בית אפרים אבן העזר חלק ג כט

דהמכונה קאי על השם: והנה הב"ש כ' ביעקב וואלף יש לכתוב יעקב בנימין המכונה וואלף דאז ליכא למטעי שהכינוי וואלף קאי על יעקב דא"כ היה כותב יעקב המכונה וואלף דמתקרי בנימין והנה דבריו מגומגמין שאם שיטעו דהכינוי וואלף קאי על יעקב גם כן והיינו כמ"ש דהמכונה קאי על האדם אם כן מה זה שכתב דא"כ היה כותב כו' דמה מקום לכתוב דמתקרי בנימין כיון דמשמע התם דבשמות תולדה מיירי מה מקום לכתוב דמתקרי ביניהם הרי אחד באחד יגשו ומדמתקרי לא יבא ביניהם ופשיטא דבכה"ג כותבין שמות הקודש ביחד וכותבין עליהן המכונה ועוד דמה"ת לעשות שם יעקב עיקר ובנימין לטפל לכתוב עליה דמתקרי' ואדרבה יש קצת סברא לעשות שם בנימין עיקר טפי כיון שוואלף הוא כינוי לבנימין יוציא משם העברי ע"ש בנימין זאב יטרף ודאי שהוא שייך טפי לבנימין מליעקב כי לא מצאנו בכל ס"ג כינוי זה ליעקב רק לבנימין וא"כ כשניתן לו בשעת מילתו כינוי וואלף ודאי דקאי טפי על בנימין ואם כן למה יהא נגרע מערכו לכתוב עליו דמתקרי רק שיעקב יש לו דין קדימה לפי שכך נקרא על הסדר הזה הא חדא: ועוד קא אמינא דא"כ לא פלטינן עדיין מחששה שהרי כתב נח"ש אח"כ במי ששמו משלם וייבוש אז אם יכתוב משלם אורי המכונה וייבוש יטעו לומר שהכינוי קאי על שניהם או על הראשון לבד על משלם והיינו שיטעו לומר ששמו וייבש אורי משום דמשמע ליה לנח"ש שלא ידעו דקאי על דסמיך ויסברו דקאי על הראשון וא"כ ה"נ כשכותב יעקב בנימין המכונה וואלף יסברו דהמכונה קאי איעקב והיינו שנקרא וואלף בנימין ואין זה המגרש ומה בין זה לההיא דמשלם אורי המוכנה וייבוש שיטעו דקאי אראשון ולכאורה היה אפשר לומר שט"ס נפל בדבריו וצ"ל דא"כ הו"ל לכתוב יעקב המכונה וואלף בנימין ולפ"ז הם אפשר לפרש כוונתו דליכא למיטעי דקאי על יעקב ר"ל על יעקב לחוד ואז נקרא שמו וואלף בנימין וע"ז כתב דא"כ הו"ל למכתב המכונה וואלף בנימין ואע"פ שאח"כ מפקפק אם יש לכתוב כן היכא שנקרא וואלף יעקב משום שיסברו שהכינוי כן י"ל דשגירת לישנא נקט ועכ"פ אין לטעות שנקרא וואלף בנימין שאל"כ לא היה כותב יעקב בנימין המכונה וואלף וגם זה דוחק וגם דאכתי תיקשי שיבאו לטעות שכינוי וואלף הוא לשניהם ולכן נכתב כן וכמו משלם אורי המכונה וייבוש: ואמינא לפרש דברי הנח"ש באופן מרווח ומתחלה אציע ב' הקדמות לשיטת הנח"ש חדא שזה ידוע לכל שאינו מצוי כלל שיהיה נקרא מתולדה בשם יעקב עם שם לעז וואלף שאין להם שייכות כלל זולת על ידי חולי לפעמים נותנין לו שם קודש ושם לעז כמבואר בש"ע וס"ג ואז אפשר להיות כן כגון שאתה קורין לו שם חדש כי היכי דלהוי אשתני