בית אפרים אבן העזר חלק ב לט

שאלה נו אלה דברי בד"ז הגאון המפורסם מוהר"ר יעקב ני' האב"ד דק"ק קאליש וכעת איתן אושבו בק"ק ליסא יע"א: שלום לאהו' ש"ב הרב הגאון המפורסם מהורר זלמן נ"י: קבלתי דברי תשובתו ע"י הרבני המופלג מהו' הירץ בחה"מ פסח ותיכף אחר פסח לא היה לי פנאי לעיין בו כי נסעתי מפה מחמת עסק משפט בעזבון ובאתי בשבוע זו ותיכף פניתי עצמי לעיין בדבריו הנחמדים והמה הרהיבוני כי ראיתים שהם בנוים על אדני השכל ומאירים כספירים אך עדיין לא היה לי פנאי לעיין בכל דבר ודבר מדבריו כראוי רק כמציץ מן החרכים ואמרתי אכתוב לרומכ"ת מה שעלה בתחלת רעיוני שלא ידמה רומכ"ת שאיני עוסק בדבריו ואי"ה אקח מועד לעיין בכל דבריו בעיונא בתר עיונא ואטייל לפניו ארוכים והנה בנידון אשר השווה מחלוקת הפוסקים בענין הכחשת חקירות בד"מ מכח הסברא המוזכר בבעה"ת הוטב מאוד בעיני אך מה שכתב ר"מ מכ"ת שבנ"ד בקדושין אף הר"ן מודה משום דהוי כהכחשה גמורה והאומר נתקדשה ביום ה' הוה כאומר ידענא שלא נתקדשה ביום ב' דאין קדושין אחר קדושין קשה בעיני דנ"ל דהראב"ן דסובר דבד"מ אינו פוסל הכחשת חקירות כשזה אומר אני ואת' ראינו ההלואה בניסן וזה אומר אני ואתה ראינו באייר נראה דס"ל דכשר אפילו כשאין המלוה תובע שני המני' דאי בתובע שניהן כ"ע מודו דמצטרף דהא הוי כהלוואה אחר הלוואה ואי משום שזה אומר שהיה עם השני בניסן וזה מכחישו שלא היה עמו בניסן כלל הא כתב הב"י דאם העד אומר שפלוני היה עמי והלה מכחישו שאין זה הכחשה ועוד ראיה דהא משוה חקירות לבדיקות ובבדיקות דעת רוב הפוסקים דאפילו אינו תובע שניהם וגם בראב"ן גופיה כתב בהדי' בדין זה וז"ל ראובן טוען מנה הלויתיך אלמא דבטוען מנה אחת מיירי וכיון שכן הא בממון ג"כ הוי הכחשה דמאן דאמר באייר הרי אומר בפירוש שלא הלוה בניסן דהא מוכחש מפי התובע ואפ"ה מצטרפי וע"כ הטעם כיון דמשוה חקירות לבדיקות וכמו שבבדיקות מצטרפי אפילו אינו תובע שניהן משום דלא דייקי ה"נ י"ל גם כן בחקירות דלא דייקי א"כ ה"נ דכוותי' בקדושין מיצטרפי משום דלא דייקי בד"מ אפילו בחקירות א"נ הטעם כיון דהכחשה אינו בגוף העדות רק בחקירות ובבדיקות הוא דמשקר אין ההכחשה פוסל בגוף העדות והא דאמרינן הטעם בבדיקות משום דלא דייקי היינו דווקא בחטין ושעורין ומעות שחורות ולבנות שהשחורות הם בזול יותר מהלבנות כדמשמע מהטור וכתב שמשלם הפחות או במנה ומאתים שלכאורה היה קשה אמאי מיצטרפי במנה ומאתים הא הוי מוכחשין על המנה השני' שזה אומר לוה וזה אומר לא לוה והכחשה גמורה היא ונהי דהמנה הא' הוי כעדות אחרת מכל מקום הא חד מכת זה