בית אפרים אבן העזר חלק ג קנח

שכרו הפסיד אך אכתי קשה מנ"ל לשוויה ש"ש דהא י"ל דהשכר אינו רק שכר שליחות לבד ולא שכר שמירה וא"ל דלמאי דקי"ל כר"י דשוכר כש"ש בכל גווני הוי ש"ש אף שעיקר שכרו על השליחות דבש"ס מדמי אומן לשוכר ובאומן נמי שכר פעולה הוא נוטל ז"א דאכתי תיקשי דדחיק לאוקמי נגנבו בליסטים כו' ור"י אמר ר"ש היא ונימא דאתיא כר"מ דס"ל שוכר כש"ח וא"כ ה"ה שליח דלא שייך בזה בהאי הנאה דתפסיה אאגריה דהא השקלים הם צריכין ליתן ללשכה ואח"כ נוטלין השכר מבני העיר ולא תפס אאגרייהו כלל וא"כ הו"ל לאוקמי כר"מ דהא התם קאמר ואבע"א כדמחליף רבה ב"א כו' ופירש"י דמהדר לאוקמי כר"מ משום דסתם מתני' ר"מ ע"ש ולכן נראה כמש"ל גבי שליח אפילו ר"מ מודה דהוי כש"ש ומשתעבד הוא לשמור מגניבה ואבידה ושפיר פריך דליפסוד אגרייהו וכתבתי זה להתלמד במקום אחר דבלא"ה אין מקום למעיין בסוגיא לפרש אומן שליח וברור לענ"ד דהש"ך שיגרא דלישנא דהש"ס נקט ור"ל כדמוקי התם בשליחא דאגרתא ה"נ מיירי שהיה צריך לתקן באגרת שהוא סופר אומן ונתן לו האגרת ונאבד הוא עליו ש"ש ולא שייך בזה שבח כלי באגרת. אך מ"ש דדלמא דמי ניירא בעלמא משלם ליה מימר שפיר קאמרת דאפשר שלזה כיון הש"ך אך מ"מ דחוק הוא וטפי הו"ל למימר בנאבד קודם שתיקנו ועשה בו שבח ואפשר דמסיפא דקתני טול את שלך משמע ליה דבנאבד אחר שתיקנו מיירי: והנה חפשתי אחר ספר מחנה אפרים וראיתי שהאריך בענינים אלו וקצתם יש להשיב עליהם ממ"ש אך אין הפנאי כעת לעמוד על דבריו והנה הארכתי להשתעשע עמך מענין לענין ישמע חכם ויוסיף לקח. ויערב עליו המקח. וה' יתן מפיו חכמה ותבונה לישא וליתן באמונה. דברי שארך הק' אפרים: שאלה קיט שאלה איש אחד נקרא בפי כל מיכל אברהם ולתורה נקרא יחיאל אברהם וגירש את אשתו ונכתב בגט יחיאל המכונה מיכל אברהם. וקרא עליו ערעור לפי שבנחלת שבעה שכתב גבי וואלף יעקב שיש לכתוב בנימין יעקב המכונה וואלף יעקב ע"ש: תשובה הנה ז"ל הנ"ש אבל אם נקרא וואלף יעקב כו' היה נראה שהכינוי וואלף יעקב ור"ל שיסברו שכן הכינוי הוא כך אבל שמו המובהק אינו רק בנימין לבד וכיון שבאמת שמו המובהק הוא בנימין יעקב משעת מילתו אז שם בנימין לחוד הוא ככותב חצי השם דפסול ואע"ג דבעלמא קי"ל דשם חניכא לבד כשר היינו כשלא כתב רק אותו לבד ולא הזכיר שם המובהק כלל כיון שהכל יודעין שאיש זה יש לו חניכא זו ונקרא בו משא"כ כשמזכיר שם המובהק ואינו כותבו בתיקונו שאינו כותב רק חציו או משנה בו ממה שהוא נקרא לס"ת או חותם יאמרו דאין זה המגרש וכ"כ הב"ש חילוק כזה לענין למי שידוע ששמו חזקיהו