דינא ממיתה לחיים אז כל אשר ישים ה' בפי המצלאין זה שמו אשר יקראו לו דלמא מתרמי והוי בר מזליה וזימנין דמתרמי להו שם קודש ושם חול שאין להם שייכות ומסקינן ליה בשמיה. וזאת שנית ס"ל לנח"ש דודאי מי שקורין לו שם בשעה שנכנס לברית ודאי הוא אחד משני אלו או שנקרא בפי העולם בשם זה או בכינוי שלו אבל לא שכיח כלל שיותן לו מתחלת קריאתו שם קודש שלא יהיה ענינו רק לעלות לס"ת ובפי העולם לא יקרא רק בשם אחר ולא יהא נקרא בשם זה לא בו ולא בתולדותו זה ודאי מלתא דלא שכיחא כלל: ואחר הצעות אלו דברי הנח"ש עולים יפה דודאי אין לטעות דכינוי וואלף קאי על יעקב דמה ענין ליתן כינוי וואלף ליעקב אחרי שאין שייכות זה לזה כלל וגם אין לטעות שהכינוי וואלף ניתן לבנימן ונקרא בו לבד דא"כ שם יעקב מה עבידתיה אחר שאין נקרא בו ולא בכינויו רק לעלות וזה אינו מצוי כלל בשמות הלידה כמ"ש ואם כן אין מקום לנטות ימין ושמאל רק למיחש מבעי שמא יטעו ויסברו שכינוי וואלף קאי על יעקב וז"א כ"א שנאמר שמתחלה היה שמו בנימן בפי כל ושוב בחליו נשתנה לשם יעקב שזה יהיה קודש ושם וואלף יהיה לו להקרא בפי העולם על זה: שפיר כתב דאם כן הוי ליה למכתב יעקב המכונה וואלף דמתקרי בנימן ששם החולי הקודש והלעז אותם יש לכתוב לעיקר ועל הראשון יש לכתוב דמתקרי כנלענ"ד נכון בפירוש הנח"ש: ועכ"פ מבואר מדברי הנח"ש לענין כתיבת אורי כו' שי"ל דקא על שניהם או על הראשון לבד ואף הב"ש לא קאמר אלא שאין לתלות בטעות זה להביא הגט לידי פסול ואם כן פשיטא דבנ"ד אין כאן חשש לומר דקאי אדסמיך ליה ועיין בנח"ש שם מ"ש עוד באותו ענין וז"ל ועוד דאם יכתוב משלם ווייבוש דמתקרי אורי יטעו לומר דהמתקרי קאי על משלם דמתקרי ווייבוש דהא כשיש ב"ש בלה"ק והאחד רגיל והב' אינו רגיל כותבין הרגיל קודם ועל הב' דמתקרי עכ"ל והוא מגומגם גם כן ויש ט"ס וצ"ל דקאי על משלם דמתקרי אורי ווייבוש וכוונתו מבוארם דכל כה"ג אין לנו לומר שבא לעקור שם לעז שלפניו ושם קודם שלפני פניו נשאר במקומו אבל אמרינן דקאי אשם קודש שלפני פניו דשגרא דלישנא של תיבה דמתקרי אינו נופל רק על שם קודש זה עוקר וזה מניח כמבואר מראייתו שהביא לזה שכתב דהא כשיש ב"ש בלה"ק כו' ר"ל אם כן חזינן דסוג תיבה דמתקרי הוא למעוטי שם הקודש שלפניו והכי נמי דכוותיה יסברו דהך דמתקרי קאי על משלם ועוקר אותו ובא תחתיו שם קודש אורי דהיינו לפעמים נקרא אורי ווייבוש וזה ברור בכוונתו ובאמת טפי הוי מצי לאקשויי דאיך יכתוב דמתקרי אורי שהרי אין נקרא כלל בשום פעם אורי לבד שהרי לתורה עולה משלם אורי וזה ודאי פוסל וכמש"ל ועוד יש אתי פלפולים בדברי