בית אפרים אבן העזר חלק א נה

חתמו שאנו מאמינים להם דהוי אמתלא הניכרת לב"ד. אך התם מיירי שאין אנו יודעין משום אונס כלל לא סמכינן אדיבורייהו למשוי' אמתלא ובעינן מיגו דווקא וה"נ דכוותי' בנ"ד לא מהימן: ומצאתי בשו"ת כת"י שת"י תשובות הגאון המפורסם מו' יושע ז"ל בעל המחבר מג"ש ושם תשובה א' להגאון המפורסם מו' אברהם אב"ד דק"ק בריסק ז"ל שכתב וז"ל עוד יש מן הקושי בנ"ד איך נסמוך על הגוים שאומרים שהגיד להם שהוא מקראקא כו' מאן לימא לן דקושטא קאמר להו שבעל שכל יענה שהוא ממקומות הסמוכים גם תולין עצמם באילן גדול ר"ל בשרים הגדולים שבמדינה כו' וכבר הרגיש הרא"מ בתשובה סי' ע"ז וז"ל וא"ת היכא שלא הכיר שמו ושם עירו רק מפי עצמו מאן לימא לן שלא היה משקר כמנהג הולכי דרכים שמשנים שמם ושם עירם מפני כמה דברים כדלעיל לפי שלפעמים בורחי' מחמת ממון או מרד וכיוצא בו. י"ל דכולי האי לא חיישינן דא"כ איך התירו חכמים את האשה כההיא דיוחנן בן יהונתן כו' עכ"ל. ואנא תיובתא חזינא כו' דמהאי עובדא אין ראיה דהתם היהודי לא שאלו על שמו ושם עירו אלא ע"י מעשה גבורתו בגייס כו' וכה"ג וודאי קושטא קאמר דמה לו לשקר להוציא שקר מפיו באונס והוא לא שאל אותו על שמו. ועוד שהמעשה בעצמו מוכיח עליו שכן הוא. אך בנ"ד שהגוים שאלוהו כו' ועוד אפי' אם כדברי הרא"מ ז"ל כן הוא אין כאן ראיה אלא כעובדא דידיה שהמעיד שהעיד מפי המת ישראל הוה כו'. וכן עובדא דהרא"ש ומהרי"ק כו' ובהא ודאי אנו מודים ליה דלא חיישינן שמא שינה שמו ושם עירו בפני ישראל דמה לו לשקר בפני ישראל דאי משום יראה אחזוקי ברשיעי לא מחזקינן מהאי חששא נמי שמא בורח הוא דחשש רחוקה הוא עכ"ל מהר"א ז"ל והגאון מ' יושע ז"ל השיב לו ע"ז דלדבריו אכתי תקשי על תירץ הרא"ש בעובדא דר' אשר דלמא ההיא ר' יוחנן שאני שלא נשאל על שמו משא"כ בההוא עובדא דלמא שינה שמו מטעמים הנ"ל או כדי לתלות באילן גדול שמא זה היה תלמיד חשוב אצל הרא"ש ותלה עצמו כו' ובזה נסתלק חילוק בין ישראל לעכו"ם דגם בישראל איכא למשכחי טעמים לשינוי השם בלא מחמת יראה וכמ"ש הרא"מ מה שכתב מכ"ת חששה רחוקה ז"א והלא בש"ס מצינו בני אדם הבאין משם לכאן יוסף כו'. וכתבו המפורשים שכן דרך הגולין כו' ופשיטא דמצינו מעשים בכל יום דאם עוזבים את אבותם והולכים מתיראים שמא יכתבו כתבים אחריהם ומשנים שמותם שלא ידעו מוצאם ומבואם ולדבריך יתרבו עגונות בכל יום כי נוכל למצוא כמה טעמים בכל דבר למה אמר כן ואצ"ל לע"ע דשכיחי בעו"ה לווין ואין משלמין