בית אפרים אבן העזר חלק א עב

ע"ש והביא דברי מהרשד"ם דס"ל הכי ע"ש שהביא דברי מהרשד"ם הנזכר בק"ע סימן ש"מ ושמ"ד וגם הביא ראיות מדאמרי' בחולין עורב זה עורב אטו קמן קאי כו' ומדאמרינן הנודר משמן כו' וגם מאזוב שאין לו שם לוויי כו' ע"ש וע' ברש"י פרשת חיי שרה אנכי בדרך פי' דרך המזומן דרך הישר באותו דרך שהיה צריך וכן בכל ב' ולמד וה"א המשמשים בראש התיבה ונקודים בפתח מדברים בדבר פשוט שנזכר כבר במ"א או שהוא מבורר וניכר באיזו הוא מדבר עכ"ל רש"י וא"כ פשוט דבנ"ד שאמרו דער אברהם בודאי שהוא מבורר וניכר באיזו הוא מדבר וכן איתא בד"ט ולענ"ד יש עוד סמך לדבר מדאמרינן במגלה דף ט"ז ועשה כן למרדכי א"ל מנו מרדכי א"ל היהודי א"ל טובי מרדכי איכא ביהודים א' היושב בשער כו' ונראה שדקדקו כן שהי"ל לומר ועשה כן לאיש יהודי ששמו מרדכי אלא שהיה סבור דסתמא דמלתא יודע על איזו מרדכי הם מדברים הידוע ביניהם ולכך אמר לו למרדכי סתם והמן ברשעתו לא רצה להרגיש ושאל לו מנו מרדכי ואז הוצרך לפרש לו היהודי כו' ופשיטא דבנ"ד ששאלו אנשי ק"ק בריסק אוב דער אברהם וויינר כו' שמבואר מלשונם שעל הידוע ביניהם היו שואלים וכ"מ בשו"ת ב"ח החדשות סימן ס"ט תשובת הגאון מוהר"ר מן ז"ל האבד"ק וינא שכתב וז"ל בנ"ד לא הזכיר רק שמו יוזל בלבד מראש ועד סוף ולא ש"א וש"ע וכמה יוסף איכא בשוקא כו' אלא אפילו לדברי העד ששמע מהראש שהסיח לפ"ת שיהודי דער לאנג יוזל משמע שהיה מדבר ומכירו ויודעו לזה יוזל אשר יאמר עליו כי הוא זה כו' ומה גם בעדות אברהם איך האב גימאלין בייא איין מילנער דער וויל דער יוזל איז דער היים גיוועזין משמע בפירוש שהא"י הטוחן היה דר שם כו' ואפילו לא היה אומר מהוך עמיז בפירוש הו"ל כאילו אמר זה יוזל שמכאן שהרי שם היה דר הגוי וכאן נמצא כ"ה ומה היה לו להזכיר שם העיר שהוא עומד בגבולה וסמוך לה כו' ע"ש וא"כ פשיטא דבנ"ד נמי הענין מורה שזה אברהם היה בעל עגלה והיה ידוע וניכר במחוז ההוא שהיה נע ונד דרך יום כה כו' והיה מקום תחנותו לפעמים בווארשי ולכך שאלו שם עליו אוב דער אברהם האט בכאן קיין ווייב ולא הוצרכו ליתן סימנים או לשאול בלשון אם יהודי א' ששמו אברהם יש לו אשה כאן לפי שעל הידוע הם מדברים וסתמא כפירושו שעל אותו האיש שהיה רגיל שם וניכר וידוע למו' פישל עליו היו מדברים וכיוצא בזה כתב בק"ע סימן קס"ט בשם תשובת ב"י דכיון שבא למקום ההוא להעיד מסתמא היה ידוע שהוא מאותו מקום הו"ל כמזכיר ש"ע ואע"ג דבסימן קע"א כתב דלמעשה אין לסמוך ע"ז מ"מ הכא עדיף טפי כיון ששאלו אם יש לו אשה שם א"כ ודאי על אותו שקבע שם מקום תחנותו הם שואלים ואף שבאמת לא היה