הב"ש ולאפס פנאי הוצרכתי לקצר: ועכ"פ בנ"ד הדבר ברור כמ"ש שאין כאן חשש אליבא דכ"ע ועוד נלענ"ד ברור דאפ"ת דהמכונה קאי על השם ואם כן איכא למימר דקאי אדסמיך ליה מ"מ לא קאמר הב"ש אלא בנדון דידיה שנקרא משה ליב אז כתבינן משה יהודה המכונה ליב ואמרינן דקאי אדסמיך ליה כיון דשכיח גבן שיהא נקרא בב"ש משה ליב משא"כ אין לחוש שמא המכונה קאי על השני והוא נקרא אליעזר ליבר ליב כיון שמעולם לא שמענו מי שיהא נקרא שלשה שמות כפולים יחד מה"ת לומר שיטעו מדרך הפשוט להוציא לעז שזה המגרש שמו משונה מכל באי שער עירו שאין כיוצא בו במדינה להא ודאי ל"ח וכבר כתבתי לעיל לדעת התה"ד דס"ל דאם כתב ראובן שמעון לא פסלינן ליה ול"ח שיסברו ששמו כפול משום דע"כ ל"ק מהרי"ק אלא משום שיש הרבה ב"א ששמם כפול והיינו לפי מנהג מדינתו משא"כ במדינת מהראי"י לא היה בנמצא מי ששמו כפול ולכך הורה דלא פסלינן ליה וק"ו הדברים שהרי שם פשיטא שמשמות הלשון נוטה לומר דחד שמח הוא ואפ"ה כשר בלא דמתקרי ואף מ"ח ומכ"ש בנ"ד שאין לחוש שדרך הישרה. יעקשו לתלות במלתא דלא שכיח כלל וכן מבואר במהרי"ק סימן פ"ו גבי אליהו כיון שאין רגילות בני אדם להיות נקרא בזה לעיקר השם רק לכינוי לבד אין לחוש ללעז ובדוקא נקט הש"ס יוסי וקורין אותו יוחנן שכן רגילות לכמה בני אדם בשם יוחנן ע"ש וכ"מ מהקונטרס דבכה"ג אין לחוש כלל ושפיר דמי לכתוב כן אף לכתחילה ואין שום חשש כלל: ועתה אבוא לדון לפמ"ש המסדר בגט הב' דמתקרי ליבר מאן וואלף אם יש בו איזה חשש פסול ולכאורה אין מקום לפוסלו לפמ"ש הרמ"א שאם כתב דמתקרי במקום שהיה צריך לכתוב המכונה כשר ואע"ג דבתשובות גאוני בתראי סימן נ' איתא תשובת הגאון בעל מג"ש בענין הגט שסידר הגאון ב"ח ז"ל יצחק אייזיק דמתקרי לובא דחלקו עליו הגאונים שבימיו להצריכו גט אחר כמ"ש עובדא זו גם בט"ז שבכללם היה גם הגאון בעל מ"ע והגאון מג"ש סידר ע"ז תשובה בארוכה והיא אצלי בכ"י ובגאוני בתראי נדפסת בקצרה וזכורני שראיתי בתשובה של הגאב"ד שחשש לזה (כי לא ראיתי רק בהעברה בעלמא ולא ידעתי מה העלה שם). אמנם לענ"ד משום הא לא ארי' שהרי מבואר בתשובות הגאונים בתראי שטעמם לפסול משום שהרואה יסבור שלובא הוא שם הקודש מהעריסה ונשתנה שמו מ"ח ליצחק וכינוי אייזק ע"ש וכתב אח"כ וא"ל הא לא מצינו שיהא לובא שם הקודש ולא אתי למטעי כדאמרינן בלוקס ולוס שהם שמות מובהקין כו' ב' תשובות בדבר חדא מאן לימא לן דלאו שם הוא דאשכחן מדינת לוב כדכתיב פוט ולוב כו' את"ל מאחר שלא מצינו שם לובא בפירוש אין לנו לבדות שמות מלב מ"מ יש להביא ראיה מתשובת הר"ן כו' מק"ו בנ"ד בתרי