ובורחין ונשמטים למקומות אחרים לא היינו מתירין שום עגונה כו' עכ"ל. והנה שם האריך עוד קצת בזה להביא ראיות דנאמן אף בעכו"ם כה"ג ולא חיישינן שעשה מיראה אבל מ"מ לא כתב תשובה נוצחת ע"ז שאנו מתירין ע"פ שהגיד שמו לא חיישינן שעשה כן לאיזה סיבה כיון שהוא ז"ל עצמו החזיק דבר זה מחמת ההוא דיוסף וקורין לו יוחנן כו' וכתב דשכיח טובי וא"כ באמת למה לא ניחוש לה ואע"פ שנצווח עלינו את העגונות מ"מ כיון דחששא איכא טעמא בעי ונראה מדבריו דהוא סובר דאע"ג דיש מקום לתלות ששינה שמו לאיזה סיבה כגון יראה או התפארות מ"מ אין זה רק מיעוט לבד דהא רובא דעלמא אע"פ שהם מטולטלין בדרך או עוקרים דירתם וקובעים אותו במקום אחר אינם משנים שמם ושם עירם כלל ולכן אם נודע מפיו שכך שמו אין תולין בשינוי כלל. ואע"פ שהגאון ז"ל כתב דשכיחי דעבידי הכי ולפי"ז אפשר דהוי מיעוט דשכיח וקי"ל במשאל"ס אע"ג דרוב מתים מ"מ חיישינן למיעוטא דשכיח ומ"מ נראה שאין לדמות העניינים זה לזה דהא לא הוי מיעוט שכיח כ"כ בהא דמשאל"ס ועפי"ז אפשר לחתור היבשה בנ"ד ששינה שמו במתכוון. לפי שגלה ממקומו דשפיר מהימן ואע"ג דאין ע"א נאמן נגד החזקה ומכ"ש נגד הרוב דעדיף מחזקה י"ל דלענין זה חזקה עדיפא וברוב ע"א נאמן לומר שהוא מן המיעוט ואין זה בכלל סתירת הרוב וסברא זו כתבה הפ"י בקידושין דף ס"ג גבי הא דקדשתי את בתי ועוד הארכתי בענין זה כמבואר בחבורי בית אפרים על טרפות בקונטרס הראיות סי' ל"ט בדברים נכוחים בעזה"י והרוצה לעמוד עליהם יעיין שמה ולא רציתי לכפול את הדברים מאחר שכבר יצאו לאור הדפוס בעזה"י: ולפי"ז אם נאמר דהך מילתא שאין אדם עשוי לשנות שמו חזקה מכח רובא הוא שרוב העולם אין עושין כן אפילו כשנודדים ממקום למקום א"כ עדיין צ"ע אם הוא נאמן נגד הרוב ועיין במשבצות זהב סי' א' דאפילו בדבר שהוא בידו מסתפק אם נאמן נגד הרוב ולכאורה הא אפשר לצדד בנידון דידן דשפיר נאמן במה שאומר ששינה שמו וכדאי הוא להתיר האשה עי"ז כיון שנראה מכוונתו בזה שהוא מעותד למות ונתכוון להתיר האשה שבק"ק לקאטש אם כן אית ליה מיגו דאי בעי הוה אתי אמר פ' שבק"ק לאקטש יודע אני שמת בעלה והוי מהימן: אך באמת מבואר בההוא דמי שאמר בשעת מיתתו אין לי אחים כו' שדעת רוב הפוסקים דלא מהימן במיגו נגד החזקה ואף לדעת הרז"ה שם שסובר דמהימן טעמא כמ"ש הר"ן בקידושין דמיגו זו שבידו לעשות למיפטר בגיטא עדיף משאר מיגו דעלמא ע"ש: ובלא"ה דעת רוב הפוסקים בזה שם דלא כהרז"ה וכל שהוא מכחיש החזקה לגמרי אף במיגו לא מהימן ע"ש בטור וש"ע סימן קנ"ו: ועוד יש בזה מקום עיון ממ"ש הנימוקי יוסף פרק יש נוחלין אהא דאמר ר"י אמר עבדי וחזר ואמר בני הוא נאמן דמשמש לי כי עבדא קאמר וחילופ' אבית המכס כו'. מיתיבי היה משמשו כעבד ואמר עבדי הוא וחזר ואמר בני אין נאמן כו': וכתב הנ"י ומקשינן ליה מהברייתא דאע"ג שמשתמש לו תשמיש העבדים והיה יכול לומר משום זה קראתיו בשם עבד אפ"ה אינו נאמן כשאומר אח"כ בני הוא ואע"ג דהשתא אית ליה מיגו דאי בעי יהיב ליה לכולי נכסיו אין אדם נאמן לסתור הודאתו בשום מיגו כך פירש מורי נר"ו הריטב"א ז"ל: וכן י"ל אפילו לפי המסקנא והיינו דיהיב ר"י טעמא למלתא דמשמש לי כי עבדא ולא קאמר טעמא משום מיגו כו' ע"ש הרי מבואר דדוקא בנותן אמתלא שגם דבריו הראשונים סובלים כן ואין כאן סתירה לדבריו הראשונים שפיר מהימן בחזירתו אבל בלא"ה אף במיגו לא מהימן לסתור דבריו הראשונים: ואף ע"ג דבברייתא דמי שאמר בשעת מיתתו יש לי אחים כו' פליגי רבי ור"נ אי מהני חזרה מדבריו הראשונים והיינו אף בלא מיגו ומכ"ש היכא דאיכא מגו. י"ל דהתם כיון דס"ל לר"נ דמה לי לשקר כחזקה דמי ולא עקרה חזקה הראשונה לגמרי שפיר מהני חזרתו דשעת מיתה לאוקמי אחזקה קמייתא שהיה מוחזק באחים וכמ"ש רש"י שם וגם דהתם מסתברא שיש להאמין יותר למה שאמר בשעת מיתה וכמ"ש התוס' ביבמות ונראה שאין ר"ל משום דאין משקר בשעת מיתה אלא ר"ל דאיכא למיתלי שבשעת קידושין אמר כדי שתתרצה בקידושין ובשעת מיתה קושטא קאמר שלא יהא העון תלוי בו וכמ"ש רש"י שם וכ"כ הרמב"ן במלחמות שם בקידושין וז"ל ועוד קשה שהם מפרשים בשעת קידושין אמר אין לי אחים שהוא מיקל על אשתו כדי שתתרצה בקידושין וא"כ לא היה לנו להאמינו כדאמרינן בפרק יש נוחלין וחילופא אבית המכס כו' וכן היה לנו לומר כאן דכדי שתתרצה בקידושין אמר ולשעת מיתה שמעינן ליה כו' ועכ"פ נשמע מהא דאמר זה עבדי כו' דאף במיגו אינו נאמן לסתור דבריו אם לא באמתלא דמשמש לי כי עבדא קאמר ואפשר דאמתלא גמורה היא וכההיא דקפצו עליה ב"א שאינם מהוגנים כו' אבל כשאין שם אמתלא הניכרת לב"ד אף מיגו לא מהני וכבר כתבתי דגוונא דנ"ד לא נחשב אמתלא גמורה דמאן לימא שכדבריו כן הוא שהניח אשתו וברח ומחמת זה שינה שמו ובפרט דהעיקר אמתלא הוא שנאמין לו דעביד איסורא ועבר אחרם רגמ"ה וכ"כ בשו"ת מהרי"ט בא' שהחזיק עצמו לכהן ואח"כ חזר ואומר שאינו כהן אלא שרצה ליטול השם כו' דלא מהני כיון שהוחזק הדבר ע"י מעשה וכמ"ש הרשב"א בלבשה בגדי נדה וזה שעלה לדוכן לא מהני אמתלא: