בית אפרים אבן העזר חלק א סז

להצריך בדיקה לכבודו. משא"כ אם היה מצריך בדיקה לנהרדעי לחוד נפיק מיניה חורבה שיסברו דס"ל דודאי צריך בדיקה באותה העיר אלא שאין פרוודאה בכלל אותה העיר וא"כ חומרא דאתי לידי קולא היא שאם יארע שיוחזק עוד יצחק סביב לעיר הזאת לא ניחש לה ובאמת ז"א דדינא הוא שגם כל סביבותיה כאותה העיר עצמה דיינינן ליה וא"כ מדאגה בדבר פן יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות כי הסביבות לא מן השם זה לכך הוצרך להחמיר משום כבודו לבדוק נהרדעי כולה דהיינו עם פרוודאה ואין סתירה מכאן לזקיני ז"ל ונראה מהגאון מהר"א ז"ל שבאותה שעה נעלם ממנו דברי הרמב"ן הנ"ל עד שהגיע לידו תשובת הב"ח: ומצאתי בשו"ת גאוני בתראי סי' כ"ז שם נדפס ג"כ תשובת הב"ח הנ"ל שבתשובות הישנות סי' ק"ה ותשובת הגאון מהר"א עפשטיין והב"ח וגם תשובת הגאון מהר"י ז"ל וכתב וז"ל ומה שהביא הגאון מהר"י ראיה מהרמב"ן. לענ"ד אין ראיה חדא מאחר דבאמת לפי דעת רבא דקי"ל כוותיה לא היה דעת ר"י רק משום כבודו אף אנו נאמר דאף זה שיקראו שם נהרדעי אכל העיירות שסביבותיו אינו ומעולם לא נקראו בשמן ומה ששלח תבדוק נהרדעי כולה משום כבודו דאבוהו דשמואל כמו שאומרים בעיקרא דדינא הכי אף שקצת דחוק לומר דאביי ורבא מחולקים בהכי מ"מ איך נוציא דין להקל ועוד דאף אם נאמר דתרווייהו ס"ל דשם נהרדעי מיקרי אף על העיירות הסמוכות מ"מ אין ראיה לעיירות אחרים דאפשר דנהרדעי היו נקראים כל פרוודה' ע"ש וכן נראה מכתובות דף נ"ד בבל וכל פדוודה' נהוג כרב נהרדעי וכל פרוודהא נהוג כשמואל ועד היכן נהרדעי עד דסגי קבא דנהרדעי כו' סוף סוף נראה מזה דנהרדעי הוה דומיא לבבל שעיר המטופל לה נקראת בבל וגם שם המדינה נקראת על שמה וא"כ גם נהרדעי היה כך שכל פרוודאה נקרא ע"ש נהרדעי כו' ובזה מדוקדק דלא קאמר עד היכן פרוודהא אלא להורות שגוף המדינה נקרא ע"ש נהרדעי כו' והנה על דיחוי הא' העיד בעצמו שהוא דחוק. ומה שדחה עוד שהיא נקראת ע"ש נהרדעי אני תמה דלפי זה מה זה ששואל עד היכן נהרדעי ומתנח בה סי' כו' דהו"ל למימר סימן מובהק וגלוי לכל עד מקום שנקרא נהרדעי. א"ו שכ"א היה לו שם בפני עצמו אלא שמ"מ שפיר הוא נכלל בכלל נהרדע' עד היכן דסגי קבא כו': וראיתי בתשובת הגאון מוהר"ר יעקב שם שכתב דמלשון רש"י שכתב שמא אנדרלנאי אחר הוא בנהרדעי כו' לא כתב בנהרדעי וסביבותיה ש"מ בדיקה בנהרדעי לחוד קאמר כו' ועוד דאף לפי פירש הרמב"ן ז"ל שהיה ידוע ומפורסם לתלמוד שכל עיירות הסביבות דסגי קבא כו' היו קורין אותן ע"ש המקום נהרדע' אבל לא ילפינן מזה לשאר עיירות