בית אפרים אבן העזר חלק ג כו

אבל לא עתה והאשה הזאת היה שמה אסתר וע"י צחוק קורין אותה תמיד אסתר המלכה עד לבסוף הוחזק שמה וקריאתה בפי כל מלכה לבד וכן רגילה כמה שנים עכ"ל והעתיק גם כן בס"ג של מהר"מ חריף זקינו של הגאון מהר"מ חריף אב"ד דק"ק לבוב וז"ל מ"ט כותבין בגט דמתקרי' ולא דאתקרי' כמו שהוא בתרגום ואמר מהררז"ך כו' אבל כשהא' מהשמות אינו רגיל שייך דמתקרי' ר"ל כבר כלומר כך היה שמה מתחלה עכ"ל והועתק אח"כ בס"ג של אא"ז הגאון מוהר"ר אברהם שרענצלס בלשון זה והנה מזה מבואר שאין כאן ט"ס כלל ברמ"א אולם יש שרצו לדחות דברים אלו מהלכה לפי שמצינו בתרגום נביאים להיפך וכך הוא משמעות הלשון דאתקרי' הוא עבר דומתקרי הוא לשון הוה ואמנם לפי ענ"ד אפילו לו יהא כן דלא קי"ל כסברא זו מכל מקום כיון דדעת הרמ"א כן הוא עכ"פ ומוצאו מס"ג של מהר"י מרגליות והוא דעת מהרז"ך ומהר"א בן מהר"ן מאיגרא שהיה בדורו של מהרי"ו אם כן מאן לימא לן דמהרי"ו לא ס"ל כוותייהו ולכך כתב דמתקרי יוסף דהיינו שנקרא כבר ולא עתה משא"כ בנ"ד שמעולם לא נקרא בשם זה לבד ועוד דע"כ אין הכרח מלשון התרגומין אלא דאתקרי הוא מורה על העבר וכך הוא באמת משמעות הלשון בזה ודמתקרי פירושו הוה ג"כ וזה ודאי גם רמ"א וסייעתו מודים דמתקרי פירושו דנקרא כך לפרקים כמבואר בכל הפוסקים לכתוב מרים דמתקרי שרה אבל מכל מקום לשון כזה שייך גם על העבר וזה מוכרח לדעת קצת פוסקים לכתוב שם שנשתקע ועכ"פ היכא שידוע שהיה לו עוד שם אלא שנשתקע עיין בג"פ ובשו"ת מהר"מ מינץ סי' ס"ד שהובא בספר שמות שכתב רחל דמתקרי' צפורא דמתקרי בריינה הרי להדיא דאף בכהאי גוונא שלא נקרא עתה כלל בשם זה כותבין דמתקרי והיינו שנקרא כבר ולא עתה וע"כ דמתקרי עיקר פירושו שאין נקרא בתדירות כן רק לפרקים הוא נקרא בשם זה עכשיו או מכבר היה נקרא כן ואם כן פשיטא שדברי מהרי"ו נכונים לכתוב דמתקרי בכהאי גוונא: אמנם באמת לדחות הך סברא שכתב מהרי"מ בשם מהרז"ך וכתב שכן נ"ל וגם רמ"א הביאה ולא חלק עליו קשה בעיני מאוד שהרי דברי אא"ז רמ"א בכל יום אנו מחבבין דבריו להלכה ומהרז"ך וחביריו מימיהן אנו שותין ברוב דיני גיטין אשר הביאם מהר"א מרגליות בלקוטים אשר ממנו תוצאות טיב גיטין אשר סידר רמ"א ולא ניחא למרנן דנימא הכי ששגו בדבר זה שהוא פשוט כמעט אף לתינוק שיודע ספר יכול לדבר בלה"ק וכל הש"ס מלא מזה שאלף הוא משקל פועל עבר ומ"ם הוא משקל פועל בינוני ואיך נאמר שנעלם מעיניהם וסרסו ודרשוה בהיפך ממה שהוא. אולם לענ"ד ברור דהנך גאונים רוח ה' דיבר בם ומילתם על לשונם ואין נסתר מנגד עיניהם רק שפתם ברור מללו דדוקא אסתר כו' שייך דאתקרי אלא שקיצרו כדרכם של חכמי