וכתב חזקיה ומכ"ש כאן ונראה פשוט דלפי מ"ש הב"ש שם דאף להרמ"א ודעימיה להכשיר שם בדיעבד משום דמובלע בשם חזקיהו מ"מ אין ענין לכאן דדוקא מובלעות גמירי שע"י שכותבין חזקיה שהוא מובלע בתוך שם חזקיהו הוא ניכר ומוכח מתוכו שהוא המגרש ששמו חזקיהו אלא שקצרוהו משא"כ בזה פשיטא דאין מוכח מתוכו שיש לו שם המובהק יעקב ג"כ ואין במשמעות הלשון שבנימין כינויו הוא וואלף וגם יש לו שם המצטרף יעקב וא"כ כיון דאין במשמעות הלשון שזה שם המובהק שלו יעקב ג"כ הרי אין מוכח מתוך הגט שזהו המגרש והוא פסול וגרע מלא כתב שמו כלל וכמבואר שם בב"ש ס"ק כ"א דבעינן שיהא ניכר ומבורר מתוך הגט מי שמגרש והרבה דעות דסבירא להו לפסול מדאורייתא ומכ"ש בזה שע"י השינוי של הכתיבה מתפרש לשון הגט על איש אחר ששם המובהק שלו אינו רק בנימין לבד אף אם ע"פ דוחק נוכל לפרש שמ"ש המכונה קאי רק ע"ש בנימין שע"י הכינוי וואלף מתעלם השם בנימין ומ"מ שם יעקב לא נעקר ממקומו והוא שם המצטרף לבנימין מ"מ כיון שאין הקורא יוצא מידי פשוטו ומפרש אותו ששמו המובהק בנימין לבד שבקיה לההוא דהוא דחיק ונקט למילתא כפשטא וא"כ יש כאן שינוי השם גמור שפסול וענין זה מבואר בשו"ת הריב"ש סי' נ"ז בגט שכתב בו הדרה בתלמסאן והיא אינה דרה שם בשעת כתיבת הגט אף ע"פ שיש לפרש שהוא בל' העבר שהיתה דרה מקדם ומלת הדרה הוא מלעיל מ"מ כתב וידעתי כי רובא דעלמא יבינו לשון הדרה הכתוב בגט שר"ל עכשיו וזה מפני הרגילות להזכיר בגיטין מקום דירת האשה ויחשבו לכאורה שהוא שינה שם עירה כו' ור' דוראן נוטה להקל ור' בונשתרוק חוכך להחמיר מפני ההמון שרובם יבארו הל' מלרע ומפני החומר שיש בשינוי שמה כו' אינה רוצה לסמוך כו' ואע"פ שכל שיש בגט לשונות מסופקים הגט פסול כבר כתבתי שזהו כשהבעל מערער כו' ובמשנה למלך פ"ג מהלכות גירושין תמה ע"ז וכתב דבכה"ג שא"א להתברר אף כשלא בא וערער פסול ע"ש וקצרתי כיון דבענין שאנו עוסקים בו גם הנוטה שם להקל יודה בזה דשם גוף הלשון אינו דחוק לפרש כן וכמ"ש הריב"ש שיש לפרשו שהוא מלעיל כמו השבה עם נעמי שהרי לא כתב הדרה עכשיו ולא דדיירה כו' רק כיון דרובא דעלמא יפרשו שהדרה ר"ל עכשיו מפני הרגילות כו' ולכן יש צד קצת להקל שאחרי שיראו שזו האשה שהגט בידה וידעו שהיתה דרה מכבר בתלמסאן ירגישו שמלת הדרה הוא נכתב על משקל זה ולא יטעו מחמת הרגילות להזכיר מקום דירת האשה ויבינו שכתב כן לפי שלא ידע איה מקומה כעת וכמ"ש הריב"ש שם אבל כאן לא מיבעיא מצד העולם דמה"ת נימא דדחיק ליה עלמא לפרושי מה שאינו בטבע הלשון להיות מפסיק באמצע שם המובהק אלא אף אם היה