כיון שאין כל העולם קורין אותן עיירות ע"ש המקום ההוא עכ"ל מ"ש מפירש"י אינו מוכרח כלל לענ"ד כיון דאנן אמרינן דפרוודה' נכלל בשם נהרדעי א"כ ל"ל לרש"י לפרש דבר שאין בו צורך בסוגיא לפירושו דהרמב"ן הוצרך לבאר זה לפירושו בסוגיא בצד קלוני' מתא כו' שהוא מטעם כאן נמצא וכאן היה ע"ש מה שא"כ לפירש"י שם לא נ"מ בזה וי"ל דגם רש"י מודה לזה דבכל דוכתא פרוודה' נקרא ע"ש העיר: ועוד י"ל דרש"י ס"ל דבגט שאנו מדקדקין בו הרבה שיהיה מוכח מתוכו פשיטא שיש לפרש אותו המקום שדר בו אם יש לו שם בפ"ע וכדאמרי' בגיטין ס"פ מי שאחזו אתקין שמואל בגיטא כו' מיומא דנן ולעלם לאפוקי מדר"י דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו כו' ופירש"י דאף על גב דאנן קי"ל כר"י מ"מ משום חומרא דא"א יש לפרש ולעשות באופן שיהא כשר לכ"ע וגם בשאר שטרות נראה דלכתחלה יש לפרש מקום העמידה שם הפרטי ולא שם הכללי ומ"מ אין להביא ראיה מהא דאמרי' א"ל ר"ה לספרי אי יתביתו בשילי כתביתו בשילי כו' אע"ג דממסרן לכו בהיני ופירש התוס' דב' עיירות אילו קרובות הן כדאיתא בביצה כ"ה ר"ה מכתפי ליה מהיני לשילי כו' ושם פירשו ששני עיירות אילו בתוך התחום הם מ"מ אין זה ראיה דעיירות אילו כ"א היתה חשובה לעצמה ואין אחת מהנה טפילה לחברתה כלל הלכך צריך מקום הכתיבה עצמה משא"כ אם העיר הקרובה טפילה לה אבל מ"מ נראה דלכתחילה יש לפרש אף בשטר שם המקום ביחוד ומכ"ש בגט שאף אם יש לו שני שמות צריך לפרש שניהם בגט מה שא"כ בנ"ד דיבורא מיקרי ואמר וטפי ניחא ליה לתלות ש"ע ע"ש הכרך הסמוך לו: ונראה שאף הרמב"ן מודה לזה שצריך לכתוב שם העיקר בגט רק דהתם מיירי שאמר שכתב מקום העמידה בפרט שהרי כתב בצד קלוני' מתא ומ"ש אנא אנדרלנאי נהרדעי אינו אלא מקום הלידה שהוא מתיחס ע"ש נהרדעי וכמ"ש הר"ן בתשוב' שהמתייחסים אל מקום ידוע כותבין בחתימותיהן ובשטרותיהן כותבין פ' דמיורק' ואינם כותבין פ' דממתא מיורקא ע"ש סי' מ"ב והביאו הב"י סי' קכ"ח וא"כ ה"נ כיון שכתב נהרדעי סתם ולא דממתא נהרדעי מתפרש שפיר שהוא מתייחס אל מקום זה. ואם חוששין לתרי יצחק היה צריך לבדוק נהרדעי וכל פרוודהא שאולי הוא מאותן מקומות דסגי קבא דנהרדעי ואפ"ה מתייחס אל נהרדעי ומ"ש עוד דאף לפירש הרמב"ן י"ל דעד היכא דסגי קבא דנהרדעי היה נקראים ע"ש נהרדעים כבר כתבתי שזה ג"כ דחיית מהר"א הנ"ל ותמהתי לעיל ע"ז דא"כ סימנא ל"ל כו' אך אחר העיון נלענ"ד שאין זה ראיה שהרי ידוע שנהרדעי היה בבבל רק שהוא נחלק למחוזות הרבה ומחוז אחד נקרא נהרדעי ויש בו כמה עיירות אבל שם המדינה בכללה בבל והכי משמע בדוכתי