בית אפרים אבן העזר חלק ג לג

סימן קל"ו סק"ד דבעינן שיהיה הגט כשר לכ"ע בין לר"מ] ובין לר"א והנה אם לא כ' שמות אביהם ודאי דכהוחזקו דמי דהא טובא איכא בעלמא ששמם כך ולפי זה יש לפסול כיון דבעינן מוכח מתוכו לר' מאיר אך דזה דוקא בשם אבי האיש מה שאין כן בשם אבי האשה נראה דשפיר מיקרי מוכח מתוכו דהא מבואר בק"ע דאע"ג דבעינן שם אביו מ"מ שם אשתו עומד בשם אביו ולפ"ז לכאורה היכא דכותב יוסף מגרש את אשתו רחל בת יעקב י"ל דשפיר דהוי מוכח מתוכו כיון דהאשה ידועה בשמה ושם אביה ומתוך הגט אנו יודעין שבעלה של זו ששמו יוסף הוא המגרש ואע"ג שאין זכר לשם אביו הרי ניכר ומוכח הוא על שם אשתו והרי ידוע בעיר הזאת שאין כאן אשה אחרת שבעלה יוסף ומה לי שידוע ששם אביו שמעון או שידוע ששם אשתו רחל בת יעקב: אך י"ל דבאמת כן הוא אם נכתב בגט מקום עמידת האשה אבל אם לא נכתב בגט מקום עמידתה א"כ אף שנכתב שמה ושם אביה אין מוכח מתוכו מי המגרש דשמא אחד ששמו יעקב מכאן יש לו אשה אחרת באיזה מקום בעולם ששמה רחל בת יעקב דבזה לא שייך לא הוחזקו וכמ"ש הרשב"א בגיטין דף כ"ז לענין שיירות מצויות ע"ש. ולפ"ז י"ל דבאבי המגורשת יש להקל טפי דכיון דמוכח מתוכו שזו המתגרשת ששמה רחל היא אשת יוסף בן שמעון המגרש הנזכר בגט הוי כאילו כותב שם אביה ג"כ שהרי ידוע שיוסף בן שמעון זה המוזכר בגט אין לו אשה אחרת רק רחל זו וא"ל שמא יש לו אשה אחרת במקום אחר ששמה רחל ולא על זו כיון וא"כ לא הוי מוכח מתוכו ז"א דהא בזמן הזה שיש חר"ג אין לחוש לזה ואף למ"ש הרמ"א בסי' קל"ו באין שמות הנשים שוות מ"מ יכתבו סימן וטעמא משום דאע"ג דאיכא חר"ג חיישינן שמא עבר וקידש אשה במקום אחר מ"מ נראה דהתם החשש דשמא יגרש זה רחל בת יעקב שקיד' זה במקום אחר משא"כ לענין מוכח מתוכו שפיר הוי מוכח מתוכו שהרי כתבו התוספות שאין לחוש למוכח מתוכו אף לר' מאיר כ"א בהוחזקו אבל בלא הוחזקו לא ופשיטא דכה"ג שנאמר שעבר על חר"ג וקיד' במקום אחר חשש כי האי גרע מלא הוחזקו ושפיר מוכח מתוך הגט שכתוב בו אנת אנתתי רחל שזו היא המגורשת (ולפ"ז גם באבי המגרש כשכותב מקום עמידת האשה יש מקום להקל ודוקא כשאין מזכיר מקום עמידתה כגון בגט ע"י שליח יש חומר טפי באבי המגרש מטעמא דכתיבנא) ובב"ש שם בסימן קל"ו משמע דאף לענין מוכח מתוכו שייך הך חששא שמא עבר על חר"ג ודבריו תמוהים לענ"ד שוב ראיתי בבית מאיר שעמד ע"ד זה וגם הביא דברי המ"ל בהל' גירושין שהקשה על הך דינא דרמ"א וקצרתי: והנה הב"ש בסימן קל"ו כתב דאם ניתן הגט מכשירין אע"ג דאין מוכח מתוכו וכ"כ בריש סימן נו"ן ובשם שו"ת אא"ז שארית יוסף הביא שדעתו דאם לא נשאת לא תנשא אלא שאם נשאת לא תצא וכתב הב"ש שכן משמע בהג"א ולפענ"ד גם בתה"ד בכתבים סימן ר"ן משמע דדוקא בנשאת שהרי כתב שם לענין קרוב ונתרחק אם חוששין לר"י לכתחלה לענין גיטין כו' מייתי שם הא דכתב טעמא למה טרחינן בתר ע"ח כיון דלא קי"ל כר"מ וכתב דבגט מפקינן נפשי' מפלוגתא היכא דהוה מן הסבר' והנכון כמאן דאסר כההיא דר"מ דסתמי משניות סברי הכי ומ"ש אי מקרי דיעבד אחר שנשאת קודם שתבעל פשיטא דדיעבד מיקרי כו' עכ' מבואר למעיין בהדיא דמאי דמתירין בדיעבד בענין כזה היינו דיעבד שנשאת אבל לא דיעבד שניתן דאל"כ הו"ל למירמי קלא כהשואל שם דמספקא ליה אף בנישאת קודם שתיבעל שאפילו לא נישאת חשוב דיעבד כיון שניתן הגט וכה"ג דייק ביבמות דף ל"ב בסוגיא דהילל ובחולין דף נ"ב בהא דגיסטרא קאמריתא כו' סברי א"כ מרתח קא רתח כו' יע"ש והדברים מורים להדיא דמה שאנו עושים לקיים דברי חד תנא דמסתבר כוותיה כגון הא דר"מ דאיכא סתמא דמתניתין כוותיה לא מיקרי דיעבד אא"כ נשאת וא"כ פשיטא שיש לחוש לדברי תה"ד וש"י והג"א שלא להקל מחמת שכבר ניתן וכבר הבאתי לעיל דברי הב"ש ריש סימן קכ"ט לענין דמתקרי אך שיש מקום לומר בכה"ג שחסר שם אבי המגורשת שפיר הוי מוכח מתוכו כיון שנזכר שם הבעל ואף שחסר מקום העמידה של האשה כיון שהוא ע"י שליח מ"מ לא חיישינן לאשה שבמקום אחר וכמש"ל דכה"ג לא הוחזקו מיקרי: ושוב פקחתי עיני וראיתי בשו"ת נ"ב מ"ת חלק אה"ע סימן קי"ג האריך בזה ופלפל הרבה בענין מוכח מתוכו והביא שם דברי הכנה"ג בשם הרדב"ז שהביא הג"פ וגם כתב שם חילוק בין גט ע"י שליח ובנ"ב שם מסיים בה דלפמ"ש הב"ש דלענין מוכח מתוכו אפילו בלא נשאת מתיר להנשא א"כ ק"ו במקום עיגון אפילו לא ניתן שינתן לה כיון שהוא שעת הדחק כו' וגם הלום ראיתי שארי בד"ז הגאון מוהר"ר יעקב נ"י האב"ד דק"ק ליסא בספר תורת גיטין שהדפיס מקרוב גם כן סברות בזה ואני סמכוני באשישות לא יכלתי לעמוד על דבריהם ולישא וליתן בהם כדרכי מעולם ת"ל אך להפקת רצון הרב השואל דחקתי וכתבתי המעט אשר לפני: וסיומא דפסקא שאף שאנו נוהגין שבמקום שיש ספיקות בשם אבי האיש והאשה אין כותבין שם האב כלל וכן כתבתי הלכה למעשה כמה פעמים ומצאתי בשו"ת פנים מאירו' סי' בשם הגאון מוהר"ר גבריאל ז"ל שכ"כ מ"מ אין הדברים אמורים אלא כשיש ספק בכתיבת השם אבל כגוונא דנ"ד שהיה עולה לתורה וחותם אלחנן זאב פשיטא שהיה לו לכותבו בלא גמגום כלל ואף שיש ספק בקריאת העולם בכנויו באמת היה להם להשמיט הכנוי וכיון שבקל אפשר לכתוב גט אחר להזכיר שם האב אין ספק שלא יפה עשה המסדר שהכניס ראשו באלה ובכמה תשוב' הבאתי מש"כ הגאון בעל מג"ש ותשובת פ"י שמה שאמרו כל מי שא"י בטיב גיטין כו' ולא אמר בהלכו' גיטין משום דזה אפילו בהלכו' שחיטה כל טבח שא"י הל' כו'. אך לשון בטיב בא להורות שיודע לתקן שלא יהיה שום פקפוק לצאת ידי כ"ע כמ"ש רש"י בהאי דאתקין שמואל בגיטא מיומא דנן כו' וראיה זו הביאה ג"כ בתה"ד בתשובותיו אך עתה שכבר נעשה מעשה אם מהדרינן עובדא ליתן גט אחר אין דעתי נוחה להכניס ראשי בזה אחרי שהמתירין הם רבים וגדולים והוא מחלוקת ישינה מה מיני יהלוך להכריע בענין כזה והמתיר בדיעבד כי האי יש לו על מה שיסמוך ומי שירצה לחוש יחוש לעצמו ושלום על דייני ישראל דברי זעירא מן חברייא: הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד שאלה פה שאלה אשה א' קראוה מעריסה בשני שמות שאסי' טויבא ועתה כמעט כל בני העיר קוראין אותה רק בשום טויבא לבד אך קצת מבני אדם ומבני ביתה ומשפחתה קוראין אותה עדיין בשני שמות יחד איך יש לכתוב בגט. ושאלה זו נשאלה לפני כבוד מחו' הרב וכו' מוהר"ר יושיע העשיל הכהן אבד"ק לאדמיר והוא נ"י האריך בזה והראה פנים לכל צד וכו' ושלח ידו בשלומי וחלה פני לחוות דעי בזה אף אני: תשובה אני איני כדאי ששלח אלי אולם אמרתי איך אשוב פני פחת. חביב עלי עד לאחת. ואמרתי הכל מסייעין למלאכת שמים. יגיעי כח ורפויי ידים. יחליפו כח כאיש הביניים אף כי אנכי הצעיר ברבבות אפרים. אעשה חיל ללכוד מעברות המים. קרים ונוזלים ממקור מים חיים. רבותינו הקדושים נ"נ ומיניה ומיני שמעתתא תסתיים. ואתנהלה לעטי לרגל המלאכה בקסת דרוכה. ואשנס מתני לרוץ המערכה. ומה' אשאל עזר להאיר פני בהלכה. וראשון לציון נאמר שלכאורה דבר זה מתורת משה למדנו הוא אא"ז הגאון רמ"א ז"ל בד"מ סימן קכ"ט אות י"ט כתב וז"ל ומצאתי עוד שם דאם נתנו לו שם אחד ונשתנה מחמת חולי יש לכתוב דמיתקריה אבל לאם נתנו לו ב' שמות במילתו יש לכתוב בלא דמיתקרי ויש לכתוב אותו השם שקורין תחלה עכ"ל בו הא קמן דאע"פ שלא נקרא בפי העולם רק בשם א' לבד מ"מ כותבין שניהם בלא מיתקרי ודבר ברור הוא דבודאי מיירי ג"כ היכא שלפעמים נקרא בב' השמות יחד ג"כ דאם לא נקרא כלל רק בשם אחד לבד אם כן הוי ליה שם שנשתקע ואין כותבין אותו כלל וע"כ דמיירי לפעמים נקרא בב' השמות ומ"מ בשם אחד קורין לו רוב העולם והוא רגיל