בית אפרים אבן העזר חלק א צה

אחר פליטתו א"כ כשנמצא זה מוטל מת על שפת הים סתמא דמלתא שכבר עברה שעה שנפלט מן המים אם כן הא קמן שהיינו מחזיקין חזקה זו בטעות שע"כ קודם לזמן המציא' יצא מחזקתו ואין אנו יודעין כמה אמרינן שמא יצא מחזקתו ך"ד שעות ויותר וכ"כ הפ"י בגיטין דף י"ז במ"ש התוס' דלא אמרינן אוקמא אחזקת א"א דהרי הוא גרושה לפנינו ע"ש אך באמת ז"א דלפי סברת הר"ן גבי אשתהי שאינו מצוי שיראנו תוך שעה לפליטתו גם בהרוג יש לנו לומר שאינו מצוי שיראנו תיכף תוך שעה להריגתו ועוד דגם לענין ספק אם נשתהה ג' ימים במים גם כן יש למיזל לחומרא כיון שעתה מצאו על שפת הים ומסתמא הוא לאחר שעה אם כן יצא מחזקתו זמן מה ויש לנו לומר כמו דעתה מת כך היה מת קודם ג"י ואשתהי במים או ביבשה וגם כי משמע מהריב"ש שלא דיבר בזה לדעת המקילין תוך ו' ע"ש דדחה דברי שכנגדו שכתב שמא לא נטבע רק נהרג או מת על שפת הים ועל זה כתב שאם נאמר כן הרי יש לחוש שמא מת או נהרג קודם ג' והרשב"א הניח הדבר בספק ואם כן בהך סברא גופיה הו"ל למדחי הך סברא דאף שנא' אם לא ישהה במים ג"י יש להתיר היינו דוקא בידוע שזהו שנטבע תוך ג' כגון ששלשלוהו לים והעלוהו תוך ג' וכה"ג אבל בלא"ה אין להתיר דשמא בעל האשה אזיל לעלמא וזה הנמצא אשתהי במים הרבה וזיו אנפוהו אשתני ואדמי לצורת בעל האשה זו ודברי הריב"ש צ"ע: ולפי מ"ש נתיישב לנו קושיית הט"ז ביו"ד והביאו הב"ש דהמחמירין ספק תוך ג' למה לא מוקמי ליה אחזקת חי ולפי מ"ש י"ל כיון שאינו מצוי שיראנו תוך שעה למיתתו או להריגתו וכמ"ש הר"ן סברא זו לענין פליטה ממים אם כן הרי יצא מחזקתו זמן מה טרם נודע לנו ובכה"ג הרשב"א לשיטתו גבי גבינות דלא מוקמינן אחזקה והתוס' לשיטתם דלא ס"ל הך סברא גבי גבינות הלכך שפיר מקילינן בספק תוך ג' משא"כ באבלות ששמעו בו שמת ואין ידוע אם הוא עדיין תוך למ"ד י"ל דכיון שהדבר מבורר במקומו אימתי יצא זה מחזקת חי אע"פ שבכאן לא נודע לנו ואיכא למימר השתא הוא דמת לא דמי לגבינות והרבה יש לי לישא וליתן בדברי הט"ז ואא"ז הגאון בס' בכור שור במ"ק והח"צ בתשובה והנ"ב ולפי שבנ"ד אין כאן חזקת חי קצרתי: ולכאורה היה אפשר לומר דבנ"ד נהי דליכא חזקת חי מ"מ יש כאן חזקה כמו שהיה מכוסה ושוטף במים אז כמו כן עתה והשתא הוא דחסר וניתק לראיה אך באמת ז"א כיון שכן דרך להיות חוסר ומתמעט אמרינן דחסר ואתאי וכמ"ש הר"ן בתשו' סימן במקום שהוחזק להיות מימיו מתמעטין כו' והביאו הב"י בי"ד סימן ר"א ומ"מ נלענ"ד לפי מה שמבואר מדברי רבינו בצלאל בתשובה דאע"פ שהמסל"ת לא הגיד בפירוש שהיה מונח במקום שגלי הים שוטפים רק אמר שנמצא על שפת הים מסתמא זרם המים שטפוהו ומחלק דדוקא באסקוה אגשרא שהוא יבשה ממש בכה"ג אי אשתהי תפח כו' וע"ש שכתב דהר"ן בתשובה מיירי שראוהו ביבשה במקום שאין גלי הים מגיעים מש"ה החמיר הר"ן ע"ש ולפי זה בנ"ד נראה דאף לאחר שנתמעטו המים מ"מ קרוב הדבר שמשבריו וגליו עברו עליו ומצמת צמתו ליה ומ"מ צ"ע דאפשר דדוקא בים דשכיחי גלים כי יהמו יחמרו מימיו ודרכם להיות עוברים ושוטפים על שפת הים אבל בנ"ד דנהר בעלמא הוא ובפרט בעת שתחסר והולך אפשר דמחום מציאתו הוה דוכתא דליכא מיא ושטף מים רבים אליו לא הגיעו וגם דעדיין יש ספק שמא נשתהו יותר משעה בעסק הוצאתו מן המים ולכן העכו"ם אשר נקבצו עדיו ואמרו שהוא זה הנקרא אייזק לא הכירוהו דמתפח תפח וחזקת חי ליכא: אך יש לצדד ולומר שאף דמחמירין בספק תוך ג' אפשר שיודו בנ"ד והוא משום דהא ודאי הנך פוסקים סוברים דאין כאן חזקת חי או מטעם שכתבתי לעיל או מטעם שכתב הט"ז שם או מטעם שכתב הב"ש דמת זה כיון דלא ידענו אותו ל"ש לאוקמי אחזקתו והגאון בנ"ב פקפק בזה דמה בכך שלא ידענו אותו כיון שעכ"פ חי קודם שמת יש לו חזקת חיים ועדיין הוא חי והאריך לפרש דברי הב"ש ודחאום ע"ש וכבר כתבתי בתשובה א' לתרץ מה שהקשיתי בגט הנמצא דחיישינן שמא מיב"ש אחר נפל הא אמרינן בזבחים סתם אשה לאו לגירושין עומדת וא"כ אשה זו שנשלח לה גט מיב"ש זה איתרע חזקתה שהרי אנו יודעין בודאי שנשלח לה גט משא"כ אשה אחרת של יב"ש אחר מה"ת נוציאנה מחזקתה נימא דמסתמא לאו לגירושין עומדת וישבתי הדברים ע"פ סברת הרמב"ן שהביא הרשב"א והר"ן בגיטין דף ס"ג גבי האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה כו' וכתבו בשם הרמב"ן ז"ל דאע"ג דאיכא לקרובות חזקת פנויה מ"מ אין חזקת הקרובות שאין באות לדון בפנינו מועלת לזו כו' וא"כ ה"נ אע"פ שיש לנו להעמיד אשת יב"ש אחזקתה ולומר דלא נשלח לה גט דמסתמא לאו לגירושין קיימא אין מועלת לאשת יב"ש זה כיון דזו אינה באה לדון בפנינו והבאתי לזה ראיה ברורה ג"כ מבכורות דף ך"ה וכ"כ רש"י בכתובו' דף ע"ו דחזקת הגוף דאשה לא מהני לגבי האם: ולענ"ד זה כוונת הב"ש ג"כ שעל אשה זו אנו דנין ואומרים יש לה חזקת חי והוא חי עדיין ואע"פ שגם אחר יש לו חזקת חי וא"כ נאמר שזה הנמצא לפנינו השתא הוא דמת מ"מ אין חזקה מועלת לאשה זו שאנו דנין עלי' ואיך שיהי' חזקת חי עכ"פ אין כאן וא"כ אדרבה נשאר חזקה דהשתא דהרי מת לפניך ואמרינן שמת קודם ג' ולפי"ז י"ל דגם הפוסקי' המחמירין תוך ג' סוברים דחששה דנתפח ספיקא דרבנן הוא מ"מ אזלי בתר חזקה דהשתא וכמ"ש הט"ז והח"צ דחזקה גמורה היא שעת מציאתן משא"כ בנ"ד נהי דבהך ספיקא אי אשתהי אין כאן חזקת חי מ"מ גם חזקה דהשתא ליכא דמה בכך שהוא מת לפניך ואמרינן שמת זה כמה מ"מ י"ל שאחר נפילת המים נראה מיד לעין ולא אשתהי כלל ובכה"ג שמצוי הוא שיראנו תוך שעה אמרינן חששא דנתפח דרבנן וספיקו להקל: ועוד נראה לפום מה דכתיבנא דכאן לא מיקרי ראה הטביעה א"כ יש בזה כדי לצרף דעת הטור דס"ל דהיכא דלא ראה הטביעה לא בעינן לאלתר ואף שהפוסקים חולקים ע"ז י"ל דדוקא בודאי אשתהי אבל בספק אשתהי שפיר מצרפינן דעת הטור להקל: והנה בנ"ב הקשה על הטור דהא האי דדגלת בלא ראה הטביעה מיירי דאל"כ מנין אנו יודעין שהוא אחר חמשה ימים וממ"נ למאן דמיקל מנ"ל למפשט כר"י ב"ב כו' וע"כ שזה הנטבע הוכר ע"י סימנים שהוא אותו שהועלה וא"כ ע"כ שהשושבין לא ראה הטביעה כו' ע"ש. ולכאורה יש לדון בדבריו דניחא ליה היכא שיש סימנים דאכתי למה לא נאמר כיון שמשאל"ס הוא שמא עלה אחר טביעתו ונטבע שנים ועדיין אין כאן ה' ימים כמ"ש בקושייתו להמקילין בספק תוך ג' וצ"ל דאם אין כאן סימנים ע"כ שידעינן שראובן נטבע א"כ אם אנו רוצים לאסור אשתו ע"כ לומר שעלה ובזה קשיא ליה לו יהא שעלה חי לפנינו כיון שעתה הכרת פנים ענתה בו שהוא ראובן נאמר שנטבע שנים תוך שלשה ימים אבל אם אין ידוע בשעת הטביעה מי הוא רק שיש סימנים שזה שנטבע הועלה אין לנו לתלות לקולא שעלה ונטבע שנים כיון שרוב הנטבעים במשאל"ס אין עולים לא אזלינן בתר מיעוטא דטעם המקילין בספק תוך שלשה ימים משום דשמא נתפח חששא דרבנן או משום חזקת חי וזה דוקא היכא שאין סותר הרוב משא"כ בזה שרוב אינם עולים אמרינן שמא אחר הוא שנטבע ולא עלה ובודאי הוא אחר ג"י ונשתנה לפרצוף פנים של ראובן: וראיתי בדברי המשיב דמתרץ קושית הנ"ב ע"פ מ"ש בשו"ת כנסת יחזקאל דאם כשתאמר שבעל האשה זאת נהרג איכא רגלים לדבר שנהרג קודם ג' ימים אז אין להקל בספק תוך ג' וה"נ רגלים לדבר שזה נטבע ה' ימים ומונח מאז במים דרחיקה מלתא שאז ניצול ואחר ב' או ג' ימים חזר ונטבע ואין מקום לקושית שעשה הנ"ב דאם בודאי עלה היה מותר משום דהרי אין כאן טביעה כלל וכשנמצא אח"כ איש במים וניכר שהוא ראובן תלינן שהוא תוך ג' משום דאין לנו שום רגלים לדבר שנטבע שום אדם קודם ג"י משא"כ כשלא ראינוהו עולה הרי רגלים לדבר שעברו ה' ימים א"כ יש לחשוב שמא אחר נטבע כו' עכ"ד: ואני תמה כיון דאזיל ומודה שאם נטבע ועלה חי ושוב נמצא בפרצוף זה אמרינן האי דנפיק היינו דעל ונטבע שנית ולא