בית אפרים אבן העזר חלק ג קל

בער בפי כל ועולה לתורה בשם ישכר וכן חותם תמיד אעתיק לכבוד תפארתו מה שכתבתי בנידון כזה ממש בשם אבי האשה להרב המאה"ג מוהר"ר נפתלי הירץ נ"י שהיה מ"ץ בק"ק ראדוויל ועתה ראב"ד ומ"ץ בק"ק לבוב וז"ל הנה ז"ל הב"ש בשם אא"ז בעל דמשק אליעזר יששכר מלא בב' שינין ואף על גב דקרינן בחד שי"ן מ"מ בתורה כתוב בכל מקום בב' שינין וכן באיפוד וכן מצאתי בתיקון הגט כו' עכ"ל. מל' זה משמע אע"פ שנקרא ישכר אינו אלא קיצור השם כמו יצחק חקון אך נראה דהתם מיירי שבפי כל קורין אותו ישכר אבל מ"מ לס"ת קורין אותו יששכר הוי קיצור השם ואפי' אם אין ידוע איך עולה לתורה וחותם י"ל כן משא"כ בנ"ד שמעולם לא נקרא כן בשם יששכר הן בפי העולם הן בעליה לס"ת וחתימה הלכך י"ל דיש לכותבו כמו שהוא עולה וחותם ולא איכפת לן בעיקר השם כלל דכיון שעולה לס"ת וחותם בשם זה נעשה עיקר השם ועדיין יש ספק דשמא מ"מ יש לכתוב עיקר השם וכדמשמע מדברי מהרש"ל בגיטין גבי מי שנקרא שעי' כו' דמיתקרי ישעיה וכן איתא בסדר מהר"ם. אך בב"ש איתא דמתקרי שעי' בלא יו"ד וכן הוא בס"ג כת"י שבידי בשם רש"ל. וצ"ע הי מינייהו עיקר וכבר כתבתי בתשובה בענין אשה ששמא יודית שנחלקו בזה חכמי ק"ק לבוב וקצרתי כאן ועיין באות אלף בשם אברהם וגם נראה דכאן יש להסתפק דשמא ישכר הוא שם בפ"ע כיון דכתיב יששכר וקרינן ישכר ויש לדמות זה למה שכתוב בים של שלמה כלוהי בד"ה וקרינן כלוהו וכן כותבין כלוהי דמיתקרי כלוהו כיון דאיכא קרי וכתיב כותבין הכתיב תחלה ועל הקרי דמיתקרי עכ"ל והביאו הב"ש סוף אות כ' רק שיש שם ט"ס לפי שהעתיק זה מהנ"ש שהיה בידו העתיק מס"ג של היש"ש שהיה אז בכת"י והיה העתק משובש כמבואר להמעיין בכמה מקומות וגם מ"ש הב"ש מתחלה כלוהי שם בד"ה כו' ז"א כלל והעתיק זה מס"ש וז"א כלל רק הדין שכ' גבי כלוהי הוא אמת ושם זה של כלוהי נזכר בסוף עזרא בכתיב והקרי הוא כלוהו וס"ל לרש"ל דבכה"ג יש לכתוב דמיתקרי וא"כ אנן בדידן דשין של יששכר הוא מהנך דכתיבין ולא קרין א"כ י"ל דכותבין יששכר דמתקרי ישכר: אך ראיתי מ"ש המדקדק הגדול ר' זלמן הענא בסידור שלו שערי תפלה בשם בעל נחלת יעקב שמה שיש קוראין בתורה עד פ' פנחס בב' שינין ומשם והלאה בשין א' לפי שבפ' פנחס כתיב לישוב משפח' הישובי והוא יוב שנתוסף לו שין א' מב' שינין שבשם אביו לפי שיוב בא לפני אביו בקבלנא כו' ע"ש שהביא מהחזקוני ג"כ א"כ י"ל שבני אדם ששמם ישכר עיקר שמם כך הוא כאותו שם ישכר שאחר נטילת השין ומה בכך שבתורה כתיב גם אח"כ יששכר ע"פ שמו מעריסה מ"מ אותן שנקראין כן עתה הוטל עליהם שם זה מלידה וכיון שכן אין לנו לשנותו