בית אפרים אבן העזר חלק ג כד

ענין לו נוציא זה מחזקת כשרותו ואם היינו רוצים לכתוב דמתקרי לדון כאן דין עיקר וטפל היה צריך אליעזר דמתקרי אליעזר זאב: אבל לענ"ד אפשר שאין צורך אף בזה ושפיר דמי בכה"ג אם כותבין בלא דמתקרי אם עולה בשניהם או נקרא לפעמים בשניהם באופן שלא נשתקע צירוף הב' שמות לגמרי ומכ"ש אם תמיד עולה וחותם בשניהם דודאי מכריע שם הלידה לעשותו עיקר וראיה ממה שמצאתי בס"ג של אא"ז מהר"י מרגליות כ"י סימן כ' שכתב וז"ל וא"ת הואיל ושם הכינוי הוא עיקר שקוראין אותו בו א"כ אמאי כותבין לעולם שם הקודש קודם ואח"כ המכונה וי"ל אפילו היכא דשם הכינוי הוא רגיל יותר משם הקודש מאחר דשם הקודש הוא עיקר השם כותבין אותו קודם ונ"ל עוד טעם אחר משום דקוראין אותו בשם הקודש ביום המילה וגם קורין אותו באותו שם לס"ת מה"ט וגם נכתב בכתובה באותו שם לכן הוא עיקר וראיה מדכתב הר"פ אדם שהיה חולה ונתנו לו שם אחר כו' אע"ג שאינו רגיל בשם השני כמו בשם הראשון ה"נ בשם הקודש הוא עיקר שמו כדפ"ל אע"ג שאינו רגיל כמו בשם הכינוי עכ"ל אלמא דבכה"ג שפיר מכריע מה שהוא שם הלידה וכמו שמצאתי בס"ג הנ"ל סי' כ"ח שכתב וז"ל מהרז"ך כתב מנחם המכונה גם כתב זוסא בת יצחק כו' אע"פ דרובא דעלמא היו קורין לה זיסלין מאחר שאמה קראה לה זוסא אחר אם אמה ועוד זוסא וזוסלין חדא היא עכ"ל וא"כ ה"נ בכה"ג יש לילך אחר שם הלידה אע"ג דרובא קרי ליה בחד לחוד מ"מ הרי באמת כותבין השם הזה בגט ואינו עובר על בל תוסיף כשסמך לו השם השני ועיין בתשובה של הגאון בעל ח"מ בסימן קכ"ט שכתב להדיא שאין מקום לפסול בלא דמתקרי אף אם הקדים עיקר לטפל כיון שכתב שניהם ובאמת דבריו צ"ע שלא הזכיר מתשובת מהרי"ק סימן נ"ח שנראה דס"ל לפסול אף בשמ"ח כל שלא נקרא בשניהם יחד וכמש"ל ודברי הס"ג הנ"ל העתיק ג"כ הד"מ בסדר השמות אות ז' ע"ש: והנה הב"ש ס"ק ל"א הקשה על רמ"א דיכתוב שם הקדם תחלה מעובדא דפעסלן אסתר שכתבו שם לעז קודם וכתב דא"ל שאף המיעוט לא היו קורין אותה אסתר מש"ה מקדימין שם פעסלן ז"א דא"כ לא היה להם להזכיר שם אסתר כלל גם איתא שם להדיא שהיתה נקראת בשם אסתר עכ"ל ואני תמה דהא אדרבה שם איתא וכן קראו כולם אותה פעסלן ומ"ש דשם איתא דהיתה נקראת בשם אסתר אם כוונתו למ"ש הרמ"א שם דכל העולם קראוה שלא בפניה אסתר פעסלן רק בפניה קראוה פעסלן לחוד לכאורה היה נלפענ"ד דאין מזה ראיה כלל דהא ע"כ רמ"א קאי על הגט הראשון שכתב מהרי"ו אסתר פעסלין ואז באמת מהרי"ו הקדים שם אסתר משא"כ אח"כ שבאה להתגרש שני' לפני מהר"א שליצשטאט שאז כולם קראוה פעסלין לפיכך הקדים שם זה אמנם מדברי הרמ"א משמע שגם אח"כ קראוה שלא בפניה בשניהם יחד דאל"כ היה צריך לכתוב דמתקרי ומכ"ש שכולם קראוה פעסלין היינו בפני' דוקא וזה צ"ע דכיון שלא בפני' קראוה אסתר פעסלין א"כ האיך היפך מהר"א שליצשטאט סדרן של שמות לכתוב להיפך ומלשונו משמע שהיתה נקראת כפי מה שכתב הוא שהרי כתב אלא לקחה לעצמה שם אחר והורגלה בפי כל לכן הקדימו ג"כ אף כי הוא אשכנזי כו' ואם איתא שהיתה נקראת אסתר פעסלין איך נתן טעם להקדמתו לפי שהורגלה שהרי אדרבה בפי כל הורגלה לקרותה אסתר קודם וא"ל שט"ס ברמ"א שם וצ"ל פעסלן אסתר או שיטפא דלשנא נקט (וכמ"ש אח"כ ועי"ל דאף הם שכתבו אסתר פעסלין כו' והיא שיגרא דלישנא שהרי העיקר לכתוב פעסלן אסתר וכמ"ש בד"מ רק זה לבד ולא העתיק מ"ש בס"ג תחלה בשם מהרי"ו) וכוונתו שהיתה נקראת פעסלן אסתר וכן נראה מן הטעם שכתב שהעולם קראוה יחד להודיע שאותה פעסלין היא אסתר הראשונה כו' ולפי הך טעמא שייך יותר לקרותה פעסלן אסתר מ"מ קשה על מהרי"ו האיך כתב להיפך ממה שהיתה נקראת ובאיזהו סברא פליגי מהרי"ו ומהרא"ש בזה וצ"ל להך תירוצא דשלא בפניה היו קוראין אותה פעם פעסלן אסתר ופעם להיפך כיון שלא היה רק לסימן אסתר הנקראת עתה פעסלין ולפיכך כתב מהרי"ו אסתר פעסלין משא"כ בגט השני שאז קראוה הכל פעסלן בפניה לחוד עכ"פ וס"ל דמה שקורין אותה בפניה הוא עיקר והכריע וכתבו קודם אף שהוא שם חול ועדיף טפי מרובה אי נמי י"ל דמזמן מהר"א אף שלא בפניה היה קורין אותה פעסלין אסתר כדמשמע מלשונו שכתב והורגלה בפי כל כו' ובאמת אני תמה על מ"ש מהר"א בגט היפך ממהרי"ו והש"ס אמרו נמצא אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים מכ"ש בזה שמהרי"ו סידר גט לאותה אשה עצמה בהיפך אע"פ שאם נשתנה שמ"ח ונתן גט קודם החולי מ"מ אחר החולי שם השני עיקר כבר כתב מהרד"ך בתשובת מהרי"ל טעמא דשם יהיה ידוע השינוי ע"ש גבי עיר שניתוסף עליה נהר משא"כ בזה שאין כאן שינוי רק רגילות שאח"כ הורגלו יותר צ"ע ליתן שני גיטין סותרים לאשה א' ובד"מ לא כתב זה שיכתוב אסתר פעסלן רק העתיק ומהרי"ו נתן לה גט וכתב פעסלן אסתר כו' ונראה שיש דילוג וצ"ל כמ"ש בתשובה וכ"ה בס"ג שבידי כת"י וצ"ל דס"ל למהר"א דאף בכה"ג אין לחוש ללעז כיון דסוף סוף נכתבו שניהם אין לחוש וכמ"ש הח"מ בתשובה סי' קכ"ט הנ"ל ואיך שיהיה עכ"פ אין ראיה מהך עובדא לענין כתיבת שם הקודש תחלה ולשאר תירוצים ברמ"א שם י"ל שלא קראוה רק פעסלן ולכך אקדמיה ברישא. ומ"ש הב"ש דא"כ לא היה להם להזכיר שם אסתר כלל וכוונתו דשם דנשתקע אין לכתבו אף שהוא שם הראשון כמ"ש הב"ש ס"ק ל"ז ולענ"ד