בית אפרים אבן העזר חלק ג קיד

חי שעשוי' להשתנות הואיל וסוף האדם למות והוא מעותד לכך בלי ספק ע"ש באורך מבואר מזה דאם אין ידוע לנו עתה שמת מוקמינן ליה בחזקת חי כפשטא דמתניתין ואף על גב דודאי עשוי להשתנות במשך זמן כי מי גבר יחי' ולא יראה מות מ"מ לא מפקינן ליה מחזקתו כל זמן שלא נודע לנו שמת: ולפ"ז לכאורה יש לצדד בנ"ד דעתה אין ידוע לנו מה הוא באותן הימים אם חלים או שוטה ובעת ששלח הגט בודאי היה חלים לית לן לאפוקי גברא מחזקתי' ואמרינן דגם עתה בעת הנתינה הוא חלים ואף על פי שהדבר ידוע שחזר לשטותו כמה פעמים אחר שהבריא וא"כ איתחזק בהכי שגם עתה יחזור לשטותו מה בכך שבודאי יחזור לשטותו לא גרע הך ודאי מודאי דמיתה שאין ספק בדבר ואעפ"כ לא נגרע כח החזקה בזה דחי הוא אף על פי שסופו למות מאחרינן המיתה כל מה דאפשר ואף על פי שהוא זקן או חולה ובירושלמי דגיטין איתא אפילו שהה כמה מאות שנים הרי הוא בחזקת קיים וע"כ דחזקה אין לה גבול וזמן ואף על פי שבודאי היא עתידה לפסוק פעם אחד לא חיישינן למלתא שמא עתה הגיע העת שתפסק כל כמה דלא חזינן וה"נ אף על פי שברור לנו שיחזור לשטותו אית לן לאוקמי אחזקה שהיה בריא והשתא מיהא אכתי לא מטא זמני' שהרי אין גבול וזמן לזה אימתי ישתטה אחר החזרה לבריאתו ומאחרינן העת ההוא כל כמה דלא חזינן. וראיתי בפני יהושע שם בגיטין שכ' לתרץ הא דלא מקשה בפשיטות אמתני' דהרי זה גיטך שעה א' אמאי אסורה בתרומה ניזול בתר חזקה משום דלאו חזקה גמורה הוא שעשוין להשתנות שסוף כל אדם למות כו' אבל מגיטין אתרומה מקשה שפיר דהא בשולח גט ממדה"י לא שייך כלל חזקת היתר אדרבא האשה הזאת בחזקת היתר לשוק עומדת כו' והיינו מטעם שכתבתי שחזקת איסור לשוק איתרע ע"י הגט וחזקת שהוא קיים לא איתרע כלל ועוד דחזקת שהוא חי אתיא מכח רוב דרובא דעלמא בחזקת בריאים קיימו וקי"ל רובא וחזקה רובא עדיף כו' ודבריו צ"ע לפי ענ"ד דמ"ש דחזקת איסור לשוק איתרע ע"י הגט מה ריעותא היא זו לחזקת איסור של האשה מה שמסר זה גט ליד השליח ואנן אפילו לכתחלה מתירין לשליח שימסור הגט ליד אשה ותהיה מותרת בו מחמת חזקה זו ואפילו אחר שבא ליד האשה גם כן נראה דלא מהני לאורעי חזקת איסור של האשה שהרי בשעה שנמסר הגט לידה מתחלתו בספק בא לידה דשמא כבר מת כיון דחזקת חיים לאו חזקה אלימתא הוא ובההיא שעתה שנמסר הגט לידה הוה לה חזקת איסור ברור ואיך יבא ספק של חזקת חי ויוציא מידי ודאי חזקת איסור: וגם מ"ש דהוי חזקה מכח רובא הוא תימא דמה ענין רוב בחזקת בריאים לכאן דרוב זה אמרינן בקידושין דף ע"ט לענין הוא אומר ש"מ הייתי והלקוחות אומרים בריא היה ע"ש ואם היה אפשר לומר