אשכנז הללו לכתוב כל דבר בקצור מופלג ולסמוך על המעיין הדק היטב וכוונתם בזה נלענ"ד דהנה ודאי אין מקום לומר שתיבת דאתקרי מורה על העבר לומר שכבר היה נקרא ועתה אין שמו עליו הא וודאי ליתא ומתרגום ישעיה סימן מ"ג דאיתא שם בפסוק כל הנקרא בשמי הא בדיל צדיקיא דאתקרי שמי עליהן שמשם מבואר דאתקרי הוא לשון עבר משם גופא יש ראיה שאין פירושו דעכשיו אין נקרא כן שהרי הוא דבר הוה גם עתה שאותן צדיקים נקרא שמו עליהן ועוד לא סר מעליהן וכ"מ לכל מעיין בזה"ק והתיקונים ימצא לאלפים ורבבות פעמים דאתקרי כמו ה' דאתקרי צבאות וכדומה ואין ספק שפירושו שנקרא כן מקדם ומן הוא והלאה כך נקבע שמו שיהא נקרא כן וכדאמרינן בברכות דף ל"ד מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון כו' הרי מבואר נגלה דפי' דאיתקרי היינו שנקרא כך פעם א' ונשאר בו בקביעות ולכך שפיר כתב דאסתר והדסה שהוחזקה בשניהם שייך דאיתקריא ר"ל שניתן לה שם הדסה ולא פסק ממנה גם עכשיו לקרותה בשם זה ואם כן כשבעל הלשון רוצה להשכיל את הקורא שיבין מלשונו שנקרא כך לפרקים לא יספיק לשון דאיתקרי שהרי ע"כ לא בא להודיענו מה שהיה בזמן העבר בלבד דמאי דהוה הוה אע"כ שר"ל שנתנו לו שם זה וגם עתה כן הוא ואין ביאורו בל"א דאתקרי ער איז ווארין גירופין שיהיה משמעו שעכשיו אין קורין לו כך רק פירושו דאתקרי בל"א דער וואש מן האט אים אין נאמין גיגעבין ומנין ישכיל הקורא שאין נקרא בו קביעות מה שאין כן תיבת דמיתקרי' ושהוא משקל בינוני שהרי מתפרש וואש ווערט גרופין והיינו שהיה נק' כך לפני איזה זמן בקביעות ועתה אין קורין אותו בקביעות בשם זה רק שנקרא כן לפעמים לבד ועיקר הקריאה קאי על העבר זה נלענ"ד ברור בפי' דברי הגאונים ז"ל ומצאתי לדודי מ"ו הגאון פאר הדור המפורסם מהורר סענדיר ני' אבד"ק סאטנוב שכתב בתשובה א' להסביר דברי הגאונים ע"ד שכתבתי ותיתי לי שכוונתי לדעתו אף שהוא בפנים אחרים קצת ואם כן דברי מהרי"ו ז"ל נכונים שכותבין דמתקרי יוסף ע"ש שהיה נקרא כבר וגם עכשיו הוא נקרא בשם זה גם כן על כל פנים משא"כ בנ"ד שמעולם לא נקרא בשם זה בלבד כגון בשמות הלידה: ובר מן דין אין ראיה כלל ממהרי"ו דמאן לימא לן דהתם לא היה נקרא אף עכשיו לפרקים יוסף ואע"פ שכתב שם שהכל קורין אותו ישראל הרי גם בעובדא זה דס"ג דנשתרבב שמה מלכה והורגלה בפי כל כך דאהאי עובדא כתבו דמתקרי אסתר היינו שהיה שמה מתחלה ולא עתה כתב הב"ש שע"כ שם עתה היתה נקראת כן לפעמים וכן בעובדא דפעסלן אאסתר אית שם ג"כ שהכל קראו אותה פעסלן וכתב הב"ש שע"כ לפעמים קראו אותה אסתר ג"כ וא"כ בעובדא דמהרי"ו אע"פ שי"ל דכה"ג שעולה לס"ת בשם יוסף ל"ה נשתקע אף שלא נקרא בו לחוד מ"מ י"ל דבאמת היה נקרא לפעמים גם בו לבד ומ"ש והכל קורין ישראל לאו למימרא שלא נקרא שוב כן אף בשכלי הדיוטות ומכל שכן בגט שחששו הרבה לא לכתוב כלל בשם יוסף אף לפרקים דאין זה רגילות כלל בנשמ"ח שישתקע שם ראשון לגמרי רק דאתי למימר ששם ישראל מורגל הרבה בפי העולם ולכך יש לכתוב אותו תחלה וכמו שסיים שם כ"ש הכא שעיקר השם ישראל וגם קורין אותו כך וע"ש שלענ"ד פשוט כמ"ש אבל לפרש דמתקרי ישראל היינו שנקרא ישראל ג"כ הוא דבר תימה כמ"ש דאיך נאמר הכוונה כך וקאי על מה שעלה לתורה וחותם הרי הוא עולה וחותם ישראל יוסף ומצטרך לדחוק שיעור הלשון שנקרא ישראל ג"כ קודם ליוסף ולא מצינו לשון דחוק וסתום כזה שיהא ראוי לכתוב לשון ברור שירוץ כל הקורא בו ובלא"ה אין משפט הלשון סובל לפרש דמתקרי היינו שנקרא ג"כ בצירוף השם שלפניו אלא כוונת מהרי"ו דמתקרי יוסף והיינו שנקרא יוסף לחוד ולכך שפיר כתב מהרי"ו שם וגם אין כותבין יוסף ישראל בלא דמתקרי עכ"ל ואם איתא שעיקר כתיבת הב"ש הוא משום שכן עולה וחותם א"כ איך יהפך הסדר שהרי כתב שהיה עולה וחותם ישראל יוסף אע"כ האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי רק דהוי ס"ד לכתוב בלא דמתקרי ושם החולי תחלה כמ"ש מהרי"ק שהמסדר טעה בזה בהגהת סמ"ק מ"ש וכותבין אותו קודם היינו ששם החולי תחלה וכמ"ש מהרא"י שי"ל כן לכאורה ולכך כתב מהרי"ז שאין לכתוב כן רק צריך לכתוב דמתקרי כמ"ש מהרי"ק ומהרא"י: ואמנם אף אם היה הלשון סובל לפרש כן אין לכתוב בגט כל שפשיטות הלשון לא משמע הכי ודבר זה מתורתו של הר"ן למדנו שכתב בתשובה סימן מ"ב גבי ממתא מיורקא שאע"פ שנוכל לומר שהכיוון א' בין שיכתוב דממתא ובין שיכתוב פ' דמיורקא ושגם בשכתב דממתא הוא ע"ד היחוס לא ע"ד שם עירו כיון שהורגלו ההדיוטות לכתוב בלא דממתא ע"ד היחס וממתא ע"ד שם עירו בכגון זה צריך לדרוש שם ההדיוט וכיון שכן נמצא שזה שינוי שם עירו כו' וכ"כ לבסוף ועוד שזה שנכתב דממתא אין פירושו על מקום לידתו שכשהסופרים כותבין מלה זו מתכוונים בה על עיקר מקום דירתו והו"ל שינה ופסול כו' עכ"ל. ומעתה פשיטא דבנ"ד אין לכתוב דמתקרי בין ב"ש ויתפרשו ע"ד זה שהרי אין לשון הדיוטות סובל לפרש דמתקרי זאב היינו בצירוף שם אליעזר וגם לא מצינו כיוצא בזה בכתובים ולא בש"ס ודבר ברור שאין לכתוב כן ואמנם לכתוב אליעזר המכונה ליבר מאן זאב המכונה וואלף בלא דמתקרי ביניהם לכאורה נראה דאי כתבינן הכי אין חשש כ"כ כיון שידוע לכל שבשמות הקודש הללו הכתובים בגט הוא עולה לתורה ובשמות הכנוים שהוא נקרא וע"כ נדע דזאב קאי אמה שלפניו דהיינו שם אליעזר שאין לפרש דכוונתו המכונה ליבר זאב המכונה וואלף