש"ס שם מתיא כגון ר' מתיא בן חרש ורבי אלעזר מן מתיא וכיוצא בזה אם כן יש לטעות בשם אחר ולא מהני בזה מה שאין שינוי במבטא כיון שהם שמות מחולקים: העולה מזה שנלענ"ד לדינא למהדר עובדא ולתת ב' גיטין ועל המסדר קורא אני מה שאמר שהע"ה בחכמתו אל תתחכם הרבה למה תשומם כי נס מן הפח"ת ונפל אל הפח ועשה שלא כהוגן שלא נתייעץ בזה עם הרבנים הסמוכים לו הבקיאים בטוב גיטין ורגילי בהכי טובא ולשאול את פיהם אם יש מקום להמלט מנתינת ב' גיטין ע"י כתיבת שם מתיה לבד ואיך יש לכותבו והוא נשען על בינתו ועל שמועתו ששמע שאין לדרוש בשמות רק יש לכותבו ע"פ משמעות הברת קריאתם ושמע וטעה לסמוך ענין את נדון זה שהוא נגזר משם הקודש ואין הנדון דומה דהשם אשר קורין אותו ללעוזות בלעז שפיר כותבין לפי הברת השם וע"פ שימוש האותיות שכותבין במדינה שלנו בלשון אשכנז שהרי הקורא בגט שם יקרא ככתיבתו ויוודע לו שזהו המגרש משא"כ בשם הנגזר משם הקודש שניתן לו מעריסה ועולה בו לתורה פשיטא שידוע לכל כי שם זה שקורין מתיה הוא שם קטן משם גדול שנקרא בו לתורה וידוע לכל שמתתי' הוא בתי"ו ואם כותב בטי"ת הוא שינוי וכמה כרכורים כרכרו חכמי דורינו בענין כתיבת שם אשה שנקראת עטיא שאם היה נגזר משם אסתר היה ראויה לכתוב אתיה ואף ע"פ ששמעתי שהעלו לכתוב עטיא היינו משום שי"ל שלא נגזר משם אסתר כלל ואפ"ת שנגזר משם אסתר מ"מ הרי שם אסתר נשתקע לגמרי ואין ידוע לשום אדם וכמ"ש אא"ז מהר"ש חיות לענין אסתר סטירה וגם דהתם נשתנה הברת שם אסתר לגמרי (ובאמת היכא שידוע ששמה מעריסה היה אסתר ונשתרבב אח"כ לקרותה