שרוב החיים אינם מתים עתה שפיר הוי אמרינן חזקה מכח רובא והיינו אף אם עתה אחר שנמסר הגט להאשה ראינוהו שמת מ"מ אמרינן בעת הגט ודאי היה בכלל הרוב ולא נפיק מיניה משא"כ כאן דלזה שהיה חי בעת שליחות הגט לא צריך רובא דהא קמן שהוא חי ועל עתה שאינו לפנינו אנו דנין אם חי אם מת ובזה אין מועיל רוב בריאים כלל דכל הרוב בריאים כן הוא שהרי כ"א מהרוב עתיד למות בזמנו הקצוב לו ורגע יגועון ומה יושיענו רוב בריאים שהרי הכל למיתה הם עומדים ושמא בעת מסירת הגט להאשה כבר מת א"ו דהא ליתא דאף שעשוין להשתנות לא איכפת לן בהכי ושפיר מוקמינן לה אחזקה ולכך נותנו לה בחזקת שהוא קיים: וכן נראה לענ"ד מהא דקי"ל בכל ריעותא דאיתיליד בחזקה אמרינן השת' הוא דאיתרע והתוס' כתבו דמנגע יליף לה דאע"ג דאישתכח השתא חסר לפנינו מ"מ אמרינן השתא הוא דחסר ולפ"ז נראה דלא עדיף מה דהחזקה עשויה להשתנות ולא חזינן דאשתני כלל מהיכא דנשתנה ממש לפנינו דאמרינן דעד עתה לא אשתני כלל ובשלמא אם לא הוה אמרינן הך סברא דהשתא היא דאישתני רק היכי שיש איזה סיבה ומקרה לתלות בו שנעשה עכשיו ולא קודם א"ש: אבל באמת קי"ל דבכל גווני אמרי' השתא היא דאיתרע אף שאין שום מקרה שנוכל לתלות שעתה נשתנה ולא קודם והוא דבר המסתפק עלינו בספק השקול אימת נעשה השינוי הזה שלפנינו מאחרינן ליה ואמרינן דעד השתא בחזקתו הוי קאי שכך גזרה חכמת התורה גבי נגע דאוקי מילתא אחזקה וא"כ כ"ש בדבר שאין כאן שינוי לפנינו שאין לומר שנשתנה כלל ואין סיבה ומקרה שנתלה שנשתנה השתא שיש לנו לומר שעדיין לא נשתנה אף שודאי עתיד להשתנות שלא תהיה ידיעה שעתיד להשתנות גדולה מראי' דהא קמן שנשתנה לפנינו וכל העתים שוים להיות נופל בהם השינוי הזה ואפ"ה מאחרינן ליה מחמת חזקה וא"ל דאף אם באנו לדמות חזקה העשויה להשתנות והיכא דנשתנה לפנינו מ"מ הא בנשתנה לפנינו היכא דאיכא תרתי לריעותא דהיינו שיש עוד חזקת טמא וכיוצא לא אזלינן בתר חזקה דקמייתא כדאמרינן במקוה שנמדד וא"כ ה"נ היכי דאיכא חזקה העשויה להשתנות עם חזקת איסור לשוק לא אזלינן בתר חזקה קמייתא דז"א לענין לצרף עוד חזקה אין לדמות חזקה העשויה להשתנות להיכי דנשתנה לפנינו דכשנשתנה לפנינו הוי חזקה דהשתא דמחשב חזקה בצירוף חזקה אחרת עכ"פ משא"כ בחזקה העשויה להשתנות ועדיין לא נשתנה לא שייך צירוף חזקה אחרת דהא אין כאן חזקה דהשתא כלל ולכן אף על פי שהיא עשוי' להשתנות יש די בזה לבד לעמוד נגד החזקה האחרת וה"ט דשולח גט נותנו בחזקת שהוא קיים ואינך דמייתי התם ועוד נראה דגם היכא דאיכא חזקה דהשתא לא מצרפינן חזקה אחרת אלא היכי דאיכא למימר חסר ואתאי כמ"ש התוס' בריש נדה