כלל אע"פ שנא' שעיקר מחצבו הוא משם יששכר דלא עדיף ממ"ש בס"ש והב"ש היכא ששם העריסה הוא שערלין או רגילין וכ' שרה או חנה פסול וא"כ ג"כ נרא' דשם העריס' הוא ישכר ומה איכפת לן מה שנחצ' מש' יששכר כיון שבשם זה לא חל עליו מעול' לא בפי העול' ולא בקריאה ולא בחתימ' ומכ"ש שי"ל שאינו נוגע כלל בשם יששכר וכמו אלחנן חנן דצריך לכתוב דמיתקרי חנן כיון דחנן הוא שם בפ"ע והתם מיירי בעולה לס"ת וחותם בשם אלחנן ואפ"ה אמרינן צריך לכותבו בפ"ע וממילא אם שמו חנן אפילו לס"ת אם כ' אלחנן פשיטא דפסול וכן גבי שם ישכר אם נאמר דהוא שם בפ"ע אז כשכותב יששכר הוי שינוי ופסול והנה במדינתינו הרבה ב"א נקראים בפי כל ישכר וכן עולים לתורה וחותמין כמפורסם וכן ראיתי בספר שחיבר הגאון החסיד אבד"ק זלאטשוב ז"ל ישכר דוב כו' וזה שמו אשר יקראו לו בהסכמות הגאונים שם ולא דייקי בשמא לכתבו יששכר וא"כ פשיטא שיש לכתוב ישכר שאז אין פקפוק בגט כיון דכמות שהוא נכתב הוא נקרא לס"ת וחותם אבל אם כותב יששכר יש לעיין דמ"ש מכ"ת שיש שינוי במבטא י"ל לפמ"ש בשערי תפלה שם דאין קורין לעולם שין האחד של יששכר והוכיח כן גם מצד דקדוק הל' א"כ אף כשקורין בגט לא נקרא רק ישכר לבד שאין קורין השין השני' כלל וא"כ לדידן י"ל דקריאת הגט שוה עם העלי' לס"ת והחתימה במבטא ומ"מ נראה דאף למאי דסבר המדקדק הנ"ל שאין לקרות השין כלל וכדעת בן אשר והוי מהנך דכתיבן ולא קריין מ"מ לא דמי למ"ש רש"ל גבי כלוהי דהתם השינוי שבין קרי והכתיב הוא בחילוף אותיות משא"כ כאן שאין כאן בין הקרי והכתיב חילוף אותיות רק מצד דקדוק קריאת ל' עברית אבל כ"ז אם היה מקום לשם יששכר מחמת הקריאה או החתימה ואפילו באין ידוע הקריאה והחתימה יש לכתוב בין מצד שכתוב כן בכ"מ בתורה ובכה"ג נראה דמיירי גם רש"ל באין ידוע עלייתו לתורה וחתימתו ולכן סבירא ליה דאזלינן בתר הכתיב והקרי אבל בזה שעלייתו לתורה וחתימתו הוא ישכר ובפי העולם בער לבד מה איכפת לן במ"ש בתורה רק שם יששכר כיון שידוע לנו שהרבה אנשים כך שמם מעריסה ונקראין כן בפי העולם ובודאי שהם נקראין כן ע"ש אחד מאבותיהם שהי' שמם כך קובע השם להיות עיקר שמו ואין לתלותו בשם יששכר שכתוב בתורה מה ענין תורה אצל גיטין דבתורה כתיב הכל ע"ש שקראתו לאה אמו בשעת לידה אבל זה שבלידה נקרא ישכר מאין הרגלים לכתוב יששכר דילמא שמו ישכר וכמ"ש מאלחנן חנן. ולפי מה שראיתי ברשב"ם בפי' החומש כתב דלכך קראתו יששכר ע"ש ב' שכרים שכר דודאים ושכר כי נתתי שפחתי. ולפ"ז יש ליתן טעם שקוראין רק בחד שין כיון שהיא היתה מתביישת בשכירות הדודאים ולא אמרה רק טעם כי נתתי שפחתי וכמ"ש המפורשים ולכך אנן לא קרינן רק בחד שין וא"כ לדידן נמי עיקר השם הוא ישכר: אך איך שיהיה נראה דישכר אינו קיצור השם מיששכר רק קונה שם לעצמו וכיון שעולה בתורה יש לכתוב כן ואם שינה י"ל דהוי שינוי השם דאפילו למ"ש המדקדק הנ"ל ע"פ דקדוק והשמיט שין א' נראה דלא מהני דכמו שאין לחוש ללעז מחמת מה שהורגלו ההדיוטות לקרות או לחתום בשביל כן אין להכשיר גט שנכתב בשינוי המבטא מחמת דקדוק לה"ק שלא הורגלו בו העולם ואינו ידוע רק למיעוטא דמיעוטא ומכ"ש לפי מה שנוהגין הרבה קוראין בס"ת כדעת הסוברים שעד פנחס יש לקרות בב' שינין ומשם ואילך בחד שין א"כ לדידהו ודאי דחלוקין במבטא ג"כ וכיון שכתבתי שלפ"ז ה"ל יששכר וישכר ב' שמות שפיר מר מדמי לה לאלי' ואלי' שכ' הב"ש דאזלינן בתר חתימתו ואפ"ת דשם ישכר נגזר מיששכר מ"מ בשם יששכר לחוד עכ"פ לא יצא ובשם ישכר לחוד ודאי דיצא וכיון שהלכה זו נהרא נהרא ופשטא וגם מר מסופק אולי במקום הנתינה שהיא בריחוק מקום מנהג לעלות לתורה בשם יששכר וא"כ יהא הקריאה והחתימה סותרין יפה כתב מר שטוב יותר לכתוב שם החול לבד שבשם אבי האשה אין להקפיד כ"כ ויודיע במכתב לדייני הצדק דק"ק הנ"ל מאיזה טעם כתב כך ונכנס לבית הספק והשמיט שם הקודש של אבי האשה שלא יקשה בעיניהם בשלחו אותו כך ויסברו שנעשה בטעות וכיוצא בו ובפרט כי היא אורחא רחיקא כו' דברי זעירא כו' ע"כ התשובה שכתבתי להרב הנ"ל ונעשה כן מעשה והאי גיטא עיילוהו קמי' ב"ד המובהק בק"ק ווילנא וקבלוהו ואח"כ יצא לאור עולם ס' נ"ב מה"ת וראיתי שם שכתב ג"כ שאם כתבו יששכר במדינות פולין היה חושש לפסלו ולא ביחן דבריו אם דעתו לפוסלו אף אם כבר ניתן: ולענ"ד ודאי כשאין כאן מקום עיגון יש ליתן גט ב' לכתוב בו ישכר או בער לבד ובמקום עיגון יש להתיישב בדבר והדיינין שפסלו הגט הניתן בב"ד של כ"ת בשם ישכר וכתב יששכר עולבנא דדייני הוא כי איך יעשו כדבר הזה טרם יחקרו מילין למה נעשה כן אחרי שדבר זה זיל קרי ביה רב בב"ש והיה להם לתת לב להבין כי לא לחנם כתבו הב"ד כן אם לא שטעמם ונימוקם עמם והחפזון גרם להם שהמה רצו לכבד בקלון חבריהם והמה כשלו ונפלו וקולר תלוי בצווארם שהרי עכ"פ היה להם לסדר הגט הזה ולהוסיף מדעתם עוד גט אחר ולא להגיס לבם בהוראה ואם יש כאן מקום עיגון יודיעני כ"ת ואראה לעיין עוד בזה ומחמת נחיצת מוכ"ז קצרתי דברי ב"ד: הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד שאלה קיג אלף שלומים. ועוז ותעצומים לראשי שמים. ה"ה מחו' הרב הה"ג החריף ובקי המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מוהר"ר יצחק הלוי נ"י האב"ד דק"ק אליק ונלוו עמו הרבנים המופלאים