קביעות דירתו שם מ"מ הם אמרו על האיש הזה שהיה רגיל שם ובק"ע סימן רצ"ד כתב בשם מהראנ"ח דלא בעי שיעיד שהוא בן עיר רק שהיה באותו העיר ג"כ די בזה לשיטת הרבה פוסקים עכ"ל וא"כ בנ"ד שנראה מאנשי ק"ק בריסק שכוונתם היה להעיד לאשת ר' אברהם זה להתיר אותו והוכחנו מלשון העד שהיו מדברים על ר' אברהם וויינר הידוע וישאלו אנשי המקום על אשתו של ר' אברהם זה כי אותה הם מבקשים להתיר וא"כ ה"ז עדות ברורה על ר' אברהם במוהר"ר ירוחם פישל בעלה של אשה זו שמת בבריסק ואתתא שריא: ובר מן דין נלענ"ד שיש לצדד להיתירא דכיון שנודע לנו מעדותו של מוה"ר דוב פישל שבעלה של אשה זו יצא מווארשא ללכת לבריסק ומדיבורם של אנשי ק"ק בריסק מבואר שבאו להעיד לאשת ר' אברהם שיצא מווארשי לבריסק הרי שידוע להם עכ"פ שזה בא מווארשא לשם ושמו אברהם וויינר ומת שם ולמו פישל ידוע שזה היה מכונה שם בשם זה אברהם וויינער וכיון שידוע לנו שזה הלך מווארשא לבריסק ואחר אין ידוע לנו שהלך לשם יש לנו לתלות שאותו הידוע לנו שהלך לשם מת וכמ"ש הח"מ ס"ק ל"ה דבעובדא דמכליף בן מלול אשתו ידעה שיצא בעלה ע"ד ללכת לעיר פאס והעד העיד שנהרג סמוך לפאס ל"ח דלמא בעלה אזל לעלמא ואחר אתא לפאס ונהרג והוי ממש כההיא דיצחק ר"ג כו' ולומר דלמא גם אחר אזל לאספמי' אע"ג דשכיחי שיירות לאספמיא מ"מ אין זה ודאי שמי ששמו כשמו הלך ג"כ לאספמיא כו' וא"כ ה"נ דכוותיה ע"ש בח"מ שכ' כן גם בדעת הטור בשם הרי"ף דאם הוחזקו שנים אלא שהאחד ידוע שהלך לשם והשני לא נודע מקומו אין תולין שמת אותו שידוע לנו שהלך לשם יע"ש ואם אמנם לענ"ד מ"ש דעובדא דמכלוף מיירי בכה"ג שהיה ידוע לאשתו שיצא ללכת לפאס הוא תמוה בעיני שהרי בכל התשובה שם לא נזכר מזה כלל ועיקר טעמו משום שלא הוחזק בעיר עוד א' וכתב וכ"ת שאני הכא שאיש א' שמו יב"ש נפל ממנו גט זה עומד לפנינו כו' אבל הכא דלמא כמה מכלוף בן מלול איכא בעולם יש להביא ראיה ממ"א דגרסי' ביבמות יצחק ר"ג כו' הלכך בנדון זה אפילו אי שכיחי שיירתא אם לא הוחזק מכלוף בן מלול אחר אתתא שרי' כו' וכן בתשובה שאחריו שהשיב למי שרצה לחלוק ע"ז ע"ש לא נזכר כלל ועכ"פ היה לו לבאר זה שלפי דעת הח"מ עליו נשען יסוד ההיתר ואדרבה שם משמע שאשתו לא היה לה שום ידיעה מהליכת פאס כלל כמבואר למעיין שם ובבד"ה כתב דאפשר גם להרא"ש אע"פ שכתב שלא העיד על שם מקומו כיון שהעיד שנהרג קרוב לפאס ולא הוחזק בפאס מכלוף אחר הוי כמזכיר ש"ע וכ"נ מהראיה שהביא מהרמב"ם שכתב אמר א' יצא עמנו ממקום פ' מחפשין משמע דבכה"ג הוא עובדא דמכליף דאל"כ מאי ראיה מייתי ורבינו ירוחם כתב בעובדא דמכלוף שהיום כך ימים היה דר במקום