דמוכח הכי מנגע דאף על גב דעתה נמצא חסר והאיש הנכנס לבית יש לו חזקת טהרה לא מצרפינן להו כיון שרגילות היא שיתחסר בב"א לפחות מכגריס לכן אמרינן השתא היא דחסר ודווקא במקוה דאיכא למימר חסר ואתאי ע"ש ולפי"ז בחזקה העשוין להשתנות ולא נשתנה עדיין כלל לא גרע מהיכא דנשתנה ולית ביה משום חסר ואתאי כגון ההוא דנגע דמועיל חזקה קמייתא אף דאיכא חזקה אחרת נגדה ולכך א"ש הא דגיטין דנותנו לה בחזקת שהוא קיים אף על גב דאיכא חזקת איסור א"א וחזקת חיים עשוי להשתנות ומ"מ היכי דמת לפנינו ס"ל להט"ז דזה סותר לחזקה קמייתא ואף על גב דמיתה לנגע דמי שהמיתה בב"א היא ול"ל מת ואתי מ"מ כיון דהחזקה קמייתא גופא עשוי' להשתנות הוי כמו גבי מקוה שאין עשוי להשתנות אלא דאית ביה משום חסר ואתי ובכה"ג היכא דאיכא חזקה אחרת כודאי משוינן לה כיון דיש לצרף עמה חזקה דהשתא ושפיר חשיבא חזקה דהשתא היכי דחזקה דמעיקרא עשוי' להשתנות והיכא דליכא חזקה אחריתי כה"ג דעשוי' להשתנות ונשתנות לפנינו ספיקא הוי וכללא דמילתא דחזקה דהשתא לא מהני נגד חזקה דמעיקרא שאינה עשוי' להשתנות אם לא היכי דאיכא עוד חזקה ואיכא למימר חסר ואתי כגון הך דמקוה אבל אי ל"ל חסר ואתי כגון הך דנגע לא איכפת לן אף על גב דאיכא חזקה אחריני והיכי דהחזקה עשוי' להשתנות שפיר חשבינן לחזקה דהשתא אף דליכא למימר חסר ואתי והיינו הך דט"ז לענין חזקת חי והוא מת לפנינו והיכא דליכא חזקה דהשתא שאין כאן שינוי לפנינו רק שהחזקה עשויה להשתנות שפיר אזלינן בתרה אף היכי דאיכא חזקה אחריני כגון הא דהשולח גט דמה שעשוי להשתנות לא עדיף מנגע שנתחסר לפנינו ואפ"ה לא משגיחינן בחזקת טהרה דגברא כיון דלית למימר ביה חסר ואתי אמרינן השתא הוא דחסר ומכ"ש בלא נשתנה אלא שעשוי להשתנות דאמרינן השתא מיהא לא נשתנה כלל דמאחרינן ההשתנות כל מה דאפשר: ובהכי א"ש מה דקשה לכאורה לפי מ"ש הט"ז דחזקת חי אינה חזקה לפי שמעותד למות אם כן אף בלא מת לפנינו נמי נימא דלאו חזקה הוא דהא לא דמי לשאר חזקות דילפינן מנגע שאינה עשוי' להשתנות וכן הקשה בנ"ב חלק אה"ע סימן ל"א ולפי מ"ש א"ש דאף על גב דנגע אינו עשוי להשתנות מ"מ כיון דבנגע מטמאין אף על פי שנתחסר לפנינו וכמ"ש התוספות הך דלא נשתנה רק שעשוי להשתנות לא גרע מיניה וכמש"ל דכל שאין מקום לתלות שינוי בסיבת מה שראוי לו להיות בזמן מאוחר מבזמן קדום ממילא יש מקום ספק לפנינו שמא היה בזמן קדום רק משום שכך גזרה חכמת התורה להעמיד דבר על חזקתו אמרינן שהשינוי נעשה בזמן מאוחר ודכוותיה גבי עשוי להשתנות כיון שאין לו זמן מוגבל להשתנות אמרינן שעדיין לא נשתנה כלל כעת ועיין בפ"י בק"א לקידושין סי'