בית אפרים אבן העזר חלק ג קס

ראשון והעדר כבוד ח"ו וקורא אני עליהם צדקו יחדיו ומובטחני בהרב המסדר כי לא יהיה מעמיד על דבריו במקום חשש ערוה החמורה ולא יהא אלא ספיקא אזלינן לחומרא דהא איתחזק איסורא דא"א ומכ"ש בזה שהדבר ברור שצריך לכתוב גט אחר ויכתוב יחיאל אברהם דמתקרי מיכל אברהם וגם הרב המערער פורתא לא דק במכתבו שכתב לכתוב המכונה מיכל אברהם דבאמת יש לכתוב דמתקרי כיון דאברהם הוא שם הקודש ומכ"ש בזה שכותב תחלה שם המובהק לא שייך המכונה דהמכונה היא עקירת השם הראשון והתעלמו כמ"ש בשו"ת מהרי"ק שור' קס"ב וז"ל וכן בע"ז ואבדתם כו' לכנות לה שם כו' ומדאפקינן לכינוי בל' ואבדתם אלמא שהכינוי איבוד השם הוא כו' וגם כתב רד"ק בשור' כנה שכינוי הוא כסות והעלם השם ע"ש וכיון דבזה אין הכוונה להעלים השם הראשון לגמרי דהא שם אברהם לא נעקר ממקומו ולא זז ממנו לא בשמו המובהק ולא בחניכתו לכן אין לכתוב המכונה רק דמתקרי ואם כותב המכונה הוא נותן אצבע לחשש שחשש בעל בית מאיר שנקרא השם הזה ובניקוד אחר שבזה נתכסה ונעלם השם הראשון משא"כ בשכותב דמתקרי נראה דאין מקום לחששא זו כמש"ל ואע"פ שבספר נ"ש איתא המכונה וואלף יעקב נראה דאגב שיטפיה נקט המכונה דהא ודאי שפיר טפי לכתוב דמתקרי כמ"ש ואפשר דט"ס נפל בנ"ש וצ"ל דמתקרי וכמ"ש שם לענין משולם פייבש וכ"כ בספר תורת גיטין יהודה משה דמתקרי ליב משה ע"ש וכן משמע ג"כ מל' הב"ש מ"ק שהבאתי לעיל שכתב אף את"ל אם כתב המכונה במקום דצריך לכתוב דמתקרי פסול כמ"ש בסמוך שם הטעם משום דהוי שינוי השם כי כינוי לא שייך בשם גמור משא"כ כאן דמכונה קאי על לע"ז ליב כו' והיינו לפי מה דס"ד שיכתוב יהודה המכונה ליב משה דאז לא קאי על ליב לחודי' משא"כ למאי דכתבינן יהודה משה המכונה ליב משה א"כ המכונה קאי על שם משה ג"כ וז"א דכינוי לא שייך בשם גמור ולכן אין לכתוב המכונה רק דמתקרי: סיומא דפסקא שצריך לכתוב יחיאל אברהם דמתקרי מיכל אברהם וכבוד הרב המסדר ששגג בשם כבוד הרב המערער ששגג בכינוי במקומם מונח שזה לא היה לפניו ספר הנ"ש וזה היה לפניו וסמך עליו ונרצה לו ע"פ מרוצת ל' ולא דקדקו אחריו ואל ירע לבבם על זה כי כזאת יארע לכל אשר עיני בשר לו וכמאמר המלך החסיד ז"ל שגיאות מי יבין ומי לנו גדול משמואל בעל המחבר ב"ש דמעיקרא אע"ג שראה דברי הנ"ש עלה על דעתו שיש מקום לכתוב יהודה המכונה ליב משה ושוב במהדורא בתרא לא נכון לו לעשות כן ואע"פ שלא סתם את דינו בפי' ידוע שדרכו זאת שממה שהשמיט במה"ב אנו למדין שחזר בו מדבריו הראשונים אף שבענין משה ליב העתיק הדברים שבמ"ק מכל מקום השמיט הסברא השני' שכתב