איזה מוכיח קיים שיהיה בני הרגשה לפרש כן מ"מ כיון דמצד טבע הלשון והנחתו אפס מקום לפרש כן שינוי השם הוא כיון דלא כמו שהוא נקרא הוא נכתב בגט ואפילו לפמ"ש לעיל דעת הב"ש אליבא דהרמ"א גבי שם חזקיה ע"כ דלאו מטעם הרגשת העולם בלחוד אלא דקיצור השם ומובלע בתוכו הוי כאילו כתב השם כמו שהוא נקרא וקיצור כי האי אינו פוסל אבל בזה שבמקום שכתב לשם המובהק אין לו בו רק חצי השם ואף שכשכתב איך הוא נקרא במדינה בכינויו הזכירו הרי הוא צריך למקומו שהרי באמת הוא מכונה כן ובכה"ג לא חזי לאיצטרופי ולחבר השמות יחד אחרי שעשה פירוד בין הדבקים והפסיק בכינוי הלעז באמצע וא"כ הו"ל שינוי השם ומכ"ש אחרי שכבר הורה זקן הגאון בעל נ"ש לכפול את השמות ולכתוב בנימין יעקב דמתקרי וואלף יעקב ומסתמא הכי נהוג עלמא כיון שלא נמצא חולק עליו ממילא דכל המשנה ממטבע זו וגורע תיבת יעקב בראשונה האי גרוע ועומד הוא שהרי אתי למיטעי דאם איתא שזוהו המגרש ששם המובהק שלו הוא בנימין יעקב למה יגרע שמו בתחלה והו"ל לכתוב בנימין יעקב המכונה או דמתקרי וואלף יעקב ולכן יהיה סבורים שאין זה המגרש וכה"ג כתב הב"ש גבי יעקב וואלף ע"ש: ואמנם מ"ש הנ"ש שם גבי יעקב וואלף דליכא למיטעי שהכינוי וואלף קאי על יעקב דא"כ היה כותב יעקב המכונה וואלף דמתקרי בנימין ודברים אלו הם תמוהים מאוד וכבר עמדתי עליהם בתשובה אחת וכתבתי ביאור הדברים בארוכה אך עתה מדי עברי דרך העברה נפל מלתא בדעתאי כי אולי נפל טעות בדפוס וכצ"ל דא"כ היה כותב יעקב דמתקרי בנימין המכונה וואלף וביאר הדברים לפי שלא היה אז רגילים כלל לקרות שני שמות כאחד בעת המילה כמבואר בנ"ש שם שכתב ואני הכרתי אחד שהיה נקרא כו': ועל הרוב כשהיה שני שמות לא היה רק מחמת שניתן לו עוד שם מחמת חולי או סיבה אחרת וגם כי הדבר ידוע שאין כינוי וואלף שייכות לשם יעקב כלל: ולכן כשכותב יעקב בנימין המכונה וואלף לכאורה יש בנקל מקום לומר שזה היה שמו מלידה בנימין המכונה וואלף וע"י החולי ניתן לו ג"כ שם יעקב ולכך הקדימו שם יעקב לשם בנימין וכיון ששם יעקב אינו רק שם החולי לכן לא תפסו רק להיות לו לשם לעלות לתורה אבל העולם קראוהו בכינוי וואלף כבתחילה ולכן הך המכונה וואלף קאי גם על יעקב ואתי למיטעי ולמימר דאין זה המגרש אלא אחרינא הוא שנקרא בפי העולם וואלף לבד ושם הקודש שלו בנימין וע"י חולי ניתוסף לו שם יעקב וע"ז כתב הנ"ש דליכא למיטעי בהכי דאם איתא דשם יעקב הוא שם החולי לא היה לכותבו עם שם בנימין יחד בלא דמתקרי אלא היה לו לכתוב יעקב דמתקרי בנימין המכונה וואלף וליטעמיה אזיל שכתב שם באות י"א