בית אפרים אבן העזר חלק א סו

מזה לזה אמרינן דחד מינייהו מטעה. וה"נ דכוותה כיון שיש במה לתלות הטעות תלינן דטעו. וכיוצא בזה כתבו בשו"ת משאת בנימין סי' ק"ט וז"ל ואע"ג דחזינין בה תיהא קצת שהעידו הגוים שהנהרגים שניהם היו להם מו"מ עם הדוכס ושניהם נשבו ונפדו וזה שקר גמור שהבן לא היה לו עסק מעולם עם הדוכס ולא נשבה ולא נפדה מעולם אלא שאחר המעשים הלך לפדות אביו ואחר הפדיון בחזרתם נהרגו שניהם בדרך נראה דאין לנו לתלות זה לעדות שקר אלא לטעות ולבדדמי כמלתא דלא רמיא עליה דאינשי שהגוים לא דקדקו כ"כ בדבר זה וחשבו מאחר ששניהם נהרגים שנים היו להם אותם הסימנים או אפשר שהגוים הגידו האמת והעד ר' אברהם בר"ש טעה בדבריהם דבכה"ג עבידי אינשי דטעו וכל מילי דעבידי דטעו תלינן בטעות ולא בשקרא וכדאשכחן פרק זה בורר דע"א אומר בדיוטא העליונה כו' וה"נ אמרינן שע"א אומר בב' בחודש כו' וכה"ג אשכחן טובא בתלמודא דכל היכא דאיכא למיתלי בטעותא ולא בשקר עכ"ל הרי מבואר שתלה הטעות בשמיעת העד והגוים הגידו האמת כיון דיש מקום לטעות מאחר ששניהם נהרגו. וא"כ מכ"ש בנ"ד כיון דאם נאמר שאמר מק"ק טורטשין ע"כ לומר שזה שמת אמר שקר או טעה בלשונו שהיה רוצה להזכיר עיר אחרת ונפל בפיו ק"ק טורטשין וגם נצטרך לומר דהני דמסהדי שאמר מק"ק לקאטש שקרי נינהו טפי אית לן למתלי שאלו האומרים שאמר מק"ק טורטשין טעו בשמיעתן כיון שיש אמתלא וסיבה לדבר שמחמת זה אפשר להם לטעות משא"כ אותן שאמרו שאמר מק"ק לקאטש אין לתלות הטעות בהם כלל כיון שאין אמתלא לסיבה שיטעו על עיר זו דוקא ובזה יש לצרף גם קצת הסימנים שהגידו שם כנזכר בגב"ע של האשה. ואע"פ שאינם מועילים להתיר עי"ז מ"מ חזי לאצטרופי ולהיות כמסייע שיותר יש לתלות הטעות באלו האומרים מק"ק טורטשין משנתלה הטעות באומרים מק"ק לקאטש. ועדיין לבי מהסס הרבה כי מי שם משקל לדמות טעות לטעות וצריך הכרע ושיקול הדעת. וצריך לזה זמן מוכשר. ואחרי בלותי היתה לי עדנה ושעת הכושר לירד לעומק הענין. תמכתי יתדותי על גדולי הדור בחכמה ובמנין אשר פתחו בהצלה ועשו בה מאמר וקנין ועל פיהם יוגמר ויסתיים. וכל ספיקא לקמייהו שדינין במאזני שכלם ישקלו בשקל הקודש ויכריעו כף מאזנים. להרבות גידולי ההיתר ולהעלות באחד ומאתים והנלענ"ד אשר הוריני מן השמים. כתבתי וחתמתי אנא זעירא מן חברייא הק' אפרים בהרב הה"ג המפורס' מוהר"ר מנחם מאניש מרגליות מבראד יע"א: ח שאלה אשה א' ישבה עגונה כמה שנים שבגד בה בעלה והרחיק נדוד וזה כמו שתי שנים ויותר שהגיע לאזנה שנפטר בעלה בק"ק טרעספאלי ונשאה לבה לדלג על הערים לחקור אחר אמתת הדבר ואחר החקירה עלה בידה ג"ע מע"מ ווארשא ומק"ק טערעספאלי כאשר באו הדברים ברוב ענין בג"ע שנגבה בב"ד הנ"ל וזה שבתה הבית ימים כביר ואין איש מתחזק לשקוד על תקנתה אולי יש תקוה להוציאה מכבלי העיגון על פי העדיות הללו והיא יושבת ונפשה עגומה ולבה הומה על טל ילדותא הלהן תעגינה מהיות לאיש וזה ימים האי אתתא אתיא הנה ועייניה מטייפין טיף להדי טיף נפשה בשאלתא לעיין בדינה אשור הייא כי היכא דמישלם צערא דהאי אתתא וגם מק"ק זאלזיץ במכתב שלחו לחלות פני להוציא לאור משפטה ואם אמנם ידענא בנפשאי שאני איני כדאי ששלחו לי ובפרט כי אריוותא קדמיהון גאוני ארץ היושבים כסאות למשפט ואינון שאלין לתעלי' וגם כי הגיעו הימים יומי דחושבנא ועיינתי בחושבנאי ולא פש גבאי הי תורה ומצות דמגני עלאי וחליש לבאי ולא מצינא למיקם עלה דמלתא דלא צילא דעתאי. ופתחתי פתחא לנפשאי לא עלי המלאכה לגמור. ואין שטר זה מכניס וגומר. להקל עליה מתוך חומר רק את אשר ישים ה' בפי אותו אשמור. כי תורה היא ובפתחי שערים אמרי' תאמר. ולפעמים יבא הלך אף כי נתעב ונאלח וימצא מקום להתגדר לפני מלך להתאדר וגם כי על מזוזות פתחי עני' זו שמרה תזעק מרה ולעצור במילין מי יוכל אמרתי מצוה הבאה לידי לא אחמיצנה וידי תביאנה אשר תעלה ראשון ואם אמנם דרכי מעולם מתקו לי רגבי הפלפולים כבר אמוראי דנחית ומסיק מרגניתא מים התלמוד והדריך בנעלים. הזמן גרמא אילין יומיא דלא להתנאה. אך אל זה אביט הנוגע בעיקר ההוראה אקומה ואסובבה לעשות לה פה למצוא לה פתח קטן כחודה של מחט סדקי. והגדולים אשר בארץ חפיצי צדקה. המה יביטו יראו וירחיבו פיהם. ויגביהו פתחם כדלתות היכל ואולם. ואם יתנו קולם כי אשה עצורה: ומימי מי מערה חלילה להקל מתוך חומר בלי צורה כי הלכה אני אומר ולא למעשה עד יסכימו שלשה גדולים מפורסמים אדירי התורה: תשובה יש פה מקום עיון הרבה לפי שבכל העדיות לא נמצאו מי שהעיד על שם אביו ושם עירו ואף שיש שהגידו שהיה לו אשה בק"ק בראד ויש שהעיד שהי' מהעיירות הסמוכים מ"מ אין זה מספיק להתיר כמ"ש לקמן. אך נלענ"ד לצדד להיתרה ע"פ עדות מו' דוב פישל במו' זעליג שהעיד לפני הב"ד בווארשא והרא' לפניהם שט"ח בח"י ה' אברהם שחתם א"ע אברהם בה' ירוחם פישל וא"כ הרי הוא מעיד על שמו ושם אביו וגם אמר בעצמו שיש לו אשה בק"ק בראד וא"כ הו"ל כמעיד על שמו וש"א וש"ע דזה הוי כאילו אמר מקום דירתו בק"ק בראד כדאמרינן בעלמא תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו כו' ואף אם באמת לא היה דירתו בק"ק בראד רק סמוך לו מ"מ יש לצדד ולומר לפי שהיה מטרפולין של העיירות הסמוכים והוא היה במקום רחוק ממדינה זו שאינם מכירים בשם העיירות הקטנים הסמוכים לכאן לכך תלה עצמו שהוא בן כרך גדולה הידוע וניכר להם וכיון שערים סביב לה הם סרים למשמעתה הם נקראים על שמה ומצאתי און לי בש"ות ב"ח סי' ק"ה שכתב וז"ל שלישית צריך לבאר שאברהם הנ"ל הודיע לכל שהיא מק"ק הראדנא ואשתו הגידה שבעלה היה דר עמה סמוך להראדנא איזה פרסאות: ולפענ"ד לפי שמולדתו ובית אביו היו בק"ק הראדנא כו' כמו שאמר אברהם לאליעזר כי אם אל ארצי כו' ועוד נראה דודאי אברהם זה עיקר דירתו היה בק"ק הראדני' אלא שיצא משם לפי שעה כו' ולא להשתקע כו' ועוד דהרב מו' יעקב שיחי' הביא ראי' מדברי הרמב"ן במלחמות אהא דאמרינן תבדוק נהרדע' במלה היינו הרבה עיירות עד היכא דסגי קבא דנהרדעא אלמא דהסביבות נקראים ע"ש העיר שהוא מטרופילין באותו אקלים ה"נ קרא עצמו ע"ש הראדנא עכ"ל והנה טעמים הראשוני' אפשר דל"ש בנ"ד אך הטעם האחרון שהביא בשם מהר"י הוא ממש כנ"ד וסברא זו כתב ג"כ אא"ז הגאון המופלג מו' מאניש חיות האב"ד ז"ל ווילנא ז"ל כמבואר בתשובת ב"ח החדשות שנדפסו ע"י ת"ל ע"ש סי' ס"ב שהגאון מוה' אברהם עפשטיין כתב לזקיני הנ"ל וז"ל ומ"ש מכ"ת לישב דבריו מחמת שהם סביבות הקהלה י"ל שאומר ק"ק הראדנא כוונתו לסביבות שנקראים ע"ש הקהלה כו' זה לא נ"ל כלל ויש לי ראיה מהא דאמרינן בפרק האשה שלום בפלוגתא דאביי ורבא אי חיישינן לתרי יצחק ואייתי אביי ראיה מהאי גיטא דאשתכח בנהרדעא כו' ורבא אמר יבדוק כל העולם מבעיא ליה כו' ומעתה אם היה אפשר לפרש שאם מזכיר ראש הב"ד אין הכוונה מאותה קהלה לחודיה בדוקא אלא אכל פרוודה' הסרים למשמעתם א"כ למה נדחק רבא להכריח מכח קו' דיבדוק כל העולם הו"ל להכריח דעכ"פ יבדוק כל פרוואדה דנהרדעא כו' וא"ל דבאמת כוונתו אכל פרוודהם ובזה מדויק לשון כולה ז"א דמאחר לפי האמת מסיק רבא משום כבודו דאבוהו דשמואל שלח הכי שלא יהא נראה כשואל דבר שא"צ אם כן הי' די לבדוק נהרדעי לחוד ובזה היה כבודו במקומו מונח כו' ולפענ"ד אין קו' כלל דלפום הך סבר' דכל פרוודאה נכלל בשם נהרדעי א"כ כשרצה לעשות משום כבודו להצריך בדיקה לא היה אפשר לחלק בין הפרקים להצריך בדיקה לנהרדעי דמצווחי' עליה בבי מדרשה מה נשתנה אילו מאילו דבתר שמא אזלינן וגם פרוודהם נכללים בשם זה ועוד דע"כ מה שעשה משום כבודו היינו לפי שאינו רק חומרא שא"צ משורת הדין לפיכך חש לכבודו להצריך בדיקה וא"כ ע"כ הוצרך בדיקה לנהרדעי וכל פרוואדה דהוא מסתבר עכ"פ אף שלא הוצרך לכל העולם משום דל"ח לתרי יצחק שמא אנדרילאי אחר היה בנהרדעי והלך לו מ"מ למאן דאיתא במתא שפיר יש להחמיר