פ' ויצא משם הרגוהו בדרך עכ"ל הרי שהזכיר שם עירו עכ"ל הב"ה והנה מ"ש כיון שנהרג קרוב לפאס כו' הוא תמוה בעיני דמשמע התם להדיא דפאס אינו מקום דירתו של הנהרג רק לפי שנמצא קרוב לשם הביאוהו לשם וזה העד הכירו ומ"ש מדאייתי מהא דאמר א' יצא כו' לענ"ד ז"א דעיקר ראייתו הוא מההיא דיצחק בן מיכאל דמייתי מעיקרא והא דאמר א' יצא כו' מייתי אגב גררא דמוכח דאף היכא שלא הזכיר שמו כלל רק יצא א' סתמא מותר ע"י חיפוש ובהזכיר שמו מותרת אף בלא חיפוש וכתב ב"י ראיתי שכתב דמיירי שהזכירו העיר שיצא מכלוף משם ובידוע לנו שבעלה של אשה זו יצא מאותו המקום שאומרים העדים שיצא משם וכן מפורש בדברי רבינו ירוחם כו' ואף על פי שכתב תשובת דין זה בשם הרד"ך מ"מ שפיר שמעינן שאותו מעשה במזכירים ש"ע ובסגנון שנשאל מהר"ד כהן נשאל הרא"ש ושניהם השיבו בסגנון א' (ולענ"ד דמ"ש רבינו ירוחם והורה הר"ד כהן שהסימנים אינם כלום כו' הוא מדברי הרד"ך עד אך אמנם יש להתירה כמבואר בתשובת הרא"ש שגדול א' במקומו של הרא"ש הובא הענין לפניו ולא רצה להורות היתר ועיין בכלל ד' סי' י"א שם חתם הר"ד כהן להסכים על דברי הרא"ש בענין עצירת גשמים ע"ש אך בתשובת הרא"ש שם מסיים ושלום לה"ר ברוך וכן למשמע ממליצת הרא"ש בתחלת התשובה מטיבותיה דמר הבינינו מברכותיך כו' נראה שהיה שמו ר' ברוך ויותר נראה דט"ס הוא ברבינו ירוחם וצ"ל והורה הרא"ש ולפי שבלשון העדות שהובא בתשובת הרא"ש איתא העיד ר' דוד הכהן כו' אמנם ברבינו ירוחם התשוב' קצת בשינוי ששם כתב ראיה מלשון הרמב"ם דל"מ סימנים ובהרא"ש ליתא גם לשון השאלה משונה קצת וצ"ע): ולענ"ד הדבר קשה להעמיד כן בהרא"ש שכפל בלשונו שהעד לא העיד שהיה בעל אשה זו וגם לא העיד שם מקומו וגם אח"כ כד מייתי עובדא דתרי יצחק כתב הרי מה שהבאתי דומה לנדון זה שהרי העדים לא העידו כ"א על שמו אבל לא הכירו את מקומו ולא את אשתו וכן מבואר לענ"ד ממ"ש שם דאלו העידו עדות גמורה שידעו שהיה בעלה של אשה זו בהא לא הוה אמר אביי חיישינן לתרי יצחק אלא הוה אמר יבדק אותו מקום כדקאמר בתר הכי תבדוק כולי נהרדעי כו' ולכאורה הדברים מתמיהים שאם העידו שהוא בעל אשה זו מה בדיקה צריך עוד והדבר פשוט שיש כאן חסרון הניכר כמו שיש כמה ט"ס בתשו' זו וכצ"ל וא"נ מיירי שהעידו שהכירו שם מקומו לא הוה אמר אביי חיישינן אלא הוה אמר יבדק כו' וקצת אפשר לישב בלא הג"ה שמ"ש הרא"ש שידעו שהיה בעלה של אותה אשה לאו דוקא אלא ר"ל שהיה בעל של האשה ששמה כך ולזה צריך שפיר בדיקה שמא יש שם עוד א' ששמו ושם אשתו שוים וע"ז קאמר הרא"ש דא"כ לא הוה אמר חיישינן כו' אלא יבדק כו' וצ"ע וכן מלשון החולק עליו שכתב