וחד מכת זה לא מיצטרפי וע"כ צ"ל הטעם דלא דייקי וי"ל דהעד האומר מנה לא אמר מנה רק משום דלא דק על מנה השני' אינו מעיד רק על סך הפחות ולא חשבינן ליה כמעיד על מנה השני שלא לוה רק כמעיד על הלוואת מנה הא' ולא כמעיד על מנה השני' כלל אבל אם מעיד בבירור על מנה השניה שלא לוה אפשר דלא מיצטרפי דהא עדות מוכחשת הוא במנה השנייה ומש"ה הצריך הטור שיהיה תובע שניהם ופירושו שהיה תובע הסך היותר גדול דאז יש לתרץ דברי העד השני כנ"ל אבל אם התובע תובע רק סך הקטן הרי העד השני שמעיד על הסך היותר גדול מוכחש מפיו אבל א"צ שיתבע שני ההלואות דהיינו שלש מאות זהובים ובזה מסתלק קושית הט"ז בסי' למ"ד על הטור ע"ש ועוד קשה לי ע"ד דנהי דהכחשה גמורה פוסל בד"מ מ"מ בקדושי כסף לא הוי הכחשה גמורה כלל דכמו דבנסתרה שני פעמים דאף דהסתירה השנייה בודאי לא היה לשם קדושין דאין קדושין אחר קדושין מ"מ הוי שני עדות ואין זה הכחשה וה"נ בקדושי כסף אפשר דנתן לה קדושין השניים לשם צחוק וכי אם שני עדים יעידו על קדושי ניסן ושני עדים יעידו שראו קדושין בתשרי יהיו נדונין כמוכחשין ובודאי תהרג ג"כ על זנות שבין קדושי ניסן לתשרי כשלא יהיה לה עידי גירושין שגירשה בנתיים דמכח הוכחה לא הוי כעידי גירושין דאלת"ה יחפה על בת אחותו שיקדשה פעם שנייה אחר הזנות גם מה שהקשה רומכ"ת אשיטת יש מי שאומר מהא דא' אומר אג"ה וא' בד"ו נראה דל"מ לדעת הסובר דאם אכלה רצופים באתרא דמוברי דלא הוי חזקה ל"ק כלל דלפי דברי שניהם אין כאן חזקה כלל משא"כ בהלואת ניסן ותשרי דאף אם נאמר ששניהם מעידים אמת יש לו מנה אצלו עכ"פ אלא אפילו לדעת הסובר באכלה רצופים באתרא דמוברי דהוי חזקה יש לחלק דאף לדעת היש מי שאומר דבחקירות ג"כ כשר דלא דייקי גם בחקירות מכל מקום הא ע"כ בהכחשה גמורה כגון שאומרים עדים השניים המלוה או הלוה או העדים עמנו הי' ביום פלוני ודאי דפוסל בד"מ דכי לית להו הכחשה והזמה בד"מ וע"כ היש מי שאומר דמכשיר בד"מ אף בהכחשה גמורה היינו בכה"ג שאומר העד השני המלוה היה עמי בניסן רק אותה הלואה שאתה אומר שאני ואתה ראינו אותה באייר ראינו אותה אני ואתה ומש"ה מכשיר משום שגם העד הב' מודה שהעד הא' אומר אמת בגוף ההלואה רק שטעה או משקר בהיום של הלואה שאינו בגוף העדות אבל כשאומר העד הב' או בתרי ותרי שאומרים העדים השניי' המלוה היה עמו או עמנו בניסן רק באייר ראינו בעצמינו ההלואה ואתם לא היה שם באייר ודאי דהוי מוכחשין או מוזמין כדמוכ' במכות ד"ה דמשמע דמשלמין שם אף הקרן ולפ"ז לא קשה מהא דא' אומר אג"ה דשם איירי דאינו מעיד העד הב' אני ואתה ראינו