בית אפרים אבן העזר חלק ג קצב

אבל אחר רואי בשו"ת רמ"א ס' ק"ה שנשאל ליתן טעם להגהתו והשיב לשואלו דבר כלשון הג"מ ממש ונראה בעין שמתשובה זו העתיק בג"מ אות באות ומי יבא אחרי המלך הגאון מוהרמ"א ז"ל ואעפ"כ לא אוכל לעצור במילין וכי כי הא מילתא נימא אינש קמי' רבינו ולא נשתוק ולא אמנע מלחוות דעתי הקלושה בזה כי הי' נלפע"ד שגירסת הספרים הראשונים שהביא רמ"א שכתב שם אבל לאחר שנגמר יכול לבטל הגט בפ"ע שלא בפניהם וגירסת דגט גופיה מי קא בטיל הוא עיקר ומ"ש רמ"א ע"ז דאם יכול לבטל הגט א"כ מאי מהני אח"כ הביטול כי זה הוא עיקר הקושי' של סה"ת לולי דברי הגאון הייתי אומר דלק"מ שבאמת דעת סה"ת הוא דאע"ג שביטל גוף הגט מ"מ כיון שאח"כ ביטל מודעה אתי דבור האחרון שביטל המודעה ומבטל דבור של ביטול הגט ועיקר הוכחתו הי' דאם נאמר דביטול מודעי מועיל אחר ביטול הגט א"כ ר"י ור"ש למה עשו גט אחר היה להם לעשות ביטול מודעי וע"ז כבר תירץ כיון שביטל בפני אותן העדים עצמן קודם שנגמר הגט שוב אין מועיל ביטול מודעי אבל אם ביטל הגט אפילו שלא בפניהם הוא מבוטל רק דבזה סגי בביטול מודעי ולפ"ז אין אנו צריכין לדחוק למ"ש לעיל דפלוגתא דר"י ור"ש לענין חוזר ומגרש בו בביטול בפני הסופר והעדים מיירי אלא מיירי בפשטא דמילתא שביטל בפני השליח לבד ואם ביטל גופו של גט לאחר שנכתב לפני הסופר והעדים לכאורה אפילו ביטול מודעה אינו מועיל וכן מבואר ממ"ש המרדכי אח"כ דאי בטלו אחר שנגמר הגט או קודם שאמר להעדים לחתום ולסופר לכתוב אמר כל שאצוה לעשות גט לא יועיל ואני מבטל הכל בזה לא יועיל ביטול מודעה. ואמנם דבר זה תמיה דאם אמר כל שאצוה לעשות גט לא יועיל זהו מסירת מודעה גמורה האמורה בכל מקום וע"ז אמרו שיבטל מודעות וכמבואר בדברי הרמב"ם פ"ו מהלכ' גירושין הל' י"ט וכ' וכ"נ שהוא דעת הסה"ת דא"כ אכתי לא סגי בביטול מודעה בשעת נתינה א"ו תיבת לא הוא ט"ס וכן מצאתי בגד"מ שכתב שביש ספרים מילת לא נמחק וכ"נ שהיה גרסת הגאון רמ"א שכ' שקודם כתיבת הגט לא יוכל לבטל גוף הגט מאחר שאינו בעולם רק הנתינה וא"כ ע"כ דל"ג מלת לא וכיון שכן י"ל דאפי' אם ביטלו בפניהם אחר כתיבת וחתימת הגט אפ"ה מועיל ביטול מודעי דלענין ביטול הגט אחר שנגמר אין חילוק בין בפניהם לשלא בפניהם וכן מוכח לכאורה דאל"כ תיקשי למה סגי בביטול מודעה בשעת נתינה דהא יש לחוש לביטול גוף הגט בפניהם שהרי סה"ת כתב דלכך סגי בב"מ בשעת נתינה משום דאם אמר להם עצמם קודם שיתחילו לכתוב או קודם שיגמרוהו בזה לא חציפי סהדי לעשותו אחר ששמע בקולו הרי מבואר דלא קאמר רק משום דלא חציפי סהדי לעשותו והיינו משום שהגט עדיין בידם אבל אם כבר נגמר והוא ביד הבעל שפיר יש מקום לזה אע"כ דבב"מ סגי כנלענ"ד שיטת סה"ת לולי דברת קודש של הגאון רמ"א דסבירא ליה דאף לאחר שנגמר אינו יכול לבטל גוף הגט כ"א בפניהם ואז אפילו ביטול מודעי לא מהני. ולפמ"ש יש חומרא מצד אחד דאף בביטול גוף הגט שלא בפניהם בעי ב"מ וקולא מצד אחד דאפילו בביטול בפניהם לאחר שנגמר מהני ב"מ: ואמנם בגוף הדין אין כאן חומרא שגם לרמ"א צריך ביטול מודעה באם ביטל שלא בפניהם אחר שנגמר אלא דטעמא דידיה משום דהנתינה בטילה ולפמ"ש גוף הגט בטל אלא דעכ"פ מהני ב"מ (שוב בא לידי סה"ת וראיתי ששם הגירסא ג"כ אינו יכול לבטל הגט עצמו שלא בפניהם לגרסא דגט גופא מי איבטל כו' ונלע"ד שאין כאן רק חסרון וא"ו וכצ"ל ולגירסא דגט גופא כו' משמע שיכול לבטל גט גופא ובזה מועיל ביטול מודעה קצרו של דבר שדעת סה"ת היא ששלש חלוקים בדבר אם ביטל בפניהם בין קודם שנכתב או אחר שנכתב מועיל הביטול ואף ביטול מודעה ל"מ וה"ט דר"י ור"ש שהצריכו גט אחר דוקא לפי שהיה הביטול בפניהם ואם ביטל שלא בפניהם אז יש חילוק דאחר שצוה להם לחתום ועדיין לא נכתב אין הביטול מודעה כלל אפילו לרבי דסבירא ליה בטלו מבוטל היינו דווקא אחר שנכתב אבל קודם שנכתב אין הביטול מועיל כלל שלא בפניהם ולאחר שנכתב הגט אז לגירסא דגט גופא עי קא בטיל שפיר יכול לבטל הגט אלא שמ"מ מועיל בו ביטול מודעה כיון שהיה הביטול שלא בפניהם והיינו מה שאנו נוהגין לבטל מודעה בשעת נתינה תו ליכא למיחוש רק לשמא ביטל בפניהם ולהאי לא חיישינן דאז לא חציפי לעשותו לאחר ששמע ביטולו ע"ש היטב. וגם מ"ש במרדכי או קודם שאמר לעדים דיש במרדכי תוס' דברם אינם בסה"ת שלפנינו ושם הגירסא או קודם שאמר לסופר לכתוב ולעדים לחתום ומבטל אין מועיל ביטולו רק לעדים עצמם ולסופר עד כאן לשונו): אמנם בש"ג הביא לשון שכתב אחר שהביא דעת סה"ת שלאחר שאמר לסופר ולהעדים שוב אינו יכול לבטל שלא בפניהם סיים בה לפיכך אם קודם שנגמר הגט או אחר שנגמר בטלו הבעל לפניהם אז אין מועיל ב"מ וא"כ מבואר להדיא דלא כמ"ש וגם בב"י הביא דברי הסמ"ג אלו וכן מבואר בהגמיי' פ"ו וע"ש. שוב בא לידי ספר סמ"ג וראיתי בהל' גירושין שמשם העתיקו הג"מ והש"ג שאחר שכתב דברי סהת"כ (ור"ל היינו סה"ת) שאינו יכול לבטל גופו של גט אלא אחר שנכתב וע"כ דשלא בפניהם מיירי דאי בפניהם אפילו קודם שנגמר יכול לבטל א"ו שלא בפניהם מיירי ואפ"ה אחר שנכתב יכול לבטל וכ"כ בביאור מהר"א שטיין להדיא שאפילו שלא בפניהם יכול לבטל אחר שנגמר לדברי סה"ת ע"ש. ועכ"פ באם לאחר שנגמר ביטל גופו של גט לא מצאתי גילוי דעת לומר דסבירא ליה לבעה"ת דשלא בפניהם לא הוי ביטול כלל רק שמועיל ב"מ וא"כ בנ"ד ששוב לא הי' ביטול מודעה אח"כ אפילו סה"ת מודה דבטל הגט ומה שנתנו אח"כ לא מהני שהרי לפמ"ש פלוגתא דר"י ור"ש באם ביטל שלא בפניהם ואהא קאמרינן דאם בטליה לגוף הגט אין חוזר ומגרש בו לפום גרסא זו אפילו לר"נ: וגם מ"ש רמ"א דכל שמבטל קודם שנגמר שלא בפני הסופר והעדים אף לבטל הנתינה אין ביכולתו לכאורה לא משמע הכי מסה"ת ומצאתי בשו"ת הרשב"ץ סי' א' שכתב אמי שרצה לומר דסה"ת אפילו ביטול מודעי לא הוצרך כשמבטל גוף הגט שלא בפניהם ובאמת שזה הפריז על המדה שהיה סובר דאפילו בביטול אחר שנגמר א"צ ב"מ ובזה מודה רמ"א) וכ' דמאן דאמר הכי לא ח"ש לקמחי' שלא נאמר דברים אלו אלא אם ביטל שלא בפניהם קודם שנגמר חתימת הגט לא הוי ביטול והגט כשר בב"מ כו' אבל שלא יצטרך בב"מ למודעה שנמסרה שלא בפני עידי הגט ישתקע הדבר כו' מבואר להדיא דאפילו קודם שנגמר יכול לבטל הנתינה ובעי ב"מ: והנה כבוד דודי הגאון נ"י העמיק הרחיב שיש לצדד ולומר שלא היתה כוונתו של הבעל רק על הנתינה לבד ואע"ג שלא היה שם ב"מ אח"כ מבואר בריב"ש דבנתינה שנותנו אח"כ בתורת גירושין סגי ע"ש סי' רל"ב ואע"ג דהרמב"ם סבירא ליה דיכול למסור מודעה על הכתיבה העתידה לבא היינו שמבטל מעכשיו ולאחר שיוכתב ע"ש ודברים ברור' הם בזה כי כן כוונת הריב"ש וכן מבואר להדיא בדבריו בסי' תפ"ב שכתב הטעם לפסק הרמב"ם במסירת מודעה על הגט שאינו גט לגמרי וגבי חליצה חליצה פסולה מיקרי דהחילוק הוא דגבי גט שאם ביטל לגוף הגט אחר כתיבה פסול לעולם א"כ הרי הוא כאילו אמר הריני מבטלו מעכשיו ולאחר שיוכתב אלא דעכ"פ ביטול מודעי מהני אע"פ שאם יבטלו אחר שנכתב לא מהני ב"מ כיון שכבר נתבטל אבל בחליצה אם אומר כל חליצה שאחלוץ תהיה בטילה אין בדבריו כלום דאתי מעשה החליצה ומבטל דבריו הראשונים כו' ע"ש והביאו הב"י סי' קס"ט ובכ"מ פ"ד מהל' חליצה בקצרה ולפ"ז בנתינה זו של הגט דמי ממש לחליצה דאתי מעשה הנתינה ומבטל למודעא שמסר על הנתינה אמנם לפמ"ש הוא ראיה לסתור שהרי גבי חליצה אעפ"כ חליצה פסולה היא והיינו מטעם שכתב הריב"ש שם דאף שהוא מבטלו סתם אמרינן שהוא אנוס על החליצה דאל"כ מה לחלוץ ומשיצטרך לבטל קודם לא יחליץ ולא יבטל ודינה כדין חליצה מעושית דפסולה וא"כ גם כאן למה ליה ליתן הגט ולבטל אע"כ שאיזה אונס יש לו ואע"פ שאנחנו אין יודעין מאונס שיש לו איברא שאני תמה על הריב"ש שכ"כ לדעת הרמב"ם והרי הרמב"ם פ"י מהלכ' מכירה כתב וז"ל בד"א במוסר כו' אבל במתנה אם מסר מודעא קודם מתנה אע"פ שאינו אנוס המתנה בטילה שאין הולכין