בית אפרים אבן העזר חלק ג כג

איך התיר לחתום בלא דמתקרי לכתחלה אם נאמר דכה"ג בשם הבעל שינוי גמור מקרי לפסול אף דיעבד ואיך יחתום עד בשינוי לכתחלה ומכ"ש לפי מ"ש בתה"ד דאפילו לר"מ דעח"כ כו' פשיטא שלא היה מקום להקל אף לכתחלה אע"כ דלאו שינוי גמור הוא ואף בלא דמתקרי יש לפרש שהם שמות מחולקים ואם כן גם בשם הבעל לאו שינוי גמור הוא לפסול בדיעבד: והנה אף שקצת מדברים אלו אינם כ"כ מענינינו כתבתי להתלמד במ"א וגם כי יש ללמוד נ"ד בק"ו שהרי אף בנשמ"ח דעת הב"ש שאין לכתוב דמתקרי אם נקרא בשניהם וס"ל דפוסל אף בדיעבד וכבר כתבתי שלענ"ד לדעת התה"ד לפי מנהג אוסטרייך שעולה בשניהם אף שאין נקרא בשניהם יש לכתוב כן אף לכתחלה וכמבואר לעיל באריכות מכ"ש בזה שהם שמות הלידה ועולה בשניהם שאין מקום לכתוב דמתקרי ביניהם ובתשובה ביארתי באריכות והבאתי דברי מהראנ"ח בתשובה שמבואר מדבריו דכה"ג הוי ככותב חצי השם וכ"מ מהג"פ וכ"כ הד"מ סקי"ט בשם ס"ג דאם נתנו לו במילתו שם אחד וע"י חולי נשתנה שמו יש לכתוב דמתקרי אבל אם נתנו לו ב"ש במילתו יש לכתוב בלא מתקרי ויש לכתוב אותו שם שקורין בו תחלה כו' ואם כן מבואר דמיירי שלא נקרא בשניהם ואפ"ה כתב דיש לכתוב בלא דמתקרי וכ"מ להדיא בספר שמות בשם זכרון משה אות ך' בשם פקמי ע"ש שמבואר להדיא דמיירי שנקרא באחד ואפ"ה כותבין בלא דמתקרי ואף אם תדחק לומר מ"ש הד"מ ויש לכתוב שם שקורין כו' לא קאי אהא רק אדלעיל אע"ג דליתא לענ"ד כמ"ש במ"א מ"מ ע"כ הב"ש דס"ל דאף בנשמ"ח אם נקרא בשניהם אין לכתוב דמתקרי א"כ ע"כ הוא צריך לפרש הא דבה"ג שהביא הד"מ דמחלק בין אם השמות מ"ח או שנותנים לו במילתו ע"כ בכה"ג מיירי שנקרא באחד ואפ"ה ס"ל דכותבין בלא דמתקרי. וכדי לברר יותר אימא בה מלתא שבאמת צריך להבין טעמא דהב"ש דס"ל דהיכא דנקרא בשניהם אף שעולה באחד אין כותבין דמתקרי כי כן מוכרח לכאורה ממ"ש שלשון רמ"א אינו מדוקדק וכמש"ל וכן אם נקרא באחד ועולה בש"ש אחרים גם כן ס"ל דאין לכתוב דמתקרי וכמבואר בדבריו בשם סעדי' ואם עולה באחד ונקרא באחד כותבין דמתקרי על שם שנקרא בו וכן אם נקרא תדיר בשם הראשון ולפעמים בשני השני עיקר וכותבין על האחד דמתקרי ואם נקרא בשניהם ס"ל דאין כאן עיקר אע"פ שאחד מחמת חולי ואין כותבין והך מלתא טעמא בעי. ונראה דס"ל להב"ש דבאמת זימנין אמרינן דאזלינן בתר עלייתו וחתימתו ואמרינן דעיקר השם בגט הוא השם שעולה וחותם וזמנין אמרינן דאזלינן בתר מה שנקרא בפי העולם ונראה כסותרים זא"ז וס"ל להב"ש דבאמת הם ב' ענינים נפרדים וכל חד טעמא רבא אית ביה דטעמ' דאזלינן בתר עליה וחתימה היינו לפי שצריך להזכיר בגט שם המובהק וזהו שם המובהק דהא אחשביה המגרש שעולה וחותם בו וכן שמ"ח הוא מובהק אצלו ועיקר מפני שע"י אשתני דינא ממיתה לחיים וצריך להזכירו בגט ולכך אם עולה וחותם בראשון לבד אין אנו משגיחין בשמ"ח לעשותו עיקר דבתר דידיה אזלינן והרי עודנו מחזיק בשמו הראשון שעולה וחותם בו ולא שמ"ח אמנם מה דאזלינן בתר קריאת העולם הוא ענין אחר מטעם שחוששין ללעז שצריך שיכירו העולם שזהו המגרש לפי מה שמורגל בפיהם שלא יסברו שאחר הוא הלכך בשמ"ח אף שעולה בשניהם מ"מ שמ"ח עיקר ג"כ כמ"ש הב"ש דאף בכה"ג יש לכתוב דמתקרי וגם משום לעז אין לחוש אם נקרא באחד בפי העולם ולפעמים בשני כיון שהעולם יודעין שזה האיש לא באו לו אותן ב"ש ביחד מעריסתו שהרי לא נקרא בשניהם יחד וממילא ירגישו שמה שעולה וחותם בשניהם הוא לפי שנתוסף לו עוד שמ"ח ואותו הוא מבקש להחזיקו לעיקר שמו ולכך שפיר כתבינן על הראשון דמתקרי שאין מקום לטעות על אחר כלל משא"כ אם נקרא בפי כל בשניהם אז יש לכתוב שניהם בלא דמתקרי אף על פי שאחד מ"ח ואע"פ שעולה בא' ואף ע"ג דשם שעולה בו וגם שמ"ח הוא עיקר לגבי שם שנקרא מ"מ זה דוקא אם נקרא שמעון ועולה ראובן זה השם שהחזיק לעצמו לעלות בו מחשיבו לעיקר ומכ"ש בשמ"ח משא"כ הכא שנקרא ראובן שמעון ועולה לס"ת ראובן וגם הוא שמ"ח מ"מ כיון שאנו מזכירין אותו בגט לא איכפת לן אם נסמוך לו עוד שם אחר שנקרא בפי העולם שיכירו וידעו כי הוא המגרש וראוי לעשות כן שאם יכתוב דמתקרי אז ירננו העולם באמרם שאין זה המגרש כיון שנקרא בשניהם מסתמא כך שמו מלידה ויסברו גם כן שעולה בהם ולא יעלה על לב לעולם שא' מהם שמ"ח דבנשמ"ח אין רגילות שיהיה נקרא בשניה' יחד וע"כ יסברו שמסתמא שניהם עיקרים מלידה. ואם כן אם יכתוב בגט דמתקרי יסברו שאין זה המגרש ולפיכך צריך לכתוב שניהם יחד בלא דמתקרי ואין קפיד' מה שאחד שמ"ח ועולה בו כיון שהוא מוזכר בגט ואין העיקר חסר מן ספר כריתות ומה בכך שעמו טפלה עוד שם שסמכו ענין לו ובפיה' ירצו סלה ומה"ט גופא ס"ל להב"ש אם עולה בב"ש ונקרא בשם אחר כגון אהרן סעדיה ומתקרי ישעיה גם בזה שייך הך חששא אם נכתוב דמתקרי כיון שעיקר כתיבת שמות הללו אהרן סעדיה הוא משום שכך עולה שהרי לא נקרא בהם כלל ואם כן בע"כ יצטרכו להסתכל על עלייתו והרי עולה בשניהם ויסברו שאהרן סעדי' שניהם שמות מובהקין שלו ושם החניכה ישעיה ואין כאן מקום לכתוב דמתקרי ואם כתב יש מקום ללעז משא"כ אם היה נקרא בפי העולם לפעמים אהרן ולפעמים סעדיה אף שעולה לס"ת בשניהם מ"מ הרי הכל יודעין שלא מלידה נתנו לו ב"ש הללו שהרי חזינן שלא נקרא בשניהם רק פעם בזה ופעם בזה וא"ש הכל והוא כפתור ופרח לפי עניו' דעתי בשיטת הב"ש: ומעתה בנ"ד לא מבעיא לפי מה שנשלח אלי נוסח השאלה מק"ק בארדוטשיב שהיה נקרא במדינה בכנויו ליבר וואלף שאין מקום כלל לכתוב דמתקרי אלא אפילו נוסח השאלה הכתובה בקונטרס הגאב"ד שהיה נקרא בפי העולם בשם הכינוי ליברמאן לחוד מ"מ לא היה מקום לעשות פירוד בין הדבקים כיון דעיקר כתיבת שמות אלו אליעזר זאב הוא משום שעולה וחותם בהם ואם כן אין להפריד אותם שהרי לא נקרא בהם כלל וכמו דלשיטת הב"ש אע"פ ששם אהרן עיקר לפי שהוא מ"ח אפ"ה ס"ל להב"ש שאין לכתוב דמתקרי כיון שעולה בשניהם ה"נ כאן אפילו תימא דמה שנקרא ליבר הוי כנקרא אליעזר ונעשה עיקר מ"מ לא עדיף משמ"ח דס"ל להב"ש דאם נקרא בשם א' ועולה בשניהם הוה כנקרא בשניהם ואין לכתוב דמתקרי וזו ראיה שאין עליו תשובה דלדעת הב"ש אין מקום לכתוב דמתקרי ומכ"ש דשפיר עבדי בית דין של מקום הנתינה שהחזרהו הגט ראשון כיון דבמקום הנתינה נקרא בשני כנוים יחד ליבר וואלף ואנו אזלינן לעולם עיקר בתר מקום הנתינה ואין להאריך: וראיתי בדברי הגאב"ד שכתב על דברי הד"מ דמשמע מדבריו דבב"ש הלידה ונקרא בא' כותבין בלא דמתקרי שלמעשה היה חוכך בזה שנראה אם כתב בלא דמתקרי הוי שינוי בגט כיון שהוא מורגל בפי כל בא' ודאי הוא העיקר ועל הב' כותבין דמתקרי או המכונה וראיה מאשה שהיתה נקראת שמחה ונשתנה שמה לאל קריאה או ווריידיל דאזלינן בתר רובא כו' ולענ"ד ראיה זו תימא מאוד בעיני דודאי אין סברא כלל לומר שמחמת שהוא שם לידה יהא מכריע נגד שם שקורין לו עתה וכמבואר בש"ס גבי רובא שרה כו' וההוא ודאי מיירי אף בעת לידה נקראת בשם אחד ואח"כ נחלק העם שמקצתן קורין לו שם אחר וכ"מ בהאי דיוסי וקורין לו יוחנן והדבר פשוט שאינו מדין שקובע השם שניתן לו ביום מילתו ויכריע נגד השם שנקרא בפי כל אולם עיקר החילוק בין ב' שמות מ"ח דאז כיון שהאחד עיקר שפיר כותבין על הב' דמתקרי כיון שגם עתה נקרא בשם הראשון וגם בשכבר היה נקרא בשם זה ושפיר שייך למכתב עליו דמתקרי משא"כ בשני שמות המילה שקראוה אליעזר זאב ואח"כ נקרא בפי העולם אליעזר לבד א"כ. האיך יכתוב דמתקרי זאב כיון שמעולם לא נקרא בשם זאב לבד ואה"נ שאם היו מקצתן קורין אותו בשם זאב ורובן בשם אליעזר ודאי שהיה שייך לכתוב דמתקרי ולא איכפת לן מה שנתנו לו שניהם בשעת לידה משא"כ בזה שמעולם לא נקרא זאב לחוד ומכ"ש שאני תמה על הגאב"ד מ"ש דהוי שינוי אם לא כתב דמתקרי דהרי אותו שקורין הוא עיקר אני תמה דמה בכך שהרי באמת נכתב העיקר בגט וגם נתנו לו משפט הבכורה להקדים אותו וכי מפני שסמכו