בית אפרים אבן העזר חלק א עה

ומכ"ש כאן שצמצם לומר אל העין השמאלי וגם יש לצרף ע"פ מ"ש בשו"ת מהר"מ אלשקר סימן ס"ז בשם תשובת הרמב"ם על אחד שהעידו עליו שמת ושמו כלף מארץ מצרים ממנית זפתא והיה בינוני הקומה וזקנו שחור והשיב הרמב"ם ששמו עם שם מקומו עם אלו הסימנים שאינם מובהקים מספיקין לענין התרת עגונה וכתב משה עכ"ל. וא"כ כ"ש בנ"ד שהועד על זה שהיה לו פיאות שחורים וזקנו געל דלא שכיח האי ואע"ג דמ"מ הוי סי' שאין מובהקין ואין מועיל הצירוף בסימן שאינם מובהקים מ"מ פשיטא כי הנך סימנים שאינם מובהקים עם צירוף הרושם שהם מסייעים שיש בו ממש שלא לחוש לאחר דאתי מעלמא והיו בו כל הסימנים הללו אחרי שידוע לנו כי כאן נמצא כאן היה בעל האשה זו שידוע שזה תוארו וגם רשומו ניכר שהיה על מצחו תמיד. ומכ"ש בנ"ד שכבר כתבתי דמלשון העד מוהר"ר פישל שאמר ששאלו אנשי בריסק אויב דער ר' אברהם כו' לשון זה מורה באצבע שעל ר' אברהם הידוע ביניהם הם מדברים כמבואר בכמה תשובות וגם אני הוכחתי והבאתי ראויות נכוחות לזה וכבר בררתי שעדות מוהר"ר פישל מבורר שעדותו היה על בעלה של אשה זו שזה מתברר על ידי דמיון החתימה שנמצא בק"ק זבארוב מכל הלין טעמי היה נלענ"ד דאתתא דא שריא כשיושיבו ב"ד על כך לדמות החתימות כמש"ל ואז יתירו לה כדין אשה הנשאת על פי ע"א ואמנם דברי אלה רק לעורר לב הגאונים המפורסמים אשר מובטחני בענוות צדקם המה ישמעו וילמדו ק"ו מקטנים כמוני היום אשר ראיתי ונתון אל לבי להיות מהפך בהיתרא דהך אתתא ולהלכה אני אומר אבל לא למעשה כאשר מראשית זאת הודעתי שחלילה וחלילה לעשות מעשה אם עד השלשה לא בא. ואם כשרים הם ירצו ויסמכו את ידיהם ויצא הדבר בהיתר מלפניהם גם אני אהיה נטפל לעושי מצוה לענות אמן אחריהם כ"ד זעירא מן חבריא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: אלה דברי דודי הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר אלכסנדר סענדר מרגליות האב"ד דק"ק סאטנוב: ט התולה ארץ על בלימה. ייטיב לך הכתיבה והחתימה לאהובי ב"א הה"ג המופלג החריף ובקי סיני ועוקר הרים כבוד שמו מוהר"ר זלמן נ"י: הנה בעסק תשובתך בנדון העגונה ידעתי טרדותי כי רבו וגם התלמידים לא יתנוני לעסוק במסכת אחרת לזאת אבא בקצרה מאד זולת הנוגע לדינא על סדר קונטרסי ולא אאריך בפרטיה. מה שפלפל בעסק שאמר שהיה לו אשה בק"ק בראד ותשבו כעין תדורו משמע בדירתו בק"ק בראד אחרי שאין צורך לדינא כיון שבאר דבריו בפירוש שהיה דר סמוך לק"ק בראד. אמנם מה שהאריך בכוונת הריב"ש לפי הנראה אשתמיטתיה דברי הרמב"ן בגיטין החדשים כי כן מבואר שם בשם הראב"ד דאותו עיר א"צ בדיקה אם לא היו מוחזקים אמנם שם היה מוחזקין ע"ש אמנם הרמב"ן הוסיף וז"ל א"נ נהרדעי ודאי צריך בדיקה שהרי משם בא אף בלא הוחזק צריך בדיקה: והוא נלענ"ד לפרש כוונתו דפירש שלא היה ידע כלל אבל אותו ענן שבא לשם שבאמת גירשה בסורא ולכך אע"ג דאין שיירות מצויות אכתי מנא ידעינן דאותו ענן הלך לשם דילמא האחר הלך לשם וכמ"ש התוס' בב"מ יע"ש וכיון דס"ל דבשיירות מצויות ולא הוחזקו חיישינן ה"נ באין שיירות מצויות ולא ידע הלך חיישינן אף בלא הוחזקו וצריך בדיקה ודברים אלו ברורים לענ"ד והרשב"א שכתב כלשון הרא"ש דמיירי בהוחזקו צ"ל שפירשו שהיה ידוע לנו שאותו ענן הלך לשם אבל לשון הנ"י לענ"ד מכוונים קצת מ"ש דילמא הוי ממחוזא משמע שלא היה ידע מי הלך לשם ואפ"ה כתב דמיירי בהוחזקו וגם לשון הרמב"ן במלחמות צל"ע לכאורה דנראה מלשונו דאף בידוע שא' הלך לשם והשני לא ידענו אפ"ה חיישינן אף בלא הוחזקו שמא בא גם השני שהרי לא הזכיר תחלה שהיו מוחזקין ואפשר שגם הוא פירש כמו שכתבתי למעלה פירש שלא היה ידוע אם זה הענן בסורא ומה שסיים בדברי רבא ז"ל כיון שהאחר נהרדעי ובא לשם חוששין אף לזה שהיה בנהרדעי באותו יום לשון אף שכתב אין הכוונה להורות דהאחר ודאי היה שם רק שלשון אף קאי אלמטה היינו אף שהיה בנהרדעי באותו יום אפ"ה חיישינן ליה: אמנם אף לשיטת הראב"ד דאין ראיה לדברי הה"ג מוהר"ר יעקב מלבד דיפה כתבתי דבנהרדעי לא היה צריך בדיקה מלבד זה נראה דמשמע להו דרבנן שהיו בכל עיר מסורא עד נהרדעי בדקו ולא משמע שבדקו אם הוחזק דזה לא צריך בדיקה: ומה שפלפל מעכ"ת בענין דימוי החתימות והביא קושית הט"ז על הרמב"ן דמשמע דסומכין על הדימוי מדאורייתא אני בעניי איני רואה שום קושיא דהרי ע"א נאמן באיסורין ולשיטת הראב"ד אף באיתחזק איסורא ולא חיישינן לשיקרא דחזקה מעליא דאין אדם חוטא ולא לו א"כ אם נימא דאין זה חתימות חמיו ע"כ שאדם אחד זייף חתימת חמיו וכתב בשביל חמיו כדי להטעות ולזה ודאי לא חיישינן כלל דאין אדם חוטא ולא לו משא"כ בממון דבעינן עדים ממש ועוד דדימוי החתימות לא חיישינן לזיוף רק שמא של אחר הוא משא"כ כאן דע"כ צ"ל דטרח וזייף ולזה לא חיישינן: אמנם מה שרצה מעכ"ת לפרש דט"ע לא מקרי אא"כ שראו תחלה אותו חתימה עצמה ומכירין אותה שהיא היא לא נהירא לי כלל ובלי ספק כי הדברים כפשטן דודאי יש חילוק אם הם רגילין הרבה בח"י אלו העדים והם מכירין בט"ע אלו החתימות ובין אם אין מכירין החתימות רק מחמת שמדמין עכשיו חתימה לחתימה דהרי עכ"פ בעדים עצמן אם מכירין מהני וא"כ י"ל דאף באחרים מהני ואני תמה על חכמתך שרצית להוציא הדבר מפשוטו וכתבת בעצמך שהוא נגד משמעות הר"ן אלא שכתבת דעדיף טפי דימוי החתימות מט"ע שנחקק בלבן תמונות האותיות וזה נגד החוש וכבר הארכתי בתשובה אחת בענין ט"ע שכתב ר"ת אם גופו קיים: ומה שהקשית על הב"ש סי' קמ"ב לא ידענא מאי קא קשיא לך דודאי הה"מ לא מטעם שיקרא אתי עלה זולת שמא לא דקדק יפה תדע דהרי מיירי שמצאו והקושיות שהקשית כבר עמדו עליהם הרמב"ן והרשב"א והריטב"א בב"מ ותירצו דבאיסורא דנפשיה דייק טפי. אמנם לענ"ד דדימוי החתימות אין כל הדמיונות שוין דאם הם דומים לגמרי ובפרט בב"א שאין יודעין לכתוב כראוי וכותבין אותיות קטועות ועקומות ומלופפת ואין יודעין לסדר התיבות באלו וכיוצא באלו אם שני החתימות דומין ממש הוי לענ"ד סימן מובהק כמו נקב יש בצד אות פלוני כן הדבר הזה דקטוע ועקום או נקודה יש בצד אות פלוני: ומה שפלפל בתשובת הרא"ש קשה עלי להעתיק מה שכתבתי בענין זה הרבה מאד ומה שהביא בשם תשובות מגיני שלמה דבריו תמוהים בעיני כפי מה שהארכתי במקום אחר בסוגי', ואין דעתי לסמוך ע"ז למעשה: אבל מה שנלע"ד לצדד להיתרה בנ"ד כיון דבאמת היה מסביבות ק"ק בראד ולא מק"ק בראד וכבר כ' הת"ה דמליטא לאשכנז לא מקרי שיירות מצויות וצ"ל דגם מחמת רוחק הדרך לא מקרי שיירות מצויות וא"כ אף אנן נימא דאף בווארשא שיירות מצויות מ"מ מעיירות קטנות שסביבות ק"ק בראד ודאי אין שיירות מצויות לווארשא דלא שכיח כ"כ שיהא להם עסק לווארשא ואפילו לשיטות תוס' והרא"ש כל שאין שיירות מצויות אף בהוחזקו ל"ח וכבר הארכתי בתשובה להשיג על ח"מ שכ' להחמיר בהוחזק אף באין השיירות מצויות והבאתי ראיות ברורות ע"ז אמנם לשיטות הרשב"א והרמב"ן יש עדיין מקום להחמיר אמנם נראה דהוא רק מדרבנן ואפילו אם נימא דהוי דאורייתא נלענ"ד לסמוך ע"ז דדומין החתימות אם דומים ממש כמש"ל ואם לא נוכל להעמיד גם ע"ז נלענ"ד להכריז בעיירות הקטנות הסמוכות לק"ק בראד אם לא הוחזק אברהם בן יצחק שנאבד ומ"ש מעכ"ת שהבדיקה קשה לענ"ד אף שכתבו שהבדיקה מכמה שנים קשה היינו היכא שצריך חיפוש ממש כגון שלא נודע שמו וכעובדא דתוספתא דצריך לחפש אם נאבד יהודי במקום זה וזה החיפוש ודאי קשה מכמה שנים