שם ולענין ליב משה השמיט לגמרי וסמך על מ"ש ועיין בנ"ש אלמא שחזר והודה להנ"ש ובאמת לענ"ד אף במשה ליב יותר נכון לכתוב משה יהודה דמתקרי משה ליב משום דממהרי"ק סי' צ"ח משמע דאם כותב לוי יהודה המכונה ליאן אין לפרשו שנקרא בפי כל לוי ליאין רק ליאון לחוד ע"ש ולפי שאין עסקינן בזה קצרתי אבל בליב משה שפיר עביד הב"ש שחזר בו לפי שטעם זה שכתב מאחר דיודעין מי הוא המגרש אינו מספיק כלל ועוד נראה שאין מקום כלל לכתוב כן דהא אם תאמר דהמכונה לא קאי רק על לע"ז ליב לחוד ושם משה במקומו עמד ומצטרף אל שם יהודה שפתח בו תחלה א"כ אנחנו לא נדע אם נקרא בפי העולם רק ליב וא"כ אין זה המגרש דהאיך נתפוש החבל בשני ראשים לומר ששם משה מחובר לשם הראשון והמכונה לא קאי עלי' ושוב תאמר דקאי שמכונה כן בפי העולם אם לא שתאמר שהכוונה שהוא נקרא כן זה בפי העולם וקאי אתרווייהו בין על גוף השם בין על הכינוי דהיינו הקריאה בפי העולם וזכרון אחד עולה לכאן ולכאן זה דבר שאין לו שחר ובגט אין סומכין על ל' עליה רק לדבר צחות באר היטב ואין דורשין בעריות ולכן צריך למהדר עובדא ולכתוב כמשפט הלשון באופן שיהיה מוכח מתוכו ונראה בעליל שזהו שם המגרש ויכתבו יחיאל אברהם דמתקרי מיכל אברהם ויש לדקדק לכתחלה שיהיה שני השמות תכופים בשיטה אחת ובזה יגדל כבודם כי יגדילו כבוד המקום ברוך הוא ותפארתו כראוי ליראי ה' וחושבי שמו וכבוד חכמים ינחלו ולבי הומה לי על הקטגוריא בין ת"ח וקנאת איש מרעהו וזה וזה גורם דלא חזו לאצטרופי בבא ענין הצריך לפני' כי טובים השנים מן האחד. ברזל בברזל יחד. וכל חד עביד דינא לנפשיה ע"ד ידברו את אויבים בשער ואף כי יודע אני שאיני ראוי להוכיח אולם לא אוכל להתאפק ואשר עם לבבי אשיחה וחלותי היא לעבדו רבנן שלמא בהדדי ותשועה ברוב יועץ וכי היכא דנמטי שיבא מכשורא. ולא יתן אצבע בין שיני ההמון לאמר הני רבנן חד אסר וחד שרי וש"ש מתחלל אפס כאשר באחת יתקעו ונועדו יחדיו יהיו תמים אז יכירו וידעו כי תורה אחת היא שאין בה דין חלוקה. ולא תהי' להם זאת לפוקה. ודין הניין לי כי יגולגל זכות על ידי ותחשב לי לצדקה: ובדבר מי ששמו יהודה זאב ובפי כל ליב וואלף אין ספק שכותבין יהודה זאב המכונה ליב וואלף ואין מחלקין השמות כלל וכבר הארכתי בתשובה בענין זה לב"ד דק"ק בארדיטשוב ועוד בכמה תשובות שהארכתי בכל הנך מילי ואם באנו להעתיק מילין אין אנו מספיקין כמה ניירות וגם כי אין הזמן מוכשר לכך ולא כתבתי כאן רק ראשי פרקים אשר הצצתי כמציץ מן החרכים ונתחדשו מידי עברי לעיין בעסק הלז ושלום על דייני ישראל דברי זעירא מן