טובא וכדאמרי' במגילה דף כ"ט תניא רשב"י אומר כו' כ"מ שגלו שכינה עמהם בבל היכי אמר אביי בבי כנישתא דהוצל ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעי כו' ע"ש ולכך התם דאמר בבל וכל פרוודהא נהוג כרב נהרדעי וכל פרוודהא נהוג כשמואל ובאמת מחוז נהרדעי ג"כ נקרא בכללו בבל ע"ש המדינה ובפרטות היה נקרא נהרדעי ע"ש המחוז והיה במחוז זה כמה עיירות ולכך שואל עד היכן נהרדע' ר"ל כיון שיש עליה שם בבל ג"כ והרי אמרי' דבבל נהוג כרב לזה קאמר עד היכא דסגיא כו' אבל משם ולהלן אף שאפשר שנקרא ג"כ בשם נהרדעי מ"מ דינו כבבל דנהוג כרב ומ"מ שם העיירות שבמחוז זה שפיר היו נקראים נהרדעי ע"ש המחוז כמו בבל. וכ"מ בחידושי הרמב"ן ליבמות שכתב ארץ נהרדעי יש בו עיירות כו' וכן בחולין דף כ"ז אמר ר"י על שמואל אית לי רב בנהרדעי איזיל אחזיה וידוע שמקומו של שמואל בנהרדעי וכן בד"ט: ומ"ש הרמב"ן עד היכא דסגי קבא כו' לאו דוקא דהא לא איתמר ההיא אלא מנהגא דמשם ולהלן דינו כבבל דנהוג כרב משא"כ הכא דבתר שמא אזלינן וכל ששם נהרדעי עליו צריך בדיקה וכ"מ קצת מדקאמר נהרדעי וכל פרוודאה הוא מגרשי העיר וחצריה כדאיתא במכות דף י' וחברון עיר מקלט והא כתיב ויתן לכלב את חברון אמר אביי פרוודאה כו' ופירש רש"י כפרים ועיירות הסמוכים לה ונקראים על שמה נתנו לכלב עכ"ל וא"כ ה"נ דקאמר וכל פרוודאה מתפרש שהם נקראים על שמה ואע"ג דהכא אינו החצירים הסמוכים ממש כדמשמע מדקאמר עד היכא דסגי כו' וכן משמע מדברי הרמב"ן הנ"ל שכתב יש בו עיירות רבים מ"מ שפיר שייך שם פרוודאה כל שהם סמוכים ונקראים על שמה וראיתי שהמגיה בתשובת גאוני בתראי כתב ותמהני על הגאונים שלא הביאו ראיה מב"ק וממכות שפרוודה' קרוי ע"ש חברון ולענ"ד לאו ראיה דהתם ודאי בכה"ג מיירי שהם נקראים על שם חברון ואין להם שם אחר כלל ואדרבא משם יש לפקפק גם על ראיה זו דנהרדעי כמ"ש: ועכ"פ זכינו לדין שיש מחלוקת בין האחרונים ז"ל בזה שדעת אא"ז הגאון מוהר"ר מאניש חיות ז"ל דשפיר תלינן מה שאמר בהראדנא לפי שהוא ראש הקהלה ומשמע שלסברא זו הסכים הב"ח שהרי כתב ראיית הרב מוהר"ר יעקב ולא פרכה ודעת הגאון מהר"י ומהר"א שאין לסמוך על סברא זו כיון שלא נקראו ע"ש העיר הגדולה אין סברא לומר שקרא שמו עליו כיון שאינו משם רק סמוך לה: ולפענ"ד היה נראה קצת ראיה לדברי אא"ז מיבמות דף י"ז אי לאו דהרפני' מאתיה איכסוף א"ל כסף גולגלתא להיכן יהבת א"ל לפום נהרא א"ל א"כ מפום נהרא את כו' משמע שלפי שפום נהרא הוא ראש הקהלה שנותן לשם כסף גולגלתא שפיר הוא מתיחס על שם העיר פום נהרא וא"כ ה"נ דכוותיה