אכילת בי"ו רק כל אחד אומר שראה בפני עצמו גם מה שחילק רומכ"ת בין אם אומר פלוני לוה בניסן ובין אם אומר בניסן לוה פלוני דוחק גדול הוא דהא משוה חקירות לבדיקות וכמו שבבדיקות אין חילוק כ"ה בחקירות דהא הקשה אהש"ס דלמה נקטו בדיקות ולא חקירות אלמא דדמו אהדדי וגם כל חקירות בתחלת עדות היא כדכתב הר"ן בחי' פרק אין בודקין גם מה שהביא ראיה מהרמב"ם פרק י"ב מהלכות גירושין שכתב הואיל וכל אחד העיד לעצמו נראה דטעם הרמב"ם משום דפסק בפרק ט' מהל' אישות בא' אומר נתקדשה והב' מכחישו דאף שגם היא מכחשת הקדושין לא תנשא משום כיון דאיכא דמסייע לה מעיזה וכאן נמי יש לה נגד כל א' עד המסייע לה שלא נתקדשה לזה ואפ"ה כאן תנשא לכתחלה משום דכל א' לעצמו העיד אבל ודאי דאם א' אומר נתקדשה לראובן וא' אומר לשמעון דהוי הכחשה בגוף העדות דהאסור לה לזה מותר לזה לא מיצטרפי דגרע מחביות יין ושמן דלא מיצטרפי לד"ה כדמוכח בסנהדרין וכן הוכיח רומכ"ת בעצמו בש"ס דקדושין ויתר דבריו הנחמדים לא היה לי פנאי לעיין בהם וגם כי אינו נוגע כ"כ לנ"ד רק רומכ"ת רצה לסלק כל החומרות אף שהמחבר ומור"ם והאחרונים הסכימו בהיפך ומה שלבי מגמגם בנ"ד הוא דהנה אם שני עדים היו אומרים שנתקדשה ביום ב' ובאותו יום היה ג"כ יומא דשוקה או יום המעונן ובאו שני עדים ואומרים שאותו יום לא היה יומא דשוקה או יום המעונן דלא הוי רק הכחשת בדיקות וכן נראה דאם משיבין על חקירות בכמה בשבוע ואומרין סימן בהיום כגון שהיה ביום השוק או ביום המעונן אין ממש בתשובתם וצריכי להשיב בכמה דוקא דסימנא לאו מלתא הוא דהא אפילו אם אמרו אמש הרג כתב הר"ן בחידושיו פרק אין בודקין דאם טעו בכמות הימים דעדותן בטילה ואין לך סימן גדול מזה ואפילו מאן דפליג התם הוא משום דסבירא ליה דזה הוי כמעיד בכמה אבל בסימן אחר ודאי דלא היה עדות וכן אם הוכחשו בהסימן שהיה באותו היום לא הוי רק כהכחשת בדיקות דהא אפילו בסייף ובארירן וכן שאר בדיקות גדולות אמרינן דלא דייקי וכן אם הוכחשו באמירתן דהאי סימנא והאי סימנא אפילו סימן מובהק שבמובהקין כיון דאין מקבלין עדותן על איש מחמת סימן כדאמרינן בחולין ההכחשה בזה לא הוי רק בהכחשת בדיקת ואין העדים מדקדקים וזוכרין רק על כמה בחודש ואין מדקדקין וזוכרין במה שהיה באותו היום כל זה כתבתי לרומכ"ת מה שעלה ברעיוני במהירות בלא עיון היטב ואי"ה אחר העיון אכתוב לרומכ"ת אחר שישבני על הדברים הללו ותו לא מידי והיה בזה שלו' מנאי ש"ב האוהבו כנפשו ודו"ש וטובתו כ"ה ומתאוה לראות עמו פנים בפנים שוחקות: הק' יעקב בהרב מוה' יעקב משה ז"ל ולכל סיעת מרחמוהי שלום: