בית אפרים אבן העזר חלק א עג

דצריכין אנו לידע שום סרך שהוא זה שהיה בעלה של זו או שיצא מכאן כו' משמע דלא היה ידוע אם יצא מכאן ונראה שר"ל שצריך שיהיה ידוע לעד המעיד שזה שמת יצא מכאן ובעובדא דקורטבא דמשמע בש"ס שהיה ידוע להם באספמיא שזה שמת בא מקורטבא דאל"כ יש לחוש שמא מעלמא אתי וכ"מ ממ"ש הרא"ש דלמה כמה מכלוף בן מלול איכא בעולם ולא אמר בעיר הזאת משמע שלא העיד שם מקומו: ואשר אני אחזה לי בפי' הרא"ש לענ"ד דשם מקומו נחלק לב' אופנים א' הוא שידוע לעד מקום קביעות דירתו של זה מעולם ואז פשיטא כל שמכיר העד שזה שמת היה קביעת דירתו במקום פ' שאין מקום לחוש לעלמא כלל רק שמא יש עוד א' באותו העיר ששמו כך ולהא ל"ח כל שלא הוחזקו ואופן השני שיודע שם מקומו שיצא משם לעת הזאת ומ"מ א"י היכן היה קביעת דירתו ובנ"ד שיודעין שזה יצא מווארשא אבל מ"מ אין יודעין אם היה קביעתו שם וא"כ אכתי איכא למיחש דלמא אחרינא אתא לשם ששמו כך ושוב יצא משם כיון דשכיחי שיירותא ובהכי נמי מיירי עובדא דהרא"ש שזה העד ידע מקום שיצא משם אבל מ"מ לא העיד שם מקומו דהיינו מקום דירתו וזה מבואר מלשון רי"ו שכתב והיום כך ימים הי' דר במקום פ' ויצא משם כו' ומ"ש דר במקום פ' אין ר"ל שידע שזאת מקום תחנותו מאז ומקדם רק שראה אותו דר שם ואפשר שלא בקביעות ולכך היה מקום לחוש כיון שלא העיד מקומו ממש וא"כ מה בכך שיצא ממקום זה הא כמה מכלוף איכא בעולם וא"כ יש לחוש שבא ג"כ לעיר הזאת מעלמא ויצא משם לזה מייתי ראיה מעובדא דתרי יצחק דל"ח לאחרינא דאתא מעלמא כל שלא הוחזקו והרמב"ן והרשב"א ג"כ מפרשים מהך עובדא דתרי יצחק עד"ז אלא שהם פי' מטעם כאן נמצא וכ"ה והרא"ש לא נחית להך סברא והשתא שפיר מייתי ראיה מדברי הרמב"ם ונסתלק מה שהשיגו עליו דהרי הרמב"ם כשתלך למקום פ' קאמר וזה הוי כאילו הגידו ש"ע ולפמ"ש א"ש דנהי שהי' ידוע להם שיצחק זה בא משם מ"מ מאן לימא לן שהוא אותו יצחק ב"מ שיש לו אשה בעיר הזאת דלמא א' ששמו כך היה בעיר זאת ומשם בא לכאן ואין זה אותו שקבוע בעיר אלא ודאי חיישינן והא"ש נמי מה דמייתי דברי הרמב"ם אמר א' יצא עמנו ממקום פ' מחפשין באותה העיר כו' דמשם ראיה דליכא למיחש לאחרינא דאל"כ מה מועיל החיפוש באותה עיר דלמא א' אתי מעלמא דרך עיר זו אע"כ שאין חוששין ומ"מ חפוש בעיר זו בעי כיון שלא הזכיר שמו כלל אבל אם הזכיר שמו כגון עובדא דתרי יצחק אף בדיקת העיר לא בעי דהא לא הוחזקו ודעת החולק עליו שם הוא דעכ"פ אותה העיר צריכה בדיקה והך דאספמיא הוי טעמא שאין ממנין ב' ר"ג ועוד שהיה ידוע שלא הלך אחר לאספמיא ולכך לא הוצרך בדיקה ואף הרמב"ם מיירי בכה"ג שיהיה ניכר שמת יצחק בן מיכאל מאותו מקום ואין שם אחר ועיקר הרבותא דל"ח דלמא מעלמא אתא לכאן והרא"ש ס"ל דודאי הוה שם בעובדא דיצחק ר"ג מקום לחוש שמא אחר ששמו כך יצא מקורטבא לשם דלא מסתבר שהושיבו שומרים כו' אלא דל"ח לזה כלל כיון דלא הוחזקו ומצאתי בשו"ת מהר"מ אלשקר סימן ס"ז שכתב וז"ל וכ"ש שאפילו הרא"ש ז"ל עצמו לא שרי אלא בשהיה ידוע שהיה שם באותה העיר בעלה של אשה זו ולא הוחזק בעיר מכלוף בן מלול אחר וכדאיתא בתחלת תשובה שכתב ז"ל אמנם יש לחפש לה היתר ממ"א כיון שידוע שהיה שם בעלה של אשה זו מכלוף ב"מ ואם לא הוחזק מכלוף אחר בעיר נראה דאתתא שריא ע"כ משא"כ בנדון שלנו דלא נודע מאיזה עיר היה ולא מאין בא ולא לאן הוא הולך כו' עכ"ל זה מבואר כמ"ש ונראה שמדייק זה ממ"ש הרא"ש מכלוף אחר בעיר כו' משמע שבעלה של זו היה ידוע שהיה שם ובתשובת ב"י מדייק ג"כ מזה אבל קרוב לשמוע שמהר"מ אלשקר מפרש מ"ש כיון שידוע שהיה שם בעלה של אשה זו כו' הך שם הוא בקמ"ץ ור"ל שהיה שם באותה העיר וזה מבואר קצת למעיין בלשונו ונראה דס"ל דאי ר"ל שמו של בעל והך שם נקוד בציר"י ק' דהא פשיטא ומאי למימרא אבל בלשון רבינו ירוחם איתא כיון דידוע שהיה שם בעלה כך כו' מבואר שמפרש השם שכתבו בציר"י ומ"מ דברי הרא"ש נראה כמ"ש: ומצאתי בשו"ת הגאון המפורסם מוהר"ר יושיע ז"ל בעהמ"ח שו"ת פ"י ומג"ש בתשובת כת"י שתחת ידי תשובה ארוכה להתיר בכיוצא בזה וכתב וז"ל בנ"ד שיש עדים שבעלה של זו היא בודאי באותו גליל כנזכר בעדות של ר' זעליג שהלך עמו עד ג' פרסאות מקראקא ונפרד ממנו והוא הלך לקראקא אשר הדרך הולך על כפר גרושקי כנזכר בעדותו של הגוי א"כ זה היה בודאי כאן אלא שניחוש שמא גם האחר בא והוא נהרג ובעלה של זו אזיל לעלמא להא ל"ח דכל הוחזקו פירש"י באותה העיר צ"ל פירושו באותו העיר שנמצא בה הגט דאז אמרינן מאן יימר שזה הגט נאבד מיד זה שמא מיד האחר ואע"פ שכתבו התוספת פכ"ה דלרבה מיירי דידעינן דמזה יב"ש נפל כו' מכלל דלר"ז חייש אפילו בכה"ג ש"ה דמ"מ כיון דהוחזקו ב' יב"ש בכאן אבל בנ"ד שזה היה בודאי בכאן ומאחר לא ידעינן א"כ במקום האבידה לא הוחזקו שנים ומה בכך שהוחזקו שנאבדו שנים מקראקא מ"מ כאן במקום שנולד הספק בעינן הוחזקו תדע כו' וכן ביבמות גבי יצחק ר"ג שפסקו הפוסקים דמיירי בלא הוחזקו כו' מיירי שיצחק ר"ג יצא עם עדים לאספמיא ולא ידעו העדים אם הוא יצחק הדר בקורטבא או אחר בא לקורטבא הא אי הוי ידעינן דיצחק בעלה של זו יצא מקורטבא והלך לאספמיא אפילו הוחזק עוד יצחק ר"ג בקורטבא ל"ח אפילו לאביי שהלך השני כיון דלא ידעינן מיניה וא"כ כיון שידעינן בנידון זה שהיה בגליל זה אמרינן ודאי זה נמצא וזה היה דהא הכא לא שכיחי שיירתא דלא מיקרי שכיחי שיירתא אלא מקום שווקים כגון היכא דמזבנא כיתנא כו' ואפילו את"ל דבנ"ד כיון שהיה אחר יריד יערסלב שבני קראקא חוזרים לביתם משם ועוברים על דרך בריגל ואם כן איכא למימר שמא גם אחר חזר לביתו מיערסלאב ומיקרי שיירות מצויות מ"מ נ"ל דשרי בנ"ד דע"כ לא כתבנו לעיל דהוחזקו ושכיחי שיירתא אע"ג דידעינן ודאי שזה הלך לשם אין פירושו דכיון דשכיחי חיישינן שמא גם השני הלך עם השיירות לשם אלא משום דאיכא תרתי לריעותא אחד דבקורטבא גופא הוחזקו תרי יוסף ולא ידעינן השני היכן הלך ואיכא למיחש לדידיה ועוד כיון ששיירות מצויות איכא למיחש גם לעלמא אבל אי לא הוי חיישינן לעלמא אע"ג דהוי שיירות מצויות מקורטבא לאספמיא והוחזקו לא מיקרי תר"ל כיון דליכא למיחש לעלמא אלא להאי אתרא לחוד וידעינן בודאי דמהאי אתרא אזיל חד מינייהו ואין ספק מוציא מידי ודאי כו' אלא א"כ לא ידעינן האי מינייהו אזיל וכעובדא דענן ב"ח כו' ואע"ג דמלשון התוס' כו' ועוד דהתם נמי הוי פירוש הכי דאי ש"מ בכל המקומות חיישינן שמא בא בתוך הבאים אבל אי אין באין מכל המקומות לא חיישינן לדידיה כו' הנה לשיטת הרא"ש וסייעתם דבעינן תר"ל נראה ברור דהכא ל"ח דליכא אלא חדא לריעותא ועתה נאמר דאפילו לשיטת הרמב"ן והרשב"א כו' נראה להתיר ג"כ בנ"ד דאינהו לא חיישי בגט אם נמצא במ"א אלא אי לא ידעינן שזה אבד גט בודאי אבל אי ידעינן שזה אבד ל"ח אפילו אי שכיחי שיירות כו' ועוד דנ"ד דמי ממש ליצחק ר"ג שהיה א' בעיר קורטבא עדים מעידים שאחד יצא עמהם אמרינן ודאי זהו כיון דלא הוחזקו כאן באחר ה"נ זה היה ביערסלב שהיה אחד מן הנאבדים וא"כ אמרינן כאן נמצא כו' אפילו לא היו העדים יודעים מי יצא עמהם מיערסלאב כ"ש שזה יצא עם עדים פשיטא דאין כאן כ"א חשש דשכיחי שיירתא לחוד שמא אתא מעלמא עוד א' מהנאבדים דחששא דהוחזקו אין כאן כיון שלא הוחזק ביערסלב שנים כו' וברור בעיני דלדברי הרמב"ן אפי' הוחזקו ב' יצחק ר"ג בקורטב' ושכיחי שיירתא וידעינן באחד שהלך לקורטבא ודאי והשני לא ידעינן ליכא למיחש לדעלמא דכאן נמצא כיון שהוא לפנינו כאן לא ניחוש לאחר וכן לאותו השני דכאן לא חיישינן כיון שזה ודאי הלך ולא נזכר בדברי הרמב"ן וסייעתו דבגט ידעינן שאבד זה ופשוט דלסברתו כאן נמצא כאן היה כו' וכ"נ לדקדק מדברי הב"י בתשו' בדיני מסל"ת סימן א' אלא בנידון שאין ידוע לנו אם בעלה של זו היה הולך ממצקא לווירבצא כו' משמע אי הוי ידעינן שהולך ממצקה לוירבצא שריא אע"ג שלא הגידו אלא שם היביב ומי ידעינן מהיכן הוא אם הוא מכאן או מעלמא כו' ואגב אורחא