אין ראיה זו מכרעת לפי מ"ש בשו"ת מהר"מ מינץ סי' ס"ד והביאו בספר שמות בשם שמחה שכתב שם וז"ל ותשובה מהרי"ו על אשה ששמה טוקל והיתה שמה רחל וכתב למכ"ת אם לבך מהסס יש לכתוב שני גיטין בא' טיקול ובא' יכתוב רחל המכונה טוקל גם ז"א דומה לעובדא דנ"ד כי התם רחל היא עיקר השם ושם השני טוקלן לא נתן לעקור שם רחל רק לדרך חיבה ואע"ג דנשתכח שם רחל מ"מ הוא עיקר השם אבל הכא בעובדא דידן רחל היא עיקר ושני השמות נעקרים (ור"ל דהתם קאי שהיה לה מתחלה שני שמות צפרה ובריכא ועתה היא נקר' בפי כל רחל) דשינוי השם הוא שינוי מזל כו' ע"ש ולפי"ז א"ש הא דהוצרך לכתוב שם אסתר ג"כ לפי שלא נעקר מ"ח רק היא לקחה לעצמה שם זה וכיון דאסתר היא עיקר השם הוצרך לכתבו אף שאין נקראת בו עתה ומ"מ נתן דין קדימה לשם פעסלן לפי שהיא נקראת כן בפי כל. וא"ל על מהרי"ו שם כתב אם לבך מהסס יש לכתוב ב' גיטין בא' רחל המכונה כו' ולא כתב לכתוב בלא המכונה וכאן כתב אסתר פעסלן יחד נלענ"ד דלא מבעיא לפמ"ש רמ"א שרצו להראות כחן כו' א"כ לק"מ דהתם כתב לו שאם לבו מהסס כו' ועוד אפשר שיש חילוק בין ההיא דהכא שלקחה לעצמה השם לההיא דהתם שהעולם קורין אותה דרך חיבה ועוי"ל דבזמן מהרי"ו הי' מורגל כ"כ שם אסתר כמו שם פעסלן ומה"ט הקדים נמי שם אסתר ואח"כ בזמן מהר"א שנשתקע שם אסתר כו' מ"מ כתב שם אסתר ג"כ אלא דס"ל דל"צ דמתקרי בכה"ג כיון שלקחה אותו שם לעצמה ואין להאריך: ולכאורה יש להכריח בהך תירוצא שכתב הרמ"א שהיתה נקראת אסתר פעסלן יחד דאל"כ קשה על מהרי"ו כיון דלדידיה שם הראשון עיקר שהרי הקדימו א"כ ע"כ ס"ל דדוקא בשמ"ח שם השני עיקר משא"כ בנתינה מחמת ד"א וכמ"ש הב"ש ס"ק ל"ג בשם מהרי"ק ומהר"מ מינץ א"כ למה לא כתב על שם השני דמתקרי ובשלמא למהרא"ש ניחא כיון שלענין קדימה עשה השני עיקר ס"ל דמ"מ ל"ה עיקר כ"כ עד שיכתוב על הראשון דמתקרי כיון שלא נעקר הא' מ"ח משא"כ למהרי"ו דהא' דוקא עיקר א"כ הו"ל לכתוב על השני דמתקרי. ובאמת מ"ש הב"ש בשם מהרי"ק ומהר"מ מינץ לענ"ד אין ראיה מדבריהם דמהרי"ק שורש צ"ח נראה דלאו מטעם ראשון עיקר אתי עלה רק מטעם דשם יודא שהוא שמו הראשון היא מקום הנתינה וצריך לעשותו עיקר ואדרבה מוכח מדברי מהרי"ק להיפך שהרי כתב וז"ל ולא מבעיא אם שינה שמו בכוונה מחמת בוריו ולא מחמת חולי שהיה לו להקדים שם דיודא לשם דלוי כדפרישית לעיל מתוך הפוסקים וגם תלמוד ערוך בפ' השולח אלא אפילו יהיה האמת שנשתנה מחמת חולי כו' ע"ש וא"א דבנשתנה מחמת ד"א ס"ל דהראשון עיקר א"כ ל"ל למנקט מדברי הפוסקים והתלמוד שהבאתי לעיל שכוונתו על מה שכתבתי לעיל בשמם