בית אפרים אבן העזר חלק ג כ

כותבין דמתקרי כיון דבפניה נקראת בא'. ואפשר לחלק דשאני התם דבפניה לא היה קורין אותה בשם ב' כלל שלא לביישה משא"כ בזה שאף בפניו נקרא בשניהם רק לס"ת קורין בא' אף לכתחלה אין לכתוב דמתקרי ועוד נלע"ד דהב"ש ס"ל דרמ"א לאו במ"ח מיירי רק לענין שמות המשתנים בין מקום כתיבה לנתינה בנידון דמהרי"ק דע"ז קאי בב"י ובד"מ כיון דאכתי לא הזכיר שמ"ח וכמ"ש הב"ש הפי' בש"ע מי שיש לו ב' שמות כו' היינו כאן יש לו שם א' ובמקום הכתיבה שם אחר כו' וע"ז קאי רמ"א וכתב אבל אם נקרא כו' וא"כ כוונת רמ"א דאם נקרא בב"ש ביחד ר"ל שבמקום הנתינה נקרא בב' שמות יחד ומעלייתו לס"ת שהוא במקום הכתיבה ששם הבעל לא אכפת לן אם עולה באחד או בשתיהן או שעולה לס"ת כך ר"ל במקום הכתיבה ששם המנהג כך כמו שהוא באוסטרייך כשר והיינו דכתב הב"ש במ"ק ס"ק ך"ד וז"ל וכן בענין לכתוב ב' שמות בלא דמתקרי אם עולה לס"ת בב' שמות מבואר בתה"ד שאין מנהג פשוט לקרות לס"ת בב' שמות יחד א"כ אף אם ידוע לבני מקומו שנשתנה שמו ע"י חולה צריך להיות מנהגם ג"כ לקרות כך לס"ת אז כשר אם כתבו ב' שמות בלא דמתקרי עכ"ל וזה כוונת הב"ש במ"ב ס"ק ל"ד ולכך שפיר כתב הב"ש דלשון רמ"א אינו מדוקדק דבכה"ג שנקרא בשניהם במקום הנתינה צריך לכתוב שניהם בלא דמתקרי כיון דכאן אין לו רק אותן השני שמות יחד צריך לכתוב כן אף לכתחלה ומעלייתו לס"ת לא אמרינן הכא כלל שהוא במקום הכתיבה ששם הבעל וזה נלפענ"ד נכון וברור בדעת הב"ש: אבל מ"מ מה שנראה מהב"ש דבנקרא בשניהם יחד יותר כותבין בלא מתקרי אף בנשתנה שמו מחמת חולי כדמוכח מדבריו במ"ק ס"ק כ"א ובמ'"ב גבי שם סעדי' וכמש"ל נראין הדברים דא"ז רמ"א ז"ל לא ס"ל הכי ומפרש עובד' דפעסלן כפשטא דמלתא שאם היה שמ"ח היו כותבין דמתקרי אף לפי מה שרוצה לפרש דההוא עובדא מיירי שקראוה בשניהם יחד ולכך הוצרך לומר לפי שלא נשתנה שמ'"ח רק לקחה לעצמה שם זה ולא ס"ל לחלק כמש"ל כיון דבפניה קראוה פעסלן לחוד אלא בכל גווני אם היה מ"ח כותבין דמתקרי: ואמנם לענ"ד יש ראיה ברורה להב"ש ממהרי"ק שורש צ"ח שכתב וז"ל לא מיבעיא אם האמת כו' אלא אפי' יהא האמת שנשתנה מ"ח מאחר שלא נקרא בב' השמות יחד בשום מקום פשוט שלא יכתוב אנא לוי יהודה כו' עכ"ל הרי מבואר להדי' דאף בשינוי מ"ח אם היה נקרא בשניהם יחד שפיר כותבין בלא דמתקרי וא""ל דמהרי"ק ס"ל כמנהג אוסטרייך היכא שעול' בשניהם ז"א דא"כ לא הוי צריך לדחוק בדברי הר"פ מ'"ש כותבין קודם היינו ע"י דמתקרי ע"ש נימא דאיירי שעולה בשניהם אלא ודאי דס"ל דאף בכה"ג שעולה בשניהן כותבין וכן משמע מדבריו עוד שם ובשאר תשובות ודוק כי קצרתי ואפ"ה ס"ל דבנקרא בשניהם (א"כ) [אין] לכתוב מדלא נקט רבותא טפי דאף אם היה נקרא בשניהם אפ"ה (לא) היה לו לכתוב דמתקרי ומכ"ש לפי המבואר שם שלא חתם בשניהם ולא עלה כמבואר שם שלא היה חותמו רק בא' אלא ודאי דס"ל דבכל גווני אין כותבין אם נקרא בשניהם. ולדעת הרמ"א וסדר מהר"ם דס"ל דבכה"ג כותבין צריך לדחוק דלענין פסול בדיעבד מיירי מהרי""ק שאם היה נקרא בשניהם אז עכ"פ בדיעבד כשר ואין זה פשיטות כ"כ לפסול לכ"ע אם לא כתב דמתקרי אמנם פשט' דלישנא דמהרי"ק שכתב מאחר שלא נקרא כו' פשיט' שלא יכתוב אנא לוי יהודה משמע דאם היה נקרא בשניהם יחד יש לכתוב כן וכדברי הב"ש וצ"ע: עוד יש לתמוה על הד"מ הנ"ל שכתב דמהרא"י מיירי שנשתנה שמ"ח ועולה בשניהם לס"ת ולכן יש להכשיר ג"כ בגט ולכאורה ז"א לפמ"ש בתה"ד סי' רל"ד וז"ל כמדומה לי שנוהגין באוסטרייך כו' ואפשר משום דמנהג במדינה ההוא שעולים כך לקרות בתורה יעקב משה כו' יכתבו ג"כ כדרך זה בגט כו' מ"מ נראה עיקר כדכתיבנא לעיל עכ"ל ולכאורה לשון זה סתום ואפשר לפרשו דאף בכה"ג צריך לכתבו ואפילו בדיעבד מעכב כמש"ל אך דעיקר כוונת הב"י מ' דמהרא"י מכשיר בדיעבד לפי שרמז לדבריו בכתבים סי' שכתב דמ"מ הכותב ראובן שמעון לא פסלינן ליה כו' וא"כ ע"כ גם בסי' רל"ד כוונתו לענין לכתחלה כ"ה כוונת הב"י: ולפ"ז קשה דאיך כתב הרמ"א דמיירי שעולה בשניהם שהרי משמע מדבריו שאין מנהג זה רק באוסטרייך אבל במדינתו לא נהגו כך וא"כ בכתבים דמיירי בגיטין שלהם שבאשכנז שהרי כתב שם בסתם ואדם שנשתנה שמ"ח האיך כותבין כו' דע כי זה קרובים לב' שנים ומחצה סדרנו גט להוליכו ללנצהוט וחת' עמנו פה מהרי"ק הסכמנו כולנו לכתוב משה דמתקרי יהודה והכי משמע במרדכי כו' מ"מ הכותב ראובן שמעון לא פסלינן ליה עכ"ל הרי משמעות דבריו דבכ"מ מכשיר בדיעבד אף במקום שאין מנהג ועוד דא"כ מאי ראיה מייתי מדברי המרדכי דכותבין מרים דמתקרי שרה דש"ה שאינה נקראת בשניהם יחד בשום פעם משא"כ בזה שעולה לס"ת בשניהם אע"כ דמיירי במקום שאין מנהג ואפ"ה כתב דבדיעבד לא פסלינן ליה מיהו זה אפשר לדחות דמהרא"י לגרמיה ס"ל דאין סברא לחלק בכך לענין לכתחלה וכמו דמסיים בפוסקים סימן רל"ד דמ"מ נראה עיקר כדפרישית לעיל אבל מ"מ מאי דמכשיר בדיעבד אינו רק מטעם זה שעולה בשניהם אבל מ"מ לשונו בכתבי' לא משמע הכי כלל שכתב סתם דלא פסלינן ליה ומשמע אף במקומם שלא היה מנהג אוסטרייך ועוד דכיון דס"ל דלענין לכתחלה אין חילוק מנ"ל לחלק בזה לענין דיעבד ואף שיש לדחוק דלענין דיעבד מסתבר ליה שאין לפסול כיון שעולה בשניהם כל כה"ג הו"ל לפרושי דמה"ט אתי עלה וזה דעת הב"י דס"ל דמהרא"י מיירי שנקרא בב' שמות במקום אחד ומהרי"ק מיירי שהוא בב' מקומות. ומ"מ גם תירוצו צ"ע שהרי מהרי"ק שם כתב דמ"ש הר"פ וכותבין קודם פירושו דוכותבין דמתקרי וע"כ דמיירי ששני השמות במקום אחד דאי בב' מקומות לעולם בתר שם שבמקום הנתינה אזלינן ולא איכפת לן בשם החולי כלל וכן מבואר להדיא במהרי"ק שם דהגהת סמ"ק דוקא שהכתיבה והנתינה במקום אחד ושם יודעין ומכירין שם השינוי כו' א"כ אף בכה"ג צריך לכתוב דמתקרי לפי מה שהוכיח מהרי"ק שם דכוונתו במ"ש וכותבין אותו קודם היינו ע"י דמתקרי. ונ"ל דס"ל להב"י דאף דמהרי"ק כתב ואפי יהבינן ליה כל טעותיה לכתוב שניהם יחד לכל הפחות היה להקדים יהודה ללוי כו' דאפילו יהיה אמת שנשתנה מ"ח ששם השני עיקר דבר פשוט שלא דיבר ר"פ אלא כשהכתיבה והנתינה במקום אחד כו' עכ"ל מ"מ אף שהחזיק זה לטעות בדברי הר"פ במה שפי' שיכתוב שניהם יחד מ"מ אין זה רק לענין לכתחלה אבל מ"מ אם היה הכתיבה והנתינה במקום אחד ושם יש לו ב' שמות מודה מהרי"ק דאין לפוסלו בדיעבד מחמת שלא כתב דמתקרי שלא יטעו לומר שאין זה המגרש כיון שידוע במקום שיש לו עוד שם שני והוא כדברי התה"ד הנ"ל: אלא דלפ"ז קשה על מהרי"ק שכתב דאפילו יהבנה ליה טעותיה לכתוב שניה' יחד כו' לכל הפחות היה לו לכתוב [קודם] יהוד' מאחר דשם יהודה עיקר כו' ואפילו נשתנה מ"ח דבר פשוט שלא דבר הר"פ אלא כשהכתיבה והנתינה במקום אחד כו' יע"ש בלשונו כי קצרתי וקשה דהל"ל דאפילו לפי טעותו שהר"פ כוונתו דכותבין קודם בלא דמתקרי מ"מ ה"ד כשהכתיבה והנתינה במקום א' אבל כשאין הכתיבה במקום אחד בודאי גם הר"פ מודה שצריך לכתוב דמתקרי דוקא כך היה לו למהרי"ק למישדא גודא רבא על המסדר הנ"ל לפי דעת הב"י שיש חילוק בזה בין מקום אחד לב' מקומות לענין דמתקרי ול"ל למיתי עליה מטעם קדימה אע"כ שדעת מהרי"ק שאין מקום לחלק בזה בין מקום אחד לב' מקומות דלעולם צריך לכתוב דמתקרי דוקא דאל"כ יהא משמע שכן נקרא בב' השמות יחד ואח"כ קבעי לאפוקי מדעת המסדר דלדידיה דאף בלא דמתקרי שפיר נוכל לפרש שהם שמות מחולקים מ"מ עכ"פ היה לו להקדים שם מקום הנתינה לשם מקום הכתיבה כיון שאין מכירין בשם השינוי מ"ח איכא למיחש ללעז מקום דנתינה. אבל מ"מ אין חילוק בזה בין לדעת מהרי"ק ובין לדעת המסדר דלמהרי"ק בכל גווני צריך לכתוב דמתקרי וכמבואר ג"כ מלשונו שכתב מאחר דלא נקרא בב' השמות יחד בשום מקום פשיטא שלא יכתוב אנא לוי יהודה