חברייא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: שלום לכבוד אהו' מחו' ידידי הרב הגדול החריף ובקי המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מהו' שמחה נ"י לנצח: אחד"ש זה כמה שקבלתי מכתב ק' עם מה שהשיב למורה דק"ק ביטשאן ואני הייתי מושלל העיון כי קלני מראשי ל"ע וגלל כן צויתי להעתיק מכ"ת מה שהשבתי בזה לק"ק הנ"ל וגם זה נשאר ואיחר עד עתה ואף כי גם עתה אני מצוה ועומד שלא לעיין אפי' עיונא בעלמא וגם כי הקונטר' של כ"ת אינו לפני כי נשמט בשמיטת כתבים אפס אמינא לאו אורח ארעא לעכובי כולי האי והנני שולח ע"י מוכ"ז ההעתקה מקונטרס תשובתי שם ימצא קצת מה שדעתי בזה כי בגוף הענינים האילו הרחבתי זה כמה וכמה תשובה ואתהלכה ברחבה בלשונות הפוסקים בזה וקשה להעתיק כל הדברים וכדי דלא להוי הך ספר לספירת דברים בעלמא אכתוב העולה בזכרוני שראיתי בקונטריסו דרך העברה שאף מי ששמו ראובן שמעון מלידה כותבין דמתקרי ביניהם כשיש לאחד עילוי ומעלה על חבירו והייתי תמה על זה דמעלה אינו אלא לענין קדימה אם היה כל שם נקרא לעצמו לפרקים כגון שם מ"ח דעכ"פ קודם שנשתנה היה נקרא בזה לבד וגם בשם השני נקרא בו לבד או בשינוי מחמת ד"א שהיה כ"א שם לעצמו משא"כ לתת ריוח בין הדביקים ולא היה מעולם פירוד ביניהם איך נפרד אותם בתיבת דמתקרי ובשו"ת מהראנ"ח כתב דאם כתב אברהם ולא כתב הכהן הרי זה ככותב חצי השם דפסול ומכ"ש בזה שנכתב ראובן דמתקרי שמעון איך יתקיימו שני מקראות הללו שהרי לעולם לא נקרא ראובן לבד ולא שמעון לבד ואף שיש עילוי לאחד כגון ע"י חתימה אין לכתוב דמתקרי ואף אם ע"י קריאה בפי העולם או לס"ת נקרא ראובן לבד ונאמר שנתעלה בזה (מה שבאמת אינו רק דרך לקצר ובשביל זה לא יגרע השם השני וכמ"ש בתשובתי) מ"מ איך יכתוב דמתקרי שמעון שהקורא בגט לא יעלה על לב שזה בעל האשה שהרי לא שמע מעולם מי שקורא אותו שמעון לבד ואם נאמר שידחוק עצמו לפרש דמתקרי שמעון דהיינו שלפעמים קורין אותו שמעון לצירוף ראובן פשיטא שז"א שאין הלשון סובל זה כלל ואף אם היה מקום כן בדוחק אין הקורא יוצא מידי פשוטו ומי מזקיקו להיות עוקב את המקרא שקוראין לפניו ולילך בדרך עקש וזר וגם לא יתלה לומר שמא באמת שם בעל האשה זו לפרקים שמעון לבד שהרי גם כשיעמוד על המחקר יתוודע לו שלא היה שמו שמעון לבד מעולם ובכה"ג יש לעז דאל"כ בטלת כל פסול שינוי שנאמר שיתלה שבאמת כן הוא השם באשה המתגרשת הלזו אלא ודאי שז"א ועיין בריב"ש בענין הדרה בתלמסאן שאין להוציא הדבר מפשוטו ולענ"ד כן מבואר מכל הפוסקים ובדברי הד"מ וסדר מהר"מ והב"ש הארכתי בתשובה ובררתי כל הדברים כסולת נקיה בעזה"י: